ניתן לעקל כספים ב הוצאה לפועל עד לגובה ערבויות והבטוחות שהעמיד הלקוח לצורך קבלת מסגרת אשראי, גם אם החשבון מצוי ביתרת חובה
פסק דין חדש (תא (ת"א) 2176/08 משה אלבס נ' בנק מזרחי-טפחות בע"מ), המצוי כעת בערעור בבית המשפט העליון, קובע כי הזכות למשיכת יתר על פי הסכם מסגרת אשראי הינה זכות הניתנת לעיקול בגובה הבטוחות והערבויות המוחזקות על ידי הבנק. נטל ההוכחה להוכחת קיומן או אי קיומן של ערבויות בטוחות מוטל על הבנק.
החלטה זו מהפכנית ויש בה להשפיע על שוק האשראי בארץ, כמו גם על חוסר הוודאות לגבי הסכומים המעוקלים, ועל דרך ההתנהלות בחשבון מעוקל, מצד כל הגורמים, במיוחד הבנקים והחייבים.
בטרם ניתן פסק הדין, ההלכה שניתנה בפסק הדין (ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ) היתה כי סכומי כסף מסוימים המופקדים לחשבון עובר ושב של הלקוח החייב בבנק לא ניתנים לעיקול, הם עצמם, ע"י נושה של החייב, אלא מה שניתן לעיקול הוא יתרת זכות בחשבון לטובת הלקוח החייב, אם זו קיימת לאחר הפקדת הכספים. כלומר, שכאשר בכל תקופת העיקול לא עומד החשבון ביתרת זכות, העיקול לא תופס דבר ואין על הבנק כמחזיק חובה להעביר דבר עפ"י העיקול ללשכת ההוצל"פ. להדגיש, כי גם כאשר חשבון הבנק של החייב פעיל והבנק מאפשר הפקדות ומשיכות מהחשבון, אך הכל כאשר בסוף כל יום בתקופת העיקול יתרת החשבון היתה בחובה, נקבע שהעיקול לא תפס דבר.
עוד נקבע בפסק דין אלתית בע"מ, נקבע כי זכות של לקוח למשיכת יתר מחשבונו בבנק אינה בת-עיקול בנסיבות שבהן נושא משיכת היתר מצוי בשליטת הבנק ובשיקול דעתו וכאשר אין מדובר בחובה ממש של הבנק להעמיד משיכת יתר כזו , וכן כאשר העיקול הוטל על חשבון העו"ש של החייב.
פסק הדין שינה ההלכה, וקבע תקדים המהווה חידוש בעייתי והוא קובע כי הזכות למשיכת יתר על פי הסכם מסגרת אשראי הינה זכות הניתנת לעיקול בגובה הבטוחות או הערבויות המוחזקות על ידי הבנק. נטל ההוכחה להוכחת קיומן או אי קיומן של בטוחות מוטל על הבנק.
בנק מזרחי הגיש ערעור לעליון (עא 1507/11) , אליו ביקש איגוד הבנקים להצטרף כידיד בית המשפט, שכן, כאמור, הלכה זו כוחה להשליך על כל התנהלות הבנקים במצב בו מוטלים עיקולים על חשבונות בנק, והם עלולים למצוא עצמם חשופים לתביעות זוכים לתשלום החובות של בעלי החשבונות, מצב בו הבנקים לא יכולים להתנהל.
אני סבורה כי, הדבר יכול להשליך על מערך האשראי אותו הבנקים יוכלו לאפשר ללקוחות, במידה והלכה זו לא תשתנה בבית המשפט העליון.
דיון בערעור נקבע ליום 18.4.12, ואנו נמתין בדריכות להחלטת בית המשפט העליון.