אנא שתפו, תייגו. ישנם מקרים שבהם עזרה לאדם שהסתבך עם תביעות בנק זה פשוט הצלת חיים של ממש. אם כולנו נקרא ונשתף, אפילו אם נעזור לאדם אחד להינצל מצרה שכזו, עשינו מצווה!

לפתור את הערבים מערבותם

בית המשפט קבע: יש לפטור את הערבים מערבותם. בנק מזרחי לא גילה להם את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.
בני זוג נתבקשו לחתום על ערבות לרכישת דירה של חברים. הדירה שועבדה לטובת המשכנתא, בנוסף לערבותם. לימים, הפסיקו החברים לשלם את המשכנתא, הבנק מימש את דירת המגורים, ולאחר מכן תבע את הערבים לתשלום יתרת החוב.

בית המשפט דחה את התביעה של הבנק, וקבע שהבנק הפר את חובותיו, משכך פטורים הערבים מערבותם

לא פעם קורה מקרה שערבים חותמים בתמימות לחברים לרכישת דירה, כאשר הם משוכנעים שהדירה תכסה את החוב. לפתע הם מוצאים עצמם נרדפים על ידי הבנק, ברוב המקרים, לאחר שנים רבות שהחוב תפח, מבלי שגילו להם דבר במשך השנים, ואז הבנק דורש מהם סכומים מטורפים, וזאת לאחר מכירת הדירה.

כך קרה במקרה של בני הזוג ויקטור ואנג'ליקה סרגן. בית המשפט התייחס בחומרה להתנהלות הבנק וקבע שהבנק הפר את חובות תום הלב שלו, חובות הנאמנות והזהירות כלפי הערבים שחתמו לחוב.
השופט קבע כי בחקיקת חוקי הערבות והבנקאות, מנסה המחוקק לקבוע זכויות וחובות, שיהיה בהן לתעל את ההתחייבויות לקיום חובו של אחר, לאפיקים רצויים, חברתית וכלכלית. עוד ציין השופט הנכבד, כי את חובות תום הלב, האמון והזהירות המצופות מבנק יש לפרש בהתאם לעקרונות מתחום המשפט הציבורי, לאור פערי הכוחות בין הצדדים.

השופט ציטט דברים שנאמרו על ידי השופטת נאור, לפיהם הבנק מחוייב לפעול בתום לב, לא להטעות את הלקוח, לגלות לו כל פרט בעל חשיבות ועל הבנק לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות.
השופט קבע כי הבנק לא גילה לערבים את הפרטים המהותיים לערבותם.

כמו כן נקבע כי בעת הליכי המימוש של הדירה לא מסר הבנק כל הודעה לערבים. כתוצאה מכך הנתבעים שערבו לחוב לא ידעו שהחברים שלהם הפסיקו לשלם את המשכנתא וכי הבנק נקט כנגדם בצעד דרסטי של העמדת החוב לפרעון  מיידי ומימוש המשכנתא.

הבנק גם לא איפשר לערבים להיכנס לנעלי החייבים, ולשלם את התשלומים, ובכך למנוע את העמדת ההלוואה לפרעון מיידי

השופט קבע גם כשמכרו את הדירה, וקיבלו סך של 251,000 ₪, לא גילו לנתבעים מה היתרה של החוב. הבנק חיכה עוד 4 שנים, ורק אז פנה לערבים, ודרש מהם סכום אסטרונומי.
השופט קבע כי הבנק הפר את חובות הגילוי לאורך כל השנים, והיה עליו לדווח לערבים הנתבעים אודות ההליכים שבכוונתו לנקוט נגד הלווים ולא לחכות משנת 2001 ועד לשנת 2013, ולדרוש מהערבים סכומים מטורפים.

השופט קבע שהנזק שנגרם לערבים, הוא עצם העובדה שהבנק חייב בריבית פיגורים, ולא גילה להם שבכוונתו להעמיד את החוב לפרעון מיידי. בנוסף השופט קבע כי הפרות הבנק החלו מיד עם כריתת ההסכם, ושם הבנק לא גילה לערבים את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.

בכך הפר הבנק את חובות תום הלב הזהירות והנאמנות כלפי הערבים

משכך קבע השופט שהנתבעים הערבים הוכיחו שהבנק לא גילה להם פרטים מהותיים של הבסכם ופטר אותם באופן מלא מערבותם.

