כיף שהצדק מנצח

כבוד השופטת בבית המשפט בתל אביב, הדס פלד, בתא"ק (ת"א) 57190-03-11 דחתה תביעה של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ כנגד ערב יחיד וקבעה כי הבנק לא העמיד את הנתבע על הפרטים שבידיעתו ושהיו רלבנטיים לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו, ומשכך, קבעה, הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו.

וזהו סיפור המקרה:
יצחק היה בעל עסק ונטל אשראי מהבנק. תחילה, ביקש הבנק מיצחק כי יעמיד בטוחות, ולצורך כך, חתם לו אחיו נתנאל על ערבות מוגבלת בסכום של 100,000 ₪ להבטחת מסגרת האשראי.

לאחר מכן, כשחרג יצחק ממסגרת האשראי באופן קבוע, ביקש הבנק לשנות את מבנה האשראי ולהעמיד לו הלוואה. הבנק דרש מיצחק החייב העיקרי, להגדיל את ערבותו של אחיו בפעם השניה.

אני מוצאת לנכון לעצור רגע אחד, ולהסביר לקוראים עניין שלא קשור לפסק הדין באופן ישיר ולנושא הטעיית הערבים, אלא סוגיה שעל הערבים העתידיים ובעלי עסקים, שהינם בעלי החשבון: המרת מסגרת אשראי להלוואה, עלולה להכביד מאוד על ההתנהלות העסקית, שכן, בניגוד למסגרת אשראי שהיא בעצם "אשראי עומד", לגביו נדרש לשלם רק את הריבית בכל רבעון, הלוואה "יורדת" כל חודש, ולכן, יש לקחת בחשבון, שעל בעל העסק לייצר את סכום ההחזר כתוספת לרווח העיסקי, שאם לא כן, מהר מאוד ייקלע לקושי תזרימי.

למשל, אם ממירים לכם את מסגרת האשראי להלוואה בסכום של 150,000 ש"ח, העסק צריך לייצר מעבר לרווחים החודשיים שלו, גם את תשלום החזר ההלוואה, בערך 60,000 ₪ בשנה כתוספת לרווח, שאם לא כן, יקלע בעל העסק לקושי תזרימי, והדרך לתביעה בנקאית זריזה. לכן, רצוי, שאם מנהל הבנק מציע לכם המרה שכזו, אל תמהרו להסכים, אלא אם כן העסק שלכם יוכל לעמוד בהחזרים.טעות כזו יכולה לעלות לכם ביוקר, וראוי כבר בשלב ההצעה לדחות אותה ולהימנע מהמרה זו אם אין יכולת לעמוד בהחזר מבחינת הרווח העיסקי.

סיכומו של דבר: אני מציעה לערבים העתידיים, בטרם תחתמו על ערבות, תוודאו האם העסק עליו אתם אחראים, יכול לעמוד בהחזרי ההלוואה מבחינה עסקית? האם הוא מייצר הרווחים כנדרש? אחרת, תמצאו עצמכם בפני שוקת שבורה.

ולאלה שכבר חתמו ונמצאים בבעיה אמשיך לספר, שגם במצב שהטעות נעשתה, עדיין ניתן לבטל את הערבות, מקום שבו הבנק הסתיר מידע, שאם היה מספר אותו, הערב לא היה מסכים לחתום.

יש חובה על הבנק ליידע את הערב בדבר התפקוד של החשבון, והאם יש סימנים לכך שהעסק במצוקה, ו/או שבעל החשבון אינו מצליח לעמוד בהתחייבויות שלו.

ונחזור לסיפור המקרה בפסק הדין:
לטענת הערב, נתנאל, הבנק טען כי חתימתו על הערבות נדרשת כשינוי טכני בלבד, נתנאל חתם על הערבות בסניף בירושלים, ולא נאמר לו שהחשבון בעייתי אלא שאחיו הינו לקוח VIP. כשנדרש להגדיל את הערבות, חתם בפתח תקווה, וגם במקרה זה לא נאמר לו דבר, אלא הסבירו לו שהגדלת הבטוחה נועדה להרחבת הפעילות ומטבע הדברים ניתן היה להבין כי אין בעיה בחשבון.

הבנק לא גילה לו כי כבר במועד הערבות הראשונה יכול היה הבנק להגיש תביעה כנגד אחיו, ושהתנהלותו לא תקינה, והוא בחריגות תמידיות. עוד נודע כי סמוך להפרת ההסכם עי ידי הבנק נקרא יצחק לפגישה בה נמסר לו כי אם ברצונו להמשיך ולהתנהל על פי המסגרת שאושרה עליו להעמיד ערבים אחרת המסגרת תוקטן. מנהל הסניף הסביר ליצחק כי זהו צעד טכני. לאור הסבר זה פנה יצחק החייב העיקרי לאשתו ואחיו על מנת שיחתמו. יצחק טען כי לא היה מערב את אחיו ואשתו אילולא הבנק התחייב להמשיך ולהעמיד את המסגרת.

בדיעבד הסתבר כי הסיבה האמיתית לדרישת הבנק נועדה לשפר את מצבו בתביעה אשר הוגשה חודשים ספורים לאחר החתמת הערבים, ועל אף שלא חל כל שינוי באופן שהתנהל החשבון.

כבוד השופטת הדס פלד קבעה כי ניתוח הראיות מלמד על כך שהבנק לא עמד בחובות המוטלות עליו מכוח סעיף 22 לחוק הערבות שכותרתו חובת הגילוי. כבוד השופטת פסקה שלא בכדי רצה המחוקק להגן על ערבים והחיל על הבנק חובות גילוי מוגברות, על מנת שלא לנצל תמימותם ורצונם הטוב, במיוחד כמו בנק שמחתים אותם על אותיות קטנות.

ניתוח הראיות מעלה כי הבנק כשל בחובתו למסור לנתנאל מידע מלא אודות החשבון. הבנק מסר לערב מידע חלקי ומטעה. ללא הגילוי המלא לא יכול היה הערב לדעת את מצב החשבון לאורו, ובכלל זה את האופן החריג בו התנהל החשבון והיקף התחייבויותיו של יצחק. עוד ציינה השופטת כי מטרת חובת הגילוי של הבנק היא למסור לערב את הפרטים המהותיים הדרושים לו לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו.

נציג הבנק העיד כי כבר במועד בו חתם הערב על הערבות הראשונה היתה בעיה בחשבון שהחמירה עוד לפני חתימתו על הערבות השניה.הערב העיד כי יחסיו עם אחיו עלו על שרטון וגם מכך ניתן להסיק כי התמונה המלאה מעולם לא נפרשה בפניו.

סופו של פסק הדין קובע כי הפרתן של חובות הגילוי בנסיבות המקרה מצדיקות את הפטר הערב מערבותו, כלומר ערבותו בוטלה והתביעה כנגדו נדחתה. בנוסף, חייבה השופטת הנכבדה את הבנק לשלם לערב שכ"ט עורך דין בסכום של 15,000 ₪.

לסיכום: אני מציעה לכל בעל עסק, ראשית, שלא יסכים באופן אוטומטי להמיר מסגרת אשראי להלוואה אלא אם כן הרווחים בעסק יכולים לשאת את ההחזרים. לערבים, ובטרם תחתמו על הערבות, תבדקו האם מצב החשבון תקין, והאם היו עד כה חריגות בחשבון והפרות הסכמים או קושי תזרימי. ועצה אחרונה, אם חתמתם ואתם נתבעים, דעו שקיימות נסיבות בהם בית משפט עשוי לבטל ערבותכם. בכלל, נושא ערב יחיד כולל מניסיוני, מלווה בלא מעט מקרים של הפרות בוטות, ולכן, אם כבר נקלעתם לצרה, יש לבדוק האם הופרו נגדכם חובות הגילוי, לרבות דרישת הריבית מחוב של ערב יחיד שהיא נמוכה אף היא – ואם כן, יש סיכוי להציל אתכם מן הצרה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן