לבנקים יש כלים שמאפשרים להם לזהות משברים

הבנקים מזהים את המשבר של הלקוח. לעיתים, הבנק ידע שהלקוח נכנס למצב של משבר הרבה לפני שהלקוח עצמו מבין זאת, וכשהבעיות מתחילות והאדם לא עומד בהחזרי ההלוואות, הבנק שולח מכתב התראה, ולאחר מכן, הבנק מגיש תביעה לבית המשפט כנגד הלקוח. אז בואו נסקור ונבין מהי תביעת בנק שכזו וכיצד ניתן להתמודד איתה.

ישנם 2 אופנים בהם מוגשת תביעת בנק.

אופן ראשון, הבנק מגיש תביעה בהוצאה לפועל, תביעה שכזו מכונה באופן מקצועי בשם "ביצוע תביעה על סכום קצוב". תביעות אלה מוגשות ומנוהלות בהוצאה לפועל, סכום התביעה הזו לא עולה על 75,000 ₪ חוב לבנק. זאת אומרת שכל מי שהחוב הכולל שלו לבנק אינו עולה על 75,000 ₪ נתבע באופן הזה בהוצאה לפועל. יש לשים לב שזו תביעה לכל דבר ועניין, אף אם היא מוגשת לביצוע בהוצאה לפועל, ויש אפשרות להתגונן מפניה תוך 30 ימים מיום שהתביעה נמסרה ללקוח במסמך שקרוי "אזהרה".

במשך 30 הימים שאחרי מסירת מסמך “אזהרה”, הבנק זה לא יכול לנקוט בכל הליך נגד הלקוח וממתין להגשת התנגדות לתביעה מצד הלקוח הנתבע. רק לאחר שחולפים 30 ימים מיום שנמסרה ללקוח האזהרה, הבנק רשאי להתחיל ולנקוט בהליכים נגד הלקוח וזה כולל עיקולי משכורת, עיקול בחשבון הבנק, עיקול בקופות הפנסיה, חסכונות ועוד.

חשוב, לא להתעלם ממסמך כזה ולפעול מיידית.

נקודה נוספת שכדאי לבדוק ולשים לב אליה, הבנק צריך לצרף למסמך האזהרה שמונפק מההוצאה לפועל, גם את כל תוכן כתב התביעה. לעיתים, הבנקים לא מגישים את כל חומר כתב התביעה, וזה עלול להטעות. הלקוח יכול לטעות ולחשוב שמדובר כבר בתיק הוצאה לפועל ולא במסמך האזהרה הראשוני והוא עלול להזניח את הטיפול בנושא, אם זה מתוך ייאוש, הרגשת אשמה, חוסר אונים, או אפילו בגלל שהלקוח לא מכיר בזכויות המשפטיות שלו, שיכולות להקנות לו הגנה מפני התביעה.

ישנם מספר יתרונות בהגשת התביעה בהוצאה לפועל מבחינת הלקוח הנתבע. הלקוח אינו מחוייב בכפל אגרות, כפל שכר טרחת עורך הדין של הבנק. מצד שני, החיסרון הוא שההליך הינו מהיר יחסי. מה שמאפשר לבנק לנקוט נגד הלקוח בהליכים תוך 30 יום והלקוח עלול למצוא עצמו מנתבע של הבנק לחייב בהוצאה לפועל. תביעה באופן הזה מאפשרת לנקוט כנגד הלקוח בהליכי הוצאה לפועל תוך 30 יום, מה שיכול להפוך לבן אדם את החיים דווקא מזמן שגם כך הוא בשעת משבר וביום סגריר בחייו, שכן יעקלו משכורות, חסכונות, קופות פנסיה, חשבון בנק, ועוד. וכשזה קורה, הידרדרות משם יכולה להיות מהירה ואכזרית.

הריבית תרד בשיעור גדול.

בכדי לפעול נכון ולהתגונן מפני תביעה בהוצאה לפועל, כדאי ונדרש כאמור, להגיש התנגדות לביצוע התובענה בהוצאה לפועל, לשטוח את טענותיך כנגד הבנק, ולהגיש תצהיר ואם יש גם מסמכים נלווים המפרטים את העובדות של הטענות.

בשלב זה מומלץ לפנות לגורם מקצועי, שיבדוק את החשבון, יבדוק את הסכמי ההלוואות, עורך דין או גורם מקצועי אחר יכול למצוא אלמנטים רבים בהם הבנק לא פעל בדיוק לפי ההוראות. כמו, האם הריבית סבירה בנסיבות העניין, האם הבנק העמיד הלוואה יקרה יותר, האם הבנק הציע לך לפתוח תכניות חיסכון או פקדונות על חשבון המינוס ועוד. חשוב שתבין, גם אם אתה מרגיש אשם להיות חייב כסף לבנק, עדיין זה לא אומר שלא נעשו לך עוולות משפטיות שמצדיקות בירור ובחינה על ידי גורם מקצועי. ובמידה ונמצאו ליקויים או עוולות בהתנהלות הבנק, ניתן להשתמש בזה לטובת הלקוח ולהגיע לפשרות והסדרים נוחים ובמקרים קיצוניים, אף לבטל את התביעה.

לעיתים, עדיף להגיע לפשרה עם הבנק

לעיתים קרובות אני ממליצה ללקוחותי להגיע לפשרה עם הבנק. להשיג פריסת תשלומים גדולה ונוחה יותר ללקוח, עם ריביות יותר טובות, וסבירות, ולפתור את המחלוקות בדרכי שלום ופשרה. זאת במטרה להחזיר את הלקוח שהסתבך למסלול חיים תקינים כמה שיותר מהר. ולעתים, תוך כדי בדיקה מתבררות עובדות המצדיקות לנהל את ההליך ולמצות עם הבנק את הדין. הכל תלוי בנסיבות העניין, ובכדאיות של המלחמה. מה שברור שצריך ראשית, לא להתעלם מהתביעה, ושנית, לבדוק את החשבונות, את הריביות וכל טענה אחרת, כך שלא תיכנסו להלוואת הסדר רעות, עם ריביות גבוהות, מה שעלול לסבך את הלקוח עוד יותר.

במקרה שבו מגישים התנגדות לביצוע התביעה בהוצאה לפועל, התיק מועבר לבית המשפט שידון בתיק, ובהוצאה לפועל ניתן עיכוב הליכים עד לסיום הבירור בבית המשפט.

האופן השני בו הבנק תובע, כתב תביעה לבית משפט

הדרך השניה בה הבנק תובע היא הגשת כתב תביעה לבית המשפט הקרוב לסניף בו התנהל החשבון. גם במקרה זה, לפני שהבנק מגיש את התביעות ופורע את החוב לחשבון העו"ש או החח"ד, הבנק מחויב לשלוח מכתב התראה ובו אזהרה, שאם לא תעמוד בתשלום הפיגורים, הוא יעמיד את החוב לפרעון מיידי.

באופן זה, מדובר בתביעות מעל סכום של 75,000 ₪, והלקוח הנתבע אמור לקבל "חוברת" של כתב התביעה, כנגדך ונגד כל מי שהיה בעל החשבון ביחד איתך. במקרה שהחתמת ערבים לחוב, הם גם עלולים להיתבע (מאמר בנוגע לחתימה על ערבות, ניתן למצוא בבלוג שלי באתר במאמר “חתימה על ערבות”).

במקרה זה, כשמוגשת כנגדך תביעה בנקאית, אתה מוזמן להגיש כתב הגנה תוך 60 ימים. בניגוד לאופן הראשון בו ניתן להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים.

במצב דברים זה, הסכום הנתבע על ידי הבנק הוא סכום קרן החוב. הבנק בדרך כלל מעמיד את כל האשראים שנתנו לך בחשבון לפרעון מיידי, כלומר, מעביר את כל החוב למינוס, והתוצאה היא שהריבית שנצברת היא גבוהה מאד.

טיפול עצמי או פנייה לעורך דין מקצועי בתחום

אתה יכול להכין ולהגיש כתב הגנה בעצמך או לפנות לעורך דין מקצועי שיטפל בתיק עבורך. במקרה של פניה לעורך דין, חשוב לוודא שזהו עורך דין שמתמחה בתביעות נגד בנקים. כמוני למשל (:

גם במקרה זה, אנו בודקים את מצב החשבון מיום פתיחתו, מזינים את כל הנתונים למחשב ומבצעים את כל הבדיקות שציינו לעיל, וגם כאן הדרכים לפתרון הן רבות, אך העיקריות בהן, הן להגיש כתב הגנה ולטעון את הטענות המשפטיות הרלוונטיות, או להגיע לפשרה או הסדר נוח עם הבנק. שוב, המטרה שלי היא להחזיר את הלקוח למסלול של חיים טובים, רגועים ונורמליים כמה שיותר מהר.

לעיתים, הסניף בו ניהלת את החשבון, אינו מוסמך להגיע להסדרים טובים, כמו שמחלקות הגביה של הבנקים מוסמכים, ולפעמים, אם הגעת למצב בו "הסתבכת", עדיף להגיע להסדרים עם המחלקה המוסמכת, ולהצליח למצוא פתרון שטוב ל-2 הצדדים כמה שיותר מהר משום שבמקרים כאלו, הדברים יכולים להידרדר במהירות. המטרה היא מצד אחד, לאפשר לך לשלם את החוב, בצורה שאתה יכול לעמוד בו ולחזור לחיים ולשגרה נורמלית, ומצד שני, למצות את זכויותיך, ולקבל תנאים טובים, כך שלא תצא נפסד מכל כיוון.

לסיכום.

לקבל תביעה בנקאית, זה לא דבר שמישהו מעוניין בו, אבל זה קורה גם לטובים ולחזקים ביותר. גם אם נקלעת למשבר שכזה וגם אם קיבלת תביעה מהבנק, חשוב לנהל את המשבר בצורה חכמה ומבוקרת, כדי לא לדרדר את המצב ולצאת משליטה.

במקרים קיצוניים יותר, מגיעים אלי גם לקוחות עם ריבוי הסתבכויות ותביעות בנקים רבות, ואין כל אפשרות שהיא להציל להם את החשבון ו/או העסק, ואז, ייתכן שהפתרון במקרה זה הם הליכי חדלות פרעון.

לכל מצב יש את הפתרון המיוחד לאדם הייחודי, חשוב להבין שגם אם נקלעים למשבר, לא להרים ידיים, ולנהל את המשבר בחוכמה, על מנת לחזור כמה שיותר למעגל החיים המסודרים. תמיד יש מה לעשות ואסור חלילה ליפול ליאוש. טיפול חכם ונכון יחזיר אתכם לחיים נורמליים.

מקווה שעזרתי, בהצלחה.

הפוסט קיבלתי תביעה מהבנק שלי. מה עושים? הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

כבוד השופטת בבית המשפט בתל אביב, הדס פלד, בתא"ק (ת"א) 57190-03-11 דחתה תביעה של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ כנגד ערב יחיד וקבעה כי הבנק לא העמיד את הנתבע על הפרטים שבידיעתו ושהיו רלבנטיים לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו, ומשכך, קבעה, הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו.

וזהו סיפור המקרה:

יצחק היה בעל עסק ונטל אשראי מהבנק. תחילה, ביקש הבנק מיצחק כי יעמיד בטוחות, ולצורך כך, חתם לו אחיו נתנאל על ערבות מוגבלת בסכום של 100,000 ₪ להבטחת מסגרת האשראי.

לאחר מכן, כשחרג יצחק ממסגרת האשראי באופן קבוע, ביקש הבנק לשנות את מבנה האשראי ולהעמיד לו הלוואה. הבנק דרש מיצחק החייב העיקרי, להגדיל את ערבותו של אחיו בפעם השניה.

אני מוצאת לנכון לעצור רגע אחד, ולהסביר לקוראים עניין שלא קשור לפסק הדין באופן ישיר ולנושא הטעיית הערבים, אלא סוגיה שעל הערבים העתידיים ובעלי עסקים, שהינם בעלי החשבון: המרת מסגרת אשראי להלוואה, עלולה להכביד מאוד על ההתנהלות העסקית, שכן, בניגוד למסגרת אשראי שהיא בעצם "אשראי עומד", לגביו נדרש לשלם רק את הריבית בכל רבעון, הלוואה "יורדת" כל חודש, ולכן, יש לקחת בחשבון, שעל בעל העסק לייצר את סכום ההחזר כתוספת לרווח העיסקי, שאם לא כן, מהר מאוד ייקלע לקושי תזרימי.

למשל, אם ממירים לכם את מסגרת האשראי להלוואה בסכום של 150,000 ש"ח, העסק צריך לייצר מעבר לרווחים החודשיים שלו, גם את תשלום החזר ההלוואה, בערך 60,000 ₪ בשנה כתוספת לרווח, שאם לא כן, יקלע בעל העסק לקושי תזרימי, והדרך לתביעה בנקאית זריזה. לכן, רצוי, שאם מנהל הבנק מציע לכם המרה שכזו, אל תמהרו להסכים, אלא אם כן העסק שלכם יוכל לעמוד בהחזרים.טעות כזו יכולה לעלות לכם ביוקר, וראוי כבר בשלב ההצעה לדחות אותה ולהימנע מהמרה זו אם אין יכולת לעמוד בהחזר מבחינת הרווח העיסקי.

סיכומו של דבר: אני מציעה לערבים העתידיים, בטרם תחתמו על ערבות, תוודאו האם העסק עליו אתם אחראים, יכול לעמוד בהחזרי ההלוואה מבחינה עסקית? האם הוא מייצר הרווחים כנדרש? אחרת, תמצאו עצמכם בפני שוקת שבורה.

ולאלה שכבר חתמו ונמצאים בבעיה אמשיך לספר, שגם במצב שהטעות נעשתה, עדיין ניתן לבטל את הערבות, מקום שבו הבנק הסתיר מידע, שאם היה מספר אותו, הערב לא היה מסכים לחתום.

יש חובה על הבנק ליידע את הערב בדבר התפקוד של החשבון, והאם יש סימנים לכך שהעסק במצוקה, ו/או שבעל החשבון אינו מצליח לעמוד בהתחייבויות שלו.

ונחזור לסיפור המקרה בפסק הדין:

לטענת הערב, נתנאל, הבנק טען כי חתימתו על הערבות נדרשת כשינוי טכני בלבד, נתנאל חתם על הערבות בסניף בירושלים, ולא נאמר לו שהחשבון בעייתי אלא שאחיו הינו לקוח VIP. כשנדרש להגדיל את הערבות, חתם בפתח תקווה, וגם במקרה זה לא נאמר לו דבר, אלא הסבירו לו שהגדלת הבטוחה נועדה להרחבת הפעילות ומטבע הדברים ניתן היה להבין כי אין בעיה בחשבון.

הבנק לא גילה לו כי כבר במועד הערבות הראשונה יכול היה הבנק להגיש תביעה כנגד אחיו, ושהתנהלותו לא תקינה, והוא בחריגות תמידיות. עוד נודע כי סמוך להפרת ההסכם עי ידי הבנק נקרא יצחק לפגישה בה נמסר לו כי אם ברצונו להמשיך ולהתנהל על פי המסגרת שאושרה עליו להעמיד ערבים אחרת המסגרת תוקטן. מנהל הסניף הסביר ליצחק כי זהו צעד טכני. לאור הסבר זה פנה יצחק החייב העיקרי לאשתו ואחיו על מנת שיחתמו. יצחק טען כי לא היה מערב את אחיו ואשתו אילולא הבנק התחייב להמשיך ולהעמיד את המסגרת.

בדיעבד הסתבר כי הסיבה האמיתית לדרישת הבנק נועדה לשפר את מצבו בתביעה אשר הוגשה חודשים ספורים לאחר החתמת הערבים, ועל אף שלא חל כל שינוי באופן שהתנהל החשבון.

כבוד השופטת הדס פלד קבעה כי ניתוח הראיות מלמד על כך שהבנק לא עמד בחובות המוטלות עליו מכוח סעיף 22 לחוק הערבות שכותרתו חובת הגילוי. כבוד השופטת פסקה שלא בכדי רצה המחוקק להגן על ערבים והחיל על הבנק חובות גילוי מוגברות, על מנת שלא לנצל תמימותם ורצונם הטוב, במיוחד כמו בנק שמחתים אותם על אותיות קטנות.

ניתוח הראיות מעלה כי הבנק כשל בחובתו למסור לנתנאל מידע מלא אודות החשבון. הבנק מסר לערב מידע חלקי ומטעה. ללא הגילוי המלא לא יכול היה הערב לדעת את מצב החשבון לאורו, ובכלל זה את האופן החריג בו התנהל החשבון והיקף התחייבויותיו של יצחק. עוד ציינה השופטת כי מטרת חובת הגילוי של הבנק היא למסור לערב את הפרטים המהותיים הדרושים לו לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו.

נציג הבנק העיד כי כבר במועד בו חתם הערב על הערבות הראשונה היתה בעיה בחשבון שהחמירה עוד לפני חתימתו על הערבות השניה.הערב העיד כי יחסיו עם אחיו עלו על שרטון וגם מכך ניתן להסיק כי התמונה המלאה מעולם לא נפרשה בפניו.

סופו של פסק הדין קובע כי הפרתן של חובות הגילוי בנסיבות המקרה מצדיקות את הפטר הערב מערבותו, כלומר ערבותו בוטלה והתביעה כנגדו נדחתה. בנוסף, חייבה השופטת הנכבדה את הבנק לשלם לערב שכ"ט עורך דין בסכום של 15,000 ₪.

לסיכום: אני מציעה לכל בעל עסק, ראשית, שלא יסכים באופן אוטומטי להמיר מסגרת אשראי להלוואה אלא אם כן הרווחים בעסק יכולים לשאת את ההחזרים. לערבים, ובטרם תחתמו על הערבות, תבדקו האם מצב החשבון תקין, והאם היו עד כה חריגות בחשבון והפרות הסכמים או קושי תזרימי. ועצה אחרונה, אם חתמתם ואתם נתבעים, דעו שקיימות נסיבות בהם בית משפט עשוי לבטל ערבותכם. בכלל, נושא ערב יחיד כולל מניסיוני, מלווה בלא מעט מקרים של הפרות בוטות, ולכן, אם כבר נקלעתם לצרה, יש לבדוק האם הופרו נגדכם חובות הגילוי, לרבות דרישת הריבית מחוב של ערב יחיד שהיא נמוכה אף היא – ואם כן, יש סיכוי להציל אתכם מן הצרה.

הפוסט כיף שהצדק מנצח הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

משרדנו מתמחה בטיפול נתבעי בנקים. 

אנו נפרט בפניך את השלבים והאפשרויות העומדות בפניך.
ראשית, הבנק מגיש תביעה בסדר דין מקוצר. במידה והחוב מתחת ל-50,000 ₪, הבנק יכול להגיש תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל. במקרה שמוגשת תובענה בסדר דין מקוצר, עליך להגיש בקשת רשות להתגונן. הנתבע אינו מקבל באופן אוטומטי זכות להגיש כתב הגנה כנתבע רגיל, אלא שעליו לבקש מבית המשפט רשות.

מה עושים כשנתבעים על-ידי הבנק?

קיימות מספר טענות הגנה הרלוונטיות להתנהלות בנקאית קלוקלת:

התניית שירות בשירות: 

טענה זו רלוונטית כאשר הבנק היתנה מתן אשראים בהפקדת כספים לתכניות חיסכון, פקדונות, הפקדה בניירות ערך ועוד. לעיתים הבנק דורש ממך, או 'קצת לוחץ' כי  כדאי לך להפקיד לתכניות חיסכון חודשות כמה מאות שקלים או כמה אלפי שקלים כל חודש, ובדרך זו, כך אומר לך הפקיד  "אתה צובר בטחונות".

כאשר הבנק נוהג כך, מבחינה כלכלית, , הוא בעצם משלם ללקוח ריבית מאוד נמוכה על יתרות הזכות שלו בנכסים הפיננסיים, ומאידך, גובה ריבית גבוהה פי כמה על יתרות החובה, מסגרות האשראי, הלוואות ועוד. במצב זה, הבנק מלווה ללקוח את כספו הוא, ובעצם מרויח על חשבון הלקוח, תוך ניצול מצוקתו וצריכת האשראי שלו וכן מטעה אותו להסכים לדרישתו זו. מעשה זה מהווה, לכאורה, עבירה פלילית, בניגוד לחוק הבנקאות, ובמצב דברים שכזה, יש ללקוח זכות לדרוש מהבנק את החזרת כספי היתר שנגבו בשל הפרשי הריבית.

טענה של התניית שירות בשירות שתוארה לעיל,  הוכרה בפסיקה, ולכן אם בחשבונות היתה התנהלות קלוקלת זו, יש לך טענת הגנה מצויינת.
ברור שככל שהשנים שבנק נהג באופן זה, רבות יותר, הנזק שנגרם לך יותר גדול.

לצערנו, בנקים נוהגים לעשות כן באופן די קבוע, ובכך מגדילים את הרווחים שלהם על חשבונך.

אל תוותר על זכויותיך. אמנם נראה שהמצב קשה, ואין כל פתרון, אך חשיבה זו לא נכונה. יש לך את הזכות לדרוש את המגיע לך. הסכומים יכוים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים החזר בחשבון (כאמור, בהתאם לסכומים שנצברו ולתקופות) בוא נניח לדוגמא, שאתה מנהל עסק קטן, המגלגל מחזורי מכירות של כמה מאות אלפי שקלים בשנה, והבנק מעמיד לך מסגרת אשראי והלוואות של 500,000 ₪, אך דורש ממך להעמיד בטחונות נזילים, שנצברו מהיתרות בחשבון, בסכומים ש 200,000  ₪. הדבר נמשך כ-10 שנים, וכעת, ירדו המכירות, התזרים חונק, בכלל, עכשיו לא מאשרים לחרוג מהמסגרות כמו פעם, ומנהל הבנק מצלצל כל יום, ולא מאפשר לך לעבוד. אתה משקיע מחצית מיום העבודה בניהול הבנק, רדיפה אחרי כספים מלקוחות, ולא מצליח לעבוד. הבנק מאיים שאוטוטו מחזיר שיקים ואתה נכנס לסחרור נוראי.

אתה לא יודע מה לעשות, איך אתה יוצא מהמעגל המסחרר הזה.

במקרה זה, הנזק שעלול להיגרם לך מצבירת הכספים בפקדונות, כבטחון לאשראי יכול לעמוד על 250,000 ₪. אילו היית מעביר את הכסף.

לצורך התגוננות במקרה זה, אנו מבקשים מהבנק את כל המסמכים מתחילת פתיחת החשבון, מעבירים החומר למומחה חשבונאי, שמשחזר את החשבון ומבטל את כל הפעולות האסורות. במצב דברים שכזה, תמיד יתרת החשבון קטנה, ובכך ניתן לדרוש מהבנק שיעדכן את יתרת החשבון ויקזז הסכומים מכתב התביעה.

כאמור, טענה זו הוכרה בפסיקת בתי המשפט. הגשה והכנה נכונה של טענה זו, תזכה את הלקוח בקבלת רשות להתגונן. לאחר קבלת הרשות להתגונן, הלקוח ינהל הגנה משפטית כנגד הבנק, הכוללת הליכי גילוי מסמכים מפורטים ומלאים, ואז יוכל לעמוד על כל הנזקים שנגרמו לו.

הפוסט נתבעי בנקים הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.