כמו כן חייב את הבנק בתשלום של 15,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.

לתשומת לב הקורא: העמדת חוב לפרעון מיידי, משמעו שמבטלים את תנאי ההלוואה והתשלומים שנקבעו על פיה, ודורשים את כל החוב לתשלום מיידי, כאן ועכשיו. במצב דברים זה החוב צובר ריבית פיגורים, והלווה בדרך כלל לא יכול לפרוע את החוב מיידי, ולכן זה ישר הולך להליכים דרסטיים כנגד החייבים והערבים.

אז רגע לפני שאתם רצים לשלם, בדקו

האם הבנק פגע בזכויותיהם, והפר את החובות המוטלות עליו מכוח הדין, ואתם עשויים להיות מופטרים מערבותכם.

פסק דין ת"א 38114-10-13, ניתן במאי 2017, על ידי כבוד השופט אורי גולדקורן.

הפוסט יש לפתור את הערבים מערבותם. נקודה. הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

ובכן, זה ממש. אבל ממש לא כך

הסיפור המדהים והמעודד של בחור שחתם ערבות הינו הוכחה לכך ומקור השראה לכל מי שהסתבך עם המערכת הבנקאית ולכל מי שהבנק תובע אותו בגין חתימת ערבות. אז אל תותרו. יש מה לעשות גם כנגד בנקים או תאגידי ענק.

פשוט חוצפה…

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, הגיש תביעה נגד הבחור שלנו שחתם ערבות כערב יחיד. כבוד השופטת הדס פלד בבית המשפט בתל אביב, דחתה את התביעה של הבנק כנגד הבחור שלנו והוכיחה שוב שיש מה לעשות כנגד האטימות וההפקרות של הבנקים.  השופטת קבעה כי הבנק לא העמיד את הנתבע על כל הפרטים הנדרשים בזמן שהוא חתם על הערבות ושהיו רלוונטיים עבור הבחור שלנו בכדי שיוכל להעריך את הסיכון שנטל על עצמו ולקבל החלטות בהתאם. ולכן, למעשה הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו. איזה יופי..איזה כיף כשהצדק מנצח

זה הסיפור.. יצחק שהינו עצמאי ובעל עסק קטן, היה זקוק לאשראי לצורך ניהול תזרים המזומנים של העסק. תחילה, הבנק ביקש מיצחק שיעמיד בטוחות לצורך קבלת האשראי. יצחק ביקש את עזרת אחיו נתנאל וזה חתם על ערבות מוגבלת של עד 100000 ₪

לאחר תקופת מה, יצחק החל לחרוג ממסגרת האשראי ועם הזמן החריגות הפכו להיות עניין קבוע. לכן, פנה הבנק ליצחק וביקש לשנות את מבנה האשראי ולתת לו הלוואה. לצורך כך, הבנק דרש מיצחק שהינו החייב העיקרי להגדיל את ערבותו של אחיו נתנאל.

בואו נעצור רגע את הסיפור ונסביר

אני רוצה להסביר לקוראים דבר חשוב שלא כל כך קשור לסיפור שלנו או לנושא הטעיית ערבים. הסבר קצר זה בהחלט יכול לעזור לערבים עתידיים או לבעלי עסקים.

ובכן, המרת מסגרת אשראי להלוואה הינה דבר שכיח אותו מציע הבנק בעיקר לבעלי עסקים קטנים בכדי לפתור את החריגות ממסגרת האשראי המקורית. פעולה זו, עלולה להכביד מאוד על התנהלות העסק בגלל שבניגוד למסגרת אשראי שהיא בפורמט של "אשראי עומד", ושעליו צריך לשלם את הריבית בכל רבעון, הלוואה למעשה יורדת בכל חודש. לכן, על בעל העסק לייצר את סכום ההחזר כתוספת לרווח העסקי שלו. שאחרת, מהר מאוד אפשר להיקלע לקשיים בתזרים המזומנים של העסק. ומכאן, הדרך להסתבכות בתביעה מצד הבנק יכולה להיות קצרה מאוד.

לכן, אם מנהל הבנק מציע לכם פתרון של המרת מסגרת האשראי להלוואה, אל תמהרו להסכים. אלא אם כן בדקתם ווידאתם שהעסק יוכל לעמוד בהחזרים הכוללים. טעות שכזו יכולה לעלות לכם ביוקר.

