לאחרונה תוקנו תקנות ההוצאה לפועל, ויש בהם כמה שינויים משמעותיים שיכולים להשליך על החייב

תיקון חשוב לדעתי, הוא התיקון בתקנה 28 ג. לפני כן, עורך דין היה רשאי להעביר תיקים לכל עורך דין אחר, באמצעות ייפוי כוח, מבלי שיש לו רשות מפורשת להעברת התיק לעורך דין הספציפי אלא על יסוד יפוי כוח כללי המקנה זכות להעביר תיקים.
כעת, נוסח תיקון לפיו 28ג.

(א)  לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

כלומר, לא ניתן לפעול כנגד חייב, על ידי עורך דין חדש, אלא אם ימציא עורך הדין החדש אישור מפורש מהלקוח שהסכים למנות אותו.

תקנה חשובה נוספת שתוקנה היא לעניין הוצאת מיטלטלין מהבית.
פעמים רבות הזוכה לא שולח אזהרה על החוב לחייב אלא עושה שימוש בכתובות ישנות, והחייב לא מודע כלל שפתחו כנגדו תיק הוצאה לפועל, אלא כשהמעקלים מגיעים הביתה לקחת לו דברים.

המצב המשפטי היה עד כה שאיפשרו להטיל צו לעיקול מיטלטלין והוצאתם ללא כל קושי. כידוע, אחד הדברים הקשים ביותר לחייב הוא הרגע שמגיעים מעקלים להוציא דברים מביתו.

עכשיו דורשים מהזוכה מספר דרישות האחת, כי יגיש אישור כי החייב כלל יודע על החוב שלו  על ידי הצגת אישור מסירה בהמצאה מלאה בלבד.

משמעות המצאה מלאה היא זו: המסמך נמסר באופן אישי לחייב, המסמך נמסר לאחד מבני משפחתו של החייב שמלאו לו 18 שנים והוא גר עמו, או שהשליח הגיע למסור המסמך, והחייב סירב לקבל את המסמך. אם האישור לא יומצא, לא יינתן כלל צו להוצאת מיטלטלין.

הדרישה השניה, לפיה  יאפשרו ביצוע הוצאת מיטלטלין, אם הביקור הראשון של ההוצאה לפועל במסגרתו מבצעים רישום בלבד, ומאפשרים לחייב לשלם את החוב או להגיש חקירת יכולת, כדי למנוע הוצאת המיטלטלין, אלא אם כן, בוצע הרישום בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות.

השינוי הזה, כאמור, מאפשר לחייב להתארגן ולמנוע שיוציאו לו דברים מהבית, עם על ידי כך שיגיע להסדר עם הנושה, או על ידי כך שיגיש מסמכים ויבקש שיקבעו לו צו חיוב תשלומים וחקירת יכולת. מי שמגיש חקירת יכולת, יכול למנוע את העיקול של המיטלטלין.

עוד תיקון חשוב בנוגע לפתיחת תיק של מלווים חוץ בנקאיים. כעת נדרש בטופס להצהיר כי אם השטר ניתן במסגרת הלוואה וכבטוחה להלוואה, ובכך מוטלת חובה על המלווה החוץ בנקאי (נושים של שוק אפור) להגיש את כל המסמכים המחייבים את פתיחת התיק, ולא להציג את השיק כשיק רגיל, שכן לנושים חוץ בנקאיים, יש חובות בדין, שאם הם לא ממלאים אותם, רשאים לדחות את תביעתם ואף להוציא צו שלא יאפשר המשך נקיטת הליכים כנגד החייב.

לגבי פתיחת תיקים בחשבונות משותפים: הוראה מפורשת שאסור לפתוח תיק כנגד בעל חשבון שאינו חתום על השיק. (למשך בעל ואשה בעלי חשבון, והבעל נתן שיק וחתם עליו בחשבון המשותף, לא ניתן לפתוח תיק כנגד האשה, אלא רק כנגד הבעל שהוציא את השיק) הכלל הזה נכון לגבי כל שותפות לא רק לגבי בעל ואשה.

שינוי נוסף, שאם פותחים תיק בהוצאה לפועל עם הכיתוב "למוטב בלבד" הזוכה חייב להיות המוטב, ולא כל זוכה אחר.

שינוי נוסף נוסח כך
(א)    לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אם בשטר נמחק הנפרע וצוין תחתיו נפרע אחר, או אם נחזה כי הוסף נפרע נוסף; זוכה המבקש ליתן טעם למחיקת הנפרע, או להוספת הנפרע, יגיש תצהיר שבו יפורטו הנסיבות הנוגעות לעניין, ובקשת הביצוע בצירוף התצהיר יועברו להחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להורות כי התיק לא ייפתח כבקשה לביצוע שטר;
מקרה בו מחקו את שם הנפרע (מי שרשום לאחר המילים "שלמו ל…) והוסיפו מישהו אחר, יהיה צורך לצרף תצהיר על נסיבות השינוי, ורשם ההוצאה לפועל יבחן האם ניתן לפתוח את התיק. העניין הזה תוקן בעקבות העובדה שלאחרונה החלו לסחור בחובות, ולעיתים מבצעים תיקונים בשיקים ללא ידיעת החייב, או אפילו לידיעת האדם שסחר בשיקים, ולכן כעת מקפידים מאוד על אופן פתיחת תיקי הוצאה לפועל של שיקים.

בנוסף נדרשת הסכמה מפורשת של החייב להמחאת החוב. אם החייב לא אישר, לא יפתחו את התיק.

וכך נוסח התיקון:
איסור העברה או המחאה של בקשה לביצוע של שיק "למוטב בלבד"
104ב

על אף האמור בכל דין, חוב הנגבה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק שנמסר "למוטב בלבד" אינו ניתן להמחאה או להעברה לגורם שאינו הנפרע, אלא אם כן ניתנה הסכמת החייב בכתב להמחאת החוב הנגבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר פתיחתו."

לטעמי, תיקונים אלה חשובים מאוד להוגנות בגביה של השיקים, וכל הכבוד למחוקק שתיקן את התקנות לטובת החלשים.

הפוסט שינוי תקנות ההוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

הרשמת קבעה כי על פי תקנות ההוצאה לפועל, על הזוכה לקיים זכותו בתום לב. בהעדרו של הזוכה וכן לאור השיהוי בנקיטת הליכים, יש להורות על סגירת התיק.
וכך היה: ט. דוד פתח תיק הוצאה לפועל כנגד ל. יצחק בשנת 1983. סכום החוב בפתיחת התיק עמד על 1,760 ₪ ויתרת החוב בחודש מרץ עמדה על 231,096 ₪.

ל. יצחק היה ערב לחובותיו של אביו, שבינתיים נפטר.
בתיק הוחלף עורך דין והוא החל לנקוט בהליכים כנגד הערב בתיק.

בצר לו, התנגד החייב לחוב, וטען טענות, בין היתר, כי הזוכה השתהה במשך שנים רבות, לא נקט בכל הליך, וביקש לזמן דיון דחוף.
לדיון הזוכה לא התייצב אלא בא כוחו. רשמת ההוצאה לפועל עמדה על כך שעל פי תקנות ההוצאה לפועל על הזוכה להתייצב לדיון, אך התברר כי לא ניתן לאתרו.
ב"כ הזוכה ציין כי אין לו קשר עם הזוכה משנת 1989.

תקנות ההוצאה לפועל

רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי חובת תום הלב הרובצת לפתחו של הזוכה, מחייבת כי הזוכה לא ישתהה יתר על המידה בנקיטת של הליכי ביצוע.

הרשמת סברה כי הזוכה הפקיד את השטר בידי בא כוחו דאז, ונסע, איש אינו יודע לאן ומתי.
עוד קבעה הרשמת כי לא יעלה על הדעת שהזוכה "יפתח" תכנית חסכון הצוברת ריבית והצמדה תוך כדי נקיטת הליכים עקרים מידי כמה שנים ע"י באי כוחו.

חובת תום הלב שהפכה לעיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים, והזוכה אינו יכול "לישון על זכותו" עד קץ הימים. עוד קבעה הרשמת כי תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תכנית חיסכון" לזוכה אשר "ימתין" לזוכה פרק זמן ממושך ללא נקיטת הליכים תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

קביעה נוספת מדהימה שאוזכרה בפסק הדין אומרת כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומעמדו של עקרון תום הלב, ימנע בית המשפט לתת סעד לזוכה אשר "ישן על זכותו" ולא נקט בהליכים למימוש פסק הדין במסגרת ההוצאה לפועל.
הרשמת קבעה כי העובדה שהזוכה נעלם מעידה על ויתור שלו על מימוש זכותו. דבר נוסף, הכפלת החוב ביותר מפי 131 במשך השנים, מעידה על הרעה במצבו של החייב והשיהוי גרם לתפיחת החוב בצורה קשה.

רשמת ההוצאה לפועל קבעה "אכן חובות יש לשלם ולשם כך פועלת המערכת, יחד עם זאת, רשות האכיפה והגביה אינה משמשת כבנק בו ניתן לפתוח תכניות חיסכון לאורך שנים. על הזוכים לעמוד על זכותיותיהם בתום לב, במהירות וביעילות…. לא יעלה על הדעת שב"כ הזוכה יבקש להשאיר חרב מרחפת מעל צוארו של החייב במשך כמעט 30 שנים תוך הרעת מצבו של החייב וצבירת הפרשי ריבית בעוד הזוכה נעלם לבלי שוב.

הפוסט תקנות ההוצאה לפועל, סגירת תיק הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

תיקון חדש ומעניין בחוק הוצאה לפועל, במסגרת התיקונים החשובים שבוצעו בחוק בשנת 2008 (מכונה גם תיקון מס' 29) קובע כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית כאשר מדובר בתביעה על סכום קצוב וכן כאשר מדובר בשטרות.

רשם הוצאה לפועל

החלטה ברוח חקיקה זו ניתנה על ידי רשם הוצאה לפועל הנכבד עמית גולן, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, במסגרתה הפחית ריבית והפרשי הצמדה בשיעור 30% מסך הריביות שחוייבו בתיק עקב התשהות של הזוכה במשך 14 שנים בגביית החוב. וכך פורסם:

חייב הגיש בקשה לרשם הוצאה לפועל להפחית את הריביות והפרשי ההצמדה משום שהזוכה לא פעל בתיר ההוצאה לפועל במשך 14 שנים, דבר שגרם להגדלת חוב החייב כלפי הזוכה.

הזוכה, מנגד, טען כי המתין שהחייב ישלם לו חובות אחרים, ומשכך לא פעל בתיק, על מנת לאפשר לחייב להסדיר חובות אלה.

רשם הוצאה לפועל ניתח את המקרה, וקבע כי על מנת להפחית ריביות והפרשי הצמדה, צריכים להתקיים 2 תנאים. האחד, שהחייב יגיש בקשה, והשני, כי קיימים טעמים מיוחדים.

במקרה שלנו, אכן הוגשה בקשת חייב, יחד עם זאת, בחן הרשם האם המקרה נכנס לגדרם של טעמים מיוחדים המצדיקים הפחתת הריבית וההצמדה.

רשם הוצאה לפועל בדק ומצא כי ההליך האחרון שנעשה בתיק היה בחודש יוני 1998, קרי לפני 14 שנה, ומאז הזוכה לא פעל בתיק.

הרשם סבור כי זוכה אשר אינו פועל במהירות ויעילות ובאופן סדיר, פוגע בתקנת הציבור. יחד עם זאת, נקבע כי גם החייב צריך לקיים חובתו לשלם את החוב מיוזמתו ולפי יכולתו הכלכלית, ואם לא עשה כן, לא יוכל להטיל את כל האשם על הזוכה ועליו בלבד.

בהחלטה זו מפורטת בהרחבה תחולתו של עיקרון תום הלב על ביצוע וניהול הליכי הוצאה לפועל, אשר מחייב את הזוכה לפעול באופן סביר לקבלת סעד המימוש בהוצאה לפועל ואין הוא יכול "לישון על זכותו" עד קץ הימים. בהחלטה מוזכר פסק דינה של כבוד השופטת שטופמן ת"א 2836/03 עיריית תל אביב נגד מור, לפיהם "אמנם לא חלים דיני ההתיישנות בתיק הוצאה לפועל, יחד עם זאת, יש חובה לזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים..". עוד נקבע כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש תכנית חיסכון לזוכה אשר ממתינה עד אין קץ ללא נקיטת הליכים תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.".

סופו של דבר, הרשם סבר כי לאור האחריות המשותפת של 2 הצדדים, יש להפחית את הריביות בשווי ערך של 30%שהצטברו מיום בו לא נקט הזוכה בהליכים וכד למועד הבקשה.

מקרה אחר, בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, שניתנה על ידי הרשמת הנכבדה תמי לוי יטח, בה הורתה להפחית את כל הריביות והפרשי ההצמדה שצבר החייב בתיק ההוצל"פ במשך 14 שנים בהן לא פעל הזוכה בתיק. החלטה זו, הביאה להפחתת החוב באופן משמעותי מ37,000 ₪ ל-12,000 ₪.

