רפורמה בהליכים עבור פושטי רגל

מנהיגות חדשה ורפורמה בהליכי פשיטת רגל המאפשרת שיקומו של החייב בתום לב, בפרק זמן מוגדר ומתוכנן

החל מראשית שנת המשפט תשע"ד (ספטמבר 2013) מונהגת רפורמה מבורכת בהליך פושטי רגל רגל ע"י הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן שעיקריה: יצירת תמריצים חיוביים לחייב, תום הלב, לקבלת הפטר תוך פירעון הוגן ושיוויוני לנושיו, ותוך קציבת לוחות זמנים מובנה

באופן מעשי, הרפורמה שמנהיג הכונס הרשמי, פרופ' האן דוד, ביישום פקודת פשיטת הרגל, עשויה ליצור שינוי משמעותי ביחסי חייב-נושה: ממודל נפסד של win-loose או גרוע יותר, loose-loose, למודל יעיל יותר של win-win.

רקע כללי להליך פושטי רגל

בשנת 2008 חוקק המחוקק תיקון משמעותי בחוק ההוצאה לפועל, הקרוי, תיקון 29, בו נקבע כי רשם ההוצאה לפועל יודיע לחייבים על האפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל. מאז השינוי החקיקתי, כל חייב שביקש בהוצאה לפועל צו חיוב תשלומים נמוך, והיה נראה כי לא יצליח לשלם את חובותיו, הופנה על ידי הרשמים בהוצאה לפועל להליך פשיטת רגל. כתוצאה מכך, חלה עליה גדולה במספר המבקשים להיכנס להליכי פשיטת רגל. על פי נתונים שפורסמו על ידי הכנ"ר, בשנת 2012 נפתחו 10,355 הליכי פשיטת רגל, לעומת 309 הליכים בשנת 1996 ו-1524 הליכים בשנת 2004.

בשנת 2011 מונה פרופ' דוד האן, מומחה בעל שם בינלאומי בתחום חדלות הפירעון, לכונס הרשמי. פרופסור האן הגיע ישר מן האקדמיה (אוניברסיטת בר אילן), עם משנה סדורה לגבי תפיסת תפקידו של הכונס הרשמי. בחודש ספטמבר 2013 החל ליישם הכונס הרשמי את הרפורמה החשובה ביותר בהליכי פשיטת רגל.

על הרפורמה

עיקרה של הרפורמה, היא תכנון הליך פשיטת הרגל, הגדרת לוחות זמנים, ויצירת מסלול מתוזמן להפטר, על מנת לגייס את כל משאבי החייב, לרבות נכסיו, וכוח עבודתו, ולעשות כל מאמץ להצלחת ההליך כדי שהחייב יראה את האור בקצה המנהרה. עד כה, פושט הרגל ידי מתי הוא נכנס להליך, אך לא ידע מתי הוא יצא.

במאמר שפורסם בעיתון עורך הדין , הכונס הרשמי עמד על הגשמת תכליות דיני פשיטת הרגל והציג תפיסה חדשנית, נכונה ונאורה יותר באשר הליך פשיטת הרגל.

תכליות הליך פשיטת הרגל הן, ראשית, "לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולהשתקם כלכלית", ושנית, "להבטיח פירעון שיווני והוגן בין הנושים לבין עצמם".

כאמור, ובאופן מעשי, ראה הכונס הרשמי את הגשמת התכליות, על ידי תחימה של ההליך והבאתו לסיום באמצעות מתן הפטר, בתוך פרק זמן קצוב ומוגדר.

הרפורמה זוכה להתנגדות של גורמים שונים, ביניהם בנקים, מוסדות פיננסיים ואחרים. כל הטוענים נגד, חוששים שהחייב ינצל את העניין והארץ תהפוך לגן עדן פורח של חייבים.

זו לא דעתי.
לטעמי, הרפורמה ל פושטי רגל, מהווה אימוץ גישה עמוקה יותר, ביחסי נושה חייב.

שינוי הגישה בעצם מהווה תחליף ליחסים השוררים כיום (שתוצאותיהם קשות למי מהצדדים) ביחסי חייב-נושה וכל "השחקנים" הרלוונטיים. עד כה המודל המצוי, הן מבחינת החייבים והן מבחינת הנושים הוא מודל ה- win-loose או אף loose-loose . השינוי אותו מתכוון הכונס הרשמי לבצע, ישנה את המודל הקיים למודל ה-WIN-WIN.

