לאחרונה תוקנו תקנות ההוצאה לפועל, ויש בהם כמה שינויים משמעותיים שיכולים להשליך על החייב

תיקון חשוב לדעתי, הוא התיקון בתקנה 28 ג. לפני כן, עורך דין היה רשאי להעביר תיקים לכל עורך דין אחר, באמצעות ייפוי כוח, מבלי שיש לו רשות מפורשת להעברת התיק לעורך דין הספציפי אלא על יסוד יפוי כוח כללי המקנה זכות להעביר תיקים.
כעת, נוסח תיקון לפיו 28ג.

(א)  לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

כלומר, לא ניתן לפעול כנגד חייב, על ידי עורך דין חדש, אלא אם ימציא עורך הדין החדש אישור מפורש מהלקוח שהסכים למנות אותו.

תקנה חשובה נוספת שתוקנה היא לעניין הוצאת מיטלטלין מהבית.
פעמים רבות הזוכה לא שולח אזהרה על החוב לחייב אלא עושה שימוש בכתובות ישנות, והחייב לא מודע כלל שפתחו כנגדו תיק הוצאה לפועל, אלא כשהמעקלים מגיעים הביתה לקחת לו דברים.

המצב המשפטי היה עד כה שאיפשרו להטיל צו לעיקול מיטלטלין והוצאתם ללא כל קושי. כידוע, אחד הדברים הקשים ביותר לחייב הוא הרגע שמגיעים מעקלים להוציא דברים מביתו.

עכשיו דורשים מהזוכה מספר דרישות האחת, כי יגיש אישור כי החייב כלל יודע על החוב שלו  על ידי הצגת אישור מסירה בהמצאה מלאה בלבד.

משמעות המצאה מלאה היא זו: המסמך נמסר באופן אישי לחייב, המסמך נמסר לאחד מבני משפחתו של החייב שמלאו לו 18 שנים והוא גר עמו, או שהשליח הגיע למסור המסמך, והחייב סירב לקבל את המסמך. אם האישור לא יומצא, לא יינתן כלל צו להוצאת מיטלטלין.

הדרישה השניה, לפיה  יאפשרו ביצוע הוצאת מיטלטלין, אם הביקור הראשון של ההוצאה לפועל במסגרתו מבצעים רישום בלבד, ומאפשרים לחייב לשלם את החוב או להגיש חקירת יכולת, כדי למנוע הוצאת המיטלטלין, אלא אם כן, בוצע הרישום בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות.

השינוי הזה, כאמור, מאפשר לחייב להתארגן ולמנוע שיוציאו לו דברים מהבית, עם על ידי כך שיגיע להסדר עם הנושה, או על ידי כך שיגיש מסמכים ויבקש שיקבעו לו צו חיוב תשלומים וחקירת יכולת. מי שמגיש חקירת יכולת, יכול למנוע את העיקול של המיטלטלין.

עוד תיקון חשוב בנוגע לפתיחת תיק של מלווים חוץ בנקאיים. כעת נדרש בטופס להצהיר כי אם השטר ניתן במסגרת הלוואה וכבטוחה להלוואה, ובכך מוטלת חובה על המלווה החוץ בנקאי (נושים של שוק אפור) להגיש את כל המסמכים המחייבים את פתיחת התיק, ולא להציג את השיק כשיק רגיל, שכן לנושים חוץ בנקאיים, יש חובות בדין, שאם הם לא ממלאים אותם, רשאים לדחות את תביעתם ואף להוציא צו שלא יאפשר המשך נקיטת הליכים כנגד החייב.

לגבי פתיחת תיקים בחשבונות משותפים: הוראה מפורשת שאסור לפתוח תיק כנגד בעל חשבון שאינו חתום על השיק. (למשך בעל ואשה בעלי חשבון, והבעל נתן שיק וחתם עליו בחשבון המשותף, לא ניתן לפתוח תיק כנגד האשה, אלא רק כנגד הבעל שהוציא את השיק) הכלל הזה נכון לגבי כל שותפות לא רק לגבי בעל ואשה.

שינוי נוסף, שאם פותחים תיק בהוצאה לפועל עם הכיתוב "למוטב בלבד" הזוכה חייב להיות המוטב, ולא כל זוכה אחר.

