לבנקים יש כלים שמאפשרים להם לזהות משברים

הבנקים מזהים את המשבר של הלקוח. לעיתים, הבנק ידע שהלקוח נכנס למצב של משבר הרבה לפני שהלקוח עצמו מבין זאת, וכשהבעיות מתחילות והאדם לא עומד בהחזרי ההלוואות, הבנק שולח מכתב התראה, ולאחר מכן, הבנק מגיש תביעה לבית המשפט כנגד הלקוח. אז בואו נסקור ונבין מהי תביעת בנק שכזו וכיצד ניתן להתמודד איתה.

ישנם 2 אופנים בהם מוגשת תביעת בנק.

אופן ראשון, הבנק מגיש תביעה בהוצאה לפועל, תביעה שכזו מכונה באופן מקצועי בשם "ביצוע תביעה על סכום קצוב". תביעות אלה מוגשות ומנוהלות בהוצאה לפועל, סכום התביעה הזו לא עולה על 75,000 ₪ חוב לבנק. זאת אומרת שכל מי שהחוב הכולל שלו לבנק אינו עולה על 75,000 ₪ נתבע באופן הזה בהוצאה לפועל. יש לשים לב שזו תביעה לכל דבר ועניין, אף אם היא מוגשת לביצוע בהוצאה לפועל, ויש אפשרות להתגונן מפניה תוך 30 ימים מיום שהתביעה נמסרה ללקוח במסמך שקרוי "אזהרה".

במשך 30 הימים שאחרי מסירת מסמך “אזהרה”, הבנק זה לא יכול לנקוט בכל הליך נגד הלקוח וממתין להגשת התנגדות לתביעה מצד הלקוח הנתבע. רק לאחר שחולפים 30 ימים מיום שנמסרה ללקוח האזהרה, הבנק רשאי להתחיל ולנקוט בהליכים נגד הלקוח וזה כולל עיקולי משכורת, עיקול בחשבון הבנק, עיקול בקופות הפנסיה, חסכונות ועוד.

חשוב, לא להתעלם ממסמך כזה ולפעול מיידית.

נקודה נוספת שכדאי לבדוק ולשים לב אליה, הבנק צריך לצרף למסמך האזהרה שמונפק מההוצאה לפועל, גם את כל תוכן כתב התביעה. לעיתים, הבנקים לא מגישים את כל חומר כתב התביעה, וזה עלול להטעות. הלקוח יכול לטעות ולחשוב שמדובר כבר בתיק הוצאה לפועל ולא במסמך האזהרה הראשוני והוא עלול להזניח את הטיפול בנושא, אם זה מתוך ייאוש, הרגשת אשמה, חוסר אונים, או אפילו בגלל שהלקוח לא מכיר בזכויות המשפטיות שלו, שיכולות להקנות לו הגנה מפני התביעה.

ישנם מספר יתרונות בהגשת התביעה בהוצאה לפועל מבחינת הלקוח הנתבע. הלקוח אינו מחוייב בכפל אגרות, כפל שכר טרחת עורך הדין של הבנק. מצד שני, החיסרון הוא שההליך הינו מהיר יחסי. מה שמאפשר לבנק לנקוט נגד הלקוח בהליכים תוך 30 יום והלקוח עלול למצוא עצמו מנתבע של הבנק לחייב בהוצאה לפועל. תביעה באופן הזה מאפשרת לנקוט כנגד הלקוח בהליכי הוצאה לפועל תוך 30 יום, מה שיכול להפוך לבן אדם את החיים דווקא מזמן שגם כך הוא בשעת משבר וביום סגריר בחייו, שכן יעקלו משכורות, חסכונות, קופות פנסיה, חשבון בנק, ועוד. וכשזה קורה, הידרדרות משם יכולה להיות מהירה ואכזרית.

הריבית תרד בשיעור גדול.

בכדי לפעול נכון ולהתגונן מפני תביעה בהוצאה לפועל, כדאי ונדרש כאמור, להגיש התנגדות לביצוע התובענה בהוצאה לפועל, לשטוח את טענותיך כנגד הבנק, ולהגיש תצהיר ואם יש גם מסמכים נלווים המפרטים את העובדות של הטענות.

בשלב זה מומלץ לפנות לגורם מקצועי, שיבדוק את החשבון, יבדוק את הסכמי ההלוואות, עורך דין או גורם מקצועי אחר יכול למצוא אלמנטים רבים בהם הבנק לא פעל בדיוק לפי ההוראות. כמו, האם הריבית סבירה בנסיבות העניין, האם הבנק העמיד הלוואה יקרה יותר, האם הבנק הציע לך לפתוח תכניות חיסכון או פקדונות על חשבון המינוס ועוד. חשוב שתבין, גם אם אתה מרגיש אשם להיות חייב כסף לבנק, עדיין זה לא אומר שלא נעשו לך עוולות משפטיות שמצדיקות בירור ובחינה על ידי גורם מקצועי. ובמידה ונמצאו ליקויים או עוולות בהתנהלות הבנק, ניתן להשתמש בזה לטובת הלקוח ולהגיע לפשרות והסדרים נוחים ובמקרים קיצוניים, אף לבטל את התביעה.