הפחתות אלה יכולות לסייע לחייבים לצאת ממעגל ההוצאה לפועל, ולחזור לחיים נורמליים, על ידי תשלום מופחת, בו נהנה הזוכה, מחד, ומצד שני, החייב משלם סכום אותו מסוגל "לעכל" ולהימנע מלהיות נרדף כל חייו.

נקודה חשובה נוספת היא כי הסמכות שניתנה לרשמי ההוצאה לפועל חלה גם על מקרים בהם מוגשת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל (בנוסף לשטרות). הדבר משמעותי מקום בו מכוח התביעה, מבקש הזוכה לחייב את החייב בריבית בנקאית, מירבית הנוהגת בבנקים, קרי ריבית של כ-18% לשנה, ולאחר שנים, החוב צומח למימדים שאינם מאפשרים לו לשלם ולסיים את חובותיו ולכן יש חשיבות לסמכות מדהימה זו שניתנה לרשמי ההוצאה לפועל, שכן הפחתת חיובים אלה עשויה לצמצם את מספר החייבים שנמצאים במעגל ההוצאה לפועל, ולאפשר להם להשתקם, מאידך, הזוכה מקבל סכום כסף הגיוני, וכל הצדדים מרוצים, שכן לשני הצדדים יש אינטרס לסיים את העניין וללכת איש איש לדרכו.

הפוסט ריבית והצמדה ב הוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בנק אוצר החייל טען כי מתן צו ההפטר יגרום לו לפגיעה כלכלית משמעותית ולכן התנגד למתן ההפטר: הרשם שדן בתיק דחה הטענה, קבע שהיא תמוהה ולמעלה מכך, והבהיר כי רווחי קבוצת הבינלאומי עליה נמנה בנק אוצר החייל הינם בשיעור של 134 מליון ש"ח ברבעון השני של 2016,  ו- 446 מליון ₪ בשנת 2015 כולה והטענות והדבר מעלה תהיות לגבי טענת הבנק, ולכן לא ניתן לקבל את הטענה כי מתקיים הסייג שקיימת פגיעה כלכלית בנושה. כאמור, החייב קיבל הפטר.

בהוצאה לפועל בקריות הוגשה בקשה של חייב לקבל הפטר בהתאם לתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל. החייב הגיש בקשה להפטיר אותו מחובותיו כנגד הפקדה של 6,600 ₪ מעבר לכספים שהופקדו עד כה בתיק (צו החיוב ששולם עמד על 800 ₪ לחודש במשך כל התקופה).

כנגד החייב התנהלו 4 תיקים וסך חובותיו בהם עמד על כ-560,000 ₪.
תיק האיחוד נפתח בשנת 2009. החייב עמד בכל ההתחייבויות שנדרשו, מסר את כל המסמכים, ועמד בתנאי החוק לפתוח לו תיק מסלול הפטר.
3 מתוך 4 הנושים לא הגישו התנגדות.

בנק דיסקונט התייצב לדיון, אך כאמור, לא הגיש כל התנגדות לחוב. 
רק בנק אוצר החייל הגיש התנגדות להפטר וטען טענות שונות להתנגדות. מדובר בקרן חוב של 109,763 ₪ משנת 2009 שעם השנים הגיע לכדי 360,000 ₪.

טענה ראשונה, שטען הבנק כי מצבו של הבנק יורע משמעותית באם יינתן צו ההפטר, ויש לקחת בחשבון כי לבנק חייבים נוספים שאם גם אלו יקבלו צו הפטר, הבנק ייפגע. ב"כ הבנק נתבקש על ידי הרשם להבהיר את טענתו התמוהה, ואז הבהיר כי מדובר בבנק קטן, רווחיו אינם גדולים, וכי מתן ההפטר יביא להפסד לבנק!!!!
עוד טען הבנק כי מדובר בחייב צעיר, יליד 1983, שיצר את החובות בחוסר תום לב, שכן אביו של החייב ייצר את החובות, והחייב איפשר לו זאת. עוד טען הבנק כי כוונת המחוקק היתה ליתן הפטר למבוגרים וחולים ולא לאנשים צעירים כמו החייב. עוד טען הזוכה כי לאמו של החייב, עמה הוא מתגורר יש פק"מ בבנק  ויש לבדוק למי שייך הכסף. עוד טען הזוכה כי לחייב יש קרן פנסיה המנהלת בכלל פנסיה וגמל, וכי משיקול זה אין לתת לו ההפטר.