שינוי נוסף נוסח כך
(א)    לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אם בשטר נמחק הנפרע וצוין תחתיו נפרע אחר, או אם נחזה כי הוסף נפרע נוסף; זוכה המבקש ליתן טעם למחיקת הנפרע, או להוספת הנפרע, יגיש תצהיר שבו יפורטו הנסיבות הנוגעות לעניין, ובקשת הביצוע בצירוף התצהיר יועברו להחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להורות כי התיק לא ייפתח כבקשה לביצוע שטר;
מקרה בו מחקו את שם הנפרע (מי שרשום לאחר המילים "שלמו ל…) והוסיפו מישהו אחר, יהיה צורך לצרף תצהיר על נסיבות השינוי, ורשם ההוצאה לפועל יבחן האם ניתן לפתוח את התיק. העניין הזה תוקן בעקבות העובדה שלאחרונה החלו לסחור בחובות, ולעיתים מבצעים תיקונים בשיקים ללא ידיעת החייב, או אפילו לידיעת האדם שסחר בשיקים, ולכן כעת מקפידים מאוד על אופן פתיחת תיקי הוצאה לפועל של שיקים.

בנוסף נדרשת הסכמה מפורשת של החייב להמחאת החוב. אם החייב לא אישר, לא יפתחו את התיק.

וכך נוסח התיקון:
איסור העברה או המחאה של בקשה לביצוע של שיק "למוטב בלבד"
104ב

על אף האמור בכל דין, חוב הנגבה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק שנמסר "למוטב בלבד" אינו ניתן להמחאה או להעברה לגורם שאינו הנפרע, אלא אם כן ניתנה הסכמת החייב בכתב להמחאת החוב הנגבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר פתיחתו."

לטעמי, תיקונים אלה חשובים מאוד להוגנות בגביה של השיקים, וכל הכבוד למחוקק שתיקן את התקנות לטובת החלשים.

הפוסט שינוי תקנות ההוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

מירוץ החיים והקשיים הרבים בו, מביאים אותנו, לעיתים, ולצערינו, להסתבכות עם תביעות חוב. לעיתים החובות נגרמים בגלל קשיים שלנו, ולעיתים החובות נוצרים עקב ערבות שחתמנו לחבר, אח, הורה, דוד – כי רצינו לעזור לקרוב. ההסתבכות בחובות או תביעות חוב בהוצאה לפועל קשה, ויכולה לגרום לבעיות בהתנהלות החיים אם לא נדע לפעול נכון.

במצב דברים זה, יש לנהוג בצורה נכונה, מדוייקת ומהירה, על מנת לצלוח את התקופה, ולהמשיך לנהל חיים נורמליים עד שיימצא פתרון עומק.

ניהול תביעות חוב
תחילתו של חוב בהוצאה לפועל הינו בפתיחת תיק תביעות חוב עקב שיקים שניתנו או פסק דין. כאשר התיק נפתח, החייב מקבל "מכתב מההוצאה לפועל" בצבע ירוק. מסמך זה במונחים מקצועיים נקרא "אזהרה" ויש חשיבות גדולה מאוד להתייחס למסמך זה בכל הכבוד, אם רוצים להימנע מהסתבכות בהליכי הוצאה לפועל.

מיד עם קבלת "האזהרה", יש לרשום מועד קבלתה. למועד זה יש חשיבות גדולה מאוד, שכן אם תפעל תוך 20 יום מקבלת האזהרה, תוכל למנוע מעצמך הטלת הגבלות שונות, בין היתר, הגבלה מלהחזיק ו/או לחדש רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק, עיקולים על חשבונות המצויים ביתרת חובה, הגבלה מלהחזיק כרטיס אשראי או להשתמש בכרטיס אשראי, פקודות מאסר, צוי הבאה, עיקול והוצאת מיטלטלין מהבית, עיכוב יציאה מן הארץ ועוד. כן כן. את כל אלו יכולים לעשות רשויות ההוצאה לפועל בעקבות תביעות חוב.

במסגרת הליכי הגביה, לחייב זכויות להתקיים בכבוד, ונודעת חשיבות גדולה לשיתוף הפעולה שלו עם המערכת והוראות הדין (אשר בחלקן רשומות על האזהרה. קראו אותן. הן חשובות).

