בעייתם של הערבים היא גדולה מאוד. בעבר הם חתמו על ערבות לחבר, בן משפחה, עמית לעבודה, וכשעשו שזאת, הם האמינו בכל ליבם שהאדם שחתמו לו ערבות לא יאכזב אותם.
חתימה על ערבות
ברור שאילו היית מעלה על דעתך שאתה הולך לשלם חובו של אחר לא היית מסכים לחתום על הערבות. אתה עושה את זה כי לא נעים, כי לפעמים אתה צריך בעצמך, וחושב שכדי לקבל צריך גם לחתום לאחר, (למשל חתימה על ערבות למשכנתא). לפתע, אתה מקבל מכתב מהבנק, דע כי החייב שחתמת לו ערבות אינו משלם את חובו, ואתה צפוי לקבל תביעת בנק, אם לא תפעל לתשלום החוב שלו ערבת.
חוק הערבות נועד להגן על אנשים שמוצאים עצמם צריכים לשלם חובו של אחר.
בין היתר, ועל פי חוק זה של חתימה על ערבות, הבנק חייב לגלות לערבים מידעים מסויימים בטרם החתימה על הערבות ובמהלך הערבות. כאשר הבנק מפר את החובות הללו, ניתן לבטל את הערבות, או לכל הפחות להקטין את הנזקים.
החוק ממיין ערבים לפי סוגים שונים, שחייבים מסויימים בעלי הגנה טובה יותר. לערבים יש הגנות מעולות, כי בדרך כלל,פקידי הבנק מפרים את חובותיהם, שאילו היו מגלים לערב, סביר להניח שלא היה מסכים לערוב לחוב.
במקרים מסויימים הבנק ממש מסתיר את המידע הזה, על מנת "ללכוד" את הערבים ובכדי להקל את תהליך ה חתימה על ערבות כשהצפי כבר ידוע מראש, שהחייב העיקרי לא יכול לשלם את חובותיו. לכן בדוק היטב האם הבנק הפר כלפיך, הערב, את חובותיו.
להלן חלק מן ההגנות וההגדרות לגבי חתימה על ערבות. ישנו ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן.
"ערב יחיד" — מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד;
"ערב מוגן" יכול להיות אחד מאלה: (1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 שקלים חדשים; (2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.
הכלל הוא כי ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות. לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב — פטור ערב יחיד מערבותו.
להלן חובות הגילוי של הבנק לגלות לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב: (1) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב. (2) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון. (3) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון; שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב. ועוד.
כמו כן הבנק חייב לגלות לערב לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים: היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן; מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב; היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים; שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).
במידה והבנק לא גילה לערב פרטים מסויימים, יכול הערב להיות פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה; יחוייב בשיעור ריבית נמוכה יותר. בכל מקרה, עליכם לדעת ששיעור הריבית שהבנק זכאי לחייב אותך כערב, לא יעלה על 4% משיעור הריבית ההסכמית, ולעיתים רבות הבנק מגיש תביעה ומבקש ריבית כמו של חייב עיקרי, דבר האסור לפי החוק. הבנק גם חייב לדווח לערב כאשר החייב העיקרי מתחיל להפר את ההסכם, ואף לאפשר לו להיכנס לנעליו ולחזיר את החוב בהתאם לתשלומים של החייב. כל זה נכון לגבי ערב יחיד. אך אם אתה ערב מוגן, הזכויות שלך גדולות יותר, והבנק לא זכאי לנקוט כנגדך בהליכים עד שמיצה את הליכי הגביה כנגד החייב העיקרי.
במידה ויש לך שאלה, פנה אליי במספר הטלפון: 052-5777353 או השאר פניה בטופס צור הקשר ואוכל לסייע לך.
מקרה בוחן בנושא ביטול חתימה על ערבות
בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל ערבות לבנק מזרחי שחתמה אישה לחובות בעלה ב-14 מיליוני שקלים, בין היתר, משום שהאשה היתה עקרת בית והשכלתה 12 שנות לימוד, וזאת על אף שהוחתמה על המסמכים על ידי עורך דין חיצוני לבנק שאישר חתימתה
סימה, אשתו של אלי, חתמה על ערבות במסגרת הסדר חוב לקבוצת חברות של בעלה, במליוני שקלים. בחשבונות בנק שונים שנוהלו בבנק מזרחי סניף גבעתיים.
היה מדובר באשראים גבוהים שהעניק הבנק לקבוצת החברות. חשבונות שהבנק ניהל במחלקת אשראים מיוחדים שלו, שם הסיכון הבנקאי גדול יותר, ומעבר לסמכויות מנהל הסניף.