לעיתים, עדיף להגיע לפשרה עם הבנק

לעיתים קרובות אני ממליצה ללקוחותי להגיע לפשרה עם הבנק. להשיג פריסת תשלומים גדולה ונוחה יותר ללקוח, עם ריביות יותר טובות, וסבירות, ולפתור את המחלוקות בדרכי שלום ופשרה. זאת במטרה להחזיר את הלקוח שהסתבך למסלול חיים תקינים כמה שיותר מהר. ולעתים, תוך כדי בדיקה מתבררות עובדות המצדיקות לנהל את ההליך ולמצות עם הבנק את הדין. הכל תלוי בנסיבות העניין, ובכדאיות של המלחמה. מה שברור שצריך ראשית, לא להתעלם מהתביעה, ושנית, לבדוק את החשבונות, את הריביות וכל טענה אחרת, כך שלא תיכנסו להלוואת הסדר רעות, עם ריביות גבוהות, מה שעלול לסבך את הלקוח עוד יותר.

במקרה שבו מגישים התנגדות לביצוע התביעה בהוצאה לפועל, התיק מועבר לבית המשפט שידון בתיק, ובהוצאה לפועל ניתן עיכוב הליכים עד לסיום הבירור בבית המשפט.

האופן השני בו הבנק תובע, כתב תביעה לבית משפט

הדרך השניה בה הבנק תובע היא הגשת כתב תביעה לבית המשפט הקרוב לסניף בו התנהל החשבון. גם במקרה זה, לפני שהבנק מגיש את התביעות ופורע את החוב לחשבון העו"ש או החח"ד, הבנק מחויב לשלוח מכתב התראה ובו אזהרה, שאם לא תעמוד בתשלום הפיגורים, הוא יעמיד את החוב לפרעון מיידי.

באופן זה, מדובר בתביעות מעל סכום של 75,000 ₪, והלקוח הנתבע אמור לקבל "חוברת" של כתב התביעה, כנגדך ונגד כל מי שהיה בעל החשבון ביחד איתך. במקרה שהחתמת ערבים לחוב, הם גם עלולים להיתבע (מאמר בנוגע לחתימה על ערבות, ניתן למצוא בבלוג שלי באתר במאמר “חתימה על ערבות”).

במקרה זה, כשמוגשת כנגדך תביעה בנקאית, אתה מוזמן להגיש כתב הגנה תוך 60 ימים. בניגוד לאופן הראשון בו ניתן להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים.

במצב דברים זה, הסכום הנתבע על ידי הבנק הוא סכום קרן החוב. הבנק בדרך כלל מעמיד את כל האשראים שנתנו לך בחשבון לפרעון מיידי, כלומר, מעביר את כל החוב למינוס, והתוצאה היא שהריבית שנצברת היא גבוהה מאד.

טיפול עצמי או פנייה לעורך דין מקצועי בתחום

אתה יכול להכין ולהגיש כתב הגנה בעצמך או לפנות לעורך דין מקצועי שיטפל בתיק עבורך. במקרה של פניה לעורך דין, חשוב לוודא שזהו עורך דין שמתמחה בתביעות נגד בנקים. כמוני למשל (:

גם במקרה זה, אנו בודקים את מצב החשבון מיום פתיחתו, מזינים את כל הנתונים למחשב ומבצעים את כל הבדיקות שציינו לעיל, וגם כאן הדרכים לפתרון הן רבות, אך העיקריות בהן, הן להגיש כתב הגנה ולטעון את הטענות המשפטיות הרלוונטיות, או להגיע לפשרה או הסדר נוח עם הבנק. שוב, המטרה שלי היא להחזיר את הלקוח למסלול של חיים טובים, רגועים ונורמליים כמה שיותר מהר.

לעיתים, הסניף בו ניהלת את החשבון, אינו מוסמך להגיע להסדרים טובים, כמו שמחלקות הגביה של הבנקים מוסמכים, ולפעמים, אם הגעת למצב בו "הסתבכת", עדיף להגיע להסדרים עם המחלקה המוסמכת, ולהצליח למצוא פתרון שטוב ל-2 הצדדים כמה שיותר מהר משום שבמקרים כאלו, הדברים יכולים להידרדר במהירות. המטרה היא מצד אחד, לאפשר לך לשלם את החוב, בצורה שאתה יכול לעמוד בו ולחזור לחיים ולשגרה נורמלית, ומצד שני, למצות את זכויותיך, ולקבל תנאים טובים, כך שלא תצא נפסד מכל כיוון.

לסיכום.

לקבל תביעה בנקאית, זה לא דבר שמישהו מעוניין בו, אבל זה קורה גם לטובים ולחזקים ביותר. גם אם נקלעת למשבר שכזה וגם אם קיבלת תביעה מהבנק, חשוב לנהל את המשבר בצורה חכמה ומבוקרת, כדי לא לדרדר את המצב ולצאת משליטה.

במקרים קיצוניים יותר, מגיעים אלי גם לקוחות עם ריבוי הסתבכויות ותביעות בנקים רבות, ואין כל אפשרות שהיא להציל להם את החשבון ו/או העסק, ואז, ייתכן שהפתרון במקרה זה הם הליכי חדלות פרעון.

לכל מצב יש את הפתרון המיוחד לאדם הייחודי, חשוב להבין שגם אם נקלעים למשבר, לא להרים ידיים, ולנהל את המשבר בחוכמה, על מנת לחזור כמה שיותר למעגל החיים המסודרים. תמיד יש מה לעשות ואסור חלילה ליפול ליאוש. טיפול חכם ונכון יחזיר אתכם לחיים נורמליים.

מקווה שעזרתי, בהצלחה.

