מירוץ החיים והקשיים הרבים בו, מביאים אותנו, לעיתים, ולצערינו, להסתבכות עם תביעות חוב. לעיתים החובות נגרמים בגלל קשיים שלנו, ולעיתים החובות נוצרים עקב ערבות שחתמנו לחבר, אח, הורה, דוד – כי רצינו לעזור לקרוב. ההסתבכות בחובות או תביעות חוב בהוצאה לפועל קשה, ויכולה לגרום לבעיות בהתנהלות החיים אם לא נדע לפעול נכון.

במצב דברים זה, יש לנהוג בצורה נכונה, מדוייקת ומהירה, על מנת לצלוח את התקופה, ולהמשיך לנהל חיים נורמליים עד שיימצא פתרון עומק.

ניהול תביעות חוב
תחילתו של חוב בהוצאה לפועל הינו בפתיחת תיק תביעות חוב עקב שיקים שניתנו או פסק דין. כאשר התיק נפתח, החייב מקבל "מכתב מההוצאה לפועל" בצבע ירוק. מסמך זה במונחים מקצועיים נקרא "אזהרה" ויש חשיבות גדולה מאוד להתייחס למסמך זה בכל הכבוד, אם רוצים להימנע מהסתבכות בהליכי הוצאה לפועל.

מיד עם קבלת "האזהרה", יש לרשום מועד קבלתה. למועד זה יש חשיבות גדולה מאוד, שכן אם תפעל תוך 20 יום מקבלת האזהרה, תוכל למנוע מעצמך הטלת הגבלות שונות, בין היתר, הגבלה מלהחזיק ו/או לחדש רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק, עיקולים על חשבונות המצויים ביתרת חובה, הגבלה מלהחזיק כרטיס אשראי או להשתמש בכרטיס אשראי, פקודות מאסר, צוי הבאה, עיקול והוצאת מיטלטלין מהבית, עיכוב יציאה מן הארץ ועוד. כן כן. את כל אלו יכולים לעשות רשויות ההוצאה לפועל בעקבות תביעות חוב.

במסגרת הליכי הגביה, לחייב זכויות להתקיים בכבוד, ונודעת חשיבות גדולה לשיתוף הפעולה שלו עם המערכת והוראות הדין (אשר בחלקן רשומות על האזהרה. קראו אותן. הן חשובות).

כאשר החייב מכיר בחוב, ואינו כופר בו, עומדת בפניו אפשרות להגיש בקשה לחקירת יכולתו הכלכלית ולבקש מרשם ההוצאה לפועל לקבוע צו חיוב (תשלום חודשי) של תביעת החוב על פי יכולותיו, ואם יעמוד בתשלום הצו שייקבע – אשר הראשון הינו במסגרת 20 ימי החסד שניתנו לו, הוא חוסך לעצמו מסע ייסורים ממש שעלול להיגרם בעקבות תביעות חוב.

באתרי האינטרנט של רשות הגביה והאכיפה (http://www.eca.gov.il/index2.php?id=23&lang=HEB) ניתן למצוא טפסים מתאימים: להלן חלק מהטפסים הנדרשים לכם:

1. http://www.eca.gov.il/loadedFiles/to529.pdf: שאלון וכתב ויתור על סודיות

2. http://www.eca.gov.il/loadedFiles/839t.pdf: טופס בקשת חייב 1

בסוף השאלון מצויים כל המסמכים שעליך להמציא במסגרת השאלון, ולהעריך מהו התשלום החודשי שאתה מסוגל לשלם בכל חודש.

לעיתים קרובות, רשום על האזהרה צו החיוב הראשוני שנקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל (בדר"כ מדובר על 1,000 ₪), ואם אתה מסוגל לשלם סכום זה, עשה זאת לפני תום ה-20 ימים והצל עצמך ממש.

חשוב לדעת, לנושה שלך, הזוכה, יש אפשרות (בדר"כ) להפעיל את הסנקציות הללו ביום ה-21, ואז יחלו העיקולים, ההגבלות, הוצאת חפצים מהבית, פקודות מאסר וצוי הבאה, ואתה עלול למצוא עצמך מהר מאוד נרדף על ידי נושיך וחובותיך, ותרגיש כאילו סוף העולם קרב. לא נעים ומיותר.

באופן כללי, אנו ממליצים לחייבים נורמטיביים שהסתבכו, ומעוניינים לפתור את הבעיות שלהם, ולא "לברוח" מהן, לקבל כל דואר רשום. עצימת העיניים מלראות את הבעיה לא תפתור אותה, אלא תעצים ותסבך, ואח"כ יקשה יותר להמשיך בחיים נורמליים.

כאשר החייב כופר בחוב, אינו מכיר בקיומו ו/או כופר בגובהו, אנו ממליצים לפנות מיד לעורכי דין המתמחים בתחום על מנת לקבל ייעוץ. בפני החייב עומדות אפשרויות שונות להתנגד לחוב, הן במסגרת התנגדות לשיקים, התנגדות לתביעה, או לכפור בחוב כי שולם או היה עליו לא להיות משולם. בשלב זה המועדים רלוונטים מאוד, שכן גם את ההתנגדויות (בדר"כ) יש להגיש תוך 20 יום מיום קבלת האזהרה, והדבר נקוב במפורש באזהרה. שימו לב. זה חשוב מאוד מאוד.

במידה ואינך מסוגל להסתדר בכוחות עצמך, משרדנו מסוגל לטפל לך בעניינים, ואתה מוזמן להתקשר אלינו לשיחה טלפונית או פגישת ייעוץ חינם. הדברים פתירים בהחלט.

הפוסט תביעות חוב בהוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

הרשמת קבעה כי על פי תקנות ההוצאה לפועל, על הזוכה לקיים זכותו בתום לב. בהעדרו של הזוכה וכן לאור השיהוי בנקיטת הליכים, יש להורות על סגירת התיק.
וכך היה: ט. דוד פתח תיק הוצאה לפועל כנגד ל. יצחק בשנת 1983. סכום החוב בפתיחת התיק עמד על 1,760 ₪ ויתרת החוב בחודש מרץ עמדה על 231,096 ₪.

ל. יצחק היה ערב לחובותיו של אביו, שבינתיים נפטר.
בתיק הוחלף עורך דין והוא החל לנקוט בהליכים כנגד הערב בתיק.

בצר לו, התנגד החייב לחוב, וטען טענות, בין היתר, כי הזוכה השתהה במשך שנים רבות, לא נקט בכל הליך, וביקש לזמן דיון דחוף.
לדיון הזוכה לא התייצב אלא בא כוחו. רשמת ההוצאה לפועל עמדה על כך שעל פי תקנות ההוצאה לפועל על הזוכה להתייצב לדיון, אך התברר כי לא ניתן לאתרו.
ב"כ הזוכה ציין כי אין לו קשר עם הזוכה משנת 1989.

תקנות ההוצאה לפועל

רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי חובת תום הלב הרובצת לפתחו של הזוכה, מחייבת כי הזוכה לא ישתהה יתר על המידה בנקיטת של הליכי ביצוע.

הרשמת סברה כי הזוכה הפקיד את השטר בידי בא כוחו דאז, ונסע, איש אינו יודע לאן ומתי.
עוד קבעה הרשמת כי לא יעלה על הדעת שהזוכה "יפתח" תכנית חסכון הצוברת ריבית והצמדה תוך כדי נקיטת הליכים עקרים מידי כמה שנים ע"י באי כוחו.

חובת תום הלב שהפכה לעיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים, והזוכה אינו יכול "לישון על זכותו" עד קץ הימים. עוד קבעה הרשמת כי תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תכנית חיסכון" לזוכה אשר "ימתין" לזוכה פרק זמן ממושך ללא נקיטת הליכים תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

קביעה נוספת מדהימה שאוזכרה בפסק הדין אומרת כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומעמדו של עקרון תום הלב, ימנע בית המשפט לתת סעד לזוכה אשר "ישן על זכותו" ולא נקט בהליכים למימוש פסק הדין במסגרת ההוצאה לפועל.
הרשמת קבעה כי העובדה שהזוכה נעלם מעידה על ויתור שלו על מימוש זכותו. דבר נוסף, הכפלת החוב ביותר מפי 131 במשך השנים, מעידה על הרעה במצבו של החייב והשיהוי גרם לתפיחת החוב בצורה קשה.

רשמת ההוצאה לפועל קבעה "אכן חובות יש לשלם ולשם כך פועלת המערכת, יחד עם זאת, רשות האכיפה והגביה אינה משמשת כבנק בו ניתן לפתוח תכניות חיסכון לאורך שנים. על הזוכים לעמוד על זכותיותיהם בתום לב, במהירות וביעילות…. לא יעלה על הדעת שב"כ הזוכה יבקש להשאיר חרב מרחפת מעל צוארו של החייב במשך כמעט 30 שנים תוך הרעת מצבו של החייב וצבירת הפרשי ריבית בעוד הזוכה נעלם לבלי שוב.

הפוסט תקנות ההוצאה לפועל, סגירת תיק הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

תיקון חדש ומעניין בחוק הוצאה לפועל, במסגרת התיקונים החשובים שבוצעו בחוק בשנת 2008 (מכונה גם תיקון מס' 29) קובע כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית כאשר מדובר בתביעה על סכום קצוב וכן כאשר מדובר בשטרות.

רשם הוצאה לפועל

החלטה ברוח חקיקה זו ניתנה על ידי רשם הוצאה לפועל הנכבד עמית גולן, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, במסגרתה הפחית ריבית והפרשי הצמדה בשיעור 30% מסך הריביות שחוייבו בתיק עקב התשהות של הזוכה במשך 14 שנים בגביית החוב. וכך פורסם:

חייב הגיש בקשה לרשם הוצאה לפועל להפחית את הריביות והפרשי ההצמדה משום שהזוכה לא פעל בתיר ההוצאה לפועל במשך 14 שנים, דבר שגרם להגדלת חוב החייב כלפי הזוכה.

הזוכה, מנגד, טען כי המתין שהחייב ישלם לו חובות אחרים, ומשכך לא פעל בתיק, על מנת לאפשר לחייב להסדיר חובות אלה.

רשם הוצאה לפועל ניתח את המקרה, וקבע כי על מנת להפחית ריביות והפרשי הצמדה, צריכים להתקיים 2 תנאים. האחד, שהחייב יגיש בקשה, והשני, כי קיימים טעמים מיוחדים.

במקרה שלנו, אכן הוגשה בקשת חייב, יחד עם זאת, בחן הרשם האם המקרה נכנס לגדרם של טעמים מיוחדים המצדיקים הפחתת הריבית וההצמדה.

רשם הוצאה לפועל בדק ומצא כי ההליך האחרון שנעשה בתיק היה בחודש יוני 1998, קרי לפני 14 שנה, ומאז הזוכה לא פעל בתיק.

הרשם סבור כי זוכה אשר אינו פועל במהירות ויעילות ובאופן סדיר, פוגע בתקנת הציבור. יחד עם זאת, נקבע כי גם החייב צריך לקיים חובתו לשלם את החוב מיוזמתו ולפי יכולתו הכלכלית, ואם לא עשה כן, לא יוכל להטיל את כל האשם על הזוכה ועליו בלבד.

בהחלטה זו מפורטת בהרחבה תחולתו של עיקרון תום הלב על ביצוע וניהול הליכי הוצאה לפועל, אשר מחייב את הזוכה לפעול באופן סביר לקבלת סעד המימוש בהוצאה לפועל ואין הוא יכול "לישון על זכותו" עד קץ הימים. בהחלטה מוזכר פסק דינה של כבוד השופטת שטופמן ת"א 2836/03 עיריית תל אביב נגד מור, לפיהם "אמנם לא חלים דיני ההתיישנות בתיק הוצאה לפועל, יחד עם זאת, יש חובה לזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים..". עוד נקבע כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש תכנית חיסכון לזוכה אשר ממתינה עד אין קץ ללא נקיטת הליכים תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.".

סופו של דבר, הרשם סבר כי לאור האחריות המשותפת של 2 הצדדים, יש להפחית את הריביות בשווי ערך של 30%שהצטברו מיום בו לא נקט הזוכה בהליכים וכד למועד הבקשה.

מקרה אחר, בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, שניתנה על ידי הרשמת הנכבדה תמי לוי יטח, בה הורתה להפחית את כל הריביות והפרשי ההצמדה שצבר החייב בתיק ההוצל"פ במשך 14 שנים בהן לא פעל הזוכה בתיק. החלטה זו, הביאה להפחתת החוב באופן משמעותי מ37,000 ₪ ל-12,000 ₪.

הפחתות אלה יכולות לסייע לחייבים לצאת ממעגל ההוצאה לפועל, ולחזור לחיים נורמליים, על ידי תשלום מופחת, בו נהנה הזוכה, מחד, ומצד שני, החייב משלם סכום אותו מסוגל "לעכל" ולהימנע מלהיות נרדף כל חייו.

נקודה חשובה נוספת היא כי הסמכות שניתנה לרשמי ההוצאה לפועל חלה גם על מקרים בהם מוגשת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל (בנוסף לשטרות). הדבר משמעותי מקום בו מכוח התביעה, מבקש הזוכה לחייב את החייב בריבית בנקאית, מירבית הנוהגת בבנקים, קרי ריבית של כ-18% לשנה, ולאחר שנים, החוב צומח למימדים שאינם מאפשרים לו לשלם ולסיים את חובותיו ולכן יש חשיבות לסמכות מדהימה זו שניתנה לרשמי ההוצאה לפועל, שכן הפחתת חיובים אלה עשויה לצמצם את מספר החייבים שנמצאים במעגל ההוצאה לפועל, ולאפשר להם להשתקם, מאידך, הזוכה מקבל סכום כסף הגיוני, וכל הצדדים מרוצים, שכן לשני הצדדים יש אינטרס לסיים את העניין וללכת איש איש לדרכו.

הפוסט ריבית והצמדה ב הוצאה לפועל הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.