שינוי תקנות ההוצאה לפועל

שינוי חשוב  של תקנות ההוצאה לפועל לטובת החייבים, ולמען גביה הוגנת

לאחרונה תוקנו תקנות ההוצאה לפועל, ויש בהם כמה שינויים משמעותיים שיכולים להשליך על החייב

תיקון חשוב לדעתי, הוא התיקון בתקנה 28 ג. לפני כן, עורך דין היה רשאי להעביר תיקים לכל עורך דין אחר, באמצעות ייפוי כוח, מבלי שיש לו רשות מפורשת להעברת התיק לעורך דין הספציפי אלא על יסוד יפוי כוח כללי המקנה זכות להעביר תיקים.
כעת, נוסח תיקון לפיו 28ג.

(א)  לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

כלומר, לא ניתן לפעול כנגד חייב, על ידי עורך דין חדש, אלא אם ימציא עורך הדין החדש אישור מפורש מהלקוח שהסכים למנות אותו.

תקנה חשובה נוספת שתוקנה היא לעניין הוצאת מיטלטלין מהבית.
פעמים רבות הזוכה לא שולח אזהרה על החוב לחייב אלא עושה שימוש בכתובות ישנות, והחייב לא מודע כלל שפתחו כנגדו תיק הוצאה לפועל, אלא כשהמעקלים מגיעים הביתה לקחת לו דברים.

המצב המשפטי היה עד כה שאיפשרו להטיל צו לעיקול מיטלטלין והוצאתם ללא כל קושי. כידוע, אחד הדברים הקשים ביותר לחייב הוא הרגע שמגיעים מעקלים להוציא דברים מביתו.

עכשיו דורשים מהזוכה מספר דרישות האחת, כי יגיש אישור כי החייב כלל יודע על החוב שלו  על ידי הצגת אישור מסירה בהמצאה מלאה בלבד.

משמעות המצאה מלאה היא זו: המסמך נמסר באופן אישי לחייב, המסמך נמסר לאחד מבני משפחתו של החייב שמלאו לו 18 שנים והוא גר עמו, או שהשליח הגיע למסור המסמך, והחייב סירב לקבל את המסמך. אם האישור לא יומצא, לא יינתן כלל צו להוצאת מיטלטלין.

הדרישה השניה, לפיה  יאפשרו ביצוע הוצאת מיטלטלין, אם הביקור הראשון של ההוצאה לפועל במסגרתו מבצעים רישום בלבד, ומאפשרים לחייב לשלם את החוב או להגיש חקירת יכולת, כדי למנוע הוצאת המיטלטלין, אלא אם כן, בוצע הרישום בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות.

השינוי הזה, כאמור, מאפשר לחייב להתארגן ולמנוע שיוציאו לו דברים מהבית, עם על ידי כך שיגיע להסדר עם הנושה, או על ידי כך שיגיש מסמכים ויבקש שיקבעו לו צו חיוב תשלומים וחקירת יכולת. מי שמגיש חקירת יכולת, יכול למנוע את העיקול של המיטלטלין.

עוד תיקון חשוב בנוגע לפתיחת תיק של מלווים חוץ בנקאיים. כעת נדרש בטופס להצהיר כי אם השטר ניתן במסגרת הלוואה וכבטוחה להלוואה, ובכך מוטלת חובה על המלווה החוץ בנקאי (נושים של שוק אפור) להגיש את כל המסמכים המחייבים את פתיחת התיק, ולא להציג את השיק כשיק רגיל, שכן לנושים חוץ בנקאיים, יש חובות בדין, שאם הם לא ממלאים אותם, רשאים לדחות את תביעתם ואף להוציא צו שלא יאפשר המשך נקיטת הליכים כנגד החייב.

לגבי פתיחת תיקים בחשבונות משותפים: הוראה מפורשת שאסור לפתוח תיק כנגד בעל חשבון שאינו חתום על השיק. (למשך בעל ואשה בעלי חשבון, והבעל נתן שיק וחתם עליו בחשבון המשותף, לא ניתן לפתוח תיק כנגד האשה, אלא רק כנגד הבעל שהוציא את השיק) הכלל הזה נכון לגבי כל שותפות לא רק לגבי בעל ואשה.

שינוי נוסף, שאם פותחים תיק בהוצאה לפועל עם הכיתוב "למוטב בלבד" הזוכה חייב להיות המוטב, ולא כל זוכה אחר.

שינוי נוסף נוסח כך
(א)    לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אם בשטר נמחק הנפרע וצוין תחתיו נפרע אחר, או אם נחזה כי הוסף נפרע נוסף; זוכה המבקש ליתן טעם למחיקת הנפרע, או להוספת הנפרע, יגיש תצהיר שבו יפורטו הנסיבות הנוגעות לעניין, ובקשת הביצוע בצירוף התצהיר יועברו להחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להורות כי התיק לא ייפתח כבקשה לביצוע שטר;
מקרה בו מחקו את שם הנפרע (מי שרשום לאחר המילים "שלמו ל…) והוסיפו מישהו אחר, יהיה צורך לצרף תצהיר על נסיבות השינוי, ורשם ההוצאה לפועל יבחן האם ניתן לפתוח את התיק. העניין הזה תוקן בעקבות העובדה שלאחרונה החלו לסחור בחובות, ולעיתים מבצעים תיקונים בשיקים ללא ידיעת החייב, או אפילו לידיעת האדם שסחר בשיקים, ולכן כעת מקפידים מאוד על אופן פתיחת תיקי הוצאה לפועל של שיקים.

בנוסף נדרשת הסכמה מפורשת של החייב להמחאת החוב. אם החייב לא אישר, לא יפתחו את התיק.

וכך נוסח התיקון:
איסור העברה או המחאה של בקשה לביצוע של שיק "למוטב בלבד"
104ב

על אף האמור בכל דין, חוב הנגבה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק שנמסר "למוטב בלבד" אינו ניתן להמחאה או להעברה לגורם שאינו הנפרע, אלא אם כן ניתנה הסכמת החייב בכתב להמחאת החוב הנגבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר פתיחתו."

לטעמי, תיקונים אלה חשובים מאוד להוגנות בגביה של השיקים, וכל הכבוד למחוקק שתיקן את התקנות לטובת החלשים.