ונתחיל מהסוף הטוב לאשה שחתמה ערבות

בפסק דין שניתן בחודש מאי 2022, בית משפט השלום בחיפה, דחה את תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ כנגד אשה שחתמה בעבר ערבות לזוג שרכשו דירה. זאת בטענה שהבנק לא יצא ידי חובתו כלפי הנתבעת, לרבות חובת מסירת פרטים מהותיים וחשובים אודות הערבות עליה היא חותמת והבנק לא עשה דיו בכדי להסביר לחותמת את ההשלכות של חתימה על ערבות זו.

בית המשפט קבע כי לאור הפרת חובת הבנק ליידע ולהיות גלוי עם הערבים שחותמים, ביחס למהות הערבות ולסיכונים הכרוכים בה, באופן יסודי ומהותי, הפרה זו מביאה לבטלות תוקפה של הערבות. ואוו… יש צדק.

חתימת ערבות סטנדרטית שהסתבכה

מדובר בערבה שחתמה ערבות לרכישת דירת מגורים עבור זוג צעיר, בשנת 1994. הבנק העניק לחייבים העיקריים הלוואה בסך 147,000 ₪, ודרש מהם לגייס ולהחתים ארבעה ערבים, ביניהם הנתבעת.

בשנת 2003, הזוג הצעיר הסתבך והגיע למצב כלכלי לא פשוט ובעקבות כך, החל לפגר בתשלומי המשכנתא. הבנק החל בהליכי מימוש של דירת המגורים של החייבים העיקריים, ובשנת 2011, הדירה נמכרה במחיר של 190,000 ₪.

כטבעם של חובות, החוב צמח וגדל

כפי שניתן לראות ולצפות, הליכים שכאלו נמשכים זמן רב. החוב צבר פיגורים בגין הימשכות ההליכים, ומהסכום המקורי של 147,000 ₪, נותר חוב של כ-250,000 ₪.

הבנק תבע מהערבים בתיק לשלם את יתרת החוב

הבנק לא היסס ותבע את הערבה על חלקה בהלוואה (כשליש). מדובר בערבה מוגנת, שכן היא ערבה לדירת מגורים.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, וטענה שהיא לא חייבת לבנק מאומה. הנתבעת  טענה כי במועד החתימה היא לא ידעה כלל עברית, לא הכירה את הלווים, וכי הסכימה לחתום ערבות בשל לחצים של בעלה, ממנו היא התגרשה בהמשך.

עוד טענה הערבה כי הבנק לא הסביר לה דבר וחצי דבר אודות הערבות, משמעות החתימה והשלכותיה המשפטיות, וכי לא קיבלה מסמכים מהבנק. הערבה גם התלוננה כי במשך 24 שנים לא שמעה מהבנק דבר. הבנק תבע אותה בשנת 2018.

הבנק כמובן התנגד לטענות הערבה, טען כי המסמכים היו מתורגמים לרוסית, והכילו הסבר מפורט על ערבותה. הבנק טען כי שלח מכתבים לכתובת שהייתה רשומה בבנק.

לבנק יש חובות כלפי חותמי ערבות

כבוד השופט אמיר סלאמה קבע כי "הבנק חב כלפי הנתבעת, בתור ערבה להלוואה, במספר חובות הכוללות חובת תום לב, חובת זהירות וחובת נאמנות."

המקורות המשפטיים לחובות אלה, נקבעו בחוק הערבות, חוק הבנקאות, (שירות ללקוח) ובין היתר, דברים שנקבעו בפסקי דין של בית המשפט העליון לפיהם "הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן ולא פחות חשוב,

על הבנק לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות

על פי סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), חובות הבנק כלפי הלקוח, ובכלל זב חובת הגילוי הנגזרת מחובת הנאמנות הרחבה, חלות גם לגבי הערבים."

בית המשפט קבע כי "בכדי שהבנק יצא ידי חובותיו כלפי הערב, עליו להראות כי הוא גילה בפני הערב, טרם כריתת  הסכם הערבות, כל פרט בעל חשיבות בנוגע לערבות, וכן כי הוא יידע והסביר לערב הפוטנציאלי את מכלול הסיכונים וההשלכות הכרוכים בחתימה על ערבות.

פרטים אלה צריכים לכלול, בין היתר, את סכום הלוואה, את סכום החזר החודשי, את סכומי הריביות, את המשמעות של פיגורים בתשלום, ואת ההשלכות שעלולות להיות כלפי הערבים להלוואה, גם בהינתן קיום בטוחה בדמות משכנתא על דירה."

לסיכום:

לבנק יש חובות כלפי לקוחותיו וכלפי אלו שחותמים עבורם ערבות. הפרה של כללים אלו על ידי הבנק, יכולה להביא לפטור מלא או חלקי מחובת הערב כלפי הבנק. בית המשפט קבע כי במקרה שלנו הבנק לא יצא ידי חובתו כלפי הנתבעת, והפר את החובות הללו כלפי הערבה ולכן ביטל את הערבות.

סופו של דבר ומכלול השיקולים, הבנק הפסיד בתביעה, ובית המשפט דחה את תביעתו וחייב אותו לפנים משורת הדין רק ב-5000 שח הוצאות הליך.

הפוסט חתימה על ערבות ומחויבות הבנק כלפי הערבים הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בנק מזרחי לא תרגם לעולה חדש שחתם ערבות למשכנתא, את המסמך הבנקאי עליו חתם: התוצאה ביטול הערבות ודחיית התביעה של הבנק כנגד הערב.

אז הנה סיפור הערבות
רומן, עולה חדש מרוסיה, הגיע לארץ והחל לעבוד בחברת סולל בונה. בזמן שהותו, פחות משנה בארץ, נתבקש על ידי חבר שלו לחתום לו ערבות למשכנתא. לימים עזב חברו את הארץ תוך שהוא מותיר את החובות והדירה נטושים.

הבנק (כפי שבנקים נוהגים בדרך כלל) הגיש תביעה כנגד רומן הערב בחוב.
ובתגובה, רומן, הגיש בקשת רשות להתגונן מפני הבנק, וטען כי לא הוסבר לו דבר לגבי מהות חתימת הערבות, הפרטים וההשלכות של חתימה על הטפסים.

הוא הבין שמדובר בחתימה פורמלית בלבד, ולטענתו, כאשר חתם על הערבות, לא ידע קרוא וכתוב בעברית. עוד טען כי לא הוסבר לו דבר במעמד החתימה.

השופטת דחתה את תביעת הבנק כנגד הערב
השופטת רביד קיבלה את טענות הערב, ודחתה את התביעה של הבנק. השופטת קבעה כי אין חולק שהפקיד שהחתים את רומן אינו יודע רוסית, והפקיד היה צריך להסביר לערב את פשר ערבותו.

השופטת קבעה שאין די בכך שהערב יודע שהוא חותם על ערבות. הבנק היה חייב להסביר לו את כל המרכיבים העיקריים בכתב הערבות שעליו חתם. רק הסבר כזה עשוי למנוע את הטעיית הערבת לטיב העסקה והבנק היה צריך להסב את תשומת ליבו של הערב לכך שיידרש לפרוע את החוב גם אם הנכס לא ישמש בטוחה להלוואה.

בקיצור, הבנק פישל והערב ניצל
השופטת סברה כי במחדלי הבנק, הוא הפר את חובתו שלא להטעות את המשיב. השופטת הסתמכה גם על סעיף בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) לפיו לא יטעה בנק את הלקוח ויש חובה על הבנק להיות אקטיבי בהסבר ולא להסתמך על הלקוח שיבין לבד, וחובה על הבנק לספק לערב את כל המידע וכל הפרטים הדרושים.

השופטת בדקה ומצאה שלא היו פרטים חשובים בין היתר, גובה החוב לו ערבים, שיעור הריבית, מספר התשלומים ועוד.

חשוב להבין
קיימת הנחיה מפורשת של המפקח על הבנקים המחייבת התייחסות מיוחדת לעניין עולים חדשים, הסבר מפורט בשפתם.
השופטת קבעה כי משכורתו של הערב נמוכה דייה, וברור לבנק שהוא לא יהיה יכול לפרוע את החוב.

סופו של דבר, השופטת קבעה כי הבנק הפר את חובותיו כלפי הערב, ולכן ביטלה את ערבותו.

נקודה נוספת חשובה גם היא,
לעניין טענת השיהוי בהגשת התביעה. הדירה נמכרה בשנת 2008, ורק בשנת 2011 הבנק החל לפעול כנגד הערב. השופטת לא קיבלה את הסיבות שטען הבנק לגבי השיהוי הניכר בהגשת התביעה. השופטת ציטטה את דבריו של כבוד השופט העליון, דנציגר, לפיהן יש להרתיע נושים מפני שיהוי בלתי סביר בשימוש בזכויותיהם, וניצול השליטה הניתנת להם בהגשת ההליכים, ולמנוע מהם ניהול בעצלתיים של ההליך כנגד החייבים העיקריים ודחיית מועד הפניה לערבים.

שיהוי בנקיטת הליכים כנגד ערב מוגן, וקביעת מיצוי הליכים כנגד החייבים, מהווה הפרת חובת תום הלב, ולכן בכל התקופה הזו אין לחייב בריבית בכלל. השופטת קבעה שלכל היותר היה על הבנק לפעול תוך חצי שנה ממכירת הדירה, ואילו לא ביטלה את הערבות, לא היתה מאפשרת לבנק לגבות ריבית בגין התקופה הזו.

כמובן שהשופטת חייבה את הבנק בהוצאות ושכ"ט בגובה 8,000 ₪.
תא 16212-05-10, ניתן ב-27/10/14, ע"י כבוד השופטת רביד, בבית המשפט השלום בתל אביב.

הפוסט הבנק לא תרגם? הערבות מבוטלת. נקודה. הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.