עיקול מסגרת אשראי. אין גבול לחוצפה?

מקרה בוחן: עיקול מסגרת האשראי

הנה עוד מקרה שמחדד את העניין של עיקול מסגרת אשראי. במקרה זה בית המשפט קובע מפורשות שלא ניתן לעקל ללקוח של בנק את מסגרת האשראי שלו. זאת אומרת, שבמקרה שבו הוצאה לפועל מעקלת כספים הקיימים בחשבון הבנק של החייב, ישנם כאלו שלא מסתפקים בכך ומבקשים לעצור את האשראי של החייב ובכך למעשה הם שוללים כל אפשרות של התאוששות. ובכן, לא עוד.

בית המשפט השלום בירושלים חידד את ההלכה לעניין עיקול מסגרת אשראי וקבע מפורשות:
לא ניתן לעקל מסגרת האשראי של הלקוח, לא רק בעיקול זמני, אלא גם בעיקול בהוצל"פ

סיפור ביטול העיקול על המסגרת. וכך זה התחיל…

בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, חייב כבוד הרשם דניאל דמביץ את בנק אוצר החייל כצד שלישי, לשלם 37,000 ₪ בגין הפרת צו עיקול חשבון בנק. הזוכה בתיק הוצל"פ, הטילה עיקול בחשבונה של חברה, החייבת, המנוהל בבנק אוצר החייל. הבנק השיב כי אין כל כספים לעיקול, ומכל מקום, זכותו של הבנק גוברת על המעקל.

המעקל, הזוכה לא ויתר. הגיש בקשה להורות לבנק לשלם לו את כל הכספים שהופקדו או נמשכו בחשבון מאז הטלת העיקול. הבנק כמובן התנגד לבקשה.

הזוכה טען כי הבנק חסר תום לב שהמשיך לתת לחייבת  את מסגרת האשראי, שהיה עליו לצמצמה מיד עם קבלת העיקול, ולכן כל כסף שהופקד בחשבון ושלא הוקטן האשראי בגינו, יש לראותו כמעוקל. הרשם בהוצאה לפועל קבע מפורשות כי כאשר מוטל עיקול על כלל נכסי החייבת אצל תאגיד בנקאי (בניגוד לעיקול על נכס ספציפי) והבנק ממשיך לתת לחייב אשראי, הבנק מגלה שיש ללקוח זכות כלפי הבנק וזכות זו ניתנת לעיקול.

הרשם גם קבע כי הבנק פעל בחוסר תום לב כאשר התעלם מהזכות שעוקלה, והעדיף את מושכי השיקים בחשבון לעומת הזוכה לקבל את כספיו.

הבנק ערער על הקביעה

הבנק ערער לבית המשפט השלום בירושלים, שכן מדובר בקביעה חמורה, רוחבית, שתפגע בבנקים ובלקוחותיהם. כבוד השופט גד ארנברג, סגן נשיא בית המשפט השלום בירושלים, קיבל את הערעור וביטל את הקביעה שהבנק צריך להעביר את הכספים לזוכה.

השופט קבע כי השאלה הדורשת הכרעה אינה האם העיקול הוא ספציפי או כללי, אלא האם ניתן בכלל לעקל זכות של לקוח בבנק לקבלת אשראי. לטעמו של השופט, בשאלה זו ניתנה הכרעה מפורשת של בית המשפט העליון בפסק דין אלבס, שם נקבע במפורש כי זכות לקבלת מסגרת אינה זכות שניתנת לעיקול במסגרת הליכים שננקטים לצורך גביית חוב, בין אם מדובר בעיקול שמוטל להבטחת אפשרות לגביית חוב, כלומר עיקול זמני, לבין כשמדובר בעיקול שננקט בהליכי הוצאה לפועל לגביית חוב פסוק.

לאור האמור, ביטל בית המשפט הנכבד את החלטת הרשם אך לא הטיל הוצאות על המשיב בערעור, הוא הזוכה בהוצאה לפועל.

הבהרה

החלטה לעקל מסגרת אשראי היתה פוגעת נואשות בלקוחות שיש להם תיקים בהוצאה לפועל, והיתה לא מאפשרת להם לפעול בבנק, לנהל עסק, לשרוד, שכן הבנקים היו מיד מבטלים מסגרת האשראי ללקוח, וגורמים לקריסה כוללת של עסקיו. בית המשפט העליון בפס"ד אלבס קבע כי אם תתקבל הדרישה לעיקול מסגרת אשראי, זה יגרום לפגיעה חמורה בחופש ההתקשרות, של הבנקים עם הלקוחות שלהם. ברור כי הבנק לא היה מסכים לתת מסגרות אשראי ללקוחות שכן היה חושש שבסופו של דבר ידרשו ממנו לשלם את החובות של הלקוח, ולכן זה היה פוגע נואשות בלקוחות, בין היתר על ידי ייקור האשראי, והטלת מגבלות הנוגעות לבטוחות שיאלצו לתת לצורך קבלת האשראי.

מכל הטעמים הללו דחה בית המשפט העליון את הדרישה לעקל מסגרת אשראי, בערעור שהוגש על ידי הבנקים. יודגש, ערעור זה סייע גם לבנקים וגם ללקוחות הבנק, שזקוקים לשירותי הבנק במתן אשראי.
פסק הדין נשוא ההחלטה, הינו עש"א (י-ם) 47361-12-16.