מהי ההגנת הדיור החלוף? מי זכאי לה? ומה משמעותה? 
דיור מוגן משמעותו, שבמקרה שהדירה מעוקלת אוג בכינוס נכסים והנושה מבקש להתמנות ככונס נכסים למכור אותה בשל חוב, הדירה תימכר כתפוסה, קרי, שבני הבית לא יפונו, אלא יהפכו להיות שוכרים של הבעלים החדש של הדירה, והם יגורו שם למשך כל ימי חייהם.

דיור חלופי, משמעו שכאשר הדירה מעוקלת, ומבקשים למכור אותה, הנושה צריך לדאוג למימון דמי שכירות בדירה ראויה למשך זמן שייקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם לנסיבות.

לאחר התיקון ברור כי לא ניתן לפנות אנשים מבית מגוריהם, אלא אם תהיה להם קורת גג חלופית.

תיקון חקיקה זה הינו משמעותי ביותר, גם במקרה שאדם נטל משכנתא מהבנק או שהנכס תחת כינוס נכסים.
במקרים אלה, כאשר אדם רוכש דירה ולצורך כך הוא מקבל הלוואת משכנתא מהבנק, נוהג הבנק להחתים אותו במסגרת חוזה ההלוואה, כי הוא מוותר על זכותו לדיור חלוף מכוח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ו/או על סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

התיקון בחוק קובע כי במקרה שלא הוסבר לחייב כי יש לו זכות לדיירות מוגנת או חלופית, והוא בעצם חתם כי הוא מוותר על זכות זו מבלי שבכלל גילו לו שהוא זכאי לה, אז הבנק יהא חייב לדאוג לו לסידור חלופי או מוגן, בהתאם לנסיבות ולמצב הרישומי של הנכס. אם הדירה רשומה על שם החייב בטאבו, הוא עשוי להיות זכאי, במקרים אלה לדיירות מוגנת. במקרה שהדירה לא רשומה על שמו בטאבו הוא יהא זכאי רק לדיור חלוף.

בפסק דין עא 9120/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אברהם פלקסר (ניתן בספטמבר 2011) חוזר בית המשפט העליון על תכליות חוק ההוצאה לפועל, ואומר כי "חוק ההוצאה לפועל חותר להשגת איזון בין שתי תכליות. מן הצד האחד ניצבות התכלית הכללית שעניינה הגנה על קניינו של הנושה והתכלית המיוחדת לסייע לו בגבייה מהירה ויעילה של חובותיו. מן העבר השני ניצבות התכלית הכללית שעניינה הגנה על כבודו ועל חירותו של החייב שאינו יכול לפרוע את חובו והתכלית המיוחדת למנוע את קריסתו הכלכלית ואת הפיכתו לנטל על החברה." ועקרונות אלו מוטלות גם על כונס נכסים שמונה לטיפול בחיב.

החוק קובע כי במקרה שעוקלה דירת מגורים של חייב, לא ניתן להורות על מכירת הדירה אלא לאחר שהוכח לרשם ההוצאה לפועל שלחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יש מקום מגורים סביר או שיש לו או לבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מימון מגורים או שהועמד להם סידור חלוף. עוד קובע החוק במסגרת תיקון 29 כי רשם ההוצאה לפועל חייב לזמן את החייב לדיון בעניין, והחייב יכול לבקש להשהות הדיון עד שימנה לעצמו עורך דין שיייצגו. במידה ואין ביכולתו לממן עורך דין, הוא רשאי לפנות לסיוע המשפטי לבדוק האם הוא זכאי למימון לפי חוק הסיוע המשפטי.

הדבר המשמעותי הנוסף בשינוי זה כי הוראות אלה יחולו גם על משכנתאות. קובע החוק, כי גם אם פורש בשטר המשכנתא שהחייב מוותר על זכותו באופן שהוא קרא והבין את המשמעות של הויתור, ולחייב אין יכולת להשיג לעצמו דיור חלוף, הוא יהא זכאי למינימום של 18 חודשים.

