חתמתם ערבות לחבר טוב, בן משפחה או אפילו לבן הזוג? חשבתם שזה רק עניין פורמלי קטן ושאין סיכוי שתידרשו לשלם בפועל? או כמו שרובם אומרים לי, האמנתי שיהיה בסדר. ובכן, אתם ממש לא לבד. הרבה מאוד מלקוחותי הגיעו אלי כי הם חתמו ערבות מתוך רצון לעזור, מתוך אמון, אהבה, או פשוט כי לא נעים לסרב. והכל באמת נראה בסדר גמור כל עוד תשלומי החוב משולמים כסדרם. הבעיה מתחילה כשהלווה לא עומד בתשלומים, ופתאום, אתם מקבלים מכתב מהבנק, או אפילו מכתב תביעה. הרגע הזה שבו מבינים ש "שזה נפל עליי", זהו רגע שבו אתם מבינים שחתימת ערבות הינה עניין מחייב, זהו רגע שעלול להיות מטלטל ומבהיל.

אבל אל תמהרו להרים ידיים. במקרים רבים, גם אם חתמתם ערבות, יש מה לעשות. לא כל ערבות מחייבת אוטומטית תשלום,  ויש מצבים שבהם אפשר לצאת מהעניין או לפחות להפחית את האחריות והסכום.

פה אני רוצה להסביר מתי אתם באמת חייבים לשלם, מתי אפשר להתנגד, ומהם הסיכויים לצאת מהסיפור או לפחות לצמצם את הנזק.

מה זה בכלל ערבות ולמה חותמים עליה?

ערבות היא התחייבות של אדם לשלם חוב במקומו של אדם אחר, במקרה שהוא לא יעמוד בהתחייבויות שלו. כלומר, אם למשל חבר לקח הלוואה מהבנק ואתם חתמתם כערבים, והחבר לא עמד בתשלומי ההלוואה, הבנק רשאי לפנות אליכם בדרישה שתשלמו את מה שבעל החוב לא שילם.

לרוב, הבנק או הגוף המלווה לא מאשר הלוואה בלי שיהיו ערבים. הם רוצים לדעת שיש להם "רשת ביטחון", מישהו יציב שאפשר לפנות אליו אם הלווה לא ישלם. וזה בדיוק המקום שבו אנשים טובים מסכימים לחתום מבלי להבין לגמרי את ההשלכות והמשמעות.

רק חתמתי… לא חשבתי שבאמת יפנו אליי

המשפט הזה חוזר על עצמו שוב ושוב אצלי במשרד כשמגיעים לקוחות שהסתבכו עם חתימת ערבות וזקוקים לעזרת עורכי דין שמתמחים בתחום. ערבים רבים מופתעים כשפונים אליהם בדרישת תשלום. הם לא ציפו שהדברים יסתבכו ושהבנק יפנה אליהם. "אבל הבטיחו לי שזה רק עניין פורמלי", הם אומרים בתמימות.

אז חשוב לדעת, מבחינה משפטית, ברגע שחתמתם ערבות, יש סיכוי שתישאו באחריות לחוב. זה תלוי איך הערבות נוסחה, באיזה תנאים נחתמה, ומה קרה בדרך. אבל ערבות היא לא "סתם חתימה". היא התחייבות משפטית לכל דבר.

יחד עם זאת, החוק מכיר בכך שיש מקרים מסוימים בהם יש חוסר איזון בין הבנק לבין הערב, ולכן קובע כללים והגנות מסוימות שמאפשרות לערב להתנער מהחוב או לפחות לצמצם אותו.

מתי אפשר לצאת מהערבות?

יש לא מעט מקרים שבהם הצלחתי להוציא את לקוחותי מהערבות, לבטל או לצמצם אותה בבית המשפט. הנה כמה דוגמאות נפוצות,

1. לא הוסברו לכם הזכויות והחובות, הבנק מחויב להסביר לערב את משמעות הערבות, להציג לו את ההסכם ולוודא שהוא מבין על מה הוא חותם. אם לא קיבלתם הסבר ברור או שלא נמסרו לכם המסמכים, זה יכול לשמש עילה לביטול הערבות.
2. לא קיבלתם מידע חשוב על מצבו הכלכלי של הלווה? ייתכן שהערבות לא תקפה.
   במקרים מסוימים, כשהלווה נמצא במצב פיננסי בעייתי, הבנק מחויב לגלות לכם את המידע הזה לפני החתימה על הערבות. המידע הזה חשוב כדי שתבינו את הסיכון שאתם לוקחים על עצמכם, ותוכלו לקבל החלטה מושכלת אם לחתום או לא. אם הבנק הסתיר מכם מידע מהותי, ייתכן מאוד שיהיה אפשר לטעון שהערבות נחתמה מבלי שהבנתם את מלוא המשמעות, ולכן אינה תקפה.
3. שינוי תנאי ההלוואה בלי ידיעתכם, אם הבנק שינה את תנאי ההלוואה (למשל הגדיל את הסכום, שינה את תקופת ההחזר או את גובה הריבית) מבלי לעדכן אתכם, יתכן שניתן לבטל את חתימת הערבות שלכם.
4. לא הייתם "ערבים יחידים", אם חתמתם כערב אבל הבנק לא ציין שאתם ערב יחיד (שעליו חלה אחריות מלאה), ייתכן שניתן לטעון שאתם מוגנים על פי החוק. לערב לא יחיד יש הגנה משמעותית שמאפשרת לו לדרוש מהבנק לפנות קודם ללווה לפני שפונים אליו.
5. התיישנות, כמו בכל חוב, גם על ערבות חלים כללים של התיישנות. אם עבר זמן רב מאז שהבנק יכול היה לפנות אליכם ולא עשה זאת, ייתכן שהזכות שלו לגבות את החוב מכם פגה.
6. התרשלות של הבנק, אם הבנק התעלם מסימנים ברורים שהלווה לא עומד בהתחייבויות, ולא עשה דבר כדי לגבות את החוב ממנו, ניתן לטעון שהבנק התרשל ולכן אין לו זכות לדרוש מהערב לשלם.

אז מה עושים אם קיבלתם דרישה לתשלום?

קודם כל והכי חשוב, אל תתעלמו מהמכתב!
התעלמות רק תחמיר את המצב, עלולה להוביל להליכי הוצאה לפועל, עיקולים, והגבלות. הדבר הנכון הוא לפנות לייעוץ משפטי במהירות, ולבדוק את הנסיבות המדויקות של חתימת הערבות.

עורך דין שמתמחה בדיני בנקאות וחובות הוא האדם הנכון לבדוק עבורכם את כל המסמכים שחתמתם עליהם, לבחון אם נפגעו הזכויות שלכם ולייעץ לכם על הדרך הכי נכונה לפעול. במקרים רבים ניתן להגיש התנגדות להליך, לעכב צעדים משפטיים או לנהל משא ומתן שיביא להסדר חוב מופחת ומשתלם יותר.

גם אם לא ניתן לבטל את הערבות באופן מוחלט, עורך הדין יוכל לעזור לכם להפחית את גובה החוב, לפרוס את התשלום לתנאים נוחים או למנוע צעדים קשים כמו עיקולים והגבלות על חשבון הבנק.

כיצד להימנע מטעויות כאלה בעתיד?

• אל תחתמו על שום מסמך בלי לקרוא ולהבין אותו עד הסוף.
• אל תסכימו לערבות רק כי "לא נעים לסרב". תחשבו על ההשלכות.
• אם כבר החלטתם לחתום, בקשו עותק מההסכם ושמרו אותו אצלכם.
• ודאו שאתם לא רשומים כ"ערבים יחידים" בלי להבין מה זה אומר.
• זכרו, אין דבר כזה "זה רק פורמלי".

לסיכום, האם אפשר לצאת מחתימת ערבות?

ערבות היא פעולה משפטית רצינית שעלולה להכניס אתכם לחובות שלא שלכם. אם כבר חתמתם, והלווה לא עומד בהתחייבויות, חשוב מאוד לדעת שיש מה לעשות. לא כל ערבות היא סוף פסוק, ובמקרים רבים ניתן לערער, להתנגד או להגיע להסדר.

הדבר החשוב ביותר הוא לא להיכנס לפאניקה, לא להתעלם, ולא להתמודד לבד.
במקרים כאלה, ייעוץ משפטי מוקדם יכול לעשות את כל ההבדל בין הסתבכות כלכלית קשה לבין פתרון הגיוני ומכבד.

אם קיבלתם מכתב דרישה על ערבות, זה הזמן לבדוק את האפשרויות שלכם ולפעול בחוכמה.
לא תמיד אפשר לצאת מזה לגמרי, אבל בהרבה מקרים אפשר בהחלט לצאת מזה הרבה פחות פגועים.

📞  מעוניינים בשיחת ייעוץ בנושא זה ללא תשלום, צרו איתי קשר עכשיו!

הפוסט חתמתם ערבות? האם אפשר לצאת מזה? הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

לפני שחותמים על כתב ערבות, חכו רגע…

ביקשו מכם לחתום ערבות לחוב בבנק או הלוואה? רגע, רגע. אל תחתמו לפני שתבדקו מספר דברים חשובים. וודאו שאתם לא נכנסים למלכודת שבסופה תאלצו לשלם חוב של מישהו אחר. מנסיון רב בטיפול בעשרות ומאות מקרים של חותמי ערבות אני יכולה לספר לכם ש…

חתימה על ערבות לבנק לחוב של בן משפחה, או חבר – הסתבכות פוטנציאלית כמעט וודאית

אנו ממליצים לשקול את העניין בכובד ראש, להתייעץ עם עורך דין, שיבחן את המצב של הלווה, לחקור את מצבו של בעל החוב ולא לחתום לפני שבודקים שהדבר לא יסבך אתכם. הכי חשוב, לדעת לנתק את הרגש ולקבל החלטות מושכלות שימנעו מכם הפסד כספי גדול ומפח נפש בעתיד. חשוב להבין ש..