החייב השיב לטענות הזוכה והבהיר כי החובות נוצרו לאחר שהשתחרר מצה"ל והפעולות בבנק התבצעו על ידי אביו שהיה בקשר טוב עם פקידי הבנק, והוא כלל לא נהנה מכספי החוב, ועוד הבהרות רלוונטיות לגבי הכספים השייכים לאמו ועוד.

רשם ההוצאה לפועל דחה את התנגדות הבנק.
במיוחד דחה הרשם את טענת הבנק כאילו מצבו של הבנק יורע משמעותית באם יינתן הפטר.
הרשם טען כי טענה זו הנטענת על ידי בנק מעוררת תמיהה , אם לא למעלה מכך.
עוד נקבע כי הבנק בחר שלא להביא נתונים לגבי הרעת מצבו, וכנראה שלא בכדי. הרשם קבע עוד כי לא ניתן להתעלם מהפרסומים הרשמיים לגבי מצבו הכלכלי של הבנק שרק מחזקים את התהיות שמעלות הטענות של ב"כ הבנק. הבנק הינו בנק מסחרי שפועל משנת 1946, מהווה חלק מקבוצת הבינלאומי שהציגה רווחים של 446 מליון ₪. רק רווחי בנק אוצר החייל עצמו היו 44.2 מליון ₪ בשנת 2014.

וסופו של דבר לשאלה האם מדובר במקרה בו צו ההפטר יגרור פגיעה כלכלית משמעותית בנושה? "נראה שהתשובה שלילית, בלשון המעטה." כך כתב הרשם הנכבד, עופר שורק.

הרשם גם דחה את הטענה כי יש לראות את הפגיעה באופן רוחבי, שכן נקבעים כללים לגבי צו הפטר שעשויים לקבל כל החייבים לבנק אוצר החייל. טענה זו נדחתה, שכן סעיף 69י4 קובע במפורש כי הנזק לנושה ייבחן לגבי כל חייב בנפרד ולא לגבי כלל החייבים.

לגבי קרן הפנסיה של החייב נקבע כי לא ניתן לעקל את כספי הפנסיה או כספי פיצויי הפיטורים שהפקידה מעסיקתו של החייב. כמו כן נקבע כי משכורת או הכנסה אחרת שהחייב זכאי לה אין לראותה כנכס של החייב, ואין לראות בנכסים שיש לחייב כנכסים בעלי ערך שניתנים לעיקול ולמימוש.

לגבי תום ליבו של החייב, ודרישת הבנק לראות אותו כחסר תום לב שעצם את עיניו לנוכח התנהלותו של אביו ובכך שאיפשר לו לנהל חשבון בנק על שמו, קבע הרשם כי בזמן שנוצרו החובות, החייב היה בחור צעיר ששם את בטחונו ואמונו באביו, ומה יותר טבעי מכך. מדובר בחוב שנוצר לפני 10 שנים, החייב לא יצר חובות חדשים, ועמד בצו התשלומים משנת 2009 ועד היום.

הרשם גם דחה את הטענה כי התיקון מיועד רק למבוגרים וחולים, לטענה זו אין כל בסיס. הרשם גם דחה את הדרישה של הבנק לחקור את מקור הכספים של האם, וקיבל את טענת החייב שאין לו קשר לכספים אלה והם שייכים לכספי הפנסיה של אמו.

סופו של דבר,
הרשם הנכבד דחה את כל טענות הבנק, אחת לאחת, וקיבל את בקשתו של הבחור והפטיר אותו מחובותיו בהתאם לתיקון 47 לחוק ההואצה לפועל כנגד תשלום של 6,600 ₪.

כאן המקום להבהיר, כי זכאות לקבל הפטר בהוצאה לפועל מתייחס לחייבים המוגבלים לפחות ב- 4 שנים שקדמו לבקשה, החייבים עומדים בצו התשלומים באופן סדיר (אם יש פשלות פה ושם, ניתן לבחון האם ניתן לרפא את הפשלות) לפחות 3 שנים רצופות, סך גובה חובותיהם במועד הגשת הבקשה אינו עולה על 800,000 ₪ במצטבר, ולא יותר מסכום של  400,000 ₪ לתיק. החייב לא הגיש בקשה להכריזו פושט רגל, לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול , מכירה או מימוש.

אז אם אתם עונים על הכללים, זה הזמן לחלץ עצמכם מעול החובות ולהגיש בקשה בהתאם.

הפוסט הפטר בהוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

מטרת החיקוק היתה לקצר תהליכים, לחסוך זמן שיפוטי, וכן לחסוך לחייב חיובי אגרות ושכר טרחה כפול.
מדובר בסכומי תביעה של עד 75,000 ₪ נכון להיום (בתחילת הדרך סכום התביעה היה 50000 ₪).

המחוקק קבע כי תנאי להגשת התובענה יהיה משלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה על סכום קצוב, 30 יום בטרם הגשת התובענה.
בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב הגיש הזוכה תובענה, ובטרם הגשת התובענה, שלח את המכתב לכתובת ישנה של החייבת. המכתב כמובן לא הגיע אליה, והזוכה הגיש התובענה, ולאחר 30 יום שלא התגוננה, החל לנקוט כנגדה בהליכי הוצאה לפועל.

כמובן שעקב ההליכים ופתיחת התיק, החוב "תפח" והיא חוייבה בשכר טרחה א' שנקבע עם פתיחת התיק, ולאחר מכן, שכר טרחה ב', שהוא שכר לו זכאי הזוכה כאשר עורך הדין שלו נוקט בהליכים.
החייבת הגישה בקשה וטענה כי מכתב ההתראה לא נשלח אליה, ומשכך היא מעוניינת לשלם רק את קרן החוב, ולא את כל התוספות שהצטרפו לתיק.
רשם ההוצאה לפועל החליט כי "תנאי הכרחי לשם הגשת תביעה בסכום קצוב הינו שליחת מכתב התראה בדואר רשום, ואישור מסירה".
הרשם סבר כי "…שליחת מכתב התראה לכתובת החייבת על פי הפוליסה (הזוכה היתה חברת ביטוח) הינה בלתי סבירה, ויש לשלוח את מכתב ההתראה לכתובת העדכנית ביותר במרשם האוכלוסין".
הרשם קבע כי אין להסתמך על נתונים קיימים בפוליסות משנת 2013, גם כאשר החייבת לא טרחה לעדכן את חברת הביטוח על שינוי כתובתה.
הרשם סבר כי "…לא מן הנמנע כי אם החייבת היתה מקבלת את המכתב במועד, היתה משלמת את חובה בטרם תוגש תביעה".

לאור האמור הרשם ביטל את חיובי שכר הטרחה, (גם א וגם ב', שיכול להגיע לתוספת של 20% לחוב) ואיפשר לחייבת לסלק את יתרת החוב תוך 7 ימים.
יש חשיבות גדולה להחלטה, וכדאי שתהיו מודעים לזכויותיכם. לא מעט מקרים שולחים הנושים מכתבים לכתובות לא מעודכנות, שכן החובה לשלוח לא מפרטת לאיזו כתובת. כעת הרשם קבע כי יש לבדוק היכן מתגורר החייב כיום במשרד הפנים, ולשלוח אליו לכתובת המעודכנת ביותר, ולא להסתמך על כתובות ישנות, ולהאשים את החייב שלא עידכן, ובכך להשית עליו הוצאות גדולות נוספות לחוב.

שימו לב כאשר אתם מתגוננים מפני תביעה, שאם המכתב לא נשלח לכתובת המעודכנת, יכול להיות שתצליחו לשכנע את הרשם שדן בתיק שלכם, שלא לחייב את החוב בשכר טרחת עורכי דין.
הרשם שנתן את ההחלטה, הינו עמית גולן, כאמור, שיושב בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.
כמובן שבמידה והחייבת לא תנצל את ההזדמנות שניתנה לה להסדיר החוב ללא הוצאות שכר הטרחה, יהיה זכאי הזוכה לתשלום שכר הטרחה. הרשם כאן אף קבע כי אם תסדיר בתשלומים, תהיה חייבת בתשלום שכר הטרחה. לכן שימו לב ופעלו בהתאם ליכולתכם.

בהצלחה.

הפוסט הנושה לא שלח אליך מכתב התראה בטרם הגשת כתב תביעה בהוצאה לפועל, או ששלח מכתב לכתובת לא מעודכנת? הזוכה לא יהיה זכאי לשכר טרחת עורך דינו הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.