כאשר החייב מכיר בחוב, ואינו כופר בו, עומדת בפניו אפשרות להגיש בקשה לחקירת יכולתו הכלכלית ולבקש מרשם ההוצאה לפועל לקבוע צו חיוב (תשלום חודשי) של תביעת החוב על פי יכולותיו, ואם יעמוד בתשלום הצו שייקבע – אשר הראשון הינו במסגרת 20 ימי החסד שניתנו לו, הוא חוסך לעצמו מסע ייסורים ממש שעלול להיגרם בעקבות תביעות חוב.

באתרי האינטרנט של רשות הגביה והאכיפה (http://www.eca.gov.il/index2.php?id=23&lang=HEB) ניתן למצוא טפסים מתאימים: להלן חלק מהטפסים הנדרשים לכם:

1. http://www.eca.gov.il/loadedFiles/to529.pdf: שאלון וכתב ויתור על סודיות

2. http://www.eca.gov.il/loadedFiles/839t.pdf: טופס בקשת חייב 1

בסוף השאלון מצויים כל המסמכים שעליך להמציא במסגרת השאלון, ולהעריך מהו התשלום החודשי שאתה מסוגל לשלם בכל חודש.

לעיתים קרובות, רשום על האזהרה צו החיוב הראשוני שנקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל (בדר"כ מדובר על 1,000 ₪), ואם אתה מסוגל לשלם סכום זה, עשה זאת לפני תום ה-20 ימים והצל עצמך ממש.

חשוב לדעת, לנושה שלך, הזוכה, יש אפשרות (בדר"כ) להפעיל את הסנקציות הללו ביום ה-21, ואז יחלו העיקולים, ההגבלות, הוצאת חפצים מהבית, פקודות מאסר וצוי הבאה, ואתה עלול למצוא עצמך מהר מאוד נרדף על ידי נושיך וחובותיך, ותרגיש כאילו סוף העולם קרב. לא נעים ומיותר.

באופן כללי, אנו ממליצים לחייבים נורמטיביים שהסתבכו, ומעוניינים לפתור את הבעיות שלהם, ולא "לברוח" מהן, לקבל כל דואר רשום. עצימת העיניים מלראות את הבעיה לא תפתור אותה, אלא תעצים ותסבך, ואח"כ יקשה יותר להמשיך בחיים נורמליים.

כאשר החייב כופר בחוב, אינו מכיר בקיומו ו/או כופר בגובהו, אנו ממליצים לפנות מיד לעורכי דין המתמחים בתחום על מנת לקבל ייעוץ. בפני החייב עומדות אפשרויות שונות להתנגד לחוב, הן במסגרת התנגדות לשיקים, התנגדות לתביעה, או לכפור בחוב כי שולם או היה עליו לא להיות משולם. בשלב זה המועדים רלוונטים מאוד, שכן גם את ההתנגדויות (בדר"כ) יש להגיש תוך 20 יום מיום קבלת האזהרה, והדבר נקוב במפורש באזהרה. שימו לב. זה חשוב מאוד מאוד.

במידה ואינך מסוגל להסתדר בכוחות עצמך, משרדנו מסוגל לטפל לך בעניינים, ואתה מוזמן להתקשר אלינו לשיחה טלפונית או פגישת ייעוץ חינם. הדברים פתירים בהחלט.

הפוסט תביעות חוב בהוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

באילו מקרים חלה חובה על רשם ההוצאה לפועל לבטל הגבלה על רישיון הנהיגה שהוטלה מכוח חוק ההוצאה לפועל והאם עו"ד הוצאה לפועל יכול לבטל את ביטול רשיון הנהיגה? לאחר ביטול וצמצום השימוש בפקודות המאסר כנגד חייבים המוחזקים כמשתמטים מתשלום חובותיהם, איפשר המחוקק לרשם הוצאה לפועל, בין היתר, להטיל הגבלה על החייב מלקבל, להחזיק, לחדש רשיון נהיגה שלו – מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל.

כפי שפורט בהצעת החוק, תכליתן של הגבלות אלה ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי רשם ההוצאה לפועל כדי להביא למימוש פסקי דין ולסייע לזוכה לממש זכייתו.