לעיתים, לסרב לחתום ערבות לאדם, זו הדרך הנכונה ביותר לעזור לו.

אם הבנק מבקש מבן משפחה, או בעל חוב, להביא אנשים שיחתמו על כתב ערבות עבורו, זה סימן אזהרה רציני עבור מי שמבקשים ממנו לחתום. וכשזה קורה ומישהו קרוב מגיע ומבקש מכם לחתום, זה הזמן להיות חכם ולא נבון.

מדוע הבנק דורש חותמי ערבות

ערבות הינה כלי של הבנק לאבטח את עצמו. בנקים מגיעים למצב שנותנים אשראים או הלוואות ללקוחותיהם, לעיתים בחוסר בקרה ובאופן מוגזם. כשהבנק פתאום תופס את עצמו עושה את הטעות הזו, הוא מחפש מסלול לצאת מהמצב ולפעול להבטיח את החזרת החוב ולהשבת התשלום לבנק. זה לכשעצמו, דבר מוצדק. אדם שלוקח הלוואות צריך להחזיר.

אלא שהבעיה במקרים כאלה, שנטילת הלוואות למחיה, מלמדות על כך שהאדם שנוטל אותם לא מצליח לכלכל את משפחתו, ונוצר בור מחודש לחודש והדבר מסבך את הלווה שבעצמו שוקע עוד ועוד בבוץ גם מבלי שהוא התכוון לכך.

במקרים כאלה, הבנקים פונים לחייב ואומרים לו, אין בעיה, נפרוס לך את החוב מחדש, נעשה ארגון חוב, אבל תביא ערב שיחתום לך. החייב שנמצא בסיטואצייה מלחיצה ונטל ההלוואות מכביד עליו, ממהר לעשות את מה שהבנק דורש ממנו ולמצוא בן משפחה ו/או חבר שיסייעו לו.

מנסיוננו, כשאתה מוצא מישהו שמסכים לחתום לך ערבות, משמעו שהוא הולך להסתבך. ברגע שהערב חותם, והחייב לא משלם, לעיתים אפילו חודש אחד הוא לא מצליח לשלם, זה אומר שהערב הופך להיות הגיבוי של הבנק, והבנק דורש ממנו מיד לשלם את החוב. ככלות הכל, זוהי המהות של כתב הערבות. שבמידה והחייב לא מצליח לשלם את חובו, הערב מגבה אותו. על זה הערב חתם.

עדיף למצוא דרכים אחרות לעזור

אנשים עוזרים לבעל חוב וחותמים עבורו על כתב ערבות לבנק בגלל שהם בני משפחה או חברים טובים של בעל החוב והם נתבקשו לעזור. אני ממליצה שלא לחתום ערבות. ברוב המקרים ישנם דרכים אחרות לעזור לחבר ואפילו לתת לו סכום כסף מוגדר מראש כעזרה יהיה עדיף מחתימה על ערבות לבנק. שוב. לפעמים לסרב לחבר לחתום ערבות יכולה להיות העזרה הכי טובה בשבילו.

יש השלכות חמורות למישהו שחותם ערבות ומגישים כנגדו תביעה. הוא מסתבך לא רק עם הבנק, אלא דירוג האשראי שלו נפגע ואז הוא לא יכול להשיג אשראים בבנקים אחרים, וזה מצב גרוע מאד במיוחד אם מדובר בבעל עסק.

כעורכת דין שמתמחה בדיני בנקים, טיפלתי במקרים רבים בהם הגיעו אלי אנשים במצוקה שחתמו ערבות לבנק  מתוך כוונה טובה ובתמימותם עזרו לחבר או בן משפחה ופתאום מוצאים עצמם מסובכים מאד ונדרשים לשלם סכומים גדולים מאוד של חוב שהצטבר וטפח ושלא שייך להם בכלל.

סיפור על חתימת ערבות

מקרה אחד מיני רבים בהם טיפלתי זכור לי במיוחד. זהו סיפור על משפחה נורמטיבית לחלוטין. זוג הורים בשנות ה 50 שבאופן כללי מתפרנסים בכבוד ומצבם הכלכלי היה די יציב ובטוח. היה להם הלוואות ומסגרת אשראי שחרגה במקצת. יום אחד, הבנק מתקשר ומציע להם לעזור ולהקל בהחזר ההלוואות וסגירת החריגה על ידי הקמת הלוואה אחת מסודרת שתכסה את כל ההלוואות ואותה יצטרכו להחזיר בתשלום חודשי אחד. בקיצור, איחוד ההלוואות להלוואה אחת מסודרת. הבנק ביקש מהם לארגן ערבים שיחתמו על הערבות לקבלת הלוואה זו ונראה שהמצב יהיה הרבה יותר קל ומסודר.

לזוג ההורים שסמכו על מצבם הכלכלי היציב והאמינו שלא תהיה כל בעיה לתשלום החוב, חשבו לעצמם שאם הבנק ממליץ, כנראה שזה לטובתנו וכך הגיעו לבנק עם שני ילדיהם שחתמו על כתב ערבות לשני הלוואות. האחת בחשבון האב על סך 210.000 ש”ח והשנייה בחשבון האם על סך 110.000 ש”ח. כנגד הלוואת האב חתם הבן הגדול וכנגד הלוואת האם חתם הבן הצעיר.

הכל נראה בסדר למשך זמן מה. ההורים עמדו בהחזר ההלוואה ללא כל בעיה והחיים זרמו להם.

יום אחד הכה  את המשפחה אסון. האב שסבל מכאבי גב כרוניים, נכנס לטיפול שיגרתי שבמהלכו קיבל זריקת הרגעה דרך אינפוזייה. איתרע המזל והאב שעדיין לא מלאו לו 60 שנה, הותקף על ידי חיידק ותוך זמן קצר נפטר.

הילדים והאם שהיו מזועזעים מהטרגדייה והמוות המפתיע, מצאו עצמם מסובכים עד מעל הראש. ההכנסות חדלו לזרום מפרנסתו של האב והאם לא עמדה בנטל החובות.

מחוסר ברירה ובעקבות עצות גרועות, האם הגישה בקשה לפשיטת רגל וחשבה לתומה שכעת המצב ירגע ויהיה לה שקט מהלחץ והחובות של הבנק. אבל, כשהבנק ראה שאין ממי להיפרע, מיד הגיש תביעות נגד הילדים לתשלום החוב.

הסדר עם הבנק

בשלב הזה, פנו אלי שני הילדים בבקשה לעזרה בהסדרת החוב מול הבנק. וכך, עם הילד הגדול נאלצנו להגיע להסדר של תשלום מחצית מהחוב. הבן הגדול גייס כספים ובזה סגרנו את עניינו. אבל עם הילד הצעיר המצב היה מורכב יותר שכן לאור טראומה מהצבא, הוא סבל ממחלת נפש והיה במצב מסוכן ממש.

במקרה של הבן הצעיר אני חייבת לציין שהבנק הלך לקראתנו לפנים משורת הדין וראיתי רצון טוב לעזור. וכך, סגרנו את החוב של הבן הצעיר בסכום ממש נמוך. גם סכום זה גוייס על ידי הבן הגדול שנחלץ לעזרת אחיו וכך הצלחנו להציל את הילדים מהסתבכות עתידים ענקית.

זהו סיפור אמיתי ומייצג את הרעיון של המאמר הזה. כי כשבאים לחתום ערבות לבן משפחה או חבר, נראה שהכל בסדר ושום דבר לא ישתבש. אבל דברים קורים. ילדים עוזרים להוריהם בחתימת ערבות. זהו דבר מובן ומוערך. יחד עם זאת, הסתבכות שכזו יכולה להיות הרת אסון ולהרוס משפחות. במיוחד כשמדובר בילדים שכל עולמם לפניהם. הילד צריך עוד להתחתן, לקבל משכנתא, להשיג אשראיים ולבנות את עתידו ובמקרה של הסתבכות עם הבנק, דרוג האשראי שלו יפגע ובכך הוא יחווה קשיים גדולים בבניית עתידו הכלכלי.

אז מה עושים?

אם הגעתם לסיטואצייה בה מישהו קרוב ויקר מבקש את עזרתכם בחתימת ערבות, אני ממליצה לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום הזה לקבלת ייעוץ. עורך דין שכזה יכול לסייע גם למצוא פתרונות אלטרניביים לבעל החוב ולפעול בצורה חכמה שתמנע הרבה עוגמת נפש בעתיד. בנוסף, גם במצבים של אי נעימות גדולה לסרב לאדם קרות, עורך דין עם נסיון יוכל לעזור בפגישה עם 2 הצדדים, להציג ולשכנע את בעל החוב שבקשתו מחברו לחתום על כתב ערבות לבנק אינה הפתרון הנכון ויש פתרונות יותר מתאימים שלא יפגעו בעתיד וימנעו הסתבכויות וסכסוכים.

לסיכום:

לאור האמור, אני ממליצה לכל מי שמאד רוצה לעזור לבן משפחתו, או לחבר קרוב שיתייעץ עם עורך דין לפני כן, ולא יחתום על הערבות בלי בדיקה של הדברים. יש פתרונות ויש דרכים נכונות לעזור ולמהר לחתום זה לא תמיד הפתרון הנכון ביותר. וגם אם מגיעים למסכנה שכן חותמים, יש דרך נכונה לעשות זאת. להגביל ולמסגר את כתב הערבות כך שגם אם יקרה משהו, חותם הערבות צריך לוודא שהוא יכול לעמוד במצב וחייו לא יהרסו בעקבות כך.

אני נוהגת לשבת עם הלווה הראשי, לבדוק איתו מה היכולת המקסימלית שלו מתוך הכנסותיו, להקצות לחובות. כשיש את הנתון הזה, ניתן לסייע גם ללווה העיקרי, להגיע להסדר שבטוח יוכל לעמוד בו. אין כל טעם לחתום על הלוואה אם אין יכולת להחזיר אותה, ובטח לא לסבך בני משפחה או חברים שמוכנים לחתום על ערבות, שאח”כ יצטרכו לשאת הם בתשלום חוב לא להם.

הפוסט סיפור חשוב על חתימת ערבות שכל אחד צריך לקרוא הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

האם הבנק גילה לכם?

האם הבנק לא גילה לכם פרטים חשובים לגבי כתב הערבות עליה חתמתם? כמו שאתם “ערב מוגן” או “ערב יחיד” או שאולי הבנק לא מילא את כל הנתונים הנדרשים בטופס הערבות?

במקרים כאלו, יש סיכוי גבוה מאוד שבית המשפט יבטל את הערבות לחלוטין. אף אם הייתם מודעים לסכום הערבות. ישנם מקרים רבים בהם טיפלתי ולשמחתי הצלחתי לשנות לטובה את חייהם של לקוחותי ממצב נוראי של לחץ ודאגה כלכלית למצב של יציאה לחופש ולחיים כלכליים חדשים. חשוב לי שתבינו שמקרה שבו קיבלתם כתב תביעה מהבנק, יש הרבה מה לעשות.

ולא זו בלבד, אלא שהבנק גם חייב לגלות לכם את מצבו הכלכלי של הבעל החשבון לו אתם חותמים ערבות במועד החתימה ואם הבנק לא עשה זאת זו יכולה להיות סיבה נוספת לביטול הערבות לחלוטין.

בית המשפט בטבריה דחה את תביעת בנק דיסקונט

זהו סיפור אחד מיני רבים. בית המשפט בטבריה דחה את תביעת בנק דיסקונט לישראל בע”מ כנגד אדם שחתם ערבות לחבר בסך של 82,000 ש”ח. זהו מקרה שקרה ממש לאחרונה בחודש מרץ 2023.

חתימת ערבות שהסתבכה

איגור חתם ערבות לחברו הטוב לאוניד. זוהי הפעם השנייה שאיגור חותם ערבות לחברו ליאוניד. קודם לכן, חתם איגור על סכום נמוך יחסית והיה מוגדר כערב מוגן. ובפעם השנייה, הבנק החתים את איגור על סכום גבוהה יותר שמעל 90,000 ש”ח. ובגלל גובה הסכום, מצבו של איגור השתנה מערב מוגן לערב יחיד.

שינוי ההגדרה אינו עניין של מה בכך. המשמעות בהגדרת הערב הינה דרמטית. למשל, כנגד ערב מוגן אסור לנקוט בהליכים משפטיים אלא אך ורק לאחר שמוצו כל הדרכים, התהליכים והאפשרויות לגבות מהחייב העיקרי. לכן חשוב לדעת שאם אתם חותמים על ערבות שעולה על סכום מסויים כדאי לבדוק את ההגדרה.

ונחזור לסיפור שלנו.

איגור חתם על כתב הערבות בסניף הבנק שבלוד. מקום מגוריו ואילו חברו התגורר בטבריה. סניף הבנק בלוד שהחתים את איגור על מסמכי הערבות לו גילה לו דבר על מצבו הכלכלי של לאוניד אלא החתים אותו וזהו. יתרה מכך, הבנק אף החתים אותו על המסמכים בצורה מרושלת ולא כפי שצריך.

כפי שהזכרנו, לבנקים יש את חובת הגילוי לערב ובמידה והבנק לא מילא אחר חובותיו אלו יש סיכוי סביר שבית המשפט יבטל את כת הערבות לחלוטין.

 וזה בדיוק מה שקרה בתיק הזה. הסתבר שהבנק לא גילה לערב, איגור, שהוא הופך מערב מוגן לערב יחיד ובנוסף הבנק לא גילה לאיגור שבעת העמדת ההלוואה, רשמו בתיקו של הלקוח הערה חשובה שלא לתת לו עוד הלוואות והקימו סימון איסור מתן הלוואות לחייב. כמו כן, הבנק ביטל לחייב העיקרי את מסגרת האשראי בחשבונו ואת כל זה היה על הבנק לגלות לאיגור במעמד חתימת הערבות על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו ולעשות בחירות מושכלות. ואת כל אלו הבנק לא עשה ולא גילה לאיגור דבר.

השופטת דחתה את תביעת הבנק

וכך קבעה השופטת כי היתה חובה על הבנק להבהיר לערב את הסיכונים שהוא נוטל על עצמו טרם חתימתו על הערבות ובוודאי כאשר מדובר בהלוואה שבאה לפרוע חוב קודם שלא נפרע כסדרו. הבנק נמנע לעשות כן, ובכך הפר את חובות הגילוי הרחבה המוטלת עליו כלפי הערב מכוח חוק הבנקאות.

השופטת הוסיפה, הגם שהערב ידע מהו סכום ההלוואה שלהבטחת תשלומה חתם על כתב ערבות, והוא הבין שהוא חותם על ערבות ויש בכך סיכון מסויים, אין בכך להכשיר את אי מתן המידע לערב אודות מצבו של הלווה במועד הרלוונטי, ובאשר לסיכונים שהוא נוטל על עצמו.

עוד קבעה השופטת שהחובה היא חובה אקטיבית המוטלת על הבנק נוכח מעמדו וההגנות המיוחדות שהוקנו לאנשים שחותמים ערבות.

לאור כל הטענות הללו, השופטת דחתה את תביעת הבנק.

(לקריאת פסק הדין המלא: ת״א 45208-04-21)

לסיכום:

החוק מספק סעד רב ללקוחות הבנקים ולחותמי הערבות. אם חלילה הסתבכתם עם ערבות שחתמתם, חשוב מאד להכיר את המידע הזה, ואם נתבעתם על ידי בנק, אל יאוש. אשמח אם תצרו איתי קשר לחקירה ובדיקת העניין או צרו קשר עם עורכי דין שמתמחים בתחום, והם יבחנו את המצב שלכם ויסייעו לכם לעמוד על זכויותיכם, וקיום חובות הבנק לגילוי. תתפלאו כמה דברים יש שיכולים להפוך את הקערה על פיה. הכי חשוב זה לא להזניח, לא לדחות ולטפל בעניין באופן מיידי.

מקווה שסיפור זה יסייע

הפוסט האם הבנק גילה לכם את מה שהוא חייב לגלות? אם לא, אולי הערבות מבוטלת הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

רוב האנשים רואים את הבנק כגוף ״מפלצתי״ שאי אפשר להתמודד מולו. אבל הסיפור הבא שהינו סיפור אחד מיני רבים של מקרים בהם טיפלתי שמוכיח שאפשר גם אפשר והתמודד עם הבנק ובמקרים רבים זה אפילו לא כזה מסובך. יש בית משפט, יש אפשרויות ויש הרבה אפשרויות לקבל עזרה. כל מה שצריך זה להכיר ולדעת.

בנק הפועלים תבע אישה וחתנה שחתמו ערבות לחברה בבעלות בעלה

הבנק הגיש תביעה כנגד אישה והחתן שלה שחתמו ערבות לחשבון מוגבל של עסק וזאת מבלי שהבנק גילה להם שכאשר חתמו ערבות, המצב של החברה היה בכי רע, וחשבונה של החברה  היה מוגבל. המשמעות, ביטול הערבות. התוצאה, הצלחה!

הסיפור מתחיל בשיחת טלפון שקיבלתי מאשתו ובתו של יעקב, שיש לו חברה בקריסה כלכלית, ובקשת עצה בעקבות תביעת בנק שקבלה ביחד עם בעלה יעקב והחתן של יעקב בגין ערבות שחתמו לו, מבלי שידעו שמצבו הכלכלי די חמור והחברה לפני קריסה כלכלית.

זה קרה כשיעקב הגיש בקשה להכריזו פושט רגל ואז הבנק פעל באופן מיידי כנגד מי שחתם ערבות בחשבון. הם הרגישו שעולמם קורס עליהם והיו די בפאניקה ובקשו עצה ועזרה.

ביקשתי מהם להגיע אלי למשרד לצורך בחינת התיק ועל מנת לבדוק את האפשרויות העומדות בפניהם והכי חשוב, לחקור ולבדוק האם הבנק עמד בכל חובותיו ובפרט בחובת הגילוי שלו כלפי חותמי הערבות.

כשחוקרים ובודקים, מוצאים! מתברר שיש מה לעשות

כבר בפגישה הראשונית אצלי במשרד, התברר שהבנק הסתיר מחותמי הערבות עובדה חשובה ביותר. חשבונה של החברה החייבת היה מוגבל, והבנק ממש הסתיר נתון חשוב זה מהחתן והאשה.

הלקוחות שלא היו מודעים לכך, הגיעו אלי כשכבר ניתן פסק דין כנגדם, ואף נפתח להם תיק הוצאה לפועל, שהתפיח את החוב בסכום של כמעט מאה אלף ₪. הערבות המקורית עליה הם חתמו היתה על כ-280,000 ₪. ואוו… איך הדברים האלו יכולים לתפוח ולהסתבך במהירות אם לא מטפלים בהם באופן מיידי.

לאחר קבלת דפי החשבון מהבנק והמסמכים הרלוונטיים, עברתי על כל החומר, חקרתי ובדקתי והתברר בין היתר, כפי שהוזכר לעיל, שחשבון החברה שהיתה בבעלות יעקב היה מוגבל בעת החתמתם על הערבות. החברה שהיא החייבת העיקרית בתיק ושהיתה בבעלות יעקב הייתה בקשיים ובמצוקה כספית כבר למעלה משנה והחשבון הוגבל. היו החזרות של שיקים והוראות קבע ואי עמידה בהלוואות. ואת כל המידע החשוב הזה, הבנק הסתיר מהערב.

חשוב לדעת, הסתבכתם בחתימה על ערבות? יש הגנות רבות עליכם.

אנשים לא יודעים זאת, אבל לבנק יש חובות רבות כלפי לקוחותיו וחותמי ערבות. אחת מחובות אלו היא חובת הגילוי. הבנק חייב לנהוג בשקיפות ולגלות לכם בטרם תחתמו על הערבות, מה מצב החשבון בעת החתימה, סכום ההלוואה עליה אתם ערבים, שיעור הריבית של ההלוואה, האם אתם נכנסים להגדרת ערב יחיד, או ערב מוגן, האם יש חותמי ערבות נוספים חוץ מכם, האם אתם חותמים על כל החובות לבנק, או רק על הלוואה ספציפית, האם החוב חדש או מחליף חוב קיים, ועוד.

אי הגילוי של כל הפרטים הללו, יכול להביא לכך שבית המשפט יבטל את הערבות עליה חתמתם.

במקרה שלנו, ערכאת בית משפט השלום דחתה את הבקשה שלנו לביטול פסק הדין. אבל, לא וויתרתי מכיוון שהעוול זעק לשמיים. הגשנו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הרשות שלנו לערער, ואף העלה ביקורת כנגד רשם בית המשפט שנתן את ההחלטה הקודמת לביטול פסק הדין.

בית המשפט מצא פגמים נוספים בהגשת התביעה.

ראשית, בית המשפט המחוזי מצא פגמים נוספים בהמצאת כתב התביעה, כמו גם המצאת פסק הדין המקורי, וקבע שעל בית המשפט השלום לחקור בדבר המסירה, אם נעשתה כדין. בנוסף לכל אלה, גם לעניין טענות חותמי הערבות התייחס בית המשפט המחוזי בכובד ראש.

וכך, בית המשפט המחוזי קבע שהיה על בית משפט השלום להתייחס ברצינות לכל מכלול הטענות של חותמי הערבות, ולהביא בחשבון את סיכויי ההגנה שלהם ולא לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין מטעמים טכניים וללא נימוק. ולכן ומכל הנימוקים האלו, ביטל בית המשפט המחוזי את פסק הדין, והחזיר את התיק לבית המשפט השלום על מנת לדון בטענות חותמי הערבות.

במקרה זה חשוב לציין כי לערבה היה דירת מגורים על שמה, ופסק הדין יכול היה לגרום לה למימוש הדירה, נזקים כלכליים ולסבל רב, אלמלא בוטל.

לאחר ביטול פסק הדין, הבנק הבין שהוא בצרות עם כל המידע שהסתיר מחותמי הערבות, ונאות לקיים הליך גישור שבסופו של דבר הצדדים הצליחו להגיע לפשרה מתאימה ולסיים את סיפור ערבותם של בני המשפחה במינימום נזק ולאפשר להם להמשיך בחייהם.

לסיכום:

באופן כללי, אני ממליצה שלא לחתום ערבות. אפילו לקרובי משפחה. עדיף להתמודד עם אי נעימות שבסירוב מאשר להתמודד עם מצבים שיכולים להרוס חיים.

אם בנק דורש מלקוח שלו להביא אנשים שיחתמו ערבות לחשבון הבנק שלו, זה צריך להדליק נורית אדומה אצל בעל החשבון, ועדיף לו למצוא פתרונות אחרים ולא לבקש מבני משפחה לחתום ערבות. גם במחיר של הסתבכות עם הבנק.

המשמעות לדרישת הבנק שצד שלישי שאינו בעל החשבון יחתום על ערבות, היא שהבנק רוצה ל"עבות" את הבטחונות שלו, וכאשר החשבון מתנהל זמן רב, זה סימן לבעיות, הבנק יגיע  מהר מאד למצב שידרוש תשלום מחותמי הערבות.

ולכן אני ממליצה שלא להיכנע ללחצים ולא לחתום ערבות.

אם ידוע לך על מקרה שהבנק מאיים בתביעה אם לא תביאו חותמי ערבות לחוב, ושולח מכתב דרישה, כדאי ליצור קשר עם עורך דין שמתמחה בענייני בנקים, על מנת שיסייע להגיע להסדר עם הבנק, ללא אנשים שיחתמו על הערבות. וכשעושים זאת בצורה מקצועית זה בהחלט אפשרי.

ואם כבר חתמתם על ערבות, דעו שעדיין אפשר לבדוק את המצב. על פי חוק הערבות, חלות על תאגיד בנקאי, חובות רבות שלפיהם עליו לגלות לערב פרטים רבים. פקידים רבים מחתימים על הטפסים מבלי לגלות לערב פרטים מהותיים בקשר לערבותו, דבר שיכול לבטל את הערבות.

מקווה שסיפור זה יסייע

הפוסט הבנק לא גילה פרטים, יש סיכוי שהערבות מבוטלת הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בית המשפט איפשר לערב להתגונן לאחר למעלה מ 12 שנים

זה קרה בחיפה באוקטובר 2011, כשבית משפט השלום דן בתיק בו אנשים שחתמו ערבות לבנק ירושלים וזאת למרות שחלפו למעלה מ 12 שנה ואיפשר לערב להתגונן מפני תביעת הבנק. בסופו של דבר, ביטל בית משפט השלום בחיפה את פסק הדין ואיפשר לערב להתגונן.

הסיפור החל עוד בשנת 1996. חאג יחיא קיבל הלוואה מהבנק לרכישת בית מגוריו. לצורך כך, כחלק מהבטחונות להלוואה, דרש הבנק כי החבר שלו, חאלד אגמיל יחתום על ערבות ושטר חוב. אחרי 15 שנים, לא פחות, משלא עמד יחיא בתשלומי ההלוואה, הגיש הבנק תביעה כנגד יחיא כחייב עיקרי, ונגד חאלד הערב.

חאלד לא קיבל את כתב התביעה מעולם, ולמעשה דבר התביעה נודע לו אך ורק בעקבות עיקול שהטילו על חשבון הבנק שלו. למרות שהתביעה לא נמסרה לחאלד מעולם, הבנק טען שכן. חאלד התלונן בפני בית המשפט על כך שהתביעה לא נמסרה, והוא לא ידע אודותיה. בנוסף היו לחאלד טענות רבות כנגד התנהגות הבנק כלפיו לאורך השנים, כנגד המסמכים עליהם נחזית חתימתו, וזיופי חתימה ועוד.

בית המשפט סבר שאין להתעלם מטענות הערב כנגד הבנק

אלה טענות כבדות משקל, שבית המשפט חשב שלא ניתן להתעלם מהם חרף הזמן הרב שעבר. בדרך כלל, ביטול פסק דין יש חובה להגיש תוך 30 ימים בלבד. ובגלל זה יש משמעות חשובה להחלטה הזו.

חשוב לדעת, כשהבנק תובע, יש לבנק הרבה חובות משפטיות שהוא צריך לעמוד בהם.

הבנק כמובן התנגד לבקשה, וטען כי חאלד התעלם ממכתבים שנשלחו לו, ולא מגיע שיבוטל פסק הדין ועוד טענות לגבי התנהלותו של חלאד, וחוסר ההצלחה בגביה בתיק במשך כל השנים. עוד נטען כי חאלד הגיש מסמכים בהוצאה לפועל והיה נסיון להגיע להסדר, ולכן לא ייתכן שחאלד יטען שלא קיבל את התביעה, ועוד טענות מקצועיות, ורבות.

בית המשפט ביטל את פסק הדין כנגד הערב

למרות כל האמור והטענות של הבנק, בית המשפט דחה בשלב זה את הטענות, וביטל את פסק הדין. בית המשפט נימק זאת בכך שקיימת גישה ליברלית של ביטול פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה, כדי לאפשר לאנשים זכות גישה לערכות. בית המשפט הסביר כי ספק אם ההמצאה בוצעה כדין. במיוחד לאור העובדה שהבנק לא הביא את השליחים שטענו כי מסרו את כתב התביעה.

כבוד בית המשפט קבע שגם אם לא ניתן לבטל את פסק הדין מחמת אי קבלת כתב התביעה, עדיין עומדות לחאלד זכויות בגלל טענותיו המשמעותיות, בין היתר זיוף חתימתו, על ידי מי הוחתם, היכן הוחתם, וכן כי טרם מוצו ההליכים כנגד החייבים העיקריים.

חובות הגילוי של הבנק כלפי הערב

כמו כן לא מובן מדוע הבנק לא פועל למימוש הבית בו מתגוררים החייבים העיקריים ומדוע לא מומש הבית כנגד ההלוואה. בנוסף הדגיש בית המשפט את העניין של חובות הגילוי של הבנק כלפי הערב, וחובות האמון שיש לבנק כלפי הלקוחות שלו, כולל מי שחותם ערבות. על הבנק לגלות למי שחותם ערבות איזה סיכונים הוא לוקח על עצמו, במיוחד לאור העובדה שהמסמכים מסובכים וארוכים.

