הנה עוד מקרה שמחדד את העניין של עיקול מסגרת אשראי. במקרה זה בית המשפט קובע מפורשות שלא ניתן לעקל ללקוח של בנק את מסגרת האשראי שלו. זאת אומרת, שבמקרה שבו הוצאה לפועל מעקלת כספים הקיימים בחשבון הבנק של החייב, ישנם כאלו שלא מסתפקים בכך ומבקשים לעצור את האשראי של החייב ובכך למעשה הם שוללים כל אפשרות של התאוששות. ובכן, לא עוד.

בית המשפט השלום בירושלים חידד את ההלכה לעניין עיקול מסגרת אשראי וקבע מפורשות:
לא ניתן לעקל מסגרת האשראי של הלקוח, לא רק בעיקול זמני, אלא גם בעיקול בהוצל"פ

סיפור ביטול העיקול על המסגרת. וכך זה התחיל…

בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, חייב כבוד הרשם דניאל דמביץ את בנק אוצר החייל כצד שלישי, לשלם 37,000 ₪ בגין הפרת צו עיקול חשבון בנק. הזוכה בתיק הוצל"פ, הטילה עיקול בחשבונה של חברה, החייבת, המנוהל בבנק אוצר החייל. הבנק השיב כי אין כל כספים לעיקול, ומכל מקום, זכותו של הבנק גוברת על המעקל.

המעקל, הזוכה לא ויתר. הגיש בקשה להורות לבנק לשלם לו את כל הכספים שהופקדו או נמשכו בחשבון מאז הטלת העיקול. הבנק כמובן התנגד לבקשה.

הזוכה טען כי הבנק חסר תום לב שהמשיך לתת לחייבת  את מסגרת האשראי, שהיה עליו לצמצמה מיד עם קבלת העיקול, ולכן כל כסף שהופקד בחשבון ושלא הוקטן האשראי בגינו, יש לראותו כמעוקל. הרשם בהוצאה לפועל קבע מפורשות כי כאשר מוטל עיקול על כלל נכסי החייבת אצל תאגיד בנקאי (בניגוד לעיקול על נכס ספציפי) והבנק ממשיך לתת לחייב אשראי, הבנק מגלה שיש ללקוח זכות כלפי הבנק וזכות זו ניתנת לעיקול.

הרשם גם קבע כי הבנק פעל בחוסר תום לב כאשר התעלם מהזכות שעוקלה, והעדיף את מושכי השיקים בחשבון לעומת הזוכה לקבל את כספיו.

הבנק ערער על הקביעה

הבנק ערער לבית המשפט השלום בירושלים, שכן מדובר בקביעה חמורה, רוחבית, שתפגע בבנקים ובלקוחותיהם. כבוד השופט גד ארנברג, סגן נשיא בית המשפט השלום בירושלים, קיבל את הערעור וביטל את הקביעה שהבנק צריך להעביר את הכספים לזוכה.

השופט קבע כי השאלה הדורשת הכרעה אינה האם העיקול הוא ספציפי או כללי, אלא האם ניתן בכלל לעקל זכות של לקוח בבנק לקבלת אשראי. לטעמו של השופט, בשאלה זו ניתנה הכרעה מפורשת של בית המשפט העליון בפסק דין אלבס, שם נקבע במפורש כי זכות לקבלת מסגרת אינה זכות שניתנת לעיקול במסגרת הליכים שננקטים לצורך גביית חוב, בין אם מדובר בעיקול שמוטל להבטחת אפשרות לגביית חוב, כלומר עיקול זמני, לבין כשמדובר בעיקול שננקט בהליכי הוצאה לפועל לגביית חוב פסוק.

לאור האמור, ביטל בית המשפט הנכבד את החלטת הרשם אך לא הטיל הוצאות על המשיב בערעור, הוא הזוכה בהוצאה לפועל.

הבהרה

החלטה לעקל מסגרת אשראי היתה פוגעת נואשות בלקוחות שיש להם תיקים בהוצאה לפועל, והיתה לא מאפשרת להם לפעול בבנק, לנהל עסק, לשרוד, שכן הבנקים היו מיד מבטלים מסגרת האשראי ללקוח, וגורמים לקריסה כוללת של עסקיו. בית המשפט העליון בפס"ד אלבס קבע כי אם תתקבל הדרישה לעיקול מסגרת אשראי, זה יגרום לפגיעה חמורה בחופש ההתקשרות, של הבנקים עם הלקוחות שלהם. ברור כי הבנק לא היה מסכים לתת מסגרות אשראי ללקוחות שכן היה חושש שבסופו של דבר ידרשו ממנו לשלם את החובות של הלקוח, ולכן זה היה פוגע נואשות בלקוחות, בין היתר על ידי ייקור האשראי, והטלת מגבלות הנוגעות לבטוחות שיאלצו לתת לצורך קבלת האשראי.