הפוסט קיבלתי תביעה מהבנק שלי. מה עושים? הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

אני חושבת שדוגמאות וסיפורים אלו ממחישים לא אחת שהמציאות היא שהבנקים מחויבים על פי חוק להתנהלות מאוד מסודרת ומסוימת. ובמקרים רבים בהם הנתבע לא מוותר ולא מקבל את תביעת הבנק כגזרה משמיים, אלא פונה לייעוץ מקצועי ומנהל מאבק משפטי, קוראים דברים מדהימים. מקרים בהם בית המשפט מבטל ערבויות, משכונים או חתימות.

נקודת התורפה של הבנק

תבינו, במדינת ישראל יש חוקים. הבנקים לא יכולים לעשות ככל העולה על רוחם עם הלקוח. ישנו חוק חשוב מאוד שמחייב את הבנק בחובת הגילוי. זאת אומרת שכאשר הערב מגיע לחתום ערבות עבור מישהו או ממשכן נכס לצורך קבלת הלוואה למישהו אחר וכן הלאה, על הבנק מוטלת חובת הגילוי שאומרת שעל הבנק להסביר ולספק לחותם את כל המידע הנחוץ לו בכדי לקבל החלטה אחראית ונכונה עבורו.

ובמקרים בהם ניתן להוכיח שהבנק לא עמד במחויבותו זו, יש סיכוי סביר שיהיה אפשר לבטל את המשכון או הערבות או החתימה.

הנה עוד סיפור על הפרת חובת הגילוי על ידי הבנק

בית המשפט ביטל משכון על בית מגורים של אישה, בשל כך שבנק דיסקונט הפר חובות הגילוי כלפיה

סיפור עם סוף טוב…

גברת רות בן אבי הם בעלים של בית ביישוב לפיד. רות, ילדיה ובעלה מתגוררים בבית. בשנת 2009 חתמה רות ובעלה על שטר משכון עד לגובה של 1,600,000 ₪, שלפיו משכנו בני הזוג את דירת מגוריהם לטובת הבנק, כבטוחה לכיסוי חובם של החייב ושל חברה בשם פי. אס. איי. סי. בע”מ, שהחייב היה בעל מניות ומנהל בה. כספי ההלוואה לחשבון.

לימים, בעלה של רות לא עמד בתנאי החזר ההלוואה וכל חובותיו הועמדו לפירעון מידי. בעלה של רות, נכנס להליך פשיטת רגל, והבנק הודיע לרותי על כוונתו לממש את המשכון ולפנות אותם מהבית.
רותי נחרדה והחליטה להילחם על ביתה.
רותי טענה כי בתמימותה נפלה קורבן לפעולת תרמית מצד בעלה אשר בעורמתו החתימה על מסמך שעניינו משכנתא להבטחת החזר הלוואה לרכישת דירה, כאשר דירת המגורים משמשת כבטוחה זמנית עד לרכישת הדירה הנוספת והעברת המשכון.
רותי טענה גם  שנציגי הבנק לא גילו לה כי יכול שההלוואה תשמש לכל מטרה שהיא, כולל סיכונה של המבקשת לסילוקה מדירת מגוריה.

רשלנות ובחוסר אחריות כלפי הערב

עוד טענה רותי, כי הבנק נהג ברשלנות ובחוסר אחריות כלפיה, כשמשכן את הנכס כבטוחה להלוואה קודמת שנטלה החברה של בעלה  בסכום זהה, ולמעשה הבנק סידר אותה כשפעל להקטנת החוב של החברה לבנק, על אף שהציג לה יחד עם בעלה מצג שלפיו משכון הנכס נעשה כבטוחה לרכישת דירה נוספת.
רותי התעקשה שהיא הסכימה לחתום על המשכנתא רק לאחר שבעלה הסביר לה כי בכוונתו לרכוש דירה נוספת, והמשכון על דירת המגורים שלה, ש הוא לפרק זמן קצר, לצורך קבלת מימון ביניים עד אשר ייגרר המשכון לדירה הנרכשת.

השופט קיבל את טענותיה של רותי וביטל את המשכנתא

השופט קבע שנכון שחזקה שאדם שחותם על מסמך, מהווה אישור לכך שהוא הבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו. חזקה זו מתעצמת, שעה שהמדובר במסמכים מהותיים כגון שטרי שיעבוד ומשכנתא. השופט קבע, כי על מי שרוצה לסתור חזקה זו מוטל עליו להוכיח ולשכנע במסמכים ופרטים שאכן לא הבין על מה חת.
אלא שבמקרה זה קבע השופט שיש לבדוק נתון נוסף, והוא חובות האמון והגילוי המוטלות על הבנק.

כאן השופט קבע כי מי שממשכן נכס לחיוב של מישהו אחר, הוא בעצם מי שערב לאותו חוב.
ולכן, החובות החלות על הבנק כלפי החייב חלות במלואן גם כלפי הערב, הן מחוק המשכון והן מחוק הערבות
השופט קבע כי בין ההצדקות המרכזיות להטלת חובות שונים על הבנק ביחסיו עם הלקוח, ניתן למנות את פערי הכוחות והידע בין הבנק כמוסד מקצועי לבין מקבלי השירות, וכן האמון שרוחש הציבור לבנק, שנתפס בעיניו כגוף "מעין ציבורי".