אתם מתכוונים לחתום ערבות? תבדקו…

כשאתם חותמים ערבות בנקאית, מטרתכם היא לעזור לחבר או למישהו מהמשפחה. יפה מאוד על הרצון הטוב, אבל אל תשכחו שיש לכם אחריות גם כלפי עצמכם. לכן, השקיעו בבדיקה לפני קבלת ההחלטה לחתום ערבות למישהו. בדקו את מצב העסק שלו מיועדת ההלוואה וודאו שהעסק אכן יוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה מבחינת התזרים החודשי שלו. שאחרת, אתם עלולים למצוא עצמכם בצרות.

או ש.. אתם כבר חתומים ערבות?

ולאלו שכבר חתמו ערבות ונמצאים בבעיה, דעו לכם שגם במצב שבו הטעות נעשתה, יש המון פתרונות ויש הרבה מאוד מה לעשות. עדיין ניתן לבטל את הערבות במקרים מסוימים כמו במקרה הדומה לסיפור שלנו שבו הבנק לא עמד בחובת הגילוי ומסר את כל המידע הנדרש לערב בכדי שזה יוכל לקבל החלטה אחראית.

יש חובה על הבנק לתת פרטים לערב לגבי תפקוד החשבון והאם יש סימנים לכך שהעסק במצוקה או שבעל החשבון אינו מצליח לעמוד בהתחייבויות שלו.

ונחזור לבחור ולסיפור שלנו

לטענת נתנאל שהינו הערב, הבנק שביקש לשנות את סכום הערבות, הציג בפניו את הדרישה לחתימה חוזרת על הערבות כעניין טכני בלבד. נתנאל חתם על הערבות החדשה בסניף בירושלים ולא נאמר לו שמדובר בחשבון בעייתי. מה שהבנק כן סיפר לנתנאל זה שאחיו הינו לקוח ווי.איי.פי. מועדף שנדרש להגדיל את הערבות.

ביצוע החתימה פיזית נעשה בסניף בפתח תקווה וגם שם לא נאמר לו דבר לגבי בעיתיות החשבון. אלא, הסבירו לו שהגדלת הערבות נועדה להחרבת הפעילות בחשבון לצורך הגדלת פעילות העסק ומטבע הדברים ניתן להבין מכך שאין כל בעיה בחשבון של אחיו יצחק.

יישר כוח לכבוד השופטת

בסופו של סיפור הערבות, השופטת קבעה כי מניתוח הראיות ניתן ללמוד שהבנק לא עמד בחובות המוטלות עליו על פי חוק הערבויות שכותרתו היא "חובת הגילוי" שהרי לא בכדי רצה המחוקק להגן על הערבים והטיל על הבנק אף חובות גילוי מוגברות בכדי למנוע ניצול תמימותם ורצונם הטוב של אנשים. במיוחד בדומה לבנקים שמחתים ערב על טופס ובו הדברים החשובים נאמרים באותיות קטנות.

אני מדברת הרבה מידי?

טוב. אסכם. הצעתי לכל בעל עסק. ראשית, אל תסכימו באופן אוטומטי להמיר מסגרת אשראי להלוואה אלא אם כן אתם בטוחים שהרווחים בעסק יכולים לשאת את ההחזרים החודשיים. והצעתי למי שמעוניין לחתום ערבות, לפני שאתם חותמים על ערבות, בדקו את מצב החשבון, בדקו את היכולות של העסק ותזרים המזומנים שלו וודאו שהעסק אכן יכול לעמוד בתשלומים ושלחשבון אין בעיות. והצעתי לערבים שכבר חתמו, או לערבים שנתבעים על ידי הבנק, דעו שקיימות הרבה נסיבות שבגללם ניתן לבטל את הערבות לחלוטין.

ובכלל. מניסיוני, נושא ערב יחיד מלווה בלא מעת מקרים של הפרות בוטות מצד הבנקים. כך שאם כבר נקלעתם לצרה, בדקו אם הופרו נגדכם חובות הגילוי לרבות דרישת ריביות מחוב של ערב יחיד שהיא נמוכה אף היא. ואם כן, יש הרבה מה לעשות והסיכוי להציל אתכם מהצרה הינו גבוהה.

הפוסט חתמתם ערבות? לפעמים, יש צדק הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

סימה, אשתו של אלי, חתמה על ערבות במסגרת הסדר חוב לקבוצת חברות של בעלה, במליוני שקלים. בחשבונות בנק שונים שנוהלו בבנק מזרחי סניף גבעתיים.