פסק דין שניתן בחודש ינואר 2012, רע"צ 1712-10-11, עו"ד הוצאה לפועל אהרון בן דוד נ' חיים קליאוט בע"מ, בבית משפט השלום בחדרה, על ידי כבוד השופטת הדסה אסיף, מבהיר באילו מקרים לא ניתן להטיל ההגבלה  מלקבל, להחזיק לחדש רשיון הנהיגה.

במקרה זה דובר על חייב אשר עיסוקו נהג מונית, ובמשך כ-20 שנה לא שילם חובותיו והוא מוחזק כחייב המשתמט מחובותיו… בית המשפט מנתח את הסמכות של רשם ההוצאה לפועל להטיל מגבלה במקרים מסויימים ומבהיר כדלקמן: לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות להטיל הגבלה על רשיון הנהיגה מכל סוג שהוא, כאשר הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב. והשניה כאשר "רשיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו, או עקב נכות בן משפחה התלוי עימו".

במקרה שלפנינו ועל פי ההסבר של עו"ד הוצאה לפועל שייצג את החייב, דובר על נהג מונית, ולפיכך הטלת ההגבלה פוגעת פגיעה ממשית בעיסוקו. יתר על כן, החייב פוטר מעבודתו כנהג מונית וההגבלה גם פוגעת אנושות ביכולתו לשלם את החוב.

כפי שקבעה כבוד השופטת, הוראת החוק אינה מותירה כל מקום לשיקול דעת במקרה שלנו, והיא אינה מאפשרת הטלת הגבל רישיון נהיגה על מי שעיסוקו ופרנסתו תלויים באופן מוחלט בנהיגה, למרות שהחייב משתמט מחובותיו כבר עשרים שנה!

עו"ד הוצאה לפועל פעל בנידון לבטל את ההגבלה
בית המשפט ביטל, למורת רוחו, את ההגבלה שהוטלה על החייב. יתר על כן, בית המשפט במקרה שלפנינו, ביטל אף את התנאי שקבע רשם ההוצאה לפועל לביטול ההגבלה בהפקדה של 20,000 ₪. החלטה זו בוטלה, על פי נימוקי השופטת הנכבדה, כי מרגע ששלל המחוקק את האפשרות להפעיל שיקול דעת בהטלת ההגבלה, גם מנוע הרשם מהטלת ערובה כתנאי לביטול ההגבלה, שכן כאשר מלכתחילה אין מקום להטלת ההגבלה, ברור כי אין כל סמכות ושיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל.

כבוד השופטת קבעה במפורש כי הסמכות הלתנות צו (או ביטולו) בתשלום על חשבון החוב, קיימת רק מקום שבו מתן הצו, או אי נתינתו, נתונים לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל.

סופו של דבר, כבוד השופטת אסיף הורתה על ביטול הערובה שהטיל הרשם כתנאי לביטול הגבלת הרישיון, וכמובן הורתה על ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה של נהג המונית.

חשוב לא פחות לדעת כי אדם שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק ברשיון נהיגה מוחזק כמי שרשיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה על כל המשתמע מכך.

הפוסט עו"ד הוצאה לפועל – הגבלת רשיון נהיגה הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

תיקון חדש ומעניין בחוק הוצאה לפועל, במסגרת התיקונים החשובים שבוצעו בחוק בשנת 2008 (מכונה גם תיקון מס' 29) קובע כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית כאשר מדובר בתביעה על סכום קצוב וכן כאשר מדובר בשטרות.

רשם הוצאה לפועל

החלטה ברוח חקיקה זו ניתנה על ידי רשם הוצאה לפועל הנכבד עמית גולן, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, במסגרתה הפחית ריבית והפרשי הצמדה בשיעור 30% מסך הריביות שחוייבו בתיק עקב התשהות של הזוכה במשך 14 שנים בגביית החוב. וכך פורסם:

חייב הגיש בקשה לרשם הוצאה לפועל להפחית את הריביות והפרשי ההצמדה משום שהזוכה לא פעל בתיר ההוצאה לפועל במשך 14 שנים, דבר שגרם להגדלת חוב החייב כלפי הזוכה.