במקרה של ערב או ממשכן, ניתן למצוא הצדקה נוספת וייחודית, שעניינה בצורך למנוע מצב שבו אדם ייטול על עצמו התחייבות לטובת אחר, כשלמעשה הוא אינו מבין את טיבה ומהותה. ההנחה היא שחוזי הערבות הם אחידים ולמתקשרים בהם אין יכולת ממשית לבחון ולהבין את התניות הרבות הכלולות במסגרתם. לפיכך, הדרך המתאימה להגן על אדם אשר כורת חוזה ערבות עם הבנק הינה להטיל על הבנק את החובה לפעול, לגלות, ולהתערב במידת הצורך, לפני שהוא חותם על הערבות, בכדי להבטיח שהוא מבין על מה הוא חותם.
השופט סבר כי במקרה הזה הבנק לא הוכיח שהסביר לרותי את כל הפרטים שהיה עליו לגלות לה וגרם לה לחשוב שהיא חותמת באופן זמני על משכנתא לרכישת דירה, והערבות שלה תישאר עד שהדירה תירכש, ואז יעבירו את המשכנתא לדירה החדשה. בפועל, הבנק החתים אותה על משכנתא לכל החובות של החברה בלי שגילה לה שהיא עשה כן, והטעה אותה.

לכן, השופט הורה על מחיקת המשכנתא של רותי, ושחרר אותה מערבותה לחוב של החברה ובעלה. כמו כן הורה להפסיק את הליכי המימוש כנגדה וחייב את הבנק ב-15,000 ש”ח שכר טרחת עורך דין.

בית משפט מחוזי בירושלים, הפ (י-ם) 16086-03-14  רות בן-אבי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

הפוסט מהי נקודת התורפה שהבנקים לא רוצים שתגלו עליה? הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

כבוד השופטת בבית המשפט בתל אביב, הדס פלד, בתא"ק (ת"א) 57190-03-11 דחתה תביעה של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ כנגד ערב יחיד וקבעה כי הבנק לא העמיד את הנתבע על הפרטים שבידיעתו ושהיו רלבנטיים לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו, ומשכך, קבעה, הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו.

וזהו סיפור המקרה:

יצחק היה בעל עסק ונטל אשראי מהבנק. תחילה, ביקש הבנק מיצחק כי יעמיד בטוחות, ולצורך כך, חתם לו אחיו נתנאל על ערבות מוגבלת בסכום של 100,000 ₪ להבטחת מסגרת האשראי.

לאחר מכן, כשחרג יצחק ממסגרת האשראי באופן קבוע, ביקש הבנק לשנות את מבנה האשראי ולהעמיד לו הלוואה. הבנק דרש מיצחק החייב העיקרי, להגדיל את ערבותו של אחיו בפעם השניה.

אני מוצאת לנכון לעצור רגע אחד, ולהסביר לקוראים עניין שלא קשור לפסק הדין באופן ישיר ולנושא הטעיית הערבים, אלא סוגיה שעל הערבים העתידיים ובעלי עסקים, שהינם בעלי החשבון: המרת מסגרת אשראי להלוואה, עלולה להכביד מאוד על ההתנהלות העסקית, שכן, בניגוד למסגרת אשראי שהיא בעצם "אשראי עומד", לגביו נדרש לשלם רק את הריבית בכל רבעון, הלוואה "יורדת" כל חודש, ולכן, יש לקחת בחשבון, שעל בעל העסק לייצר את סכום ההחזר כתוספת לרווח העיסקי, שאם לא כן, מהר מאוד ייקלע לקושי תזרימי.

למשל, אם ממירים לכם את מסגרת האשראי להלוואה בסכום של 150,000 ש"ח, העסק צריך לייצר מעבר לרווחים החודשיים שלו, גם את תשלום החזר ההלוואה, בערך 60,000 ₪ בשנה כתוספת לרווח, שאם לא כן, יקלע בעל העסק לקושי תזרימי, והדרך לתביעה בנקאית זריזה. לכן, רצוי, שאם מנהל הבנק מציע לכם המרה שכזו, אל תמהרו להסכים, אלא אם כן העסק שלכם יוכל לעמוד בהחזרים.טעות כזו יכולה לעלות לכם ביוקר, וראוי כבר בשלב ההצעה לדחות אותה ולהימנע מהמרה זו אם אין יכולת לעמוד בהחזר מבחינת הרווח העיסקי.

סיכומו של דבר: אני מציעה לערבים העתידיים, בטרם תחתמו על ערבות, תוודאו האם העסק עליו אתם אחראים, יכול לעמוד בהחזרי ההלוואה מבחינה עסקית? האם הוא מייצר הרווחים כנדרש? אחרת, תמצאו עצמכם בפני שוקת שבורה.

ולאלה שכבר חתמו ונמצאים בבעיה אמשיך לספר, שגם במצב שהטעות נעשתה, עדיין ניתן לבטל את הערבות, מקום שבו הבנק הסתיר מידע, שאם היה מספר אותו, הערב לא היה מסכים לחתום.

יש חובה על הבנק ליידע את הערב בדבר התפקוד של החשבון, והאם יש סימנים לכך שהעסק במצוקה, ו/או שבעל החשבון אינו מצליח לעמוד בהתחייבויות שלו.

ונחזור לסיפור המקרה בפסק הדין:

לטענת הערב, נתנאל, הבנק טען כי חתימתו על הערבות נדרשת כשינוי טכני בלבד, נתנאל חתם על הערבות בסניף בירושלים, ולא נאמר לו שהחשבון בעייתי אלא שאחיו הינו לקוח VIP. כשנדרש להגדיל את הערבות, חתם בפתח תקווה, וגם במקרה זה לא נאמר לו דבר, אלא הסבירו לו שהגדלת הבטוחה נועדה להרחבת הפעילות ומטבע הדברים ניתן היה להבין כי אין בעיה בחשבון.

