אנא שתפו, תייגו. ישנם מקרים שבהם עזרה לאדם שהסתבך עם תביעות בנק זה פשוט הצלת חיים של ממש. אם כולנו נקרא ונשתף, אפילו אם נעזור לאדם אחד להינצל מצרה שכזו, עשינו מצווה!

לפתור את הערבים מערבותם

בית המשפט קבע: יש לפטור את הערבים מערבותם. בנק מזרחי לא גילה להם את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.
בני זוג נתבקשו לחתום על ערבות לרכישת דירה של חברים. הדירה שועבדה לטובת המשכנתא, בנוסף לערבותם. לימים, הפסיקו החברים לשלם את המשכנתא, הבנק מימש את דירת המגורים, ולאחר מכן תבע את הערבים לתשלום יתרת החוב.

בית המשפט דחה את התביעה של הבנק, וקבע שהבנק הפר את חובותיו, משכך פטורים הערבים מערבותם

לא פעם קורה מקרה שערבים חותמים בתמימות לחברים לרכישת דירה, כאשר הם משוכנעים שהדירה תכסה את החוב. לפתע הם מוצאים עצמם נרדפים על ידי הבנק, ברוב המקרים, לאחר שנים רבות שהחוב תפח, מבלי שגילו להם דבר במשך השנים, ואז הבנק דורש מהם סכומים מטורפים, וזאת לאחר מכירת הדירה.

כך קרה במקרה של בני הזוג ויקטור ואנג'ליקה סרגן. בית המשפט התייחס בחומרה להתנהלות הבנק וקבע שהבנק הפר את חובות תום הלב שלו, חובות הנאמנות והזהירות כלפי הערבים שחתמו לחוב.
השופט קבע כי בחקיקת חוקי הערבות והבנקאות, מנסה המחוקק לקבוע זכויות וחובות, שיהיה בהן לתעל את ההתחייבויות לקיום חובו של אחר, לאפיקים רצויים, חברתית וכלכלית. עוד ציין השופט הנכבד, כי את חובות תום הלב, האמון והזהירות המצופות מבנק יש לפרש בהתאם לעקרונות מתחום המשפט הציבורי, לאור פערי הכוחות בין הצדדים.

השופט ציטט דברים שנאמרו על ידי השופטת נאור, לפיהם הבנק מחוייב לפעול בתום לב, לא להטעות את הלקוח, לגלות לו כל פרט בעל חשיבות ועל הבנק לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות.
השופט קבע כי הבנק לא גילה לערבים את הפרטים המהותיים לערבותם.

כמו כן נקבע כי בעת הליכי המימוש של הדירה לא מסר הבנק כל הודעה לערבים. כתוצאה מכך הנתבעים שערבו לחוב לא ידעו שהחברים שלהם הפסיקו לשלם את המשכנתא וכי הבנק נקט כנגדם בצעד דרסטי של העמדת החוב לפרעון  מיידי ומימוש המשכנתא.

הבנק גם לא איפשר לערבים להיכנס לנעלי החייבים, ולשלם את התשלומים, ובכך למנוע את העמדת ההלוואה לפרעון מיידי

השופט קבע גם כשמכרו את הדירה, וקיבלו סך של 251,000 ₪, לא גילו לנתבעים מה היתרה של החוב. הבנק חיכה עוד 4 שנים, ורק אז פנה לערבים, ודרש מהם סכום אסטרונומי.
השופט קבע כי הבנק הפר את חובות הגילוי לאורך כל השנים, והיה עליו לדווח לערבים הנתבעים אודות ההליכים שבכוונתו לנקוט נגד הלווים ולא לחכות משנת 2001 ועד לשנת 2013, ולדרוש מהערבים סכומים מטורפים.

השופט קבע שהנזק שנגרם לערבים, הוא עצם העובדה שהבנק חייב בריבית פיגורים, ולא גילה להם שבכוונתו להעמיד את החוב לפרעון מיידי. בנוסף השופט קבע כי הפרות הבנק החלו מיד עם כריתת ההסכם, ושם הבנק לא גילה לערבים את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.

