אם קיבלתם מכתב על עיקול חשבון בנק, משכורת, רכב או רכוש כל שהוא, אתם כנראה בלחץ, וזה מובן לגמרי. עיקול הוא אחד הצעדים הקשים והמבהילים שאפשר לקבל, במיוחד כשזה קורה פתאום ובתקופה שגם ככה לא פשוטה. התחושה היא שאין אוויר, שהכול סוגר עליכם, ושאיבדתם שליטה על החיים. אבל חשוב לי שתדעו

לא מדובר בסוף הדרך. עיקול הוא הליך משפטי שאפשר להתמודד איתו ולעיתים קרובות אף לבטל אותו.

במאמר הזה אסביר, בשפה פשוטה וברורה, מה זה בכלל עיקול, למה זה קורה, מה עושים ברגע שמקבלים הודעה כזו, ומהם הצעדים הבאים שכדאי לנקוט בהם כדי להפוך את המשבר להזדמנות לפתיחה של דף כלכלי חדש.

מה זה בעצם עיקול ולמה הוא קורה?

עיקול הוא פעולה משפטית שמבוצעת בדרך כלל על ידי הוצאה לפועל, לבקשת גורם שדורש מכם כסף, לרוב בנק, חברת אשראי או גוף פיננסי אחר. מטרת העיקול היא ללחוץ עליכם לפרוע חוב שלא שולם בזמן. במקום להמתין לתשלום, הגורם התובע פונה לרשויות ומבקש "לתפוס" רכוש ששייך לכם – כדי להבטיח שתקיימו את חובתכם הכספית.

העיקול יכול להתבצע על סוגים שונים של נכסים, כסף בחשבון הבנק, חלק מהמשכורת שלכם, רכב, רהיטים, ציוד אישי ואפילו דירה. עיקול הוא לא עונש, אלא אמצעי גבייה. אבל כשזה קורה, התחושה מאוד קשה, במיוחד כשמדובר באמצעים שאתם זקוקים להם למחיה ולהישרדות יום-יומית.

מה עושים מיד כשמקבלים הודעת עיקול?

רבים נבהלים, מתעלמים ו… לא עושים כלום. זה טבעי, אבל זה הדבר הכי מסוכן, הדבר הכי חשוב הוא לא להתעלם ולפעול.
קריאת ההודעה לעומק היא הצעד הראשון. מי עיקל את הנכס? מה הסכום? על איזה חוב מדובר? למי ניתן לפנות בכדי לערער, מה התאריך שבו אפשר להגיב או להגיש בקשה? אם משהו לא ברור, אל תחששו לפנות לייעוץ מקצועי.

ככל שתפעלו מהר יותר, כך גודל הסיכוי שתוכלו לעצור את ההליך, להקטין נזקים, או להגיע להסדר נוח יותר.

איך אפשר לעצור או להפחית את נזקי העיקול?

במקרים רבים, ניתן לעצור את העיקול או לפחות להפחית את הנזק שהוא גורם. אחת הדרכים המרכזיות היא פשוט לתקשר עם הבנק או בעל החוב או עם ההוצאה לפועל, להגיש בקשה להסדר חוב או צו תשלומים. מדובר בבקשה שמוגשת להוצאה לפועל ובה אתם מסבירים מה המצב הכלכלי שלכם ומציעים לשלם את החוב בפריסה שמתאימה ליכולת שלכם.

אם בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל מאשרים את הבקשה, העיקול יכול להיעצר באופן זמני או קבוע, והחוב יוחזר בתשלומים חודשיים לפי הסיכום החדש.

במקרים אחרים, אפשר לבקש עיכוב ביצוע, במיוחד אם מדובר בטעות או אם יש לכם נסיבות מיוחדות, כמו מצב רפואי קשה, אבטלה, או תלות בהכנסה שנעקלת.

חשוב שתדעו, בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל נוטים לגלות הבנה והתחשבות, במיוחד כאשר הם רואים שאתם יוצרים קשר מיוזמתכם, פועלים בתום לב, משתפים פעולה ומביעים רצון אמיתי להסדיר את החוב. ככל שתראו נכונות לקחת אחריות ולפתור את הבעיה, כך יגדל הסיכוי לקבל הקלות והתייחסות חיובית מצד המערכת.