הבנק לא גילה לו כי כבר במועד הערבות הראשונה יכול היה הבנק להגיש תביעה כנגד אחיו, ושהתנהלותו לא תקינה, והוא בחריגות תמידיות. עוד נודע כי סמוך להפרת ההסכם עי ידי הבנק נקרא יצחק לפגישה בה נמסר לו כי אם ברצונו להמשיך ולהתנהל על פי המסגרת שאושרה עליו להעמיד ערבים אחרת המסגרת תוקטן. מנהל הסניף הסביר ליצחק כי זהו צעד טכני. לאור הסבר זה פנה יצחק החייב העיקרי לאשתו ואחיו על מנת שיחתמו. יצחק טען כי לא היה מערב את אחיו ואשתו אילולא הבנק התחייב להמשיך ולהעמיד את המסגרת.

בדיעבד הסתבר כי הסיבה האמיתית לדרישת הבנק נועדה לשפר את מצבו בתביעה אשר הוגשה חודשים ספורים לאחר החתמת הערבים, ועל אף שלא חל כל שינוי באופן שהתנהל החשבון.

כבוד השופטת הדס פלד קבעה כי ניתוח הראיות מלמד על כך שהבנק לא עמד בחובות המוטלות עליו מכוח סעיף 22 לחוק הערבות שכותרתו חובת הגילוי. כבוד השופטת פסקה שלא בכדי רצה המחוקק להגן על ערבים והחיל על הבנק חובות גילוי מוגברות, על מנת שלא לנצל תמימותם ורצונם הטוב, במיוחד כמו בנק שמחתים אותם על אותיות קטנות.

ניתוח הראיות מעלה כי הבנק כשל בחובתו למסור לנתנאל מידע מלא אודות החשבון. הבנק מסר לערב מידע חלקי ומטעה. ללא הגילוי המלא לא יכול היה הערב לדעת את מצב החשבון לאורו, ובכלל זה את האופן החריג בו התנהל החשבון והיקף התחייבויותיו של יצחק. עוד ציינה השופטת כי מטרת חובת הגילוי של הבנק היא למסור לערב את הפרטים המהותיים הדרושים לו לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו.

נציג הבנק העיד כי כבר במועד בו חתם הערב על הערבות הראשונה היתה בעיה בחשבון שהחמירה עוד לפני חתימתו על הערבות השניה.הערב העיד כי יחסיו עם אחיו עלו על שרטון וגם מכך ניתן להסיק כי התמונה המלאה מעולם לא נפרשה בפניו.

סופו של פסק הדין קובע כי הפרתן של חובות הגילוי בנסיבות המקרה מצדיקות את הפטר הערב מערבותו, כלומר ערבותו בוטלה והתביעה כנגדו נדחתה. בנוסף, חייבה השופטת הנכבדה את הבנק לשלם לערב שכ"ט עורך דין בסכום של 15,000 ₪.

לסיכום: אני מציעה לכל בעל עסק, ראשית, שלא יסכים באופן אוטומטי להמיר מסגרת אשראי להלוואה אלא אם כן הרווחים בעסק יכולים לשאת את ההחזרים. לערבים, ובטרם תחתמו על הערבות, תבדקו האם מצב החשבון תקין, והאם היו עד כה חריגות בחשבון והפרות הסכמים או קושי תזרימי. ועצה אחרונה, אם חתמתם ואתם נתבעים, דעו שקיימות נסיבות בהם בית משפט עשוי לבטל ערבותכם. בכלל, נושא ערב יחיד כולל מניסיוני, מלווה בלא מעט מקרים של הפרות בוטות, ולכן, אם כבר נקלעתם לצרה, יש לבדוק האם הופרו נגדכם חובות הגילוי, לרבות דרישת הריבית מחוב של ערב יחיד שהיא נמוכה אף היא – ואם כן, יש סיכוי להציל אתכם מן הצרה.

הפוסט כיף שהצדק מנצח הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

פחד וחשש ממלא אתכם? יש מה לעשות. הפחד הוא האוייב של הפתרון. התמודדות עם הפחד, וטיפול נכון בבעיה יכולים לסייע לכם להגיע לשקט ושלווה גם את נקלעתם לחובות ואין לכם יכולת לשלם אותם.

כשבנק לאומי מחל לנוחי דנקנר על 150 מליון ₪, קראתי בפייסבוק תגובות של אנשים, ואחת מהן היתה מוכרת לי כל כך. מישהו תאר את הפחד שהיה לו עת היה חייב לבנק לאומי כסף, תאר איך היה נרדף, איך לא ישן בלילות, פחד מדפיקות בדלת, פחד שיבואו לקחת חפצים מהבית, פחד שהילדים יחוו את כל הסיוט הזה, ולא יכול היה להאמין באיזו קלות כעת, לאחר הסבל שעבר, למישהו אחר, "טייקון" מוחקים בקלות את החוב. החוב לבנק לאומי, קיבל עבורו משמעות עצומה, לא רק חוב כספי, אלא התמודדות עם אשמה על שיצר את החוב, התמודדות עם בושה שלא יכול לשלם אותו, והתמודדות עם פחד הנשיה, כי אין ביכולתו הנראית לעין לפרוע את החובות.

