מדובר בחייב מבוגר, שנפתח כנגדו תיק בשנת 2009. הזוכה הגיש בקשה להגביל את רישיון הנהיגה של החייב, וההגבלה נכנסה לתוקף ביולי 2012. החייב במשך השנים שילם לתיק 250 ₪ אך לא ברצף. כשהגיע מועד חידוש הרישיון, הודיע משרד הרישוי כי הוא מסרב לחדש הרשיון, והחייב נדרש לעבור מבחן עיוני ומעשי. וזאת עקב הגבלה על רשיון נהיגה שיש כנגדו.

החייב יליד 1951, אדם מבוגר שברור לכל שהדרישה לעבור בגיל זה מבחנים לצורך קבלת הרשיון תגרום לו לאבדן הרשיון.

כבוד הרשם ביטל את ההגבלה רטרואקטיבית, וגרם לכך שהחייב לא יידרש לעבור מבחן מעשי ותיאוריה. הרשם סבר כי הותרת ההגבלה יכולה לתרום להידרדרות במצבו הבריאותי של החייב, והדבר מהווה פגיעה העולה על הנדרש בנסיבות העניין ואף ענישה כלפיו. מטרת החוק אינה להעניש חייבים, ותוצאה זו אינה מידתית שאינה משרתת את חוק ההוצאה לפועל שתכליתו, בין היתר, צמצום הפגיעה בחייבים וייעול הליכי גביה ע"י ירידה לנכסיהם, אך בטח לא ירידה לחייהם. הרשם הסתמך על פסק דין בג"ץ פר"ח שם נאמר כי מימוש חיוב ייעשה תוך ירידה לנכסי החייב,

ולאור המהפכה החוקתית הרי בעצם היות האדם בן חורין, וללא זיקה ליכולתו הכלכלית, הרי מוקנית לו הזכות לחרות, כבוד שלמות הגוף והנפש.

הרשם גם הסתמך על פסק דין בג"ץ הלב שהוגש על ידי התנועה למלחמה בעוני שם נקבע במפורש כי אי תשלום אינו בהכרח השתמטות מתשלום, אין החייבים צריכים להיות מוחזקים כמי שמשתמט מחובותיו, ואין לפגוע בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי יסוד, לרבות זכות החירות, ויש לשים דגש על נסיבות אישיות ונסיבות היווצרות החוב.

לאור האמור, הגיע הרשם הנכבד למסקה כי כאשר בוחנים את התנהלות החייב, הותרת ההגבלה ואי ביטולה רטרואקטיבית בנסבות תיק זה, לא תשרת את מטרות המחוקק ותהיה רחוקה עד מאוד מהתוצאה שעמדה ועודנה עומדת מאחורי התיקון שנעשה בחוק ההוצאה לפועל.

סופו של דבר, הרשם ביטל את ה הגבלה על רשיון נהיגה באופן רטרואקטיבי וחסך לחייב את הצורך בלעבור את המבחנים המעשי והתיאוריה.

זוהי החלטה ראויה בעיני, ותואמת את הרפורמות בדין בעניין החייבים. בדקתי גם החלטות נוספות שפורסמו על ידי דוברת רשות האכיפה והגביה, וראיתי שעד כה הרשמים לא נוהגים בנדיבות כלפי חייבים אף לעיתים אם הם נכים, ו/או רישיון הנהיגה הוא חלק מפרנסתם.

אז אדם שיש לו חובות בהוצאה לפועל – כדאי להסדירם, שאחרת עלולות להיכנס לתוקף הגבלות, שאת ביטולים לא נתן להשיג על נקלה.

הפוסט ביטול הגבלה על רשיון נהיגה רטרואקטיבית הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

באילו מקרים חלה חובה על רשם ההוצאה לפועל לבטל הגבלה על רישיון הנהיגה שהוטלה מכוח חוק ההוצאה לפועל והאם עו"ד הוצאה לפועל יכול לבטל את ביטול רשיון הנהיגה? לאחר ביטול וצמצום השימוש בפקודות המאסר כנגד חייבים המוחזקים כמשתמטים מתשלום חובותיהם, איפשר המחוקק לרשם הוצאה לפועל, בין היתר, להטיל הגבלה על החייב מלקבל, להחזיק, לחדש רשיון נהיגה שלו – מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל.

כפי שפורט בהצעת החוק, תכליתן של הגבלות אלה ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי רשם ההוצאה לפועל כדי להביא למימוש פסקי דין ולסייע לזוכה לממש זכייתו.

פסק דין שניתן בחודש ינואר 2012, רע"צ 1712-10-11, עו"ד הוצאה לפועל אהרון בן דוד נ' חיים קליאוט בע"מ, בבית משפט השלום בחדרה, על ידי כבוד השופטת הדסה אסיף, מבהיר באילו מקרים לא ניתן להטיל ההגבלה  מלקבל, להחזיק לחדש רשיון הנהיגה.

במקרה זה דובר על חייב אשר עיסוקו נהג מונית, ובמשך כ-20 שנה לא שילם חובותיו והוא מוחזק כחייב המשתמט מחובותיו… בית המשפט מנתח את הסמכות של רשם ההוצאה לפועל להטיל מגבלה במקרים מסויימים ומבהיר כדלקמן: לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות להטיל הגבלה על רשיון הנהיגה מכל סוג שהוא, כאשר הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב. והשניה כאשר "רשיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו, או עקב נכות בן משפחה התלוי עימו".

במקרה שלפנינו ועל פי ההסבר של עו"ד הוצאה לפועל שייצג את החייב, דובר על נהג מונית, ולפיכך הטלת ההגבלה פוגעת פגיעה ממשית בעיסוקו. יתר על כן, החייב פוטר מעבודתו כנהג מונית וההגבלה גם פוגעת אנושות ביכולתו לשלם את החוב.

כפי שקבעה כבוד השופטת, הוראת החוק אינה מותירה כל מקום לשיקול דעת במקרה שלנו, והיא אינה מאפשרת הטלת הגבל רישיון נהיגה על מי שעיסוקו ופרנסתו תלויים באופן מוחלט בנהיגה, למרות שהחייב משתמט מחובותיו כבר עשרים שנה!

עו"ד הוצאה לפועל פעל בנידון לבטל את ההגבלה
בית המשפט ביטל, למורת רוחו, את ההגבלה שהוטלה על החייב. יתר על כן, בית המשפט במקרה שלפנינו, ביטל אף את התנאי שקבע רשם ההוצאה לפועל לביטול ההגבלה בהפקדה של 20,000 ₪. החלטה זו בוטלה, על פי נימוקי השופטת הנכבדה, כי מרגע ששלל המחוקק את האפשרות להפעיל שיקול דעת בהטלת ההגבלה, גם מנוע הרשם מהטלת ערובה כתנאי לביטול ההגבלה, שכן כאשר מלכתחילה אין מקום להטלת ההגבלה, ברור כי אין כל סמכות ושיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל.

כבוד השופטת קבעה במפורש כי הסמכות הלתנות צו (או ביטולו) בתשלום על חשבון החוב, קיימת רק מקום שבו מתן הצו, או אי נתינתו, נתונים לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל.

סופו של דבר, כבוד השופטת אסיף הורתה על ביטול הערובה שהטיל הרשם כתנאי לביטול הגבלת הרישיון, וכמובן הורתה על ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה של נהג המונית.

חשוב לא פחות לדעת כי אדם שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק ברשיון נהיגה מוחזק כמי שרשיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה על כל המשתמע מכך.

הפוסט עו"ד הוצאה לפועל – הגבלת רשיון נהיגה הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.