בכך הפר הבנק את חובות תום הלב הזהירות והנאמנות כלפי הערבים

משכך קבע השופט שהנתבעים הערבים הוכיחו שהבנק לא גילה להם פרטים מהותיים של הבסכם ופטר אותם באופן מלא מערבותם.

כמו כן חייב את הבנק בתשלום של 15,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.

לתשומת לב הקורא: העמדת חוב לפרעון מיידי, משמעו שמבטלים את תנאי ההלוואה והתשלומים שנקבעו על פיה, ודורשים את כל החוב לתשלום מיידי, כאן ועכשיו. במצב דברים זה החוב צובר ריבית פיגורים, והלווה בדרך כלל לא יכול לפרוע את החוב מיידי, ולכן זה ישר הולך להליכים דרסטיים כנגד החייבים והערבים.

אז רגע לפני שאתם רצים לשלם, בדקו

האם הבנק פגע בזכויותיהם, והפר את החובות המוטלות עליו מכוח הדין, ואתם עשויים להיות מופטרים מערבותכם.

פסק דין ת"א 38114-10-13, ניתן במאי 2017, על ידי כבוד השופט אורי גולדקורן.

הפוסט יש לפתור את הערבים מערבותם. נקודה. הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בנק מזרחי לא תרגם לעולה חדש שחתם ערבות למשכנתא, את המסמך הבנקאי עליו חתם: התוצאה ביטול הערבות ודחיית התביעה של הבנק כנגד הערב.

אז הנה סיפור הערבות
רומן, עולה חדש מרוסיה, הגיע לארץ והחל לעבוד בחברת סולל בונה. בזמן שהותו, פחות משנה בארץ, נתבקש על ידי חבר שלו לחתום לו ערבות למשכנתא. לימים עזב חברו את הארץ תוך שהוא מותיר את החובות והדירה נטושים.

הבנק (כפי שבנקים נוהגים בדרך כלל) הגיש תביעה כנגד רומן הערב בחוב.
ובתגובה, רומן, הגיש בקשת רשות להתגונן מפני הבנק, וטען כי לא הוסבר לו דבר לגבי מהות חתימת הערבות, הפרטים וההשלכות של חתימה על הטפסים.

הוא הבין שמדובר בחתימה פורמלית בלבד, ולטענתו, כאשר חתם על הערבות, לא ידע קרוא וכתוב בעברית. עוד טען כי לא הוסבר לו דבר במעמד החתימה.

השופטת דחתה את תביעת הבנק כנגד הערב
השופטת רביד קיבלה את טענות הערב, ודחתה את התביעה של הבנק. השופטת קבעה כי אין חולק שהפקיד שהחתים את רומן אינו יודע רוסית, והפקיד היה צריך להסביר לערב את פשר ערבותו.

השופטת קבעה שאין די בכך שהערב יודע שהוא חותם על ערבות. הבנק היה חייב להסביר לו את כל המרכיבים העיקריים בכתב הערבות שעליו חתם. רק הסבר כזה עשוי למנוע את הטעיית הערבת לטיב העסקה והבנק היה צריך להסב את תשומת ליבו של הערב לכך שיידרש לפרוע את החוב גם אם הנכס לא ישמש בטוחה להלוואה.

בקיצור, הבנק פישל והערב ניצל
השופטת סברה כי במחדלי הבנק, הוא הפר את חובתו שלא להטעות את המשיב. השופטת הסתמכה גם על סעיף בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) לפיו לא יטעה בנק את הלקוח ויש חובה על הבנק להיות אקטיבי בהסבר ולא להסתמך על הלקוח שיבין לבד, וחובה על הבנק לספק לערב את כל המידע וכל הפרטים הדרושים.

השופטת בדקה ומצאה שלא היו פרטים חשובים בין היתר, גובה החוב לו ערבים, שיעור הריבית, מספר התשלומים ועוד.