לאחר מספר שנים, החליט הבנק לסיים את יחסיו השוטפים עם הלקוחות, ולערוך הסדר חוב בו אירגן ופרס את החובות של החברות. במסגרת הפריסה דרש בנק מזרחי טפחות בע"מ מאלי להחתים את אשתו לחובות החברה, חובות העבר וחובות עתידיים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל את ערבותה של אשת הבעלים חרף העובדה שאינה ערבה יחידה ממספר טעמים.
- בית המשפט קבע כי הבנק הפר את חובות גילוי מוגברות, להן הוא כפוף לאור מעמדו המיוחד בחיי הכלכלה והמסחר, ועליו לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות שניתן ולסיכונים הכרוכים בו. עוד הדגיש בית המשפט את דבריה של כבוד שופטת בית המשפט העליון חיות מרים, כי במישור היחסים שבין הבנק לערב קיימים פערים משמעותיים ומובנים של נסיון ומידע המצדיקים הטלת חובות גילוי ואי הטעיה ברמה מוגברת על הבנק כלפי הערבים." עוד צויין את שנאמר בפסיקה כי לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו ונסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות . לעומת זאת, הערב, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו במתן הערבות, וקשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב. הבנק עשוי באמצעים שפוטים למנוע נזק שעשוי להיגרם לערב הבנק חייב לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו של הבנק.
- טענה שניה שנטענה היא כי הבנק לא קיים את חובות הגילוי כלפי סימה החתומה בהסכם החוב כערבה שכן הבנק לא מסר לסימה עותק מן ההסדר, ואף אחד לא הסביר לה שהיא חותמת על ערבות לחוב קיים של שלושה מליון שח, איש מהבנק לא נפגש איתה, לא הסביר להאת הנתונים על מצב החברות, והסיכונים הכרוכים בחתימתה. כמו כן הבנק לא הוחתמה על כתב ערבות נפרד ולא נמסרה לה הודעה בעניין גילוי מידע לערב. בית המשפט קבע כי הבנק לא גילה לסימה את הנתונים באשר לגורמי הסיכון שהיו מצויים בידיו בעניין ההתנהלות העסקית של החברות.
- בית המשפט קבע כי אף על פי שסימה הוחתמה בפני עורך דין חיצוני, שאינו מטעם הבנק, לא מספיק, שכן עורך הדין הצהיר שלא הסביר לה דבר מלבד שאימת את חתימתה.
- סיבה נוספת היא כי סימה לא הוחתמה על כל עמוד בהסכם, לעומת ערבים אחרים, וערבותה היתה בדף פנימי בהסכם, והיא הוחתמה רק על עמוד אחרון.
- סימה העידה כי היא חשבה שהיא חותמת על סגירת חשבון שכן זה מה שמסר לה בעלה. סימה טענה כי מעולם לא התערבה לבעלי בעסקים שלו, ומעולם לא שאלה שאלות ולא ידעה כמה כסף יש בחשבון וכמה כסף חייבים. עוד טענה סימה כי היא למדה רק 12 שנות לימוד והיא עקרת בית וגידלה בעת ההיא את בנם, ורק לפני שנתיים התחילה לעבוד.
- סיבה שישית, קבע בית המשפט שבשל היותה עקרת בית ובעל השכלה של 12 שנות לימוד, לא היה לה נסיון וידע בעניין משמעות מתן ערבות לקבוצה של חברות בסכומים של מליונים. לסימה לא היתה כל נגיעה לחשבונות, והיא מעולם לא נתנה הוראות שם.
- סיבה שביעית, קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בערבה שהיא עקרת בית, לא מעורבת בעסקי בעלה, אין לה קשר לחשבונות ולא עם כורמי הבנק, והיא לא חתמה קודם לכן על ערבות, שיזמין את סימה לבנק ויביא בפניה את כל הנתונים והסיכונים ולאחר שיוודא את הסכמתה יחתים אותה על כתב ערבות. בית המשפט קבע כי לא ניתן בהינף יד להעמיס עליה ערבות לחובות של מליונם של הקבוצה שהיא לא היתה מעורבת בניהולה. הבנק גם לא בחן את יכולתה הכלכלית של סימה כערבה, והבנק ידע כי אין לה כל רכוש.
- שמינית, בית המשפט קבע כי ביטול הערבות הינו מכוח הפרת חוב הגילוי המוטלת על הבנק. הבנק הפר את חובות הגילוי כלפי סימה, ולכן היא זכאית לביטול הערבות.
- עוד קבע בית המשפט כי הביטול נעשה תוך זמן סביר מהמועד הבנק הגיש את התביעה וביקש לחייב את סימה כערבה לחובות.
מדובר בביטול ערבות לחובות בסך של כ-14,000,000 ₪. אין זה דבר ברור ליתן החלטה כזו.
קביעות בית המשפט משמעותיות ולטעמי מרחיקות לכת.
לקריאת פסק הדין המלא ראו (ת"א) 3079/00 תא (ת"א) 3079-00, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' צול ניהול פרוייקטים בע"מ ואח'.