מכל הטעמים הללו דחה בית המשפט העליון את הדרישה לעקל מסגרת אשראי, בערעור שהוגש על ידי הבנקים. יודגש, ערעור זה סייע גם לבנקים וגם ללקוחות הבנק, שזקוקים לשירותי הבנק במתן אשראי.
פסק הדין נשוא ההחלטה, הינו עש"א (י-ם) 47361-12-16.

הפוסט עיקול מסגרת אשראי. אין גבול לחוצפה? הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בן הזוג חייב כספים? מתי זה ישפיע עליך? האם ניתן לעקל כספים בחשבון משותף? או במילים אחרות, מתי תחול הילכת השיתוף על חובותיו של בן הזוג ומתי לא?
בני זוג מוטרדים מאוד ממצב בו בן זוגם חייב כספים, ולא ברור להם כיצד הדבר יכול להשפיע על חייהם ועל חלקם בנכסים המשותפים. בין היתר, כיצד הדבר יכול להשפיע על חשבונות בנק משותפים, על דירת מגורים, וכל נכס משפחתי משותף?

בתי המשפט מכירים כיום בכך שמקום שמתקיים שיתוף בנכסים בין בני הזוג, מתקיים שיתוף חובות, אלא מה? קיימים סייגים, ולא כל חוב של בן הזוג נופל על בן הזוג השני.

כבוד השופטת חיות בפס"ד ע"א 3929/02, לוין כרם נ' עו"ד שילר ואח' קובעת במפורש כי "קשר הנישואין אינו מקים, כשלעצמו… חזקה בדבר שיתוף בנכסים, וודאי שאינו מקים חזקה בדבר שיתוף בחובות."

דבר חשוב נוסף שאומרת כבוד השופטת חיות כי "ההלכה בדבר חזקת השיתוף בחובות חלה במישור היחסים הפנימיים שבין בני הזוג, והיא נועדה לעריכת חישוב ביניהם בשלב פירוק הקשר וחלוקת הרכוש המשותף…"

עוד קובעת השופטת, כי יישום הילכת השיתוף בחובות כלפי נושה חיצוני, אין לה עיגון בהלכה הפסוקה, והלכה זו חלה רק במקרה שמדובר בנכס עיסקי משותף ולא בנכסים עיקריים של בני המשפחה כמו דירת המגורים.

בית המשפט מכיר במעמדה המיוחד של דירת המגורים ופסק לא פעם כי חזקת השיתוף בחובות לא תחול על בן הזוג שאינו חייב (למעט חובות שיש להם זיקה לדירה).

יתר על כן, בית המשפט קובע כי לגבי נכסים אחרים, ובעיקר נכסים או חובות עסקיים, אין השיתוף בזכויות בחובות  מתגבש אלא כאשר חל "אירוע קריטי", קרי אירוע המביא למשבר ביחסים או לסיום חיי השיתוף, במקרה חו"ח של מות בן הזוג, גירושין, המעמידים את חיי בני הזוג בסכנה ממשית, או אירועים כלכליים חריגים כמו חיסול נכסיו של אחד מבני הזוג, פעולה כלכלית חריגה תוך הפרת אמון בן הזוג השני, או כניסתו של בן הזוג להליכי פשיטת רגל.

כל עוד לא התרחש "אירוע קריטי" שייכות הזכויות והחובות בנכסים שאינם משפחתיים מובהקים, רק לבן הזוג שרכש את הזכויות או יצר את החובות. השיתוף בין בניה זוג, לגבי אותן זכויות וחובת, מתגבש רק עם קרות האירוע הקריטי, ורק אז, תבוא לידי ביטוי כלפי נושה חיצוני שותפותה של האשה עם בעלה הן בזכויות והן בחובות.

האמור לעיל נקבע, בין היתר, בפסק דין שניתן בבית המשפט בנתניה, ה"פ 7421-07-09 קלצקו נ קלצקו ואח'. מדובר במקרה בו הטיל בנק מזרחי עיקול על חשבון של בני זוג בבנק הפועלים. הבעל היה חייב כספים לבנק מזרחי, והבנק דרש להיפרע מהכספים שקיימים בחשבון, ללא הבחנה בין כספי האשה וכספי הבעל. לאור העיקולים שהוטלו, הגישה האשה עתירה לבית המשפט, בבקשה להצהיר כי הבנק לא יכול לעקל את מחצית הכספים, המהווים את חלקה. האשה טענה כי חשבון הבנק, והכסף המצוי בו, הינו נכס משפחתי מובהק, שכן אין לה ולבעלה דירת מגורים, והכספים שמצויים בחשבון, אינם קשורים לחוב העסקי.

בית המשפט הכיר בטענתה כי החשבון הינו נכס משפחתי מובהק, וקיבל את העתירה כלומר הצהיר כי האשה הינה בעלים של מחצית הכספים המופקדים, והבנק אינו זכאי להיפרע מכספים אלו. בית המשפט קבע כי אין לקבוע מסמרות בשאלה האם יש להכיר בחשבון כ"נכס משפחתי מובהק" שווה מעמד לדירת מגורים של בני זוג, אך לאור העובדה שלא אירע כל אירוע קריטי, ממילא אין לבנק זכות להיפרע ממחצית הכספים שבחשבון. בכך הצליחה האשה להגן על חלקה בכספים שבחשבון.