חשוב שהבנק יגלה את עיקרי ההסכם ויסביר ללקוח את הדברים לפני שהוא חותם על ערבות, לאור העובדה שהלקוח סומך מאוד על הבנק, ואין לו מספיק נסיון במצבים כאלה, ואין לו גישה לנתונים שיש לבנק, ומצבו של הלקוח שלוקח את ההלוואה, לה הוא חותם ערבות. כל זה מחייב את הבנק לגלות מידע רב לערב, ואם הבנק לא עושה כן, הוא מפר את החובות שלו כלפי הערב.

הבנק לא עמד בחובת הגילוי

השופט סבר כי ספק רב אם הערב בכלל הבין את הכתוב בכתב הערבות וספק אם הבנק עמד בחובות הגילוי. לאור זאת ביטלו את פסק הדין, ואיפשרו לערב להגיש בקשת רשות להתגונן, וכן עיכב את הליכי ההוצאה לפועל כנגד הערב.

לסיכום:

אם חתמתם ערבות, והבנק תובע אתכם, דעו שיש לכם זכות לבחון האם הבנק עמד בכל החיובים שלו כלפיכם, ואם לא, יש מה לעשות כנגד הערבות.

במקרים רבים הבנק לא עומד בכל מחויבותיו ובעיקר בחובת הגילוי של הבנק לערב, חשוב לבדוק בצורה מקצועית כי במקרים רבים יש הרבה מאוד מה לעשות. זכיה בתיקי תביעות בנקים כנגד ערבים, במקרים רבים זה מתנת חיים חדשים לאנשים שהסתבכו והם חסרי תקווה ומרגישים חסרי אונים. אז דעו, יש מה לעשות. ואם נתקלתם עם תביעת בנק, אתם מוזמנים לפנות אלי לייעוץ ולבדיקת העניין הספציפי שלכם.

(תאק (חי') 35985-11-10 בנק ירושלים בע"מ נ' מוסטפא חאג יחיא)

הפוסט ביטול פסק דין בתביעת ערב לבנק לאחר 11 שנים הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

הבנק לא הוכיח ששלח מכתבי התראה לאב ובתו שחתמו ערבות בבנק בטרם הגיש תביעה, ובית המשפט דחה את תביעת הבנק כולה. הבת, ערבה רגילה (בת זוג של החייב העיקרי) ואביה ערב יחיד

לפעמים נראה שתחומי המשפט והחוק הינם נושאים אפורים ומשעממים. אבל למעשה, ישנם פסקי דין שבהחלט יכולים לשנות חיים ולהפוך מציאות עגומה להצלחה גדולה. במאמר הזה נבחן סיפור מקרה בו הבנק לא הוכיח ששלח מכתבי התראה לאב ובתו שחתמו ערבות בבנק בטרם הגיש תביעה, ובית המשפט דחה את תביעת הבנק כולה.

מומלץ מאוד לקרוא וללמוד את המקרה הזה לכל מי שחתום ערבות בבנק. זהו פס״ד שיכול לסייע לאלו שחתמו ערבות, והבנק לא שלח אליו מכתבים מתאימים וגילה לו את כל המידע המהותי לערבותו.

סיפור על חותמי ערבות

דנה, אשתו לשעבר של ארז, ואביה, גיל, חתמו ערבות לארז באמצע שנות 2018. כן, כמו סיפורים של רבים אחרים שחתמו ערבות לבני משפחה, חברים או עמיתים לעבודה, דנה חתמה כערבה רגילה, ואביה, גיל הינו ערב יחיד. כידוע, בן זוג לא יכול להיות ערב יחיד או מוגן.

ארז, הבעל לשעבר, ניהל חשבון בבנק דיסקונט בחדרה, ועם פתיחת החשבון, נדרשה דנה לחתום על ערבות מתמדת לכל חוב עתידי שאינו מוגבל בסכום. בעת ההיא, ארז לווה מהבנק 200,000 ש״ח וזאת בנוסף למסגרת בסך 20,000 ש״ח.

באותו היום, חתם גם גיל, אביה של דנה, על מסמך הקרוי ״כתב ערבות לאבטחת חוב ספציפי”, אבל הבנק לא מילא את סעיף החוב הנערב. במקביל לחשבון זה, פתח ארז בנוסף גם חשבון עסקי של חברה בבעלותו ובבלות שותף שלו.

הפקרות על חשבון חותמי הערבות

מיד עם קבלת ההלוואה, הועברו הכספים לחשבונות שונים. בהמשך, ארז ושותפו לחברה הגדילו לעשות ונטלו הלוואה נוספת, ובקושי הפקידו כספים לחשבון החברה. בקיצור, חגיגה של הפקרות.

האבא גיל, התחיל לחשוש בגלל ההתנהלות הבלתי אחראית של ארז ושותפו ובסוף שנת 2018 שלח גיל באמצעות עורך דינו מכתב למנהל סניף חדרה והודיע על ביטול הערבות שלו. בין היתר בשל הטענה כי הבנק חדל לגבות את החזר ההלוואה לה ערב מחשבון החברה.

הטענות של חותמי הערבות

דנה וגיל אביה, הערבים לחוב, טענו כי במעמד החתימה הבנק לא מסר להם את כל המידע הרלוונטי. עוד טענו כי הבנק מסר להם שההלוואה אמורה לשמש מקור להון עצמי כבטוחה לאשראי שיינתן, אבל בפועל הכספים הועברו לצדדים שלישיים ולא נותרו כבטחון בחשבון. מה שהטעה אותם וגרם להם לקבל החלטה שגויה ולחתום על הערבות ועוד טענו דנה ואביה, כי הבנק לא הודיע להם על כוונתו להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי.

בית המשפט לא קיבל את הטענות של הערבים.

יחד עם זאת, בית המשפט התייחס לחובת היידוע (חובת הגילוי) של הבנק למי שחתם ערבות על חיובו של אחר. בית המשפט קבע כי חובת הגילוי של הבנק הינה נגזרת של חובות מיוחדות המוטלות על הבנק, בהיותו גוף מעין ציבורי, ואשר שלוש העיקריות שבהן היא חובת תום הלב, חובת הזהירות וחובת הנאמנות.

הפרת חובת הנאמנות והזהירות עלולה להצביע על חוסר תום לב ולפטור הערב מערבותו, באופן מלא או חלקי.

חובת תום הלב, וחובת האמון והזהירות המצופות מבנק, אינן עילות חיצוניות בלבד לחוק הערבות, ויש לפרש את חוק הערבות עצמו בהתאם לעקרונות אלה ולעקרונות כלליים נוספים מתחום המשפט הציבורי.

חובות הבנק כלפי ערב

בית המשפט קבע גם כי חוק הבנקאות שירות ללקוח תשמ״א, מהווה מקור נורמטיבי נוסף לחובות הבנק כלפי ערב. עוד קבע בית המשפט בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כי החובות המוטלות על הבנק מכוח חוק הבנקאות, רחבות יותר מאשר אלה הקבועות בחוק החוזים.

וכך קבע בית המשפט כי סעיף 3 לחוק הבנקאות קובע כי לא נדרשת הטעיה בפועל, אלא שקיים איסור לעשיית דבר על יד הבנק העלול להטעות את הלקוח בכל עניין מהותי. על הבנק לפעול בתום לב ולא להטעות את מקבל השירות והערב ובכך לאפשר להם לקבל החלטות ובחירות הנכונות להם.

הבנק לא עמד בחובת הגילוי

על הבנק לגלות למי שרוצה לחתום ערבות, כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן בכדי לאפשר לחותמי הערבות לקבל החלטות נכונות עבורם, וכן לפרט את כל הסיכונים הכרוכים בשירות זה.

במקרה שלנו, עצם זה שהבנק לא יידע את דנה ואביה ולא רשם בטפסים את גובה החוב, זהו נתון מהותי לערבות, שהיה על הבנק חובה לגלות לחותמי הערבות כי סביר להניח שאילו הערבים היו נחשפים לנתונים האלו הם לא היו ממהרים לחתום.

במקרה זה קבע השופט כי הבנק לא עמד בחובות הגילוי.

יתר על כן, הבנק לא הודיע למי שחתם ערבות כי יש פיגורים בהחזרים, ואף לא איפשר להם לשלם בעצמם את הפיגורים שנוצרו, בהתאם לחובות הבנק על פי חוק הבנקאות.

הבנק טען שהוא שלח מכתבים, אך דנה וגיל אביה הכחישו בתוקף. הבנק לא זימן את השליח כדי לאמת את דבריהם.

לסיכום:

סיום הסיפור הוא בקביעה החשובה של בית המשפט כי משלא הוכח שלפני הגשת התביעה קיבלו דנה וגיל מכתבי התראה בנוגע ליתרת הפיגורים, משמעות הדבר כי הבנק לא עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו על פי חוק. בית המשפט קבע כי התוצאה המשפטית של אי קייום חובת הגילוי והיידוע הינה בטלות הערבויות, ולפיכך דחה את תביעת הבנק נגד דנה, ערבה רגילה, ואביה, ערב יחיד.

יתר על כן, בית המשפט חייב את הבנק לשלם את הוצאות המשפט על סך 15,600 ש״ח.

 זהו סיפור שכדאי לדעת ובשורה חשובה למי שחתם ערבות לבנק, והבנק לא טורח ליידע אותו על הפיגורים, על הזכות לפרוע הפיגורים ולהיכנס לנעלי החייב ועוד. כי אי עמידה בחובת הגילוי של הבנק בהחלט יכולה להוביל לביטול הערבות או חלקה.

פס״ד שלום חיפה, ת״א 57168-08-19, על ידי כבוד השופט אורי גולדקורן.

מקווה שהסיפור הזה יעזור למישהו
ולשאלות והבהרות, חייגו, ונשמח לסייע ולבחון את המקרה שלכם.

הפוסט חתימה על ערבות לחוב בנק הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

ונתחיל מהסוף הטוב לאשה שחתמה ערבות

בפסק דין שניתן בחודש מאי 2022, בית משפט השלום בחיפה, דחה את תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ כנגד אשה שחתמה בעבר ערבות לזוג שרכשו דירה. זאת בטענה שהבנק לא יצא ידי חובתו כלפי הנתבעת, לרבות חובת מסירת פרטים מהותיים וחשובים אודות הערבות עליה היא חותמת והבנק לא עשה דיו בכדי להסביר לחותמת את ההשלכות של חתימה על ערבות זו.

בית המשפט קבע כי לאור הפרת חובת הבנק ליידע ולהיות גלוי עם הערבים שחותמים, ביחס למהות הערבות ולסיכונים הכרוכים בה, באופן יסודי ומהותי, הפרה זו מביאה לבטלות תוקפה של הערבות. ואוו… יש צדק.

חתימת ערבות סטנדרטית שהסתבכה

מדובר בערבה שחתמה ערבות לרכישת דירת מגורים עבור זוג צעיר, בשנת 1994. הבנק העניק לחייבים העיקריים הלוואה בסך 147,000 ₪, ודרש מהם לגייס ולהחתים ארבעה ערבים, ביניהם הנתבעת.

בשנת 2003, הזוג הצעיר הסתבך והגיע למצב כלכלי לא פשוט ובעקבות כך, החל לפגר בתשלומי המשכנתא. הבנק החל בהליכי מימוש של דירת המגורים של החייבים העיקריים, ובשנת 2011, הדירה נמכרה במחיר של 190,000 ₪.

כטבעם של חובות, החוב צמח וגדל

כפי שניתן לראות ולצפות, הליכים שכאלו נמשכים זמן רב. החוב צבר פיגורים בגין הימשכות ההליכים, ומהסכום המקורי של 147,000 ₪, נותר חוב של כ-250,000 ₪.

הבנק תבע מהערבים בתיק לשלם את יתרת החוב

הבנק לא היסס ותבע את הערבה על חלקה בהלוואה (כשליש). מדובר בערבה מוגנת, שכן היא ערבה לדירת מגורים.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, וטענה שהיא לא חייבת לבנק מאומה. הנתבעת  טענה כי במועד החתימה היא לא ידעה כלל עברית, לא הכירה את הלווים, וכי הסכימה לחתום ערבות בשל לחצים של בעלה, ממנו היא התגרשה בהמשך.

עוד טענה הערבה כי הבנק לא הסביר לה דבר וחצי דבר אודות הערבות, משמעות החתימה והשלכותיה המשפטיות, וכי לא קיבלה מסמכים מהבנק. הערבה גם התלוננה כי במשך 24 שנים לא שמעה מהבנק דבר. הבנק תבע אותה בשנת 2018.

הבנק כמובן התנגד לטענות הערבה, טען כי המסמכים היו מתורגמים לרוסית, והכילו הסבר מפורט על ערבותה. הבנק טען כי שלח מכתבים לכתובת שהייתה רשומה בבנק.

לבנק יש חובות כלפי חותמי ערבות

כבוד השופט אמיר סלאמה קבע כי "הבנק חב כלפי הנתבעת, בתור ערבה להלוואה, במספר חובות הכוללות חובת תום לב, חובת זהירות וחובת נאמנות."

המקורות המשפטיים לחובות אלה, נקבעו בחוק הערבות, חוק הבנקאות, (שירות ללקוח) ובין היתר, דברים שנקבעו בפסקי דין של בית המשפט העליון לפיהם "הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן ולא פחות חשוב,

על הבנק לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות

על פי סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), חובות הבנק כלפי הלקוח, ובכלל זב חובת הגילוי הנגזרת מחובת הנאמנות הרחבה, חלות גם לגבי הערבים."

בית המשפט קבע כי "בכדי שהבנק יצא ידי חובותיו כלפי הערב, עליו להראות כי הוא גילה בפני הערב, טרם כריתת  הסכם הערבות, כל פרט בעל חשיבות בנוגע לערבות, וכן כי הוא יידע והסביר לערב הפוטנציאלי את מכלול הסיכונים וההשלכות הכרוכים בחתימה על ערבות.

פרטים אלה צריכים לכלול, בין היתר, את סכום הלוואה, את סכום החזר החודשי, את סכומי הריביות, את המשמעות של פיגורים בתשלום, ואת ההשלכות שעלולות להיות כלפי הערבים להלוואה, גם בהינתן קיום בטוחה בדמות משכנתא על דירה."

לסיכום:

לבנק יש חובות כלפי לקוחותיו וכלפי אלו שחותמים עבורם ערבות. הפרה של כללים אלו על ידי הבנק, יכולה להביא לפטור מלא או חלקי מחובת הערב כלפי הבנק. בית המשפט קבע כי במקרה שלנו הבנק לא יצא ידי חובתו כלפי הנתבעת, והפר את החובות הללו כלפי הערבה ולכן ביטל את הערבות.

סופו של דבר ומכלול השיקולים, הבנק הפסיד בתביעה, ובית המשפט דחה את תביעתו וחייב אותו לפנים משורת הדין רק ב-5000 שח הוצאות הליך.

הפוסט חתימה על ערבות ומחויבות הבנק כלפי הערבים הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

כשאדם מגיע לבנק לחתום ערבות לחברו, בדרך כלל מדובר באזרח ישר ותמים עם רצון לעזור. פעמים רבות, החותם אינו יודע לחלוטין את ההשלכות של החתימה על הערבות, או את המשמעויות של ערבות באופן כללי. ובכדי להגן על אנשים טובים ותמימים, נוצרו הגבלות וחוקים שמחייבים את הבנק כלפי הערבים.

סיפור מעניין ובעל ערך לחותמי ערבויות
כבוד השופט ליאור ברינגר, נתן פסיקה בבית משפט השלום באילת שממחישה את חובת הגילוי כלפי האזרח הפשוט שמגיע למעמד חתימה על ערבות בבנק. השופט דחה תביעה של בנק הפועלים כנגד אזרח תמים שחתם ערבות לאחר. השופט קובע כי כאשר אזרח תמים מגיע לבנק בכדי לחתום ערבות לחברו, מוטלת על הבנק חובה לפרט בפני הערב את כל מה שהבנק יודע על חשבונו של החייב בהקשר להלוואה המתבקשת. הבנק מחויב להסביר לערב בשפה פשוטה וידידותית מהם הסיכונים וההשלכות שהוא לוקח על עצמו עם חתימתו על מסמכי הערבות.

לבנק יש מחויבויות. האזרח אינו הפקר
בנק הפועלים הגיש תביעה כנגד בחורה שחתמה על ערבות לטובת חברתה שקיבלה הלוואה מהבנק על סך של 60.000 שח. החשבון התנהל באילת אבל הערבה חתמה בסניף בקריית גת. פקידת הבנק בקריית גת, העידה שלא ידעה הרבה על מצבו של חשבון הבנק של המלווה ולכן גם לא אמרה דבר לחותמת על הערבות. מה עוד שמסתבר שהחברה שהיא החייבת העיקרית חרגה באופן תדיר ממסגרות האשראי שלה, לא עמדה בתשלומי כרטיס האשראי שלה ושיקים שהיא חלקה חוללו (לא כובדו). בקיצור, חשבון בנק בעייתי מאוד.

הבנק לא גילה לערבה דבר על מצב החשבון ויתרה מכך, בטופס הגילוי של הערבות או בהסכם ההלוואה שבהם נדרש הבנק לגלות את מטרת לקיחת ההלוואה, נכתב "פירעון הלוואות קודמות + צריכה".

בתשאול פקידי הבנק, אלו מסרו עדויות ופרשנויות סותרות לגבי פרוש המילים והשופט קיבל את הרושם שהבנק לא מצליח להבהיר ולהוכיח את כוונות המילים שרשומות במסמכי ההלוואה. לכן, ברור שהערבה שחתמה ערבות להלוואה שכזו, לא יכלה לדעת למה התכוון הבנק ולא קיבלה את כל המידע אותו הייתה אמורה לקבל.

זה בנק חכמולוג
אתם בטח שואלים את עצמכם, מה היה קו ההגנה של הבנק? ובכן, הבנק טען שהבחורה שבאה לחתום ערבות הייתה די אדישה ולא שאלה שאלות לגבי מצב חשבונה של חברתה החייבת (ושאינו יודע לשאול) ואין זו חובתו של הבנק לעורר את העניין ולמסור לערבה מיוזמתו מה בדיוק קורה בחשבון הבנק שבו נתבקשה לחתום ערבות. ומאחר וזו לא שאלה דבר, אין לה להלין אלא על עצמה.

אהה??… תשובה של בנק… אז זהו, שלא.

"ושאינו יודע לשאול. את פתח לו"
כמובן שבית המשפט דחה את טענת הבנק וקבע שבדומה למצווה עלינו בהגדה של פסח "ושאינו יודע לשאול. את פתח לו" כך גם מצווה על הבנק לפתוח בפני החותם על הערבות את המידע הרלוונטי.