הפחד הוא עצום. הוא עלול להשתלט, ואין יותר משתק ממנו.

מה שאני מבקשת לספר לכם, שנכון, לא קל, ואפילו קשה להיות חייבים כסף. עוד יותר קשה להיות חייבים הרבה כסף. כשאין פתרון, והמצוקה גדלה, החוסן יורד.

אלא שחשוב שתדעו, חוק ההוצאה לפועל, ואף פקודת פשיטת הרגל, היקנו לחייבים שנקלעו לחובות בתום לב, ובשל התנהלות לא נכונה, או בשל כך שלא יכלו לגמור את החודש בשל יוקר המחיה, דרך מסודרת לטפל בבעיה. הסדר חשוב ביותר להמשך התפקוד ולצמצום הפגיעה הנפשית והכלכלית.

כתבתי בהרחבה באתר שלי על כל הפתרונות העומדים לאדם שנקלע לחובות, .

בין היתר הוא יכול לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לחקור את יכולתו, ולקבוע לו צו חיוב תשלומים חודשי. החייב צריך לצרף מסמכים בדבר הוצאותיו והכנסותיו, ולבקש לקבוע סכום חודשי בו יוכל לעמוד. הרשם בוחן וחוקר את יכולתו של החייב, וקובע לו סכום חודשי (צו חיוב).

במידה והחייב עומד בצו החיוב החודשי, הוא מוגן מפני הליכים הפוגעים בכבודו וחירותו, כמו, עיקולים, צוי מאסר והבאה, הטלת הגבלות על רשיון נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

חשוב להגיש את הבקשה לחקירת יכולתו של החייב מיד כשמקבלים הודעה מההוצאה לפועל בדבר פתיחת תיק. במידה והחייב פועל מיידית, אך לא יאוחר מ-20 יום, הוא יכול להגן על עצמו, ולהימנע מכך לחייו ולחיי בני ביתו.

כאשר לאדם יש מספר תיקים בהוצאה לפועל, הוא צריך בנוסף להגשת בקשה לחקירת יכולתו, לבקש גם לאחד את תיקיו ולהכריזו כחייב מוגבל באמצעים. משמעות הבקשה הזו יותר סבוכה, שכן, מצד אחד, מאחדים את כל תיקיו והלשכה בה אוחדו התיקים מנהלת את החובות, וקובעת צו חיוב, שמתחלק באופן יחסי לגובה כל חוב. במקרה שחייב מוכרז מוגבל באמצעים, חלות עליו מגבלות, אשר תוסרנה רק אם איחוד התיקים יופסק. ההגבלות הן: חשבון בנק מוגבל, איסור להחזיק כרטיס אשראי, איסור להיות בעל עניין בתאגיד, עיכוב יציאה מן הארץ. כואב, אבל פחות.

יש כמובן פתרון נוסף והוא הליך פשיטת הרגל עליו הרחבתי גם כן ולהלן עיקרי הדברים שכתבתי בבלוג אחר:

חדלות פרעון הוא מצב שבו יש לאדם באופן אישי חובות רבים, והוא לא מסוגל בטווח הנראה לעין לשלם את חובותיו, המסלול הראוי הוא להגיש בקשה להכריז עליו פושט רגל.

בקשות להכריז על אדם כפושט רגל מוגשות בבית המשפט המחוזי. במידה ואדם הסתבך בחובות בתום לב, בשלב הראשון בית המשפט יתן כנגדו צו כינוס נכסים וימונה לו מנהל מיוחד. עם מינוי מנהל מיוחד ומתן צו הכינוס, אסור לנושים לנקוט בכל הליך כנגד החייב. המנהל המיוחד בודק את נכסיו וחובותיו של החייב, ובית המשפט קובע צו חיוב תשלומים חודשי שעל החייב לשלם. החייב גם צריך למלא דוחות על הכנסות והוצאות.התנהגות של החייב לפני ובמהלך פשיטת הרגל מהווה מרכיב משמעותי בהחלטת בית המשפט האם להפטיר את החייב מחובותיו.

הפוסט יש חיים אחרי הפחד … הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

האם רשאי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) לקזז כספים המגיעים לחייב מזונות מקצבאות כגון קצבת נכות, אבטלה, זיקנה, אבטחת הכנסה וכד', אם נקבע לו צו חיוב תשלומים במסגרת איחוד תיקים/תיק הוצאה לפועל בודד, והוא עומד בתשלום הצו?

חייבי מזונות בהוצאה לפועל הינם חריג בדיני הוצאה לפועל, ואינני עוסקת בתחום זה. יחד עם זאת, לאור החלטה מעניינת שנתקלתי בה, שניתנה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים,על ידי רשם ההוצאה לפועל הנכבד, קטוביץ שחר, ביום 17.6.12 מצאתי לנכון לפרסם את תוכנה, שכן, היא נראית לי חשובה ביותר לחייבי מזונות המקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

חייב פלוני הגיש בקשה לאיחוד תיקיו בהוצאה לפועל. במסגרת תיקיו, קיים תיק מזונות נפתח שנפתח על ידי המוסד לביטוח לאומי מכוח הוראות חוק המזונות (הבטחת תשלום).

החייב הגיש מסמכים הנחוצים, וביקש כי צו החיוב החודשי שייקבע, יהא בגובה 500 ₪. המוסד לביטוח לאומי הגיש תגובה, והסכים לגובה החיוב המוצע, אך הוסיף כי קיימת למוסד לביטוח לאומי (למל"ל) הזכות לנכות מכל קצבה המשתלמת על ידו".

