החלטה מעניינת מאוד ויש לומר, אמיצה, שניתנה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים קובעת כי כאשר חייב מגיע להסדר חוב עם הבנק, זכאי ה כונס נכסים לשכר טרחה נמוך משמעותית משכר הטרחה שהיה מגיע לו על פי התקנות.
הסיפור הוא כזה: א"מ פיגרה בתשלומי המשכנתא. בנק מזרחי פתח תיק למימוש משכנתא כנגדה והחל בהליכי מימוש על פי דין. לימים נכרת הסדר חוב עם הבנק, והחייבת עומדת בהסכם וכבר פרעה את חוב הפיגורים לבנק.
לאחר שעמדה בהתחייבויות שלה, הגיש כונס נכסים בקשה לפסוק לו שכר טירחה וביקש לקבל אחוז מסכום ההסדר בין הצדדים.
90 ימים מיום מינוי כונס הנכסים
תקנות שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים במקרה של מכירת דירת מגורים של חייבים בהוצאה לפועל נקבעו מתוך רצון להתחשב בחייבים, יחד עם זאת, הן, לעיתים, יוצרות בעיה קשה. התקנות קובעות כי אם החייב משלם את החוב לפני שחלפו 90 ימים מיום מינוי כונס הנכסים, ישלם סכום שלא יעלה על כ-12,360 ₪. לעומת זאת, אם החייב ישלם לאחר 90 הימים, יקבל "קנס" כבד, ויאלץ לשלם בין 4.8% ל-6.4% ממלוא החוב לבנק.
מצב זה עלול להיות קשה מאוד לחייב, שכן רוב החובות עומדים על מאות אלפים ₪ ואם חולפים להם 90 ימים, תשלום שכר הטירחה עולה מאוד.
מצב אבסורדי זה לא הותיר את הרשם אדיש, והוא קבע כי ההבדל בין 2 התקנות יוצר אבסורד מסוים במקרה בו הסדר החוב נחתם לאחר 90 ימים, ותכלית החוק הינה לעודד את החייב לפרוע את חובותיו טרם שחלפו 90 ימים מיום כינוס הנכסים.
יחד עם זאת, קבע כי, אכן בעניינינו חלפו 90 הימים, ברם, לנוכח מחילה הזוכה על פרעון מלוא החוב לעת הזו, והעמדת שיעורו של החוב על חוב הפיגורים בלבד, בגדרי ההסדר, מצדיק פסיקת שכר הטירחה בהתאם לתקנה לפיה יש לקבוע שכר טירחה בטרם חלפו 90 הימים, ובכך מגשימים את תכלית החוק בצורה מיטבית. במצב דברים שכזה תתקבל תוצאה צודקת יותר, ואף נמצא את עצמנו מעודדים הסדרים מסוג זה, בהם בנק הולך לקראת לקוחותיו.
אני מסכימה עם קביעה זו, ומקווה שלא יוגש ערעור על ההחלטה.