ובכן, זה ממש. אבל ממש לא כך

הסיפור המדהים והמעודד של בחור שחתם ערבות הינו הוכחה לכך ומקור השראה לכל מי שהסתבך עם המערכת הבנקאית ולכל מי שהבנק תובע אותו בגין חתימת ערבות. אז אל תותרו. יש מה לעשות גם כנגד בנקים או תאגידי ענק.

פשוט חוצפה…

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, הגיש תביעה נגד הבחור שלנו שחתם ערבות כערב יחיד. כבוד השופטת הדס פלד בבית המשפט בתל אביב, דחתה את התביעה של הבנק כנגד הבחור שלנו והוכיחה שוב שיש מה לעשות כנגד האטימות וההפקרות של הבנקים.  השופטת קבעה כי הבנק לא העמיד את הנתבע על כל הפרטים הנדרשים בזמן שהוא חתם על הערבות ושהיו רלוונטיים עבור הבחור שלנו בכדי שיוכל להעריך את הסיכון שנטל על עצמו ולקבל החלטות בהתאם. ולכן, למעשה הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו. איזה יופי..איזה כיף כשהצדק מנצח

זה הסיפור.. יצחק שהינו עצמאי ובעל עסק קטן, היה זקוק לאשראי לצורך ניהול תזרים המזומנים של העסק. תחילה, הבנק ביקש מיצחק שיעמיד בטוחות לצורך קבלת האשראי. יצחק ביקש את עזרת אחיו נתנאל וזה חתם על ערבות מוגבלת של עד 100000 ₪

לאחר תקופת מה, יצחק החל לחרוג ממסגרת האשראי ועם הזמן החריגות הפכו להיות עניין קבוע. לכן, פנה הבנק ליצחק וביקש לשנות את מבנה האשראי ולתת לו הלוואה. לצורך כך, הבנק דרש מיצחק שהינו החייב העיקרי להגדיל את ערבותו של אחיו נתנאל.

בואו נעצור רגע את הסיפור ונסביר

אני רוצה להסביר לקוראים דבר חשוב שלא כל כך קשור לסיפור שלנו או לנושא הטעיית ערבים. הסבר קצר זה בהחלט יכול לעזור לערבים עתידיים או לבעלי עסקים.

ובכן, המרת מסגרת אשראי להלוואה הינה דבר שכיח אותו מציע הבנק בעיקר לבעלי עסקים קטנים בכדי לפתור את החריגות ממסגרת האשראי המקורית. פעולה זו, עלולה להכביד מאוד על התנהלות העסק בגלל שבניגוד למסגרת אשראי שהיא בפורמט של "אשראי עומד", ושעליו צריך לשלם את הריבית בכל רבעון, הלוואה למעשה יורדת בכל חודש. לכן, על בעל העסק לייצר את סכום ההחזר כתוספת לרווח העסקי שלו. שאחרת, מהר מאוד אפשר להיקלע לקשיים בתזרים המזומנים של העסק. ומכאן, הדרך להסתבכות בתביעה מצד הבנק יכולה להיות קצרה מאוד.

לכן, אם מנהל הבנק מציע לכם פתרון של המרת מסגרת האשראי להלוואה, אל תמהרו להסכים. אלא אם כן בדקתם ווידאתם שהעסק יוכל לעמוד בהחזרים הכוללים. טעות שכזו יכולה לעלות לכם ביוקר.

אתם מתכוונים לחתום ערבות? תבדקו…

כשאתם חותמים ערבות בנקאית, מטרתכם היא לעזור לחבר או למישהו מהמשפחה. יפה מאוד על הרצון הטוב, אבל אל תשכחו שיש לכם אחריות גם כלפי עצמכם. לכן, השקיעו בבדיקה לפני קבלת ההחלטה לחתום ערבות למישהו. בדקו את מצב העסק שלו מיועדת ההלוואה וודאו שהעסק אכן יוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה מבחינת התזרים החודשי שלו. שאחרת, אתם עלולים למצוא עצמכם בצרות.

או ש.. אתם כבר חתומים ערבות?

ולאלו שכבר חתמו ערבות ונמצאים בבעיה, דעו לכם שגם במצב שבו הטעות נעשתה, יש המון פתרונות ויש הרבה מאוד מה לעשות. עדיין ניתן לבטל את הערבות במקרים מסוימים כמו במקרה הדומה לסיפור שלנו שבו הבנק לא עמד בחובת הגילוי ומסר את כל המידע הנדרש לערב בכדי שזה יוכל לקבל החלטה אחראית.

יש חובה על הבנק לתת פרטים לערב לגבי תפקוד החשבון והאם יש סימנים לכך שהעסק במצוקה או שבעל החשבון אינו מצליח לעמוד בהתחייבויות שלו.

ונחזור לבחור ולסיפור שלנו

לטענת נתנאל שהינו הערב, הבנק שביקש לשנות את סכום הערבות, הציג בפניו את הדרישה לחתימה חוזרת על הערבות כעניין טכני בלבד. נתנאל חתם על הערבות החדשה בסניף בירושלים ולא נאמר לו שמדובר בחשבון בעייתי. מה שהבנק כן סיפר לנתנאל זה שאחיו הינו לקוח ווי.איי.פי. מועדף שנדרש להגדיל את הערבות.

ביצוע החתימה פיזית נעשה בסניף בפתח תקווה וגם שם לא נאמר לו דבר לגבי בעיתיות החשבון. אלא, הסבירו לו שהגדלת הערבות נועדה להחרבת הפעילות בחשבון לצורך הגדלת פעילות העסק ומטבע הדברים ניתן להבין מכך שאין כל בעיה בחשבון של אחיו יצחק.

יישר כוח לכבוד השופטת

בסופו של סיפור הערבות, השופטת קבעה כי מניתוח הראיות ניתן ללמוד שהבנק לא עמד בחובות המוטלות עליו על פי חוק הערבויות שכותרתו היא "חובת הגילוי" שהרי לא בכדי רצה המחוקק להגן על הערבים והטיל על הבנק אף חובות גילוי מוגברות בכדי למנוע ניצול תמימותם ורצונם הטוב של אנשים. במיוחד בדומה לבנקים שמחתים ערב על טופס ובו הדברים החשובים נאמרים באותיות קטנות.

אני מדברת הרבה מידי?

טוב. אסכם. הצעתי לכל בעל עסק. ראשית, אל תסכימו באופן אוטומטי להמיר מסגרת אשראי להלוואה אלא אם כן אתם בטוחים שהרווחים בעסק יכולים לשאת את ההחזרים החודשיים. והצעתי למי שמעוניין לחתום ערבות, לפני שאתם חותמים על ערבות, בדקו את מצב החשבון, בדקו את היכולות של העסק ותזרים המזומנים שלו וודאו שהעסק אכן יכול לעמוד בתשלומים ושלחשבון אין בעיות. והצעתי לערבים שכבר חתמו, או לערבים שנתבעים על ידי הבנק, דעו שקיימות הרבה נסיבות שבגללם ניתן לבטל את הערבות לחלוטין.

ובכלל. מניסיוני, נושא ערב יחיד מלווה בלא מעת מקרים של הפרות בוטות מצד הבנקים. כך שאם כבר נקלעתם לצרה, בדקו אם הופרו נגדכם חובות הגילוי לרבות דרישת ריביות מחוב של ערב יחיד שהיא נמוכה אף היא. ואם כן, יש הרבה מה לעשות והסיכוי להציל אתכם מהצרה הינו גבוהה.

הפוסט חתמתם ערבות? לפעמים, יש צדק הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

חתימה על ערבות

ברור שאילו היית מעלה על דעתך שאתה הולך לשלם חובו של אחר לא היית מסכים לחתום על הערבות. אתה עושה את זה כי לא נעים, כי לפעמים אתה צריך בעצמך, וחושב שכדי לקבל צריך גם לחתום לאחר, (למשל חתימה על ערבות למשכנתא). לפתע, אתה מקבל מכתב מהבנק, דע כי החייב שחתמת לו ערבות אינו משלם את חובו, ואתה צפוי לקבל תביעת בנק, אם לא תפעל לתשלום החוב שלו ערבת.

חוק הערבות נועד להגן על אנשים שמוצאים עצמם צריכים לשלם חובו של אחר.

בין היתר, ועל פי חוק זה של חתימה על ערבות, הבנק חייב לגלות לערבים מידעים מסויימים בטרם החתימה על הערבות ובמהלך הערבות. כאשר הבנק מפר את החובות הללו, ניתן לבטל את הערבות, או לכל הפחות להקטין את הנזקים.

החוק ממיין ערבים לפי סוגים שונים, שחייבים מסויימים בעלי הגנה טובה יותר. לערבים יש הגנות מעולות, כי בדרך כלל,פקידי הבנק מפרים את חובותיהם, שאילו היו מגלים לערב, סביר להניח שלא היה מסכים לערוב לחוב.

במקרים מסויימים הבנק ממש מסתיר את המידע הזה, על מנת "ללכוד" את הערבים ובכדי להקל את תהליך ה חתימה על ערבות כשהצפי כבר ידוע מראש, שהחייב העיקרי לא יכול לשלם את חובותיו. לכן בדוק היטב האם הבנק הפר כלפיך, הערב, את חובותיו.

להלן חלק מן ההגנות וההגדרות לגבי חתימה על ערבות. ישנו ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן.

"ערב יחיד" — מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד;

"ערב מוגן" יכול להיות אחד מאלה: (1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 שקלים חדשים; (2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

הכלל הוא כי ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות. לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב — פטור ערב יחיד מערבותו.

להלן חובות הגילוי של הבנק לגלות לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב: (1) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב. (2) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון. (3) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון; שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב. ועוד.

כמו כן הבנק חייב לגלות לערב לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים: היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן; מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב; היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים; שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).

במידה והבנק לא גילה לערב פרטים מסויימים, יכול הערב להיות פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה; יחוייב בשיעור ריבית נמוכה יותר. בכל מקרה, עליכם לדעת ששיעור הריבית שהבנק זכאי לחייב אותך כערב, לא יעלה על 4% משיעור הריבית ההסכמית, ולעיתים רבות הבנק מגיש תביעה ומבקש ריבית כמו של חייב עיקרי, דבר האסור לפי החוק. הבנק גם חייב לדווח לערב כאשר החייב העיקרי מתחיל להפר את ההסכם, ואף לאפשר לו להיכנס לנעליו ולחזיר את החוב בהתאם לתשלומים של החייב. כל זה נכון לגבי ערב יחיד. אך אם אתה ערב מוגן, הזכויות שלך גדולות יותר, והבנק לא זכאי לנקוט כנגדך בהליכים עד שמיצה את הליכי הגביה כנגד החייב העיקרי.

במידה ויש לך שאלה, פנה אליי במספר הטלפון: 052-5777353 או השאר פניה בטופס צור הקשר ואוכל לסייע לך.

מקרה בוחן בנושא ביטול חתימה על ערבות

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל ערבות לבנק מזרחי שחתמה אישה לחובות בעלה ב-14 מיליוני שקלים, בין היתר, משום שהאשה היתה עקרת בית והשכלתה 12 שנות לימוד, וזאת על אף שהוחתמה על המסמכים על ידי עורך דין חיצוני לבנק שאישר חתימתה

סימה, אשתו של אלי, חתמה על ערבות במסגרת הסדר חוב לקבוצת חברות של בעלה, במליוני שקלים. בחשבונות בנק שונים שנוהלו בבנק מזרחי סניף גבעתיים.

היה מדובר באשראים גבוהים שהעניק הבנק לקבוצת החברות. חשבונות שהבנק ניהל במחלקת אשראים מיוחדים שלו, שם הסיכון הבנקאי גדול יותר, ומעבר לסמכויות מנהל הסניף.

לאחר מספר שנים, החליט הבנק לסיים את יחסיו השוטפים עם הלקוחות, ולערוך הסדר חוב בו אירגן ופרס את החובות של החברות. במסגרת הפריסה דרש בנק מזרחי טפחות בע"מ מאלי להחתים את אשתו לחובות החברה, חובות העבר וחובות עתידיים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את ערבותה של אשת הבעלים חרף העובדה שאינה ערבה יחידה ממספר טעמים.

1. בית המשפט קבע כי הבנק הפר את חובות גילוי מוגברות, להן הוא כפוף לאור מעמדו המיוחד בחיי הכלכלה והמסחר, ועליו לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות שניתן ולסיכונים הכרוכים בו. עוד הדגיש בית המשפט את דבריה של כבוד שופטת בית המשפט העליון חיות מרים, כי במישור היחסים שבין הבנק לערב קיימים פערים משמעותיים ומובנים של נסיון ומידע המצדיקים הטלת חובות גילוי ואי הטעיה ברמה מוגברת על הבנק כלפי הערבים." עוד צויין את שנאמר בפסיקה כי לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו ונסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות . לעומת זאת, הערב, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו במתן הערבות, וקשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב. הבנק עשוי באמצעים שפוטים למנוע נזק שעשוי להיגרם לערב הבנק חייב לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו של הבנק.
2. טענה שניה שנטענה היא כי הבנק לא קיים את חובות הגילוי כלפי סימה החתומה בהסכם החוב כערבה  שכן הבנק לא מסר לסימה עותק מן ההסדר, ואף אחד לא הסביר לה שהיא חותמת על ערבות לחוב קיים של שלושה מליון שח, איש מהבנק לא נפגש איתה, לא הסביר להאת הנתונים על מצב החברות, והסיכונים הכרוכים בחתימתה. כמו כן הבנק לא הוחתמה על כתב ערבות נפרד ולא נמסרה לה הודעה בעניין גילוי מידע לערב. בית המשפט קבע כי הבנק לא גילה לסימה את הנתונים באשר לגורמי הסיכון שהיו מצויים בידיו בעניין ההתנהלות העסקית של החברות.
3. בית המשפט קבע כי אף על פי שסימה הוחתמה בפני עורך דין חיצוני, שאינו מטעם הבנק, לא מספיק, שכן עורך הדין הצהיר שלא הסביר לה דבר מלבד שאימת את חתימתה.
4. סיבה נוספת היא כי סימה לא הוחתמה על כל עמוד בהסכם, לעומת ערבים אחרים, וערבותה היתה בדף פנימי בהסכם, והיא הוחתמה רק על עמוד אחרון.
5. סימה העידה כי היא חשבה שהיא חותמת על סגירת חשבון שכן זה מה שמסר לה בעלה. סימה טענה כי מעולם לא התערבה לבעלי בעסקים שלו, ומעולם לא שאלה שאלות ולא ידעה כמה כסף יש בחשבון וכמה כסף חייבים. עוד טענה סימה כי היא למדה רק 12 שנות לימוד והיא עקרת בית וגידלה בעת ההיא את בנם, ורק לפני שנתיים התחילה לעבוד.
6. סיבה שישית, קבע בית המשפט שבשל היותה עקרת בית ובעל השכלה של 12 שנות לימוד, לא היה לה נסיון וידע בעניין משמעות מתן ערבות לקבוצה של חברות בסכומים של מליונים. לסימה לא היתה כל נגיעה לחשבונות, והיא מעולם לא נתנה הוראות שם.
7. סיבה שביעית, קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בערבה שהיא עקרת בית, לא מעורבת בעסקי בעלה, אין לה קשר לחשבונות ולא עם כורמי הבנק, והיא לא חתמה קודם לכן על ערבות, שיזמין את סימה לבנק ויביא בפניה את כל הנתונים והסיכונים ולאחר שיוודא את הסכמתה יחתים אותה על כתב ערבות. בית המשפט קבע כי לא ניתן בהינף יד להעמיס עליה ערבות לחובות של מליונם של הקבוצה שהיא לא היתה מעורבת בניהולה. הבנק גם לא בחן את יכולתה הכלכלית של סימה כערבה, והבנק ידע כי אין לה כל רכוש.
8. שמינית, בית המשפט קבע כי ביטול הערבות הינו מכוח הפרת חוב הגילוי המוטלת על הבנק. הבנק הפר את חובות הגילוי כלפי סימה, ולכן היא זכאית לביטול הערבות.
9. עוד קבע בית המשפט כי הביטול נעשה תוך זמן סביר מהמועד הבנק הגיש את התביעה וביקש לחייב את סימה כערבה לחובות.

מדובר בביטול ערבות לחובות בסך של כ-14,000,000 ₪. אין זה דבר ברור ליתן החלטה כזו.

קביעות בית המשפט משמעותיות ולטעמי מרחיקות לכת.

לקריאת פסק הדין המלא ראו (ת"א) 3079/00 תא (ת"א) 3079-00,  בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' צול ניהול פרוייקטים בע"מ ואח'.

הפוסט ערבים – חתימה על ערבות הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.