חשיבות השינוי בחקיקה הינו בכך שלא ניתן להותיר אנשים ללא קורת גג.
בעניין פסק הדין האמור, ביטל בית המשפט העליון את הסעיף וקבע כי הבנק לא הסביר לחייב את זכותו לדיור חלוף, ובוודאי לא את הויתור על הזכות, ומשכך, הבנק נדרש לדאוג לחייב לסידור חלוף. פסיקה זו חשובה, שכן היא יוצרת הלכה ברורה לגבי התנהלות הבנקים במקרה של מימוש דירות מגורים, ונורמה חברתית, לפיה אנשים לא יזרקו בגלל משכנתא לרחובות. בעבר נורמה זו היתה נורמה מוסרית שהבנקים החילו אותה עליהם. כיום, לאור ההתפתחות הכלכלית החברתית, קדושת דירת המגורים פחתה, והחקיקה הזו מהווה שימור הנורמות החברתיות באמצעות עיגונן בחקיקה מתאימה, ככל שהיא נוגעת למבצרו של האדם וכבודו.

הפוסט דיור החלוף גם ב כונס נכסים או לנוטלי משכנתאות הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

הסיפור הוא כזה: א"מ פיגרה בתשלומי המשכנתא. בנק מזרחי פתח תיק למימוש משכנתא כנגדה והחל בהליכי מימוש על פי דין. לימים נכרת הסדר חוב עם הבנק, והחייבת עומדת בהסכם וכבר פרעה את חוב הפיגורים לבנק.

לאחר שעמדה בהתחייבויות שלה, הגיש כונס נכסים בקשה לפסוק לו שכר טירחה וביקש לקבל אחוז מסכום ההסדר בין הצדדים.

90 ימים מיום מינוי כונס הנכסים
תקנות שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים במקרה של מכירת דירת מגורים של חייבים בהוצאה לפועל נקבעו מתוך רצון להתחשב בחייבים, יחד עם זאת, הן, לעיתים, יוצרות בעיה קשה. התקנות קובעות כי אם החייב משלם את החוב לפני שחלפו 90 ימים מיום מינוי כונס הנכסים, ישלם סכום שלא יעלה על כ-12,360 ₪. לעומת זאת, אם החייב ישלם לאחר 90 הימים, יקבל "קנס" כבד, ויאלץ לשלם בין 4.8% ל-6.4% ממלוא החוב לבנק.

מצב זה עלול להיות קשה מאוד לחייב, שכן רוב החובות עומדים על מאות אלפים ₪ ואם חולפים להם 90 ימים, תשלום שכר הטירחה עולה מאוד.

מצב אבסורדי זה לא הותיר את הרשם אדיש, והוא קבע כי ההבדל בין 2 התקנות יוצר אבסורד מסוים במקרה בו הסדר החוב נחתם לאחר 90 ימים, ותכלית החוק הינה לעודד את החייב לפרוע את חובותיו טרם שחלפו 90 ימים מיום כינוס הנכסים.

יחד עם זאת, קבע כי, אכן בעניינינו חלפו 90 הימים, ברם, לנוכח מחילה הזוכה על פרעון מלוא החוב לעת הזו, והעמדת שיעורו של החוב על חוב הפיגורים בלבד, בגדרי ההסדר, מצדיק פסיקת שכר הטירחה בהתאם לתקנה לפיה יש לקבוע שכר טירחה בטרם חלפו 90 הימים, ובכך מגשימים את תכלית החוק בצורה מיטבית. במצב דברים שכזה תתקבל תוצאה צודקת יותר, ואף נמצא את עצמנו מעודדים הסדרים מסוג זה, בהם בנק הולך לקראת לקוחותיו.

אני מסכימה עם קביעה זו, ומקווה שלא יוגש ערעור על ההחלטה.

הפוסט שכר כונס נכסים נמוך יותר הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

מטרת החיקוק היתה לקצר תהליכים, לחסוך זמן שיפוטי, וכן לחסוך לחייב חיובי אגרות ושכר טרחה כפול.
מדובר בסכומי תביעה של עד 75,000 ₪ נכון להיום (בתחילת הדרך סכום התביעה היה 50000 ₪).

המחוקק קבע כי תנאי להגשת התובענה יהיה משלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה על סכום קצוב, 30 יום בטרם הגשת התובענה.
בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב הגיש הזוכה תובענה, ובטרם הגשת התובענה, שלח את המכתב לכתובת ישנה של החייבת. המכתב כמובן לא הגיע אליה, והזוכה הגיש התובענה, ולאחר 30 יום שלא התגוננה, החל לנקוט כנגדה בהליכי הוצאה לפועל.

כמובן שעקב ההליכים ופתיחת התיק, החוב "תפח" והיא חוייבה בשכר טרחה א' שנקבע עם פתיחת התיק, ולאחר מכן, שכר טרחה ב', שהוא שכר לו זכאי הזוכה כאשר עורך הדין שלו נוקט בהליכים.
החייבת הגישה בקשה וטענה כי מכתב ההתראה לא נשלח אליה, ומשכך היא מעוניינת לשלם רק את קרן החוב, ולא את כל התוספות שהצטרפו לתיק.
רשם ההוצאה לפועל החליט כי "תנאי הכרחי לשם הגשת תביעה בסכום קצוב הינו שליחת מכתב התראה בדואר רשום, ואישור מסירה".
הרשם סבר כי "…שליחת מכתב התראה לכתובת החייבת על פי הפוליסה (הזוכה היתה חברת ביטוח) הינה בלתי סבירה, ויש לשלוח את מכתב ההתראה לכתובת העדכנית ביותר במרשם האוכלוסין".
הרשם קבע כי אין להסתמך על נתונים קיימים בפוליסות משנת 2013, גם כאשר החייבת לא טרחה לעדכן את חברת הביטוח על שינוי כתובתה.
הרשם סבר כי "…לא מן הנמנע כי אם החייבת היתה מקבלת את המכתב במועד, היתה משלמת את חובה בטרם תוגש תביעה".

לאור האמור הרשם ביטל את חיובי שכר הטרחה, (גם א וגם ב', שיכול להגיע לתוספת של 20% לחוב) ואיפשר לחייבת לסלק את יתרת החוב תוך 7 ימים.
יש חשיבות גדולה להחלטה, וכדאי שתהיו מודעים לזכויותיכם. לא מעט מקרים שולחים הנושים מכתבים לכתובות לא מעודכנות, שכן החובה לשלוח לא מפרטת לאיזו כתובת. כעת הרשם קבע כי יש לבדוק היכן מתגורר החייב כיום במשרד הפנים, ולשלוח אליו לכתובת המעודכנת ביותר, ולא להסתמך על כתובות ישנות, ולהאשים את החייב שלא עידכן, ובכך להשית עליו הוצאות גדולות נוספות לחוב.

שימו לב כאשר אתם מתגוננים מפני תביעה, שאם המכתב לא נשלח לכתובת המעודכנת, יכול להיות שתצליחו לשכנע את הרשם שדן בתיק שלכם, שלא לחייב את החוב בשכר טרחת עורכי דין.
הרשם שנתן את ההחלטה, הינו עמית גולן, כאמור, שיושב בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.
כמובן שבמידה והחייבת לא תנצל את ההזדמנות שניתנה לה להסדיר החוב ללא הוצאות שכר הטרחה, יהיה זכאי הזוכה לתשלום שכר הטרחה. הרשם כאן אף קבע כי אם תסדיר בתשלומים, תהיה חייבת בתשלום שכר הטרחה. לכן שימו לב ופעלו בהתאם ליכולתכם.

בהצלחה.

הפוסט הנושה לא שלח אליך מכתב התראה בטרם הגשת כתב תביעה בהוצאה לפועל, או ששלח מכתב לכתובת לא מעודכנת? הזוכה לא יהיה זכאי לשכר טרחת עורך דינו הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

האם רשאי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) לקזז כספים המגיעים לחייב מזונות מקצבאות כגון קצבת נכות, אבטלה, זיקנה, אבטחת הכנסה וכד', אם נקבע לו צו חיוב תשלומים במסגרת איחוד תיקים/תיק הוצאה לפועל בודד, והוא עומד בתשלום הצו?

חייבי מזונות בהוצאה לפועל הינם חריג בדיני הוצאה לפועל, ואינני עוסקת בתחום זה. יחד עם זאת, לאור החלטה מעניינת שנתקלתי בה, שניתנה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים,על ידי רשם ההוצאה לפועל הנכבד, קטוביץ שחר, ביום 17.6.12 מצאתי לנכון לפרסם את תוכנה, שכן, היא נראית לי חשובה ביותר לחייבי מזונות המקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

חייב פלוני הגיש בקשה לאיחוד תיקיו בהוצאה לפועל. במסגרת תיקיו, קיים תיק מזונות נפתח שנפתח על ידי המוסד לביטוח לאומי מכוח הוראות חוק המזונות (הבטחת תשלום).

החייב הגיש מסמכים הנחוצים, וביקש כי צו החיוב החודשי שייקבע, יהא בגובה 500 ₪. המוסד לביטוח לאומי הגיש תגובה, והסכים לגובה החיוב המוצע, אך הוסיף כי קיימת למוסד לביטוח לאומי (למל"ל) הזכות לנכות מכל קצבה המשתלמת על ידו".

הרשם הנכבד לא קיבל את הטענה של המוסד לביטוח לאומי. וכך נימק:

בגביית תיקי מזונות בהוצאה לפועל יש 2 תובנות יסוד:

האחת, חוב הנגבה בתיק מזונות מסוג זה, הינו חוב מזונות הנהנה מדין קדימה ואיננו נכלל בתיק איחוד, ככל תיק מזונות.

השניה, חוב הנגבה בתיק מזונות מסוג זה, ניתן לפריסה על דרך של קביעת צו חיוב בתשלומים על ידי רשם ההוצאה לפועל ואף ההגבלות מכח סעיף 66א' לחוק מוטלות על החייב, רק לאחר שלא שילם את צו החיוב בתשלומים או הוכח בדרך אחרת שעסקינן בחייב המשתמט מתשלום חובותיו.

לאור העובדה שקביעת צו החיוב נסמכת על כל הכנסות החייב, וישנם חייבים המתקיימים בעיקר מקיצבאות הניתנות מאת המוסד לביטוח לאומי, דוגמת קצבת נכות, זיקנה, אבטחת הכנסה, אבטלה, ועוד שכל תכליתם היא תכלית סוציאלית. קצבאות אלה מיועדות לאפשר לנהנים מהם תנאים בסיסיים למחיה ולקיום.

על יסוד ההכרה בזכותו וזכאותו זו של החייב, ניתנה ההחלטה לקבוע לחייב צו חיוב תשלומים בסכום של 500 ₪ לפרעון חובו.

הרשם הנכבד סבר כי אם נקבל את טענת המל"ל, הדבר ירוקן מתוכן את החלטתו לקביעת צו החיוב.

הרשם המשיל קביעה זו לנושה בנקאי המנהל תיקי הוצאה לפועל כנגד לקוח כאשר נקבע צו חיוב תשלומים על יסוד הכנסותיו והוצאותיו, ומנגד בוחר הנושה הבנקאי שאיננו כופר בצו, לקזז סכומי כסף מחשבון העו"ש של החייב, באופן המסכל לחייב את האפשרות לשלם את חובו בתשלומים חודשיים.

כאשר נקבע צו חיוב תשלומים והחייב עומד בו, מעוכבים כנגדו ההליכים על מנת לאפשר לחייב לנהל אורח חיים שוטף בלבד, דוגמת עיכוב הליכי עיקול מיטלטלין והוצאתם, עיכוב הליכי עיקול חשבון העו"ש והמשכורת ועוד. כלומר, אם נאפשר למוסד לביטוח לאומי לפעול כנגד החייב, ולקזז כספים שמגיעים לו ועל פיהם נקבע צו החיוב, הדבר יסכל את יכולתו לעמוד בצו, והוא יימצא מפר את הצו, ללא עוול בכפו.

הרשם סביר כי לא ניתן לטעון בכפיפה אחת כי המל"ל מסכים לקביעת צו החיוב שניתן, ומצד שני לדרוש קיזוז של הקצבאות שהיו ביסוד קביעת סכום ההחזר החודשי.

הרשם הנכבד הדגיש כי ככל שהנושה יבחר לקזז סכום כלשהו מהקצבאות, הוא יידרש לבקשת החייב להשבת הכספים המעוכבים, בכדי לאפשר את מחייתו של החייב בתנאי סף ראויים.

אין באמור בכתבה משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת והדברים אינם באים כתחליף לייעוץ משפטי מאת עו"ד מומחה בתחום.

הפוסט האם רשאי המוסד לביטוח לאומי לקזז כספים הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.