הזוכה, מנגד, טען כי המתין שהחייב ישלם לו חובות אחרים, ומשכך לא פעל בתיק, על מנת לאפשר לחייב להסדיר חובות אלה.

רשם הוצאה לפועל ניתח את המקרה, וקבע כי על מנת להפחית ריביות והפרשי הצמדה, צריכים להתקיים 2 תנאים. האחד, שהחייב יגיש בקשה, והשני, כי קיימים טעמים מיוחדים.

במקרה שלנו, אכן הוגשה בקשת חייב, יחד עם זאת, בחן הרשם האם המקרה נכנס לגדרם של טעמים מיוחדים המצדיקים הפחתת הריבית וההצמדה.

רשם הוצאה לפועל בדק ומצא כי ההליך האחרון שנעשה בתיק היה בחודש יוני 1998, קרי לפני 14 שנה, ומאז הזוכה לא פעל בתיק.

הרשם סבור כי זוכה אשר אינו פועל במהירות ויעילות ובאופן סדיר, פוגע בתקנת הציבור. יחד עם זאת, נקבע כי גם החייב צריך לקיים חובתו לשלם את החוב מיוזמתו ולפי יכולתו הכלכלית, ואם לא עשה כן, לא יוכל להטיל את כל האשם על הזוכה ועליו בלבד.

בהחלטה זו מפורטת בהרחבה תחולתו של עיקרון תום הלב על ביצוע וניהול הליכי הוצאה לפועל, אשר מחייב את הזוכה לפעול באופן סביר לקבלת סעד המימוש בהוצאה לפועל ואין הוא יכול "לישון על זכותו" עד קץ הימים. בהחלטה מוזכר פסק דינה של כבוד השופטת שטופמן ת"א 2836/03 עיריית תל אביב נגד מור, לפיהם "אמנם לא חלים דיני ההתיישנות בתיק הוצאה לפועל, יחד עם זאת, יש חובה לזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים..". עוד נקבע כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש תכנית חיסכון לזוכה אשר ממתינה עד אין קץ ללא נקיטת הליכים תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.".

סופו של דבר, הרשם סבר כי לאור האחריות המשותפת של 2 הצדדים, יש להפחית את הריביות בשווי ערך של 30%שהצטברו מיום בו לא נקט הזוכה בהליכים וכד למועד הבקשה.

מקרה אחר, בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, שניתנה על ידי הרשמת הנכבדה תמי לוי יטח, בה הורתה להפחית את כל הריביות והפרשי ההצמדה שצבר החייב בתיק ההוצל"פ במשך 14 שנים בהן לא פעל הזוכה בתיק. החלטה זו, הביאה להפחתת החוב באופן משמעותי מ37,000 ₪ ל-12,000 ₪.

הפחתות אלה יכולות לסייע לחייבים לצאת ממעגל ההוצאה לפועל, ולחזור לחיים נורמליים, על ידי תשלום מופחת, בו נהנה הזוכה, מחד, ומצד שני, החייב משלם סכום אותו מסוגל "לעכל" ולהימנע מלהיות נרדף כל חייו.

נקודה חשובה נוספת היא כי הסמכות שניתנה לרשמי ההוצאה לפועל חלה גם על מקרים בהם מוגשת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל (בנוסף לשטרות). הדבר משמעותי מקום בו מכוח התביעה, מבקש הזוכה לחייב את החייב בריבית בנקאית, מירבית הנוהגת בבנקים, קרי ריבית של כ-18% לשנה, ולאחר שנים, החוב צומח למימדים שאינם מאפשרים לו לשלם ולסיים את חובותיו ולכן יש חשיבות לסמכות מדהימה זו שניתנה לרשמי ההוצאה לפועל, שכן הפחתת חיובים אלה עשויה לצמצם את מספר החייבים שנמצאים במעגל ההוצאה לפועל, ולאפשר להם להשתקם, מאידך, הזוכה מקבל סכום כסף הגיוני, וכל הצדדים מרוצים, שכן לשני הצדדים יש אינטרס לסיים את העניין וללכת איש איש לדרכו.

הפוסט ריבית והצמדה ב הוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.