בית המשפט הסיק שלבנק היה עניין בהחתמת הערבה שהרי ההלוואה נועדה לסגירת חובות קודמים של החייבת העיקרית. ולמעשה בהחתמת הערבה הבנק הרוויח בטוחה לתשלום החובות של החייבת אותם היא די התקשתה לשלם.

לסיכום הדברים:
בית המשפט קבע שכאשר אזרח תמים וישר שכל מטרתו היא לעזור מגיע לבנק לחתום ערבות להלוואה של חברו, על הבנק לפרט בפני החותם את התמונה המלאה הידוע לגבי חשבון הבנק של החייב ומצבו בהקשר להלוואה הנערכת. הבנק מחויב להסביר לערב בשפה פשוטה וידידותית מהם הסיכונים הכרוכים בחתימתו ואת המשמעות של להיות ערב להלוואה.

הבנקים לא יכולים להסתתר יותר מאחורי אותיות קטנות או הסברים מעומעמים. בית המשפט קבע כי הבנק חייב להסביר לערב את מטרת ההלוואה ואת הרקע שהביא את החייב ללקיחת ההלוואה. השופט לא קיבל את טענת הבנק כי אם הערב לא שואל אז הבנק לא חייב לפרוס בפניו את התמונה הכוללת כפי שהיא ידועה לבנק. הבנק צריך להיות אקטיבי ולמסור את המידע הנדרש ולהסבירו בשפה פשוטה וברורה לערב.

סופו של סיפור הוא שלא זו בלבד שהבנק דחה את תביעת הבנק כנגד הבחורה שחתמה ערבות, אלא שבנוסף בית המשפט גם חייב את הבנק לשלם הוצאות על סך 15.000 שח.

אז אם חתמתם ערבות והבנק תובע אתכם, דעו שיש הרבה מה לעשות. במקרים רבים ניתן לחלץ אתכם מהצרה. אז אל תקבלו את רוע הגזרה ופעלו כדי להיחלץ מהצרה. הסיכויים הינם טובים מאוד שתצליחו.

הפוסט ערבויות והגדה של פסח. מה הקשר? הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

ובכן, זה ממש. אבל ממש לא כך

הסיפור המדהים והמעודד של בחור שחתם ערבות הינו הוכחה לכך ומקור השראה לכל מי שהסתבך עם המערכת הבנקאית ולכל מי שהבנק תובע אותו בגין חתימת ערבות. אז אל תותרו. יש מה לעשות גם כנגד בנקים או תאגידי ענק.

פשוט חוצפה…

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, הגיש תביעה נגד הבחור שלנו שחתם ערבות כערב יחיד. כבוד השופטת הדס פלד בבית המשפט בתל אביב, דחתה את התביעה של הבנק כנגד הבחור שלנו והוכיחה שוב שיש מה לעשות כנגד האטימות וההפקרות של הבנקים.  השופטת קבעה כי הבנק לא העמיד את הנתבע על כל הפרטים הנדרשים בזמן שהוא חתם על הערבות ושהיו רלוונטיים עבור הבחור שלנו בכדי שיוכל להעריך את הסיכון שנטל על עצמו ולקבל החלטות בהתאם. ולכן, למעשה הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו. איזה יופי..איזה כיף כשהצדק מנצח

זה הסיפור.. יצחק שהינו עצמאי ובעל עסק קטן, היה זקוק לאשראי לצורך ניהול תזרים המזומנים של העסק. תחילה, הבנק ביקש מיצחק שיעמיד בטוחות לצורך קבלת האשראי. יצחק ביקש את עזרת אחיו נתנאל וזה חתם על ערבות מוגבלת של עד 100000 ₪

לאחר תקופת מה, יצחק החל לחרוג ממסגרת האשראי ועם הזמן החריגות הפכו להיות עניין קבוע. לכן, פנה הבנק ליצחק וביקש לשנות את מבנה האשראי ולתת לו הלוואה. לצורך כך, הבנק דרש מיצחק שהינו החייב העיקרי להגדיל את ערבותו של אחיו נתנאל.

בואו נעצור רגע את הסיפור ונסביר

אני רוצה להסביר לקוראים דבר חשוב שלא כל כך קשור לסיפור שלנו או לנושא הטעיית ערבים. הסבר קצר זה בהחלט יכול לעזור לערבים עתידיים או לבעלי עסקים.

ובכן, המרת מסגרת אשראי להלוואה הינה דבר שכיח אותו מציע הבנק בעיקר לבעלי עסקים קטנים בכדי לפתור את החריגות ממסגרת האשראי המקורית. פעולה זו, עלולה להכביד מאוד על התנהלות העסק בגלל שבניגוד למסגרת אשראי שהיא בפורמט של "אשראי עומד", ושעליו צריך לשלם את הריבית בכל רבעון, הלוואה למעשה יורדת בכל חודש. לכן, על בעל העסק לייצר את סכום ההחזר כתוספת לרווח העסקי שלו. שאחרת, מהר מאוד אפשר להיקלע לקשיים בתזרים המזומנים של העסק. ומכאן, הדרך להסתבכות בתביעה מצד הבנק יכולה להיות קצרה מאוד.

לכן, אם מנהל הבנק מציע לכם פתרון של המרת מסגרת האשראי להלוואה, אל תמהרו להסכים. אלא אם כן בדקתם ווידאתם שהעסק יוכל לעמוד בהחזרים הכוללים. טעות שכזו יכולה לעלות לכם ביוקר.

אתם מתכוונים לחתום ערבות? תבדקו…

כשאתם חותמים ערבות בנקאית, מטרתכם היא לעזור לחבר או למישהו מהמשפחה. יפה מאוד על הרצון הטוב, אבל אל תשכחו שיש לכם אחריות גם כלפי עצמכם. לכן, השקיעו בבדיקה לפני קבלת ההחלטה לחתום ערבות למישהו. בדקו את מצב העסק שלו מיועדת ההלוואה וודאו שהעסק אכן יוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה מבחינת התזרים החודשי שלו. שאחרת, אתם עלולים למצוא עצמכם בצרות.

או ש.. אתם כבר חתומים ערבות?

ולאלו שכבר חתמו ערבות ונמצאים בבעיה, דעו לכם שגם במצב שבו הטעות נעשתה, יש המון פתרונות ויש הרבה מאוד מה לעשות. עדיין ניתן לבטל את הערבות במקרים מסוימים כמו במקרה הדומה לסיפור שלנו שבו הבנק לא עמד בחובת הגילוי ומסר את כל המידע הנדרש לערב בכדי שזה יוכל לקבל החלטה אחראית.

יש חובה על הבנק לתת פרטים לערב לגבי תפקוד החשבון והאם יש סימנים לכך שהעסק במצוקה או שבעל החשבון אינו מצליח לעמוד בהתחייבויות שלו.

ונחזור לבחור ולסיפור שלנו

לטענת נתנאל שהינו הערב, הבנק שביקש לשנות את סכום הערבות, הציג בפניו את הדרישה לחתימה חוזרת על הערבות כעניין טכני בלבד. נתנאל חתם על הערבות החדשה בסניף בירושלים ולא נאמר לו שמדובר בחשבון בעייתי. מה שהבנק כן סיפר לנתנאל זה שאחיו הינו לקוח ווי.איי.פי. מועדף שנדרש להגדיל את הערבות.

ביצוע החתימה פיזית נעשה בסניף בפתח תקווה וגם שם לא נאמר לו דבר לגבי בעיתיות החשבון. אלא, הסבירו לו שהגדלת הערבות נועדה להחרבת הפעילות בחשבון לצורך הגדלת פעילות העסק ומטבע הדברים ניתן להבין מכך שאין כל בעיה בחשבון של אחיו יצחק.

יישר כוח לכבוד השופטת

בסופו של סיפור הערבות, השופטת קבעה כי מניתוח הראיות ניתן ללמוד שהבנק לא עמד בחובות המוטלות עליו על פי חוק הערבויות שכותרתו היא "חובת הגילוי" שהרי לא בכדי רצה המחוקק להגן על הערבים והטיל על הבנק אף חובות גילוי מוגברות בכדי למנוע ניצול תמימותם ורצונם הטוב של אנשים. במיוחד בדומה לבנקים שמחתים ערב על טופס ובו הדברים החשובים נאמרים באותיות קטנות.

אני מדברת הרבה מידי?

טוב. אסכם. הצעתי לכל בעל עסק. ראשית, אל תסכימו באופן אוטומטי להמיר מסגרת אשראי להלוואה אלא אם כן אתם בטוחים שהרווחים בעסק יכולים לשאת את ההחזרים החודשיים. והצעתי למי שמעוניין לחתום ערבות, לפני שאתם חותמים על ערבות, בדקו את מצב החשבון, בדקו את היכולות של העסק ותזרים המזומנים שלו וודאו שהעסק אכן יכול לעמוד בתשלומים ושלחשבון אין בעיות. והצעתי לערבים שכבר חתמו, או לערבים שנתבעים על ידי הבנק, דעו שקיימות הרבה נסיבות שבגללם ניתן לבטל את הערבות לחלוטין.

ובכלל. מניסיוני, נושא ערב יחיד מלווה בלא מעת מקרים של הפרות בוטות מצד הבנקים. כך שאם כבר נקלעתם לצרה, בדקו אם הופרו נגדכם חובות הגילוי לרבות דרישת ריביות מחוב של ערב יחיד שהיא נמוכה אף היא. ואם כן, יש הרבה מה לעשות והסיכוי להציל אתכם מהצרה הינו גבוהה.