אין באמור במייל משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת והדברים אינם באים כתחליף לייעוץ משפטי.

הפוסט עיקול כספים בחשבון המשותף – חובות וזכויות הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

עיקול חשבון בנק שלא בצדק, יכול להוות פרסום לשון הרע ופגיעה בשם טוב של אדם

עיריית ירושלים עיקלה חשבון בנק של הגרוש של החייבת, ובית המשפט חייב את העיריה לפצות אותו.

גרשון, קבלן חשמל, המתגורר בישוב קצרין משנת 1980, קיבל עיקול על חשבון הבנק שלו מעיריית ירושלים. גרשון יצר קשר עם עיריית ירושלים ולאחר 3 נסיעות לירושלים מקצרין נאמר לו כי חשבונו עוקל עקב חוב ארנונה של בית שנמצא בבעלותו בירושלים.
גרשון נדהם למשמע אוזניו, וציין כי אין לו בית בירושלים, מעולם לא גר בירושלים, ולאחר דין ודברים עם בא כוח העיריה, הוסר העיקול.
לאחר שצילם גרשון את התיק בהוצאה לפועל, התברר לו כי העיריה ציינה בדרישת העיקול כי הוא מתגורר בירושלים ולא שילם את חוב הארנונה למרות פניות רבות.

גרשון הבין כי מדובר בעצם בחוב של גרושתו שבאותה תקופה התגוררה בירושלים, והסביר לבא כוח העיריה שאין לו יד ורגל בחוב זה.
גרשון סבר כי העיריה הטילה עיקולים על חשבונו כדי להפעיל לחץ על גרושתו שתשלם את הכסף. גרשון תבע 15,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, שכן הוא קבלן חשמל עצמאי, ולא יכול היה לשלם לספקים בשל העיקול, דבר שערער את אמונם של הספקים, וכן הוא חבר מועצה, וחבר בתנועה לאיכות השלטון, והפרשה הסבה לו פגיעה בשמו הטוב, ובסיכוייו לנצח בבחירות לראשות העיר.

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, פסק לגרשון 8,000 ₪.

במקרה שלנו, גובה הפיצוי מעניין, אך האמירות החשובות של בית המשפט מעניינות וחשובות עוד יותר.
בית המשפט קבע כי לאור העובדה שהחוק מתיר לעיריה לנקוט בהליכי גביה מנהליים, הליכים קשים לחייב, מצופה מהעיריה לנקוט במשנה זהירות בטרם תעשה שימוש בסנקציית העיקול, כך למשל, עליה לבדוק שפרטי החייב נכונים ומעודכנים, ויש חובה של משלוח הודעה מוקדמת בטרם תנקוט בהליכים.

סנקציית העיקול פוגעת קשות בניהול תקין של משק הבית, ובאופן התנהלות היום יומית, של החייב ובני משפחתו, וראוי שהשימוש בסנקציה הזו ייעשה במשורה ולא בנקל ואך ורק במקרים המתאימים ואין להשתמש בכלי זה באופן שרירותי.
עוד קבע בית המשפט כי דרישת תום הלב המוטלת על הרשות המנהלית כרשות ציבורית מחמירה יותר מחובת תום הלב הנדרשת מן הפרט.

בית המשפט סבר, כי במקרה של גרשון, העיריה לא עשתה ולו המאמץ הקטן ביותר לאתר את גרשון ולעדכנו על החוב הנטען.
לא יעלה על הדעת שגוף כמו עיריה, שיש ברשותו את כל הכלים, מבלי להקצות משאבים מיוחדים, ומקושר לרשויות המנהליות, לא יעשה מאמץ הקל שבקלים על מנת לאתר את כתובתו של גרשון ויידע אותו על החוב הנטען.
אמירה חשובה נוספת שקבע בית המשפט היא שככלל שמעקלים חשבונו של אדם, הדבר גורם לפגיעה בשמו הטוב, קל וחומר אם מדובר באישיות ציבורית.

שאלה זו נבחנה בפס"ד כהן נגד גסלר, שם נקבע עקרונית כי הטלת עיקול על חשבונות בנק יכולה להוות פרסום לשון הרע. עצם הצגתו של אדם כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם חובותיו, גם אם מדובר בחוב קטן,  יש גדי להשפילו ולפגוע בשמו בעיניו של בנקאי סביר, ללא קשר לגובה העיקול. יתר על כן, פרסום העיקול עלול לפגוע, במקרים מסויימים גם שמשלח היד של מי שהוטל בחשבונו עיקול.
בית המשפט הקטין את הפיצוי ל-8000 ₪ משום שהעיריה פעלה להסרת העיקול מיד כשפנה אליה גרשון, אך בשל הקלות בה נעשה העיקול, יש לחייבה לפצות את גרשון.(ת"ק (י-ם) 6793-03-09, פורסם בנבו).

הפוסט עיקול חשבון בנק יכול להתפרש כלשון הרע הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.