היה מדובר באשראים גבוהים שהעניק הבנק לקבוצת החברות. חשבונות שהבנק ניהל במחלקת אשראים מיוחדים שלו, שם הסיכון הבנקאי גדול יותר, ומעבר לסמכויות מנהל הסניף.

לאחר מספר שנים, החליט הבנק לסיים את יחסיו השוטפים עם הלקוחות, ולערוך הסדר חוב בו אירגן ופרס את החובות של החברות. במסגרת הפריסה דרש בנק מזרחי טפחות בע"מ מאלי להחתים את אשתו לחובות החברה, חובות העבר וחובות עתידיים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את ערבותה של אשת הבעלים חרף העובדה שאינה ערבה יחידה ממספר טעמים.

1. בית המשפט קבע כי הבנק הפר את חובות גילוי מוגברות, להן הוא כפוף לאור מעמדו המיוחד בחיי הכלכלה והמסחר, ועליו לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות שניתן ולסיכונים הכרוכים בו. עוד הדגיש בית המשפט את דבריה של כבוד שופטת בית המשפט העליון חיות מרים, כי במישור היחסים שבין הבנק לערב קיימים פערים משמעותיים ומובנים של נסיון ומידע המצדיקים הטלת חובות גילוי ואי הטעיה ברמה מוגברת על הבנק כלפי הערבים." עוד צויין את שנאמר בפסיקה כי לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו ונסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות . לעומת זאת, הערב, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו במתן הערבות, וקשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב. הבנק עשוי באמצעים שפוטים למנוע נזק שעשוי להיגרם לערב הבנק חייב לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו של הבנק.
2. טענה שניה שנטענה היא כי הבנק לא קיים את חובות הגילוי כלפי סימה החתומה בהסכם החוב כערבה  שכן הבנק לא מסר לסימה עותק מן ההסדר, ואף אחד לא הסביר לה שהיא חותמת על ערבות לחוב קיים של שלושה מליון שח, איש מהבנק לא נפגש איתה, לא הסביר להאת הנתונים על מצב החברות, והסיכונים הכרוכים בחתימתה. כמו כן הבנק לא הוחתמה על כתב ערבות נפרד ולא נמסרה לה הודעה בעניין גילוי מידע לערב. בית המשפט קבע כי הבנק לא גילה לסימה את הנתונים באשר לגורמי הסיכון שהיו מצויים בידיו בעניין ההתנהלות העסקית של החברות.
3. בית המשפט קבע כי אף על פי שסימה הוחתמה בפני עורך דין חיצוני, שאינו מטעם הבנק, לא מספיק, שכן עורך הדין הצהיר שלא הסביר לה דבר מלבד שאימת את חתימתה.
4. סיבה נוספת היא כי סימה לא הוחתמה על כל עמוד בהסכם, לעומת ערבים אחרים, וערבותה היתה בדף פנימי בהסכם, והיא הוחתמה רק על עמוד אחרון.
5. סימה העידה כי היא חשבה שהיא חותמת על סגירת חשבון שכן זה מה שמסר לה בעלה. סימה טענה כי מעולם לא התערבה לבעלי בעסקים שלו, ומעולם לא שאלה שאלות ולא ידעה כמה כסף יש בחשבון וכמה כסף חייבים. עוד טענה סימה כי היא למדה רק 12 שנות לימוד והיא עקרת בית וגידלה בעת ההיא את בנם, ורק לפני שנתיים התחילה לעבוד.
6. סיבה שישית, קבע בית המשפט שבשל היותה עקרת בית ובעל השכלה של 12 שנות לימוד, לא היה לה נסיון וידע בעניין משמעות מתן ערבות לקבוצה של חברות בסכומים של מליונים. לסימה לא היתה כל נגיעה לחשבונות, והיא מעולם לא נתנה הוראות שם.
7. סיבה שביעית, קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בערבה שהיא עקרת בית, לא מעורבת בעסקי בעלה, אין לה קשר לחשבונות ולא עם כורמי הבנק, והיא לא חתמה קודם לכן על ערבות, שיזמין את סימה לבנק ויביא בפניה את כל הנתונים והסיכונים ולאחר שיוודא את הסכמתה יחתים אותה על כתב ערבות. בית המשפט קבע כי לא ניתן בהינף יד להעמיס עליה ערבות לחובות של מליונם של הקבוצה שהיא לא היתה מעורבת בניהולה. הבנק גם לא בחן את יכולתה הכלכלית של סימה כערבה, והבנק ידע כי אין לה כל רכוש.
8. שמינית, בית המשפט קבע כי ביטול הערבות הינו מכוח הפרת חוב הגילוי המוטלת על הבנק. הבנק הפר את חובות הגילוי כלפי סימה, ולכן היא זכאית לביטול הערבות.
9. עוד קבע בית המשפט כי הביטול נעשה תוך זמן סביר מהמועד הבנק הגיש את התביעה וביקש לחייב את סימה כערבה לחובות.

מדובר בביטול ערבות לחובות בסך של כ-14,000,000 ₪. אין זה דבר ברור ליתן החלטה כזו.

קביעות בית המשפט משמעותיות ולטעמי מרחיקות לכת.

לקריאת פסק הדין המלא ראו (ת"א) 3079/00 תא (ת"א) 3079-00,  בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' צול ניהול פרוייקטים בע"מ ואח'.

הפוסט ביטול חתימה על ערבות הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

בית המשפט השלום בתל אביב ביטל ערבות של 3 נתבעים ודחה תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ כנגדם ע"ס 1,351,670 ₪ בשל הפרת חובת תום הלב ביחד עם הפרת חובת הגילוי של הבנק

פסק דין שניתן ביום 30.4.12 על ידי כבוד השופטת רביד עינת בבית המשפט השלום בתל אביב דחה תביעתו של בנק מזרחי כנגד 3 נתבעים, שהיו ערבים לחשבונות בבנק, בסכום ענק של מליון שלוש מאות חמישים ואחד אלף שש מאות ושבעים ₪
מדובר בחשבון של חברה שנפתח בשנת 2003. בשנת 2004 חתמו הערבים על כתב ערבות מוגבל לסכום של מליון ₪ להבטחת חובות החברה.

לאחר כשנה מיום חתימתם על כתב הערבות, הגיע הבנק להסדר חוב עם החייב העיקרי, ו-2 מהערבים חתמו כערבים גם במסגרת ההסדר.

אלא שהתברר כי ההסדר הופר מיד בסמוך לחתימתו, והבנק לא הודיע לערבים דבר וחצי דבר על העניין.

בשנת 2008 נפטר הבעלים של החברה לאחר מחלה קשה וכמובן נותרו חובות רבים לבנק.

הבנק הגיש התביעה בשנת 2009, כנגד החברה, בעלי המניות שלה וכנגד הערבים. כנגד חלק מן הנתבעים, שלא הגישו בקשת רשות להתגונן, ניתן פסק דין.

3 נתבעים, כולם ערבים לחובות, הגישו בקשת רשות להגן וטענו, בין היתר, כי הסדר החוב עליו חתמה החברה הופר מיד סמוך לחתימת החברה, והבנק לא טרח להודיע להם על ההפרה תוך 90 הימים מאז ההפרה, כמתחייב בחוק הערבות.

הנתבעים טענו כי הנזק שנגרם להם בשל אי הגילוי של הבנק עולה על כתב הערבות.

בית המשפט קיבל את הטענה גם לעניין הנזק וקבע כי בעל החברה היה בעל רכוש, החזיק ב-2 בתים, משאיות רכבים ומוסך. לא היה הבנק מיידע את הערבים במועד, הם היו מפעילים לחץ על החייב העיקרי כך שהיה יכול לסלק את החוב כולו.

לגבי אחד הנתבעים,שלא חתם על ההסדר חוב, נטען גם כי הבנק כלל לא מסר לו על השינויים שחלו בחיוב לו ערב, והבנק לא גילה לו שנחתם לאחר מכן הסדר פשרה, שבסופו של דבר הופר על ידי החייב העיקרי, בסמוך לחתימתו.

לאור האמור, קיבלה השופטת את גירסת הערבים וקבעה כי הבנק הפר את חובת תום הלב, וחובות הגילוי שלו כלפי הערבים, הפרות המזכות אותם בביטול הערבות, או בהפחתת הנזק שנגרם להם עקב ההפרה, ודחה את תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ (תא"ק 17245-09-09, בנק מזרחי טפחות תל אביב נ' עופות הישוב בע"מ, פורסם בנבו).

הפוסט ביטול ערבות על ידי בית משפט השלום הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.