חשוב להבין
קיימת הנחיה מפורשת של המפקח על הבנקים המחייבת התייחסות מיוחדת לעניין עולים חדשים, הסבר מפורט בשפתם.
השופטת קבעה כי משכורתו של הערב נמוכה דייה, וברור לבנק שהוא לא יהיה יכול לפרוע את החוב.

סופו של דבר, השופטת קבעה כי הבנק הפר את חובותיו כלפי הערב, ולכן ביטלה את ערבותו.

נקודה נוספת חשובה גם היא,
לעניין טענת השיהוי בהגשת התביעה. הדירה נמכרה בשנת 2008, ורק בשנת 2011 הבנק החל לפעול כנגד הערב. השופטת לא קיבלה את הסיבות שטען הבנק לגבי השיהוי הניכר בהגשת התביעה. השופטת ציטטה את דבריו של כבוד השופט העליון, דנציגר, לפיהן יש להרתיע נושים מפני שיהוי בלתי סביר בשימוש בזכויותיהם, וניצול השליטה הניתנת להם בהגשת ההליכים, ולמנוע מהם ניהול בעצלתיים של ההליך כנגד החייבים העיקריים ודחיית מועד הפניה לערבים.

שיהוי בנקיטת הליכים כנגד ערב מוגן, וקביעת מיצוי הליכים כנגד החייבים, מהווה הפרת חובת תום הלב, ולכן בכל התקופה הזו אין לחייב בריבית בכלל. השופטת קבעה שלכל היותר היה על הבנק לפעול תוך חצי שנה ממכירת הדירה, ואילו לא ביטלה את הערבות, לא היתה מאפשרת לבנק לגבות ריבית בגין התקופה הזו.

כמובן שהשופטת חייבה את הבנק בהוצאות ושכ"ט בגובה 8,000 ₪.
תא 16212-05-10, ניתן ב-27/10/14, ע"י כבוד השופטת רביד, בבית המשפט השלום בתל אביב.

הפוסט הבנק לא תרגם? הערבות מבוטלת. נקודה. הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

סימה, אשתו של אלי, חתמה על ערבות במסגרת הסדר חוב לקבוצת חברות של בעלה, במליוני שקלים. בחשבונות בנק שונים שנוהלו בבנק מזרחי סניף גבעתיים.

היה מדובר באשראים גבוהים שהעניק הבנק לקבוצת החברות. חשבונות שהבנק ניהל במחלקת אשראים מיוחדים שלו, שם הסיכון הבנקאי גדול יותר, ומעבר לסמכויות מנהל הסניף.

לאחר מספר שנים, החליט הבנק לסיים את יחסיו השוטפים עם הלקוחות, ולערוך הסדר חוב בו אירגן ופרס את החובות של החברות. במסגרת הפריסה דרש בנק מזרחי טפחות בע"מ מאלי להחתים את אשתו לחובות החברה, חובות העבר וחובות עתידיים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את ערבותה של אשת הבעלים חרף העובדה שאינה ערבה יחידה ממספר טעמים.

