הבנק הפקיד בטעות כסף לחשבון לא נכון, והבנק דרש את התשלום מבעל החשבון: בית המשפט דחה את תביעת הבנק, ואף חייב אותו בהוצאות

טלפונים לא מעטים מגיעים אלי, עם סיפור דומה. הבנק הפקיד לחשבוני כסף בטעות. אני לא שמתי לב, ביזבזתי את הכסף, וכעת הבנק מבקש את הכסף בחזרה. האם יש לי זכות לא להחזיר אותו?

בית המשפט סבר שכן, שהלקוח לא צריך להחזיר את הכסף שהופקד בטעות בחשבון, ודחה את תביעת הבנק, ואף חייב אותו בהוצאות.

וכך קרה.

הבנק הבינלאומי סניף רוטשילד תבע לקוח שלו בשם אליהו מרדכי ווייל, ודרש ממנו להחזיר לו שיק שהופקד אצלו בחשבון שהיה לא לטובתו אלא לטובת מוטב אחר, וכובד בטעות על ידי הבנק. מדובר בשיק בסכום של 5,473 ₪ מחודש מאי 2007.

השיק שהופקד היה חלק מסדרת שיקים שהופקדו בחשבון, ועל גבי השיק נשוא המחלוקת היה רשום "לפקודת מבטחים" למוטב בלבד.

לאחר 3 שנים, הבנק גילה את הטעות, ופנה ללקוח בדרישה להחזיר את הכסף. הבנק טען כי הלקוח מתעשר על חשבונו, משום שהשיק הופקד בטעות.

הנתבע, מר ווייל סרב שכן לטענתו, הכסף שהופקד לו בחשבון, היה החזר הלוואה פרטית שנתן לחבר, ואם ידע שהשיק לא יכובד, לא היה משחרר את הבטחונות שהיו כנגד ההלוואה. הלקוח טען כי הבנק גרם לו נזק, ואין כל סיבה שהוא ישא בנזק. כמו כן,, הלקוח טען כי הבנק נרדם בשמירה, וחיכה שלוש שנים, ולכן הוא אינו זכאי לקבל החזר לכסף.

בית המשפט החליט לדחות את תביעת הבנק, משום שסבר כי הוגשה בשיהוי ניכר, והדבר גרם ללקוח לנזק שכן מאז ועד דרישת הבנק, הלקוח שינה את מצבו לרעה,. כמו כן בית המשפט קבע שפניה ללקוח לראשונה לאחר 3 שנים תמימות היא בלתי הגיונית, וגם אם היתה עוברת רק שנה אחת, עדיין היה ניתן לקבוע כי יש שיהוי בהתנהגות הבנק, דבר המזכה את דחיית התביעה.

כמו כן קבע בית המשפט כי השיהוי גרם לנתבע לנזק ראייתי, שכן אותו אדם שהילווה ממנו כסף הלך לבית עולמו, ולא ניתן להוכיח את טענותיו לפיהן רק לאחר שהכסף נפרע שחרר את הערוביות, ולכן לא ניתן לצפות שישמור חומרים למשך זמן כה ארוך.

ללקוח היה יסוד להאמין שהבנק זנח את תביעתו, והגשת תביעה מקום בו נגרם נזק ראייתי עקב השיהוי, יש לראות זאת כצעד חסר תום לב מצד הבנק.

כבוד הרשם סבר כי הלקוח כלל לא התעשר מההפקדה של השיק, שכן, זה סכום ההלוואה שעליו היה לקבל מהמפקיד. בית המשפט גם התייחס לסוגיית עשיית עושר של הלקוח, וקבע כי לבית המשפט על פי סעיף 2 לחוק, יש סמכות לפטור את הזוכה (במקרה שלנו, הלקוח מר ווייל) מחובתו להשיב את הסכום, אם ראה נסיבות העושות את ההשבה בלתי צודקת.. בין היתר, נקבע כי שינוי נסיבות עשוי לשמש הגנה מלאה או חלקית לפטור את הזוכה מהשבה של הסכום, או אם התנהגות הלקוח לא היתה כעוולה מצידו והוא אינו נושא באשם רביותר לקבלת טובת ההנאה או עיכובה או השימוש בה, מאשר הבנק. כמו כן יש להתחשב בכך שיש הרעה ממשית במצב הנתבע, ועליו להראות שקיים קשר בין השבת הסכום לבין הרעה במצבו.

בית המשפט קבע כי ככל שיש פער בין הגורם המשלם (הבנק) לבין הגורם המקבל, וככל שהסתמך המקבל בתום לב על התשלום שקיבל, כך תגבר הנטיה לקבוע כי למרות שהתשלום נעשה בשל טעות, אין זכות להשבתו.

השופט קבע כי המבקרה שלנו אין כי סיבה שהלקוח ישיב סכום ששולם מחמת טעות, אם הוא בעצמו יינזק מכך.

מכל האמור, דחה הרשם את טענת הבנק ופטר את הלקוח מלהשיב את הסכום. כמו כן חייב את הבנק בסכום של 3,500 ₪ הוצאות הדיון.

לסיכום, אם קרה לכם מקרה שאתם מקבלים כסף לא לכם, כדאי לבדוק, האם נסיבות המקרה מזכות אתכם ומאפשרות לכם להשאיר את הכסף אצלכם

פסק הדין ניתן בבית המשפט בירושלים, על ידי כבוד הרשם בנימין בן סימון, ת.א. 59108-12-13

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן