סיפורה של חייבת צעירה שהלכה והסתבכה

גברת מקסימה הגיעה אלי בבקשה נואשת שהגיעה דרך לקוח אחר שלי לסייע לה במצב הכלכלי הקשה אליו היא נקלעה. היא נישאה בגיל צעיר, חסרת ניסיון, וכבר בתחילת הנישואין הם התקשו לגמור את החודש. החובות החלו להצטבר במהירות. אלו לא היו חובות גדולים אלא חובות יומיומיים קטנים יותר כמו תשלומים לעירייה, חשבונות בסופרמרקט, חשמל, טלפונים ועוד כל מיני חיובים וחשבונות בסכומים של מאות שקלים.

השיקים שהזוג הצעיר חילק כדי לכסות את ההוצאות התחילו לחזור ללא כיסוי וכך החל מגדל הקלפים לקרוס. הנושים לא היססו והגישו את השיקים למימוש וגבייה בהוצאה לפועל. כך התחילו הליכי גבייה קשים ולא נעימים נגדם כגון עיקולי מיטלטלין ופקודות מאסר שהכניסו אותם ללחצים ודאגות. החיים הפכו להיות לחוצים ולא נעימים באופן שחלחל גם לזוגיות הטרייה שלהם והחל לפגוע ביסודות הקשר הזוגי שבנו יחד בתחילת דרכם המשותפת.

סיפורה הוא תזכורת כמה חשוב ללמוד לנהל נכון את הכלכלה המשפחתית מההתחלה וכיצד החלטות פיננסיות בלתי זהירות עלולות להוביל לקשיים משמעותיים בעתיד וממש להרוס חיים שלמים.

הלקוחה הצעירה הרגישה שהיא מאבדת שליטה על המצב ועל חייה והגישה בקשה לאיחוד תיקים.

אוי.. איחוד תיקים זה לא תמיד הפתרון

לא אלאה אתכם במסע הייסורים ועוגמת הנפש אותה עברה הגברת המקסימה והצעירה. אבל בקצרה, היא התגרשה מבעלה ולא התחתנה שוב, היא הספיקה להביא לעולם בת אחת בלבד ובמשך שנים רבות חיה בבושה, לחץ ואימה.

חייה נהרסו כבר בצעירותה. הבושה והפחד סירסו אותה, היא איבדה את בטחונה העצמי, הרגישה אשמה והסתתרה מהחיים הטובים. כל דפיקה בדלת הקפיצה לה את הלב, היא לא ניהלה חשבון בנק והיתה מוגבלת בדברים נוספים, עבדה בעבודות מזדמנות ולא הצליחה לשקם את חייה או להגיע למצב של יציבות. 

כמה עצוב, כמה מיותר. חובות זה לא סוף החיים

לא יאמן אבל כך היא הגיעה לגיל 60 תוך חיים אומללים של בושה וחרדה מתמשכת. מאז שהתגרשה, חייה קפאו והיא פשוט התרגלה לחיות באומללות המתמדת הזו, כאילו אין דרך אחרת. בכל הזמן הזה, החובות רק הלכו ותפחו, והגיעו למימדים מפלצתיים שכבר אי אפשר להתעלם מהם.

טבעם של חובות שהם גודלים ומתעצמים.

מכר של אותה הגברת הגיע אלי בנושא אחר לחלוטין. בעניין תביעה כנגד בנק הפועלים. שוחחנו ותוך כדי שיחה, הוא סיפר לי את סיפורה העצוב של הגברת הזו וביקש ממני לבדוק אם אני יכולה לעזור לה. הוא אפילו הציע לשלם את שכר הטרחה עבורה.

כמובן שמייד הזמנתי אותה לפגישה.

הייתי כולי חדורת מוטיבצייה לעזור. וכשהיא נכנסה אלי למשרד ראיתי שהלקוח שלי לא הגזים. היא באמת היתה גברת מקסימה ויפה. אבל גם ממני היא התביישה והתקשתה להיפתח ולספר את העניין.

כמובן שהשתמשתי בנסיוני בכדי לעודד אותה ולהרגיש בנוח לספר לי את כל הפרטים. דברים קשים קורים לנו בחיים. והצעתי לה לעשות כל שביכולתה לנסות לגייס כספים מבני משפחה, מכריה או כל מי שיוכל לעזור, על מנת להציל את המצב.

לשמחתנו, בתה שהפכה לבוגרת ושיקמה את עצמה, הציעה בעקבות המלצתי, לקחת הלוואה מהבנק שלה, ובאמצעות עזרה זו, ועזרה קטנה מהאם, הצלחתי להגיע להסדרים טובים עם כל הנושים ולסגור את הנושא בסכומים קטנים יחסית לחוב. זאת בשילוב תוכנית להמשך החזירו את התקווה והחיוך לחייה והיא יצאה מפגישתנו האחרונה לחיים חדשים מלאי תקווה.

הסדר חוב שבו כולם מרוויחים

לאחר סדרה של פגישות ושיחות שקיימתי עם הנושים תוך ניצול קשרי ונסיוני, הצלחתי להגיע איתם להסכמות. ככה גם הנושים הסכימו וקיבלו חלק קטן מהכספים שכבר היו אבודים, והלקוחה סוף סוף יצאה לחיים חדשים בגיל 60.

שימו לב, הטעות שהחלה את הרס חייה היה בצעירותה כשהיא פנתה לפתרון של איחוד תיקים. במקרה כמו שלה, אני בהחלט לא הייתי מעוניינת להתחיל איתה הליך של חדלות פרעון/פשיטת רגל, שכן מצד אחד אין לה נכסים, ומצד שני הדבר יכתים אותה לחייה הנותרים. זאת בנוסף לעובדה שבמקור החובות שלה היו מזעריים והסתכמו באלפי שקלים בודדים. חובותיה של הגברת לא היו גדולים, אלא יש תיקים רבים והלקוחה לא ידעה איך לצאת מהמצב המבורדק אליו נקלעה והרגישה בילבול ואיבוד שליטה. יש פתרונות יציבים ונכונים לכל מצב. וכשאני בודקת לגבי הפתרון הנכון ביותר עבור לקוחותיי, אני מתחשבת גם במצבם הנפשי ומשתדלת להימנע עד כמה שאפשר מפתרונות שאומנם יעזרו בטווח הקצר אבל יגבילו ויכתימו את שמו של הלקוח בטווח הארוך.

לסיכום:

כמובן שהטראומה לא עוברת כל כך מהר, והפחד עדיין נשאר. לוקח זמן עד שהאדם שחי כל כך הרבה שנים במצוקה רגשית מבין שהחיים חזרו למסלולם, אבל כל מקרה כזה מבחינתי זה נס, והצלת חיים וזהו ייעודי.

אני שמחה לעזור לכך אדם שנקלע להסתבכויות כספיות, עושה איחוד תיקים, ומעדיף להישאר במצב הזה בגלל פחד וחוסר ידע שניתן לפתור בעיות כספיות. תמיד יש פתרונות. אסור להיכנס למצב של ייאוש ובושה.

אז אם חלילה נקלעת למצב כזה או דומה, או שאתה מכיר מישהו, פנה אליי. אשמח לבדוק את עניינך, למצוא פתרון נכון להוביל אותך לדרך חדשה של תקווה וצמיחה.

הפוסט מוגבל באמצעים? צא לדרך חדשה. עכשיו! הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.

רוצים לחיות כמו בני אדם, לצאת מהחובות? אז תעשו כבר משהו עם זה.

אל תהיו כמו אלו שמזניחים ודוחים. ככל שתטפלו בבעיה מוקדם יותר, תגיבו בזריזות, הסיכוי למזער נזקים ולהגיע לפתרון יציב ומסודר שיאפשר לכם חיים גדל יותר והבעיה נראית תחת שליטה.

אם יש לכם חובות ישנים, אתם באיחוד תיקים, וממשיכים לשלם את צו החיוב במשך שנים רבות, אתם בעצם נמצאים בסוג של כלא בגודל המדינה, יכולים לנוע בגבולותיה בלבד, ונמצאים בדאגות ופחד מתמיד מאימת העיקולים והנושים. ועל כל זה נוסיף את כבודך העצמי, והבושה. חשוב לי להעביר לכם מסר במאמר הזה. והמסר הוא

יש מה לעשות. מה שחשוב הוא להתחיל ולפעול כעת.

אז יללא. הגיע הזמן לפעול, לטפל ולהסיר את העננה הכבדה הזו מחייכם. יש חיים אחרי החובות. אל תדחו, אל תמתינו, התחילו לפעול עכשיו.

במשך שנים רבות, אני מטפלת בלקוחות שמגיעים עם הסתבכויות וחובות רבים, הסכומים לא תמיד גבוהים, אך עם המון תיקים שונים בהוצאה לפועל. בעבר, ניתן היה להיכנס למסלול שנקרא ״מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים״, הליך זה איפשר לאנשים להיכנס למסלול תשלום סכום קטן כל חודש. אבל פתרון זה היה פתרון של שקט מדומה. במשך שנים, הם נאלצו להסתיר את זהותם מבושה ופחד מפני הנושים. אין להם כרטיס אשראי, אין להם חשבון בנק, הם לא יכולים לצאת מן הארץ, מוגבלים בבנק, בקיצור הופכים להיות צל ללא פנים. אנשים ללא זהות גלויה, הם חיים בתחושות נוראיות ונאלצים להסתיר את עצמם מהפחד שמא יגלו שהם חייבים כסף. הבושה מלווה אותם כל הדרך.

אספר לכם על כמה מקרים אמיתיים ומרגשים בהם טיפלתי והחזרתי אנשים למסלול החיים, כשהם לא מפסיקים להודות לי על כך.

הסיפור הראשון הוא של הדסה (שם בדוי).

הדסה נישאה בגיל צעיר מאוד עם גבר שזמן קצר לאחר שנישאו, התדרדר והתמכר לסמים. הם היו במצב כלכלי קשה. זה הגיע למצב בו לא היה להם מה לאכול. ממש ככה. היא רכשה דברי אוכל, שילמה עבור קופת חולים, תשלומי בית ספר, ארנונה ועוד וכשהמשכורת לא הגיעה, השיקים חזרו. הדסה לא עמדה עוד בחובותיה ובמצב הקשה והתגרשה מבעלה. וכך היא נותרה עם תיקי חובות פתוחים במשך שנים רבות. היא התייעצה עם חברים קרובים מה לעשות ופעלה לעשות איחוד תיקים. היא שילמה במשך שנים את צו החיוב ובכך היא קנתה שקט זמני ומדומה מפני הגעה של הוצאה לפועל, צוי מעצר, צוי הבאה, עיקולי מטלטלין ועוד. אבל חייה לא היו חיים. היא חייה בבושה, הסתרה והרגשת אשמה והחובות תפחו עוד ועוד.

הדסה הגיעה אלי בגיל 55, כמעט 30 שנה שהיא חיה במעגל הזה של הרגשת אשמה, בושה והסתרה. החובות שטפחו והגיעו למימדים עצומים נתנו את ההרגשה שאין תקווה ואין מזור למצב אליו היא נקלעה. לאחר מחקר ובחינת כל מרכיבי החובות והמצב שלה, הצעתי להדסה להיכנס להליך חדלות פרעון. היא נרתעה מלעשות שינויים ולקח לי כשנתיים לשכנע אותה שזו הדרך והיא הסכימה לנסות.

תוך זמן די קצר הצלחנו להביא לה הפטר והדסה הפכה לאדם חופשי וחייה השתנו לטובה מקצה לקצה. תחילה, כשקיבלה את ההפטר, לא האמינה שהיא יכולה לקבל כרטיס אשראי, לפתוח חשבון, לצאת מן הארץ ועוד. היום לאחר שהשתחררה מהטראומה, כל פעם שהיא עושה את הפעולות הפשוטות הללו, היא שולחת לי אס אם אס, שהיא לא תשכח איך הצלתי אותה מעצמה, ואיך החזרתי לה את הכבוד והחופש להם חיכתה למעלה מ-30 שנה.

סיפור נוסף על עזר.

עזר התחתן, הקים משפחה, הוא החליט להיות עצמאי והקים עסק קטן. לאחר מספר שנים בהם המזל לא האיר לו פנים, עזר נקלע למצב של הסתבכויות וחובות. גם הוא נשאר בהליך איחוד תיקים למעלה מ-30 שנים, חייו לא היו חיים. כולו מבוייש וחי בהרגשה שחרב עליו עולמו.

לאחר שעזב את עסקי הבניה כעצמאי, אסף את כל נסיונו המקצועי, ועבד כשכיר בבתחום הבניה. הנסיון הרב זיכה אותו במשכורות ״שמנות״, אך עדיין היה צריך להתבייש שאינו יכול להחזיק כרטיס אשראי, לפתוח חשבון בנק, לטייל מידי פעם בחו״ל. כשהגיע לגיל 60, ילדיו הודיעו לו שלכבוד יום הולדתו, הם רוצים לקחת אותו לטיול ליוון. אבל הוא לא יכול היה לצאת מהארץ וזה היה הטריגר שגרם לו לפנות אלי ולחפש פתרונות למצב. תוך זמן לא רב עזר קיבל את הפטר המיוחל, ומאז הצליח לשקם את עצמו ואת הביטחון העצמי שלו, הוא התחיל להבין את הערך שלו מול רעייתו וילדיו וחייו חזרו למסלול של חיים נפלאים ומלאים. במקרים אלו ההשלכות קשות מבחינה רגשית ולוקח זמן לצאת מהמצב הרגשי אחרי ההפטר, אבל זה קורה, והחיים מתחילים להיות מלאי שמחה ולאט לאט מחלחלת ההבנה שאתה אדם חופשי.

וסיפור אחרון להיום, הוא על שרית,

אביה של שרית פתח עסק על שמה כשהיתה בת 18, וכחלק מהניהול השוטף של העסק, האבא חילק שיקים. העניינים החלו להסתבך כשאבא הלך לעולמו והותיר אותה עם חובות מטורפים.

שרית הגיעה אלי בגיל 44. כבר לאחר שיחה ראשונית והכרת מצבה, הבנתי ששרית שילמה מחיר אישי כבד עוד יותר מעבר לחובות הכספיים. שרית לא הצליחה להרות במשך שנים, והפחד מפני הנושים שיתק אותה. כל טלפון זר היה מפחיד מבחינתה, שכן היא מעולם לא מייצרת חובות. שרית הגיעה אלי במצב של שבר כלי ממש. במקרה שלה העדפתי לעשות הסדרי נושים פרטניים, והצלחנו להוציא אותה בהסדרים מעולים, וככה נפטרה מחובות. עברו כבר שנים מאז, אנחנו עדיין בקשר ואין הזדמנות שהיא לא מוצאת לנכון להודות לי.

לסיכום:

אני מבחינתי, מרגישה שהצלתי נשמות בישראל. זו עבודה שהיא שליחות וזה הייעוד שלי, משקמת את החייבים ועוזרת להם לחזור למסלול חיים תקין. הדבר נכון במיוחד לאנשים שהצליחו מבחינה מקצועית להשתקם, והפחד מהחובות מקפיא אותם והם עוצרים את התפתחותם ולא יוצאים לחיים חופשיים. אני משתפת את הסיפורים האלו בכדי לעורר השראה באלו שמצבם הכלכלי הסתבך. ברוב המקרים אנשים חושבים שהמצב הינו גזרת גורל ואין להם אפשרות לשנות ולשפר את חייהם אבל זה לא כך. יש הרבה פתרונות ויש הרבה מה לעשות. כל שצריך הוא לפעול ולא לדחות.

אז אם אתם סוחבים חובות, ישנים או חדשים, לנו יש פתרונות מיוחדים, שונים, ולפעמים רגילים, לעזור לכם לצאת מהמצב הקשה בו אתם נמצאים.

צרו קשר ונבחן את המקרה הספציפי שלכם, אשמח להקשיב ולייעץ, ואף לטפל בתיק ולהוציא אתכם לדרך חדשה.

הפוסט יש לך חובות מעיקים? יש מה לעשות. הופיע לראשונה ב-עורכת דין עפרה שפר.