אילו סוגי עיקולים קיימים ומה המשמעות של כל אחד?

עיקול על חשבון בנק מונע מכם להשתמש בכסף שנמצא בחשבון ומכך שיכולים להיות השלכות ונזקים. אבל חשוב לדעת, החוק קובע כי חייבים להשאיר לכם סכום מינימלי לקיום. אם עיקלו את כולו, ניתן להגיש בקשה לשחרר חלק מהסכום.

עיקול על משכורת מתבצע באמצעות המעסיק, והוא מחויב להעביר אחוז מסוים מהשכר שלכם להוצאה לפועל. גם כאן יש מגבלות, ובמקרים רבים ניתן לבקש להפחית את סכום העיקול כדי שתוכלו להמשיך להתקיים בכבוד.

עיקול רכוש או רכב מתבצע לרוב לאחר ביקור של אנשי ההוצאה לפועל בבית או במקום העבודה. חשוב לדעת שהם מחויבים לפעול לפי החוק, אסור להם לעקל ציוד חיוני כמו מיטות, מקרר או תנור, וגם לא רכוש שאינו שייך לכם, למשל לילדים או לבן/בת הזוג. אפשר להגיש התנגדות אם מדובר ברכוש שאינו שלכם.

עיקול דירה הוא מקרה קיצוני יותר, ולרוב מתבצע רק לאחר חוב גדול ומתמשך. במידה ומדובר בדירת מגורים יחידה, החוק מציב מגבלות חמורות מאוד על מכירתה, ולחייב יש זכויות רבות שמגנות עליו, כולל זכות לדיור חלופי במקרים מסוימים.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

אם כבר הוטל עיקול, או שאתם יודעים שזה הולך לקרות, חשוב מאוד לשקול פניה לעורך דין שמתמחה בדיני חובות והוצאה לפועל. לא כל מכתב או פעולה מצד ההוצאה לפועל היא סופית. עורך דין יכול לבדוק אם הייתה טעות, אם יש פגמים בהליך, ולהגיש בקשות מתאימות לעיכוב או ביטול עיקול.

מעבר לכך, עורך דין מנוסה יודע איך לנהל משא ומתן מול הבנק או הגוף התובע, ולפעמים מצליח להוריד את סכום החוב, להסיר ריביות או להציע הסדר כולל שמחזיר אתכם למסלול בלי לפגוע באיכות החיים.

לא פחות חשוב, עורך דין יכול גם לתמוך בכם רגשית. בתקופה של לחץ כלכלי, תחושת חוסר שליטה ופחד מהעתיד, יש משמעות אדירה לעובדה שיש מי שמלווה אתכם, מבין אתכם ונלחם בשבילכם.

סיכום: עיקול זה לא סוף הדרך אלא נקודת מפנה

עיקול נכסים הוא מצב מלחיץ מאוד, אבל הוא לא סוף הדרך. במקרים רבים, הוא דווקא הרגע שבו אפשר לעצור את ההידרדרות ולבנות תהליך של יציאה מהחובות בצורה אחראית ומבוקרת.

הדבר החשוב ביותר הוא לא להישאר לבד עם הפחד. תתחילו בלהבין מה קורה, תפנו לייעוץ, אפילו רק לשיחה ראשונית ותתחילו לפעול. ככל שתהיו פעילים יותר, כך תוכלו לשלוט במצב במקום שהוא ישלוט בכם.

גם אם היום אתם מרגישים אבודים, מחר כבר יכול להיראות אחרת.
יש פתרונות. יש זכויות. ויש דרך לצאת מהעיקול ולחזור לנשום 💙

הפוסט איך להתמודד עם עיקול נכסים בעקבות חוב? הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

ביטול עיקול מטלטלין אפשרי בהחלט. וגם נקבע כי פלאפון סמארטפון, טלפון נייד, טאבלט, מחשב נייד, דינו כדין מחשב לעניין עיקול והגנת פרטיות החייב ולכן כדי לעקלו יש לאפשר לבעליו לגבות ולמחוק כל מידע אישי המצוי בו, ואסור ליטול אותו במעמד העיקול ללא התראה בת 10 ימים. אי מתן זכויות אלו לחייב, יכול לאפשר ביטול העיקול.

רשם ההוצאה לפועל בחדרה, אפשר את הליך ביטול עיקול והורה להשיב לאשת החייב שעון שקיבלה במתנה ליום ההולדת 40 וכן הורה להשיב לה את הפלאפון שנלקחו ממנה בעת ביצוע הוצאת מיטלטלין מהבית, וקבע כי נפלו פגמים בהליך. הרשם חייב את הזוכה בהוצאות.

לצערינו, לא אחת נתקלים חייבים או בני משפחתם בסיטואציה קשה, עת שומעים נקישה בדלת ומולם מופיעים מוציאים לפועל שנוקטים בגישה אגרסיבית ומודיעים להם כי באים לקחת להם את החפצים בבית. המוציא לפועל הוא ברוב המקרים קבלן גביה פרטי המועסק על ידי הזוכה. זוהי אחת הסיטואציות הקשות ביותר שילדי החייב או בני זוגם יכולים לחוות.

בינואר 2017 ניתנה החלטה מאוד חשובה בעיני במסגרתה מנה הרשם איתי כרמי את המחדלים בהם נקט המוציא לפועל מטעם הזוכה, פגמים שמתקיימים כמעט בכל הליך של הוצאת מיטלטלין –שגרמו לו להורות לשחרר את החפצים לאשת החייב, ולא לאפשר לזוכה להיפרע מהם.

הסיפור העצוב שקרה, לפלונית, שיום אחד הגיעו מוציאים לפועל, ובצורה אגרסיבית החלו לקחת חפצים מהבית. אשת החייב היתה עם בנה בן ה-14, דבר שלא הפריע למוציא לפועל לנהוג בברוטליות ולהתעלם מנוכחות הקטין. אשת החייב ובנה היו אחוזים פאניקה מהסיטואציה והתחננו שלא יקחו מהם את הטלויזיה, ולאחר דין ודברים, נטל המוציא לפועל שעון אישי יוקרתי שקיבלה אשת החייב ליומולדתה ה-40 וכן את האייפון 6 שבבעלותה.

לאור העובדה שהזוכה שלח שוטר עם המוציא לפועל, סברה אשת החייב כי מדובר בהליך חוקי. לאחר הדרמה הקשה שהיתה בביתה, שב הבעל, החייב, והתייעץ עם עורך דין, שאמר לו כי ההליך אינו חוקי.

אשת החייב הגישה בעקבות זאת בקשה ל ביטול עיקול ולהשיב לה את הציוד האישי. התקיים דיון, נחקרה אשת החייב והמוציא לפועל. סופו של דבר, העדיף הרשם את גירסתה של אשת החייב, והעביר ביקורת על התנהלות המוציא לפועל ואף קבע נורמות התנהגות של המוציאים לפועל.

ראשית, הזכיר הרשם כי בכל הליך בהוצאה לפועל יש מידרג, מהקל אל הכבד, וכן אין מדובר בהליכי ענישה או גמול בעד חוב של החייב.
במיוחד, קבע הרשם, יש לנקוט משנה זהירות במקרים בו מוצאים עצמם צדדים שלישיים (בן זוג של החייב, ילדיו, הוריו איתם מתגורר ועוד) מעורבים בהליך שאינו קשור אליהם, והם מוצאים עצמם נאלצים לשלם מחיר רגשי, והם לעיתים קטינים, רק מעצם היותם גרים תחת אותה קורת גג.

במקרים אלה, קבע הרשם, יש לגלות רגישות גבוהה ויותר מכך, לעמוד בצורה דווקנית ואדוקה בהוראות החוק, תקנות ההוצאה לפועל והנוהלים. שאחרת יתאפשר ביטול עיקול.

על פי הדין, נושה שמגיש בקשה לעקל מיטלטלין, בדרך כלל, צריך להגיע לבית החייב ולמסור לו את מסמך העיקול, וזאת על מנת לאפשר לו לנקוט בהליכים מתאימים לפני שבאים להוציא דברים מהבית (הרישום של הדברים בפעם הראשונה נקרא "עיקול מיטלטלין" ואילו לקיחת הדברים מהבית פיזית ולא על ידי רישום, נקראת "הוצאת מיטלטלין").

כשאדם מקבל עיקול ברישום בפעם הראשונה, הוא יכול להגיש בקשה לחקירת יכולת, או להציע תשלום כל שהו על המיטלטלין (אני מציעה לעשות מיד חקירת יכולת).
פגם ראשון שמצא בהליך שעיקול המיטלטלין על ידי הרישום, נעשה בהדבקה, ולא ברור אם בכלל הגיעו לידי החייב. כלומר הליך הרישום של המיטלטלין לא נעשה, והמסמך הודבק על הדלת. ברגע שההליך הראשון לא נמסר לחייב או למישהו מבני משפחתו כשהיו נוכחים, אלא באמצעות הדבקה על הדלת או השארה בתיבת הדואר,  – לא התקיימה ההפרדה והמידרג בהליך ולכן ניתן לראות את ההגעה להוציא את המיטלטלין כאילו הגיעו בפעם הראשונה, ולכן

חובת הזהירות של המעקל צריכה להיות גדולה יותר.

זהו מסר חשוב מאוד מאוד.
הרשם קבע כי במקרה כזה, בעל התפקיד צריך לזכור שלא בוצעה הפרדה מלאה בין ההליכים, ולכן אף אם ההליך חוקי, יש לבצע את ההליך בדיוק רב.

הרשם גם הדגיש את חוסר האיזון הקיים בין הצדדים. החייב ואשתו חשים חוסר שליטה וחוסר ביטחון בביתם מבצרם, ואילו בעל התפקיד שלט בהליך וחש נוח ובטוח לברר אילו נכסים מותר להוציא ואילו לא.
הרשם הנכבד הסכיר את סעיף 23 לחוק ההוצאה לפועל הקובע כי אם יש לבעל התפקיד ספק סביר בדבר הבעלות של המיטלטלין, לא יוציא אותם כל עוד לא הורה הרשם אחרת. כלומר, כאשר המוציא לפועל הגיע לבית, היה ברור כי הפלאפון הוא של האישה, וכן השעון שהיה לה ביד. הרשם קבע כי אשת החייב פעלה תחת אילוץ ןבכורח. הרשם גם קיבל את הגירסה שהאמא חששה לשלומו של בנה וכל שרצתה רק שהמוציאים לפועל יסתלקו מביתה על מנת להגן על בנה הקטין.

הרשם קבע כי דין פלאפון חכם כדין מחשב, ולכן יש לבצע רישום קודם לנטילתו, ואם לא נרשם העיקול, יש לאפשר לחייב למחוק את החומרים הקיימים בו על מנת להגן על החייב.
הרשם גם קבע שהדבקת הודעת העיקול ב-10 בבוקר, כשברור כשאין איש בבית מהווה בעיה. אמנם מבחינת המצב המשפטי היום אין מניעה לפעול כך, אך הרשם קבע כי נדרשת זהירות גבוהה יותר בעת ההוצאה.
הרשם גם ראה בחוסר האונים שהמעקל יצר אצל הקטין ואמו, ובחוסר ההתחשבות של המוציא לפועל בסיטואציה הקשה שנקלעו אליה בני המשפחה, אף היא מטילה פגם בהליך, במיוחד שבעל התפקיד רואה כי הקטין נלחץ מעצם המעמד ומציע את חפציו.

עוד פגם שראה הרשם בניהול ההליך הוא שהמוציא לפועל לא איפשר לאשת החייב למחוק את החומרים בפלאפון, וזהו פגם של ממש.

לקראת סופה של החלטה ראה הרשם הנכבד צורך לייחד כמה מילים, החורגות מתחומי המקרה שלפניי, ביחס להליכי עיקול והוצאת מיטלטלין.
"כבר נכתב כי "עיקול מיטלטלין הוא אמצעי גבייה מרכזי במערכת ההוצאה לפועל בישראל, ונעשה בו שימוש נרחב על ידי הנושים ובאי כוחם, על אף העלויות הגבוהות שבהן הוא כרוך. מדובר בהליך גבוה הטומן בחובו פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות אדם, באשר הוא כרוך בכניסה כפויה לחצרים ובתפיסה בכוח של מיטלטלין והוצאתם למכירה. לפיכך נקבעו בדין תנאים והגנות שנועדו להבטיח כי צדדים שלישיים תמימים לא ייפגעו בשגגה מעיקול מיטלטלין ברם ניתוח נתונים… מצביע על כך שההגנות שבדין אינן מספיקות, וכי פגיעה בצדים שלישיים במהלך עיקול מיטלטלין הפכה חזון נפרץ" (אסף דרעי, "בנים אכלו בסר ושיני אבות תקהינה? זכות הקניין של צדדים שלישיים בהליכי עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל", המשפט יז(1) תשע"ג, 335). במאמר זה מציע הכותב, בין היתר, להפוך את הליך עיקול המיטלטלין מכלל לחריג. לאפשר עיקול מיטלטלין בהחלטה מנומקת, למשל במקרה בו הוכיח הנושה שהחייב מחזיק בחפצים שיניבו תשואה נאה לתיק ההוצאה לפועל. איני שותף לגישה זו. עיקול מיטלטלין הוא הליך חשוב וחיוני, אך אל לאפשר לו לזלוג מתכלית של גבייה לתכלית של הפעלת מנוף לחץ על החייב בדמות גרירת צדדים שלישיים להליך. במאמר מוצעים אף שינויים מינוריים יותר, שאותם כדאי לבחון באשר ייתכן ויש בהם להבטיח את טוהר ההליך, כך למשל לאסור הוצאת מיטלטלין המצויים בבעלות או בהחזקה עיקרית של צדדים שלישיים או לאפשר לצדדים שלישיים לשנות את כתובת החייב בתיק ההוצאה לפועל.

הרשם הוסיף ואמר:
"כשלעצמי סברתי כי אם יימנע הליך הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין (שכן הגם שיש בכך כדי להפוך קטינים כמגן מפני הליך הוצאה, הנזק הנפשי העלול להיגרם לקטין במעמד הוצאת מיטלטלין מביתו גדול לאין שיעור מהתועלת שבביצוע ההליך); אם יידרשו עורכי הדין להיות מעורבים באופן צמוד יותר בהליך ולפקח על ביצועו; אם יחוייבו בעלי תפקיד להותיר ברירה בידי החייב לגבי המיטלטלין שיעוקלו, ודאי בידי צדדים שלישיים; לתעד באופן מלא ומדוייק כל אירוע חריג ולהחתים צד שלישי המעורב בהליך במקרה המתאים; פנייה מרובה יותר בבקשה למתן הוראות למנהלי הלשכות ובמידת הצורך לרשם ההוצאה לפועל; מתן וקידום אפשרות לגבות כסף חלף הוצאת המעוקלים; העדפה של עיקול ברישום בלבד על פני הוצאה, במקרה בו לא בוצע עיקול ברישום באופן מלא (אלא באמצעות הדבקה) כדי להזהיר ולהותיר זמן סביר לסלק את החוב ; הקפדה על הוראות החוק, הדין והנוהל, ביחס לספק בדבר בעלות בנכסים והימנעות מפגיעה בפרטיות הנלווית לעיקול טלפונים חכמים ודומיהם, כי אז יוכל הליך זה להמשיך ולהתקיים תוך שמירה על איזון בין תכליותיו השונות של החוק.

והוסיף ואמר:
"אם ידעו בעלי התפקיד ובאי כוח הזוכים שפעולת העיקול וההוצאה נבחנת ואין בה, בפעולה רגישה זו, מקום לטעויות; אם ידעו כי טעויות עלולות לגרור אחריהן ביטול ההליך וחיוב בהוצאות, כי אז ייתכן ויצטמצמו המקרים כגון דא. "

סופו של דבר, הורה הרשם על השבת החפצים לאשה, וחייב את הזוכה בהוצאות ההליך.
נקווה שהמסר יופנם אצל הזוכים והאנשים הפועלים בשמם, לגביית החובות.

הפוסט ביטול עיקול מטלטלין לאחר נטילתם הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בן הזוג חייב כספים? מתי זה ישפיע עליך? האם ניתן לעקל כספים בחשבון משותף? או במילים אחרות, מתי תחול הילכת השיתוף על חובותיו של בן הזוג ומתי לא?
בני זוג מוטרדים מאוד ממצב בו בן זוגם חייב כספים, ולא ברור להם כיצד הדבר יכול להשפיע על חייהם ועל חלקם בנכסים המשותפים. בין היתר, כיצד הדבר יכול להשפיע על חשבונות בנק משותפים, על דירת מגורים, וכל נכס משפחתי משותף?

בתי המשפט מכירים כיום בכך שמקום שמתקיים שיתוף בנכסים בין בני הזוג, מתקיים שיתוף חובות, אלא מה? קיימים סייגים, ולא כל חוב של בן הזוג נופל על בן הזוג השני.

כבוד השופטת חיות בפס"ד ע"א 3929/02, לוין כרם נ' עו"ד שילר ואח' קובעת במפורש כי "קשר הנישואין אינו מקים, כשלעצמו… חזקה בדבר שיתוף בנכסים, וודאי שאינו מקים חזקה בדבר שיתוף בחובות."

דבר חשוב נוסף שאומרת כבוד השופטת חיות כי "ההלכה בדבר חזקת השיתוף בחובות חלה במישור היחסים הפנימיים שבין בני הזוג, והיא נועדה לעריכת חישוב ביניהם בשלב פירוק הקשר וחלוקת הרכוש המשותף…"

עוד קובעת השופטת, כי יישום הילכת השיתוף בחובות כלפי נושה חיצוני, אין לה עיגון בהלכה הפסוקה, והלכה זו חלה רק במקרה שמדובר בנכס עיסקי משותף ולא בנכסים עיקריים של בני המשפחה כמו דירת המגורים.

בית המשפט מכיר במעמדה המיוחד של דירת המגורים ופסק לא פעם כי חזקת השיתוף בחובות לא תחול על בן הזוג שאינו חייב (למעט חובות שיש להם זיקה לדירה).

יתר על כן, בית המשפט קובע כי לגבי נכסים אחרים, ובעיקר נכסים או חובות עסקיים, אין השיתוף בזכויות בחובות  מתגבש אלא כאשר חל "אירוע קריטי", קרי אירוע המביא למשבר ביחסים או לסיום חיי השיתוף, במקרה חו"ח של מות בן הזוג, גירושין, המעמידים את חיי בני הזוג בסכנה ממשית, או אירועים כלכליים חריגים כמו חיסול נכסיו של אחד מבני הזוג, פעולה כלכלית חריגה תוך הפרת אמון בן הזוג השני, או כניסתו של בן הזוג להליכי פשיטת רגל.

כל עוד לא התרחש "אירוע קריטי" שייכות הזכויות והחובות בנכסים שאינם משפחתיים מובהקים, רק לבן הזוג שרכש את הזכויות או יצר את החובות. השיתוף בין בניה זוג, לגבי אותן זכויות וחובת, מתגבש רק עם קרות האירוע הקריטי, ורק אז, תבוא לידי ביטוי כלפי נושה חיצוני שותפותה של האשה עם בעלה הן בזכויות והן בחובות.

האמור לעיל נקבע, בין היתר, בפסק דין שניתן בבית המשפט בנתניה, ה"פ 7421-07-09 קלצקו נ קלצקו ואח'. מדובר במקרה בו הטיל בנק מזרחי עיקול על חשבון של בני זוג בבנק הפועלים. הבעל היה חייב כספים לבנק מזרחי, והבנק דרש להיפרע מהכספים שקיימים בחשבון, ללא הבחנה בין כספי האשה וכספי הבעל. לאור העיקולים שהוטלו, הגישה האשה עתירה לבית המשפט, בבקשה להצהיר כי הבנק לא יכול לעקל את מחצית הכספים, המהווים את חלקה. האשה טענה כי חשבון הבנק, והכסף המצוי בו, הינו נכס משפחתי מובהק, שכן אין לה ולבעלה דירת מגורים, והכספים שמצויים בחשבון, אינם קשורים לחוב העסקי.

בית המשפט הכיר בטענתה כי החשבון הינו נכס משפחתי מובהק, וקיבל את העתירה כלומר הצהיר כי האשה הינה בעלים של מחצית הכספים המופקדים, והבנק אינו זכאי להיפרע מכספים אלו. בית המשפט קבע כי אין לקבוע מסמרות בשאלה האם יש להכיר בחשבון כ"נכס משפחתי מובהק" שווה מעמד לדירת מגורים של בני זוג, אך לאור העובדה שלא אירע כל אירוע קריטי, ממילא אין לבנק זכות להיפרע ממחצית הכספים שבחשבון. בכך הצליחה האשה להגן על חלקה בכספים שבחשבון.

אין באמור במייל משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת והדברים אינם באים כתחליף לייעוץ משפטי.

הפוסט עיקול כספים בחשבון המשותף – חובות וזכויות הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.