1. בית המשפט קבע כי הבנק הפר את חובות גילוי מוגברות, להן הוא כפוף לאור מעמדו המיוחד בחיי הכלכלה והמסחר, ועליו לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות שניתן ולסיכונים הכרוכים בו. עוד הדגיש בית המשפט את דבריה של כבוד שופטת בית המשפט העליון חיות מרים, כי במישור היחסים שבין הבנק לערב קיימים פערים משמעותיים ומובנים של נסיון ומידע המצדיקים הטלת חובות גילוי ואי הטעיה ברמה מוגברת על הבנק כלפי הערבים." עוד צויין את שנאמר בפסיקה כי לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו ונסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות . לעומת זאת, הערב, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו במתן הערבות, וקשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב. הבנק עשוי באמצעים שפוטים למנוע נזק שעשוי להיגרם לערב הבנק חייב לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו של הבנק.
2. טענה שניה שנטענה היא כי הבנק לא קיים את חובות הגילוי כלפי סימה החתומה בהסכם החוב כערבה  שכן הבנק לא מסר לסימה עותק מן ההסדר, ואף אחד לא הסביר לה שהיא חותמת על ערבות לחוב קיים של שלושה מליון שח, איש מהבנק לא נפגש איתה, לא הסביר להאת הנתונים על מצב החברות, והסיכונים הכרוכים בחתימתה. כמו כן הבנק לא הוחתמה על כתב ערבות נפרד ולא נמסרה לה הודעה בעניין גילוי מידע לערב. בית המשפט קבע כי הבנק לא גילה לסימה את הנתונים באשר לגורמי הסיכון שהיו מצויים בידיו בעניין ההתנהלות העסקית של החברות.
3. בית המשפט קבע כי אף על פי שסימה הוחתמה בפני עורך דין חיצוני, שאינו מטעם הבנק, לא מספיק, שכן עורך הדין הצהיר שלא הסביר לה דבר מלבד שאימת את חתימתה.
4. סיבה נוספת היא כי סימה לא הוחתמה על כל עמוד בהסכם, לעומת ערבים אחרים, וערבותה היתה בדף פנימי בהסכם, והיא הוחתמה רק על עמוד אחרון.
5. סימה העידה כי היא חשבה שהיא חותמת על סגירת חשבון שכן זה מה שמסר לה בעלה. סימה טענה כי מעולם לא התערבה לבעלי בעסקים שלו, ומעולם לא שאלה שאלות ולא ידעה כמה כסף יש בחשבון וכמה כסף חייבים. עוד טענה סימה כי היא למדה רק 12 שנות לימוד והיא עקרת בית וגידלה בעת ההיא את בנם, ורק לפני שנתיים התחילה לעבוד.
6. סיבה שישית, קבע בית המשפט שבשל היותה עקרת בית ובעל השכלה של 12 שנות לימוד, לא היה לה נסיון וידע בעניין משמעות מתן ערבות לקבוצה של חברות בסכומים של מליונים. לסימה לא היתה כל נגיעה לחשבונות, והיא מעולם לא נתנה הוראות שם.
7. סיבה שביעית, קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בערבה שהיא עקרת בית, לא מעורבת בעסקי בעלה, אין לה קשר לחשבונות ולא עם כורמי הבנק, והיא לא חתמה קודם לכן על ערבות, שיזמין את סימה לבנק ויביא בפניה את כל הנתונים והסיכונים ולאחר שיוודא את הסכמתה יחתים אותה על כתב ערבות. בית המשפט קבע כי לא ניתן בהינף יד להעמיס עליה ערבות לחובות של מליונם של הקבוצה שהיא לא היתה מעורבת בניהולה. הבנק גם לא בחן את יכולתה הכלכלית של סימה כערבה, והבנק ידע כי אין לה כל רכוש.
8. שמינית, בית המשפט קבע כי ביטול הערבות הינו מכוח הפרת חוב הגילוי המוטלת על הבנק. הבנק הפר את חובות הגילוי כלפי סימה, ולכן היא זכאית לביטול הערבות.
9. עוד קבע בית המשפט כי הביטול נעשה תוך זמן סביר מהמועד הבנק הגיש את התביעה וביקש לחייב את סימה כערבה לחובות.

מדובר בביטול ערבות לחובות בסך של כ-14,000,000 ₪. אין זה דבר ברור ליתן החלטה כזו.

קביעות בית המשפט משמעותיות ולטעמי מרחיקות לכת.

לקריאת פסק הדין המלא ראו (ת"א) 3079/00 תא (ת"א) 3079-00,  בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' צול ניהול פרוייקטים בע"מ ואח'.

הפוסט ביטול חתימה על ערבות הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ניתנה החלטה בבקשת חייבים בטענת פרעתי, לפיה הורתה הרשמת נעמה טלמן בולטין לסגור את תיק ההוצאה לפועל כנגד החייבים בשל כך שלא ננקטו בתיק כל הליכים שהם במשך למעלה מ-12 שנים.