הפוסט חתמתם ערבות? לפעמים, יש צדק הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

חתימה על ערבות

ברור שאילו היית מעלה על דעתך שאתה הולך לשלם חובו של אחר לא היית מסכים לחתום על הערבות. אתה עושה את זה כי לא נעים, כי לפעמים אתה צריך בעצמך, וחושב שכדי לקבל צריך גם לחתום לאחר, (למשל חתימה על ערבות למשכנתא). לפתע, אתה מקבל מכתב מהבנק, דע כי החייב שחתמת לו ערבות אינו משלם את חובו, ואתה צפוי לקבל תביעת בנק, אם לא תפעל לתשלום החוב שלו ערבת.

חוק הערבות נועד להגן על אנשים שמוצאים עצמם צריכים לשלם חובו של אחר.

בין היתר, ועל פי חוק זה של חתימה על ערבות, הבנק חייב לגלות לערבים מידעים מסויימים בטרם החתימה על הערבות ובמהלך הערבות. כאשר הבנק מפר את החובות הללו, ניתן לבטל את הערבות, או לכל הפחות להקטין את הנזקים.

החוק ממיין ערבים לפי סוגים שונים, שחייבים מסויימים בעלי הגנה טובה יותר. לערבים יש הגנות מעולות, כי בדרך כלל,פקידי הבנק מפרים את חובותיהם, שאילו היו מגלים לערב, סביר להניח שלא היה מסכים לערוב לחוב.

במקרים מסויימים הבנק ממש מסתיר את המידע הזה, על מנת "ללכוד" את הערבים ובכדי להקל את תהליך ה חתימה על ערבות כשהצפי כבר ידוע מראש, שהחייב העיקרי לא יכול לשלם את חובותיו. לכן בדוק היטב האם הבנק הפר כלפיך, הערב, את חובותיו.

להלן חלק מן ההגנות וההגדרות לגבי חתימה על ערבות. ישנו ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן.

"ערב יחיד" — מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד;

"ערב מוגן" יכול להיות אחד מאלה: (1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 שקלים חדשים; (2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

הכלל הוא כי ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות. לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב — פטור ערב יחיד מערבותו.

להלן חובות הגילוי של הבנק לגלות לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב: (1) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב. (2) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון. (3) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון; שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב. ועוד.

כמו כן הבנק חייב לגלות לערב לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים: היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן; מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב; היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים; שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).

במידה והבנק לא גילה לערב פרטים מסויימים, יכול הערב להיות פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה; יחוייב בשיעור ריבית נמוכה יותר. בכל מקרה, עליכם לדעת ששיעור הריבית שהבנק זכאי לחייב אותך כערב, לא יעלה על 4% משיעור הריבית ההסכמית, ולעיתים רבות הבנק מגיש תביעה ומבקש ריבית כמו של חייב עיקרי, דבר האסור לפי החוק. הבנק גם חייב לדווח לערב כאשר החייב העיקרי מתחיל להפר את ההסכם, ואף לאפשר לו להיכנס לנעליו ולחזיר את החוב בהתאם לתשלומים של החייב. כל זה נכון לגבי ערב יחיד. אך אם אתה ערב מוגן, הזכויות שלך גדולות יותר, והבנק לא זכאי לנקוט כנגדך בהליכים עד שמיצה את הליכי הגביה כנגד החייב העיקרי.

במידה ויש לך שאלה, פנה אליי במספר הטלפון: 052-5777353 או השאר פניה בטופס צור הקשר ואוכל לסייע לך.

מקרה בוחן בנושא ביטול חתימה על ערבות

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל ערבות לבנק מזרחי שחתמה אישה לחובות בעלה ב-14 מיליוני שקלים, בין היתר, משום שהאשה היתה עקרת בית והשכלתה 12 שנות לימוד, וזאת על אף שהוחתמה על המסמכים על ידי עורך דין חיצוני לבנק שאישר חתימתה

סימה, אשתו של אלי, חתמה על ערבות במסגרת הסדר חוב לקבוצת חברות של בעלה, במליוני שקלים. בחשבונות בנק שונים שנוהלו בבנק מזרחי סניף גבעתיים.

היה מדובר באשראים גבוהים שהעניק הבנק לקבוצת החברות. חשבונות שהבנק ניהל במחלקת אשראים מיוחדים שלו, שם הסיכון הבנקאי גדול יותר, ומעבר לסמכויות מנהל הסניף.

לאחר מספר שנים, החליט הבנק לסיים את יחסיו השוטפים עם הלקוחות, ולערוך הסדר חוב בו אירגן ופרס את החובות של החברות. במסגרת הפריסה דרש בנק מזרחי טפחות בע"מ מאלי להחתים את אשתו לחובות החברה, חובות העבר וחובות עתידיים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את ערבותה של אשת הבעלים חרף העובדה שאינה ערבה יחידה ממספר טעמים.

1. בית המשפט קבע כי הבנק הפר את חובות גילוי מוגברות, להן הוא כפוף לאור מעמדו המיוחד בחיי הכלכלה והמסחר, ועליו לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות שניתן ולסיכונים הכרוכים בו. עוד הדגיש בית המשפט את דבריה של כבוד שופטת בית המשפט העליון חיות מרים, כי במישור היחסים שבין הבנק לערב קיימים פערים משמעותיים ומובנים של נסיון ומידע המצדיקים הטלת חובות גילוי ואי הטעיה ברמה מוגברת על הבנק כלפי הערבים." עוד צויין את שנאמר בפסיקה כי לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו ונסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות . לעומת זאת, הערב, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו במתן הערבות, וקשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב. הבנק עשוי באמצעים שפוטים למנוע נזק שעשוי להיגרם לערב הבנק חייב לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו של הבנק.
2. טענה שניה שנטענה היא כי הבנק לא קיים את חובות הגילוי כלפי סימה החתומה בהסכם החוב כערבה  שכן הבנק לא מסר לסימה עותק מן ההסדר, ואף אחד לא הסביר לה שהיא חותמת על ערבות לחוב קיים של שלושה מליון שח, איש מהבנק לא נפגש איתה, לא הסביר להאת הנתונים על מצב החברות, והסיכונים הכרוכים בחתימתה. כמו כן הבנק לא הוחתמה על כתב ערבות נפרד ולא נמסרה לה הודעה בעניין גילוי מידע לערב. בית המשפט קבע כי הבנק לא גילה לסימה את הנתונים באשר לגורמי הסיכון שהיו מצויים בידיו בעניין ההתנהלות העסקית של החברות.
3. בית המשפט קבע כי אף על פי שסימה הוחתמה בפני עורך דין חיצוני, שאינו מטעם הבנק, לא מספיק, שכן עורך הדין הצהיר שלא הסביר לה דבר מלבד שאימת את חתימתה.
4. סיבה נוספת היא כי סימה לא הוחתמה על כל עמוד בהסכם, לעומת ערבים אחרים, וערבותה היתה בדף פנימי בהסכם, והיא הוחתמה רק על עמוד אחרון.
5. סימה העידה כי היא חשבה שהיא חותמת על סגירת חשבון שכן זה מה שמסר לה בעלה. סימה טענה כי מעולם לא התערבה לבעלי בעסקים שלו, ומעולם לא שאלה שאלות ולא ידעה כמה כסף יש בחשבון וכמה כסף חייבים. עוד טענה סימה כי היא למדה רק 12 שנות לימוד והיא עקרת בית וגידלה בעת ההיא את בנם, ורק לפני שנתיים התחילה לעבוד.
6. סיבה שישית, קבע בית המשפט שבשל היותה עקרת בית ובעל השכלה של 12 שנות לימוד, לא היה לה נסיון וידע בעניין משמעות מתן ערבות לקבוצה של חברות בסכומים של מליונים. לסימה לא היתה כל נגיעה לחשבונות, והיא מעולם לא נתנה הוראות שם.
7. סיבה שביעית, קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בערבה שהיא עקרת בית, לא מעורבת בעסקי בעלה, אין לה קשר לחשבונות ולא עם כורמי הבנק, והיא לא חתמה קודם לכן על ערבות, שיזמין את סימה לבנק ויביא בפניה את כל הנתונים והסיכונים ולאחר שיוודא את הסכמתה יחתים אותה על כתב ערבות. בית המשפט קבע כי לא ניתן בהינף יד להעמיס עליה ערבות לחובות של מליונם של הקבוצה שהיא לא היתה מעורבת בניהולה. הבנק גם לא בחן את יכולתה הכלכלית של סימה כערבה, והבנק ידע כי אין לה כל רכוש.
8. שמינית, בית המשפט קבע כי ביטול הערבות הינו מכוח הפרת חוב הגילוי המוטלת על הבנק. הבנק הפר את חובות הגילוי כלפי סימה, ולכן היא זכאית לביטול הערבות.
9. עוד קבע בית המשפט כי הביטול נעשה תוך זמן סביר מהמועד הבנק הגיש את התביעה וביקש לחייב את סימה כערבה לחובות.

מדובר בביטול ערבות לחובות בסך של כ-14,000,000 ₪. אין זה דבר ברור ליתן החלטה כזו.

קביעות בית המשפט משמעותיות ולטעמי מרחיקות לכת.

לקריאת פסק הדין המלא ראו (ת"א) 3079/00 תא (ת"א) 3079-00,  בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' צול ניהול פרוייקטים בע"מ ואח'.

הפוסט ערבים – חתימה על ערבות הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.