החייב מצדו, במידה וינהג בתום לב, לפני ההליך ובמהלכו, יוכל לזכות להפטר המיוחל. "לחייב יוצע לגלות מרצונו כל רכוש השייך לו לרבות העברות והברחות שביצע טרם ההליך. גילוי מרצון והובלת בעלי התפקידים אל רכושו לשם הגשמת זכויות הנושים לא יפגום בסיכוייו להשיג את ההפטר" כך אומר פרופ' האן. הכנ"ר סבור כי איתור מהיר של הרכוש יסייע בזירוז הליך ההפטר.

"הליך בחינת הנכסים והתחייבויות ייעשה תוך 18 חודשים, שלאחריו תוכן תכנית פרעון התואמת את יכולתו של החייב והמבוססת על מימוש רכושו הפנוי ועל העמדת הכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו לשם פרעון חובות לנושיו."

"בתום 18 החודשים במסגרת הדיון לאישור תכנית הפירעון בבית המשפט, ימליץ הכונס הרשמי להציב תאריך יעד לסיום יישום תכנית הפירעון ולמתן הפטר לחייב." חייב שלאחר בחינה מלומדת על ידי הגורמים הממונים יגיעו למסקנה כי אין לו יכולת של ממש לייצר הכנסה פנויה לשם פירעון חובותיו, יומלץ לתת לו הפטר מיידי. לעומת זאת, "חייב שיש ביכולתו לייצר עוד הכנסה, מסויימת לשם פירעון לנושיו, יומלץ כי ישהה בהליך תקופה קצובה ומוגדרת שבה ייפרע נתח מחובותיו באמצעות ההכנסות הנצברות באותו פרק זמן". התקופה שמציע הכנ"ר תיארך שלוש עד ארבע שנים, החייב יעודכן על תאריך היעד לסיום ההליך ולקבלת ההפטר מבעוד מועד, לפני יישום תכנית ההפטר שייעדו לו. הכנ"ר סבור, כי תחימת ההליך בזמן, ויידוע החייב על פרק הזמן המוקצב להליך, פותחת לפני החייב אופק חיובי, שבו יוכל לראות את האור בקצה המנהרה.

כלומר, במצב זה, כשהחייב מקבל תכנית מסודרת להגשמת הפטרתו מחובותיו, אותם ממילא לא יכול לשלם (שהרי לא היה נכנס להליך, אלו יכול היה לשלם), (WIN ראשון) זה ייצור לו תמריץ לפעול בכל המרץ למקסם את התועלת גם לנושים. הוא יפעל בכל הכוח להשיג את המטרה, על מנת לזכות בהפטר המיוחל. ואז נושיו יצאו נשכרים (WIN שני).

לדעתי, תכנית הבראה ליחיד, תסייע ל-2 הצדדים. הנושים יזכו ליותר תשלום, החייבים ידעו שהתכנית פועלת לטובתם, יוכלו לחזור למעגל העבודה במלוא המרץ, ואז התועלת תהיה גם למשק כולו.

הרבה חייבים מוכשרים, נקלעי חובות, ייזמים נמרצים, שטעו ונגרמו להם הפסדים עקב העדר כישורי ניהול, ו/או חוסר בגרות בשל גילם הצעיר, והחלו הליך של פשיטת רגל, יוכלו לחזור ליזום, ליצור, להשתקם, וזאת לאחר שלמדו את הלקח, ויודעים כיצד להתנהל בצורה בריאה יותר, וזהירה יותר.

התועלת הזו אף מכונה triple win. הנושה מרוצה, החייב מרוצה, ואף נגרמת תועלת למשק כולו, בכך שהייזמים שכשלו מקבלים "צ'אנס" נוסף לחזור למעגל העסקי במהירות. עכשיו נותר לשכנע את הגורמים הפיננסיים, הן אלה שמרכזים את המידע הפיננסי על הפרט, והן הבנקאיים, המעניקים אשראים, שיאפשרו לאלה שכשלו לחזור למעגל העסקי, ללא "הכתם" שיצר להם הליך פשיטת הרגל. אם יתייחסו לפושטי הרגל ביתר כבוד, אז יוכלו לאפשר להם לעשות שימוש בכלים הפיננסיים בשנית, מבלי לפחד לאבד שוב את הכסף שהעניקו. התועלת תהיה מצרפית.

ולכל היזמים שקרסו, ומזדהים עם הכתבה, אשמח לקבל פרטים במייל הפרטי שלי, על מנת שננסה לשכנע את הגורמים הפיננסיים שלא מי שכשל פעם אחת ייכשל בשנית. יש מקום ליתן צ'אנס נוסף.

הדברים פורסמו בעיתון עורך הדין, בחודש אוקטובר 2013, פרק תאגידים עמוד 60. לחץ למאמר המלא