החייב במקרה זה טען כי מדובר בחוב ששולם במלואו לפני שנים רבות. הכסף הועבר לעו"ד שנפטר בינתיים, ולחייב לא היו כל הוכחות לתשלום החוב בשל כך שחלפו שנים רבות.

עוד טען החייב כי הזוכה לא נקט בהליכים כלשהם בתיק מיום פתיחתו, שנת 1996, ולכן נפגעה זכותו להוכיח כי פרע את החוב.

עוד טען החייב כי עקב השיהוי, הורע מצבו  לרעה והחוב תפח מאוד. בנוסף, עיקרון ההסתמכות והוודאות נפגע שכן הזוכה לא הודיע במשך כל השנים על כך שהוא עומד על גביית החוב, והדבר מצביע על ויתור ועל זניחת זכותו של הזוכה לגבות את חובו.

טענה ייחודית שנטענה היא כי השיהוי הופך את נטל הראיה ומטיל על הזוכה את החובה להוכיח שלא זנח את זכותו.

הזוכה טען כי נטל ההוכחה היא על החייבים והם לא סיפקו כל ראיה כי החוב שולם. עוד טענו, כי החייבים ניהלו דיונים שונים ורק בשנת 2002 ניתן פסק דין סופי ושופעלו ההליכים.

רשמת ההוצאה לפועל החליטה כי ככלל, מי שמגיש טענת פרעתי, הוא שצריך להוכיח כי פרע את חובו, ונטל הראיה מוטל עליו. כלומר, במקום שבו כפות המאזניים מאוזנות, מוכרע הדין לרעת זה שמוטל עליו נטל ההוכחה (קרי החייב).

יחד עם זאת, במקרה שלנו, הזוכה לא נקט בהליכי הוצאה לפועל במשך שנים רבות, ללא הסבר משכנע, והדבר עלו לגרום להעברת הנטל לשכמו של הזוכה.

הרשמת ציינה כי עולה מהפסיקה כי מקום בו לא ננקטו כל הליכים בתיק במשך שנים, ניתן להסיק מכך על ויתור בנוגע לחוב..

במקרה של שיהוי, נקבע כי על היפוך נטל הראיה והמשמעות היא שעל הזוכה עובר הנטל לסתור את טענותיו של החייב.

הרשמת סברה כי בעניין תיק זה ובעקבות השיהוי, יש להעביר את הנטל לכתפי הזוכה, ששכן לא נשמעו כל הסברים משכנעים המבהירים מדוע לא פעל בתיק במשך שנים רבות.

הרשמת הזכירה את פסק הדין אגוזי נועם נ' בנק דיסקונט בע"מ, שם נקבע על ידי כבוד השופטת המחוזית, י. שטופמן, כי "עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית מחייב כי צד המחזיק בזכות כלפי רעהו, יפעל למימוש זכותו זו בתום לב, בגדרי עקרון תום הלב, ההולך וכובש מקום כעקרון על בשיטתנו המשפטית. חובת תום הלב אינה מצטמצמת אך ורק לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצאה לפועל או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב חולשת גם על אופן ניהולם של הליכי ההוצל"פ. עיקרון תום הלב, מחייב זוכה לפעול באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו עד קץ הימים. אמנם חוק ההתיישנות מורה כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם אין בכך לפטור את הזוכה מחובתו לחתום לסיומו של הסכסוך בין הצדדים ולפרעון החוב בתיק ההוצל"פ.

עוד נקבע כי תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש תכנית חיסכון לזוכה, אשר תמתין לו פרק זמן ממושך ללא נקיטת הליכים תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. … חובה על הזוכה לנקוט בהליכים בדרך סבירה.

עוש נכתב בפסק הדין כי עקרון תום הלב מחייב כי בית המשפט ימנע מליתן סעד לזוכה אשר ישן על זכותו ולא נקט בהליכים למימוש פסק הדין.

כאשר נטענת טענת שיהוי, יבדוק בית המשפט האם השיהוי מבטא ויתור על הזכות מצד התובע, והאם הורע מצבו של הנתבע עקב השיהוי…"

לאור האמור, קבעה הרשמת כי נוכח השיהוי נגרמו לחייבים נזקים בכך שהחוב תפח מ-89,000 ₪ ל-388,112 ₪. כעת, ובחלוף השנים החייבים מתקשים להשיג ראיות להוכיח כי החוב שולם. יתר על כן, משיהוי הזוכה ניתן ללמוד על ויתור על החוב, ומשכך הדבר, הזוכה לא עמד בנטל הראייתי לסתור את טענת החייבים.

סופו של דבר, קיבלה הרשמת את הבקשה בטענת פרעתי, והורתה על סגירת התיק.

מאמר זה נכתב על-ידי עורכת דין עפרה שפר

הפוסט חובת תום הלב של הזוכה … הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בית המשפט השלום בתל אביב ביטל ערבות של 3 נתבעים ודחה תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ כנגדם ע"ס 1,351,670 ₪ בשל הפרת חובת תום הלב ביחד עם הפרת חובת הגילוי של הבנק

פסק דין שניתן ביום 30.4.12 על ידי כבוד השופטת רביד עינת בבית המשפט השלום בתל אביב דחה תביעתו של בנק מזרחי כנגד 3 נתבעים, שהיו ערבים לחשבונות בבנק, בסכום ענק של מליון שלוש מאות חמישים ואחד אלף שש מאות ושבעים ₪
מדובר בחשבון של חברה שנפתח בשנת 2003. בשנת 2004 חתמו הערבים על כתב ערבות מוגבל לסכום של מליון ₪ להבטחת חובות החברה.

לאחר כשנה מיום חתימתם על כתב הערבות, הגיע הבנק להסדר חוב עם החייב העיקרי, ו-2 מהערבים חתמו כערבים גם במסגרת ההסדר.

אלא שהתברר כי ההסדר הופר מיד בסמוך לחתימתו, והבנק לא הודיע לערבים דבר וחצי דבר על העניין.

בשנת 2008 נפטר הבעלים של החברה לאחר מחלה קשה וכמובן נותרו חובות רבים לבנק.

הבנק הגיש התביעה בשנת 2009, כנגד החברה, בעלי המניות שלה וכנגד הערבים. כנגד חלק מן הנתבעים, שלא הגישו בקשת רשות להתגונן, ניתן פסק דין.

3 נתבעים, כולם ערבים לחובות, הגישו בקשת רשות להגן וטענו, בין היתר, כי הסדר החוב עליו חתמה החברה הופר מיד סמוך לחתימת החברה, והבנק לא טרח להודיע להם על ההפרה תוך 90 הימים מאז ההפרה, כמתחייב בחוק הערבות.

הנתבעים טענו כי הנזק שנגרם להם בשל אי הגילוי של הבנק עולה על כתב הערבות.

בית המשפט קיבל את הטענה גם לעניין הנזק וקבע כי בעל החברה היה בעל רכוש, החזיק ב-2 בתים, משאיות רכבים ומוסך. לא היה הבנק מיידע את הערבים במועד, הם היו מפעילים לחץ על החייב העיקרי כך שהיה יכול לסלק את החוב כולו.

לגבי אחד הנתבעים,שלא חתם על ההסדר חוב, נטען גם כי הבנק כלל לא מסר לו על השינויים שחלו בחיוב לו ערב, והבנק לא גילה לו שנחתם לאחר מכן הסדר פשרה, שבסופו של דבר הופר על ידי החייב העיקרי, בסמוך לחתימתו.

לאור האמור, קיבלה השופטת את גירסת הערבים וקבעה כי הבנק הפר את חובת תום הלב, וחובות הגילוי שלו כלפי הערבים, הפרות המזכות אותם בביטול הערבות, או בהפחתת הנזק שנגרם להם עקב ההפרה, ודחה את תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ (תא"ק 17245-09-09, בנק מזרחי טפחות תל אביב נ' עופות הישוב בע"מ, פורסם בנבו).

הפוסט ביטול ערבות על ידי בית משפט השלום הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.