הרשם הנכבד לא קיבל את הטענה של המוסד לביטוח לאומי. וכך נימק:

בגביית תיקי מזונות בהוצאה לפועל יש 2 תובנות יסוד:

האחת, חוב הנגבה בתיק מזונות מסוג זה, הינו חוב מזונות הנהנה מדין קדימה ואיננו נכלל בתיק איחוד, ככל תיק מזונות.

השניה, חוב הנגבה בתיק מזונות מסוג זה, ניתן לפריסה על דרך של קביעת צו חיוב בתשלומים על ידי רשם ההוצאה לפועל ואף ההגבלות מכח סעיף 66א' לחוק מוטלות על החייב, רק לאחר שלא שילם את צו החיוב בתשלומים או הוכח בדרך אחרת שעסקינן בחייב המשתמט מתשלום חובותיו.

לאור העובדה שקביעת צו החיוב נסמכת על כל הכנסות החייב, וישנם חייבים המתקיימים בעיקר מקיצבאות הניתנות מאת המוסד לביטוח לאומי, דוגמת קצבת נכות, זיקנה, אבטחת הכנסה, אבטלה, ועוד שכל תכליתם היא תכלית סוציאלית. קצבאות אלה מיועדות לאפשר לנהנים מהם תנאים בסיסיים למחיה ולקיום.

על יסוד ההכרה בזכותו וזכאותו זו של החייב, ניתנה ההחלטה לקבוע לחייב צו חיוב תשלומים בסכום של 500 ₪ לפרעון חובו.

הרשם הנכבד סבר כי אם נקבל את טענת המל"ל, הדבר ירוקן מתוכן את החלטתו לקביעת צו החיוב.

הרשם המשיל קביעה זו לנושה בנקאי המנהל תיקי הוצאה לפועל כנגד לקוח כאשר נקבע צו חיוב תשלומים על יסוד הכנסותיו והוצאותיו, ומנגד בוחר הנושה הבנקאי שאיננו כופר בצו, לקזז סכומי כסף מחשבון העו"ש של החייב, באופן המסכל לחייב את האפשרות לשלם את חובו בתשלומים חודשיים.

כאשר נקבע צו חיוב תשלומים והחייב עומד בו, מעוכבים כנגדו ההליכים על מנת לאפשר לחייב לנהל אורח חיים שוטף בלבד, דוגמת עיכוב הליכי עיקול מיטלטלין והוצאתם, עיכוב הליכי עיקול חשבון העו"ש והמשכורת ועוד. כלומר, אם נאפשר למוסד לביטוח לאומי לפעול כנגד החייב, ולקזז כספים שמגיעים לו ועל פיהם נקבע צו החיוב, הדבר יסכל את יכולתו לעמוד בצו, והוא יימצא מפר את הצו, ללא עוול בכפו.

הרשם סביר כי לא ניתן לטעון בכפיפה אחת כי המל"ל מסכים לקביעת צו החיוב שניתן, ומצד שני לדרוש קיזוז של הקצבאות שהיו ביסוד קביעת סכום ההחזר החודשי.

הרשם הנכבד הדגיש כי ככל שהנושה יבחר לקזז סכום כלשהו מהקצבאות, הוא יידרש לבקשת החייב להשבת הכספים המעוכבים, בכדי לאפשר את מחייתו של החייב בתנאי סף ראויים.

אין באמור בכתבה משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת והדברים אינם באים כתחליף לייעוץ משפטי מאת עו"ד מומחה בתחום.

הפוסט האם רשאי המוסד לביטוח לאומי לקזז כספים הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

חובות ארנונה לרשות מקומית אשר בגינם טרם הוגשה תביעה בבית משפט, עד לשנת 2004 התיישנו.

לא מעט אנחנו נתקלים במצב שהעירייה או המועצה, בין ישירות על ידי מחלקות הגביה שלהן, או באמצעות חברות שנשכרו לצורך גביית ארנונה, שולחת מכתב דרישה לתשלום חוב בו כותבת, בין היתר כי על פי סעיף 360 לפקודת העיריות או על פי פקודת המיסים, עליך לשלם חוב ארנונה, במידה ולא תעשה כן, תהיה רשאית הרשות לתפוס ולמכור את המיטלטלין, לעקל משכורת, לעקל חשבון בנק, לעקל כספים המגיעים לך ועוד…

הליכי גביה מהסוג המתואר למעלה הינם הליכי גביה מנהליים, המקנים לרשות לנקוט בהליכי גביה כאילו קיים כבר פסק דין, ולרשות סמכויות גביה כמו בהוצאה לפועל.
נקיטת הליכי גביה מנהליים הינה דרך קצרה ומזורזת, על מנת להקל על הרשות לגבות מיסים, שכן מדובר בכספי ציבור.

כאשר אדם מקבל מכתב מסוג זה, והוא מתקשה לשלם את החוב, הוא לא יוכל להגיש חקירת יכולת, כפי שניתן לעשות בהוצאה לפועל, והוא עומד חשוף לחסדיה של הרשות והסכמתה לפריסת תשלומים.

גביה מנהלית היא דרך אחת לגביית ארנונה ומיסים. קיימת דרך נוספת והיא הגשת תביעה לבית המשפט כנגד החייב, ואז כל עוד לא ניתן פסק דין, העיריה מנועה  לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.

בהליכי גביה מנהליים, אם יש לך טענות כנגד גובה החוב, יקשה עליך לנהל ההליך, לאור החשש שיינקטו כנגדך הליכי הוצאה לפועל.
הרשות, מצידה, מימשה את זכותה לפעול מכוח פקודת העירייות, ואז נוצר מצב בו אדם שיש לוטענות כנגד החוב, חייב להגיש תביעה לבית משפט להצהיר כי חובותיו אינם נכונים.

נושא זה קשור לחובות ארנונה, משנת 2004 ובשנים שלפני כן.

כאשר רשות נוקטת בהליכי גביה מנהליים כנגד חובות שהתיישנו, רשאי אדם לפנות לבית המשפט בבקשה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי החובות התיישנו, והעיריה מנועה מלגבות אותם.

פסק דין חדש שניתן בבית המשפט העליון ברעא 187/05  נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, קבע קביעה חשובה  – אשר קודם לכן היתה לגביה מחלוקת בבתי משפט מחוזיים – לפיה נישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלי רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן. טענת התיישנות זו נותרת טענת הגנה, הגם שאופן השמעתה הוא על דרך יזימת הליך – כיום, עתירה לביהמ"ש לעניינים מינהליים.

בית המשפט העליון שם קץ למחלוקות שהיתה לפיה אם העיריה לא מגישה תביעה, לא ניתן לטעון התיישנות, חלק מן הנימוקים של פסק הדין היו, כי על העיריה מוטלת חובה לנקוט בהליכי גביה זריזים, ואין זה סביר לא ליצור מצב של וודאות כלפי הנישום מקום בו ישנה הרשות על זכויותיה.

הפוסט ארנונה כן מתיישנת הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

קיבלת תביעה מהבנק בסדר דין מקוצר או תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, ועליך להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום?

ניתן כנגדך פסק דין בהעדר הגנה והבנק שולח לך מכתב כי אם לא תשלם את החוב יפתחו כנגדך תיק הוצאה לפועל?

כל המקרים שתוארו לעיל דורשים התגוננות מפני הבנקים. במידה ולא תגיש בקשת רשות להתגונן, יינתן כנגדך פסק דין בהעדר הגנה, ואז הבנק יוכל לנקוט כנגדך בהליכי הוצאה לפועל

חשוב שתדעו שבטרם ניתן פסק דין, יש אפשרות להגיע עם הבנק להסדרי חוב טובים יותר. כאשר פסק הדין ניתן, הבנק יכול לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כגון, עיקול מיטלטלין פקודות מאסר, הגבלת חשבון בנק, עיקול רכב, עיקול דירה ומימושה, ומוטב להרחיק את פסק הדין ככל שניתן.

משרדנו מטפל בבדיקת חשבונות הבנקים, חיובי הריבית, העמלות, בדיקת מסגרות האשראי, הסכמים שנחתמו על הבנק, הלוואות וכו'. לאחר בדיקת החשבונות נוכל לבדוק האם יש מקום להתגונן מפני התביעה או פשוט להגיע באמצעותנו להסדר נוח, במזומן או בתשלומים.

שימו לב, תביעות שנפתחו בהוצאה לפועל דינן כדין תביעה בבית המשפט, והליכים אלו נועדו לחסוך הוצאות משפט לנתבע. אין מדובר בתיק הוצאה לפועל לאחר פסק דין, ולכן ניתן להתגונן גם מפני תביעה זו. יש לשים לב ולרשום את מועד קבלת התביעה, שכן לכל המאוחר צריך להגיש התגוננות מפני התביעה.

במקרה ש"שכחת" או שהתביעה נמסרה לכתובת אחרת, עדיין יש פתרון. ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, אם בשל אי מסירת כתב התביעה לידי הנתבע או בשל סיבות טובות לביטול פסק הדין, למשל משום שהבנק שינה מדיניות אשראי, ביטל המסגרות מהיום להיום וגרם לנזקים, היתנה מתן אשראים בהפקדת כספים לתכניות חיסכון ופקדונות,היטעה בייעוץ ונתן המלצות כושלות בניירות ערך, מניות ועוד. כל אלה מזכים ת הנתבע בבדיקת החשבון ומתן רשות להגן. כדי לבדוק את החשבון ניתן להיעזר במומחים חשבונאיים על מנת שיכמתו את הנזקים ויעריכו בכמה כסף מדובר. לקוחות רבים מגיעים אלינו לאחר שהבנק "סגר" להם את החשבון בשל חילופי הנהלה, ולעיים אף מגבילים חשבונות והופכים את ימי העבודה ל"ימי טיפול" בבנקים, ואנו מגלים שבמשך שנים רבות הבנק דרש מהם להפקיד כפסים לתכניות חיסכון, פקדונות ונכסים פיננסיים אחרים בתמורה למתן אשראי, ובכך גרם להם לנזק, שכן מצד אחד שילם להם מעט כסף בגין הפקדונות, ומאידך חייב את החשבון בריבית גבוה מאוד. במקרה זה, ניתן לדרוש מהבנק להשיב את הסכומים ולקזז מהחוב הנטען.

אנו ממליצים להתגונן מפני הבנק, שכן, ברוב המקרים ניתן לשפר את המצב ולנה מו"מ מתוך עמדת כוח והבנת הכשלים של הבנק, ואל לחשוש מחוזקו של הבנק ועוצמותיו הפיננסיות.

הפוסט התגוננות מפני בנקים הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.