אנא שתפו, תייגו. ישנם מקרים שבהם עזרה לאדם שהסתבך עם תביעות בנק זה פשוט הצלת חיים של ממש. אם כולנו נקרא ונשתף, אפילו אם נעזור לאדם אחד להינצל מצרה שכזו, עשינו מצווה!

לפתור את הערבים מערבותם

בית המשפט קבע: יש לפטור את הערבים מערבותם. בנק מזרחי לא גילה להם את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.
בני זוג נתבקשו לחתום על ערבות לרכישת דירה של חברים. הדירה שועבדה לטובת המשכנתא, בנוסף לערבותם. לימים, הפסיקו החברים לשלם את המשכנתא, הבנק מימש את דירת המגורים, ולאחר מכן תבע את הערבים לתשלום יתרת החוב.

בית המשפט דחה את התביעה של הבנק, וקבע שהבנק הפר את חובותיו, משכך פטורים הערבים מערבותם

לא פעם קורה מקרה שערבים חותמים בתמימות לחברים לרכישת דירה, כאשר הם משוכנעים שהדירה תכסה את החוב. לפתע הם מוצאים עצמם נרדפים על ידי הבנק, ברוב המקרים, לאחר שנים רבות שהחוב תפח, מבלי שגילו להם דבר במשך השנים, ואז הבנק דורש מהם סכומים מטורפים, וזאת לאחר מכירת הדירה.

כך קרה במקרה של בני הזוג ויקטור ואנג'ליקה סרגן. בית המשפט התייחס בחומרה להתנהלות הבנק וקבע שהבנק הפר את חובות תום הלב שלו, חובות הנאמנות והזהירות כלפי הערבים שחתמו לחוב.
השופט קבע כי בחקיקת חוקי הערבות והבנקאות, מנסה המחוקק לקבוע זכויות וחובות, שיהיה בהן לתעל את ההתחייבויות לקיום חובו של אחר, לאפיקים רצויים, חברתית וכלכלית. עוד ציין השופט הנכבד, כי את חובות תום הלב, האמון והזהירות המצופות מבנק יש לפרש בהתאם לעקרונות מתחום המשפט הציבורי, לאור פערי הכוחות בין הצדדים.

השופט ציטט דברים שנאמרו על ידי השופטת נאור, לפיהם הבנק מחוייב לפעול בתום לב, לא להטעות את הלקוח, לגלות לו כל פרט בעל חשיבות ועל הבנק לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות.
השופט קבע כי הבנק לא גילה לערבים את הפרטים המהותיים לערבותם.

כמו כן נקבע כי בעת הליכי המימוש של הדירה לא מסר הבנק כל הודעה לערבים. כתוצאה מכך הנתבעים שערבו לחוב לא ידעו שהחברים שלהם הפסיקו לשלם את המשכנתא וכי הבנק נקט כנגדם בצעד דרסטי של העמדת החוב לפרעון  מיידי ומימוש המשכנתא.

הבנק גם לא איפשר לערבים להיכנס לנעלי החייבים, ולשלם את התשלומים, ובכך למנוע את העמדת ההלוואה לפרעון מיידי

השופט קבע גם כשמכרו את הדירה, וקיבלו סך של 251,000 ₪, לא גילו לנתבעים מה היתרה של החוב. הבנק חיכה עוד 4 שנים, ורק אז פנה לערבים, ודרש מהם סכום אסטרונומי.
השופט קבע כי הבנק הפר את חובות הגילוי לאורך כל השנים, והיה עליו לדווח לערבים הנתבעים אודות ההליכים שבכוונתו לנקוט נגד הלווים ולא לחכות משנת 2001 ועד לשנת 2013, ולדרוש מהערבים סכומים מטורפים.

השופט קבע שהנזק שנגרם לערבים, הוא עצם העובדה שהבנק חייב בריבית פיגורים, ולא גילה להם שבכוונתו להעמיד את החוב לפרעון מיידי. בנוסף השופט קבע כי הפרות הבנק החלו מיד עם כריתת ההסכם, ושם הבנק לא גילה לערבים את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.

בכך הפר הבנק את חובות תום הלב הזהירות והנאמנות כלפי הערבים

משכך קבע השופט שהנתבעים הערבים הוכיחו שהבנק לא גילה להם פרטים מהותיים של הבסכם ופטר אותם באופן מלא מערבותם.

כמו כן חייב את הבנק בתשלום של 15,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.

לתשומת לב הקורא: העמדת חוב לפרעון מיידי, משמעו שמבטלים את תנאי ההלוואה והתשלומים שנקבעו על פיה, ודורשים את כל החוב לתשלום מיידי, כאן ועכשיו. במצב דברים זה החוב צובר ריבית פיגורים, והלווה בדרך כלל לא יכול לפרוע את החוב מיידי, ולכן זה ישר הולך להליכים דרסטיים כנגד החייבים והערבים.

אז רגע לפני שאתם רצים לשלם, בדקו

האם הבנק פגע בזכויותיהם, והפר את החובות המוטלות עליו מכוח הדין, ואתם עשויים להיות מופטרים מערבותכם.

פסק דין ת"א 38114-10-13, ניתן במאי 2017, על ידי כבוד השופט אורי גולדקורן.

הפוסט יש לפתור את הערבים מערבותם. נקודה. הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בנק מזרחי לא תרגם לעולה חדש שחתם ערבות למשכנתא, את המסמך הבנקאי עליו חתם: התוצאה ביטול הערבות ודחיית התביעה של הבנק כנגד הערב.

אז הנה סיפור הערבות
רומן, עולה חדש מרוסיה, הגיע לארץ והחל לעבוד בחברת סולל בונה. בזמן שהותו, פחות משנה בארץ, נתבקש על ידי חבר שלו לחתום לו ערבות למשכנתא. לימים עזב חברו את הארץ תוך שהוא מותיר את החובות והדירה נטושים.

הבנק (כפי שבנקים נוהגים בדרך כלל) הגיש תביעה כנגד רומן הערב בחוב.
ובתגובה, רומן, הגיש בקשת רשות להתגונן מפני הבנק, וטען כי לא הוסבר לו דבר לגבי מהות חתימת הערבות, הפרטים וההשלכות של חתימה על הטפסים.

הוא הבין שמדובר בחתימה פורמלית בלבד, ולטענתו, כאשר חתם על הערבות, לא ידע קרוא וכתוב בעברית. עוד טען כי לא הוסבר לו דבר במעמד החתימה.

השופטת דחתה את תביעת הבנק כנגד הערב
השופטת רביד קיבלה את טענות הערב, ודחתה את התביעה של הבנק. השופטת קבעה כי אין חולק שהפקיד שהחתים את רומן אינו יודע רוסית, והפקיד היה צריך להסביר לערב את פשר ערבותו.

השופטת קבעה שאין די בכך שהערב יודע שהוא חותם על ערבות. הבנק היה חייב להסביר לו את כל המרכיבים העיקריים בכתב הערבות שעליו חתם. רק הסבר כזה עשוי למנוע את הטעיית הערבת לטיב העסקה והבנק היה צריך להסב את תשומת ליבו של הערב לכך שיידרש לפרוע את החוב גם אם הנכס לא ישמש בטוחה להלוואה.

בקיצור, הבנק פישל והערב ניצל
השופטת סברה כי במחדלי הבנק, הוא הפר את חובתו שלא להטעות את המשיב. השופטת הסתמכה גם על סעיף בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) לפיו לא יטעה בנק את הלקוח ויש חובה על הבנק להיות אקטיבי בהסבר ולא להסתמך על הלקוח שיבין לבד, וחובה על הבנק לספק לערב את כל המידע וכל הפרטים הדרושים.

השופטת בדקה ומצאה שלא היו פרטים חשובים בין היתר, גובה החוב לו ערבים, שיעור הריבית, מספר התשלומים ועוד.

חשוב להבין
קיימת הנחיה מפורשת של המפקח על הבנקים המחייבת התייחסות מיוחדת לעניין עולים חדשים, הסבר מפורט בשפתם.
השופטת קבעה כי משכורתו של הערב נמוכה דייה, וברור לבנק שהוא לא יהיה יכול לפרוע את החוב.

סופו של דבר, השופטת קבעה כי הבנק הפר את חובותיו כלפי הערב, ולכן ביטלה את ערבותו.

נקודה נוספת חשובה גם היא,
לעניין טענת השיהוי בהגשת התביעה. הדירה נמכרה בשנת 2008, ורק בשנת 2011 הבנק החל לפעול כנגד הערב. השופטת לא קיבלה את הסיבות שטען הבנק לגבי השיהוי הניכר בהגשת התביעה. השופטת ציטטה את דבריו של כבוד השופט העליון, דנציגר, לפיהן יש להרתיע נושים מפני שיהוי בלתי סביר בשימוש בזכויותיהם, וניצול השליטה הניתנת להם בהגשת ההליכים, ולמנוע מהם ניהול בעצלתיים של ההליך כנגד החייבים העיקריים ודחיית מועד הפניה לערבים.

שיהוי בנקיטת הליכים כנגד ערב מוגן, וקביעת מיצוי הליכים כנגד החייבים, מהווה הפרת חובת תום הלב, ולכן בכל התקופה הזו אין לחייב בריבית בכלל. השופטת קבעה שלכל היותר היה על הבנק לפעול תוך חצי שנה ממכירת הדירה, ואילו לא ביטלה את הערבות, לא היתה מאפשרת לבנק לגבות ריבית בגין התקופה הזו.

כמובן שהשופטת חייבה את הבנק בהוצאות ושכ"ט בגובה 8,000 ₪.
תא 16212-05-10, ניתן ב-27/10/14, ע"י כבוד השופטת רביד, בבית המשפט השלום בתל אביב.

הפוסט הבנק לא תרגם? הערבות מבוטלת. נקודה. הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.