עיקול חשבון בנק
עיקול חשבון בנק שלא בצדק, יכול להוות פרסום לשון הרע ופגיעה בשם טוב של אדם
עיריית ירושלים עיקלה חשבון בנק של הגרוש של החייבת, ובית המשפט חייב את העיריה לפצות אותו.
גרשון, קבלן חשמל, המתגורר בישוב קצרין משנת 1980, קיבל עיקול על חשבון הבנק שלו מעיריית ירושלים. גרשון יצר קשר עם עיריית ירושלים ולאחר 3 נסיעות לירושלים מקצרין נאמר לו כי חשבונו עוקל עקב חוב ארנונה של בית שנמצא בבעלותו בירושלים.
גרשון נדהם למשמע אוזניו, וציין כי אין לו בית בירושלים, מעולם לא גר בירושלים, ולאחר דין ודברים עם בא כוח העיריה, הוסר העיקול.
לאחר שצילם גרשון את התיק בהוצאה לפועל, התברר לו כי העיריה ציינה בדרישת העיקול כי הוא מתגורר בירושלים ולא שילם את חוב הארנונה למרות פניות רבות.
גרשון הבין כי מדובר בעצם בחוב של גרושתו שבאותה תקופה התגוררה בירושלים, והסביר לבא כוח העיריה שאין לו יד ורגל בחוב זה.
גרשון סבר כי העיריה הטילה עיקולים על חשבונו כדי להפעיל לחץ על גרושתו שתשלם את הכסף. גרשון תבע 15,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, שכן הוא קבלן חשמל עצמאי, ולא יכול היה לשלם לספקים בשל העיקול, דבר שערער את אמונם של הספקים, וכן הוא חבר מועצה, וחבר בתנועה לאיכות השלטון, והפרשה הסבה לו פגיעה בשמו הטוב, ובסיכוייו לנצח בבחירות לראשות העיר.
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, פסק לגרשון 8,000 ₪.
במקרה שלנו, גובה הפיצוי מעניין, אך האמירות החשובות של בית המשפט מעניינות וחשובות עוד יותר.
בית המשפט קבע כי לאור העובדה שהחוק מתיר לעיריה לנקוט בהליכי גביה מנהליים, הליכים קשים לחייב, מצופה מהעיריה לנקוט במשנה זהירות בטרם תעשה שימוש בסנקציית העיקול, כך למשל, עליה לבדוק שפרטי החייב נכונים ומעודכנים, ויש חובה של משלוח הודעה מוקדמת בטרם תנקוט בהליכים.
סנקציית העיקול פוגעת קשות בניהול תקין של משק הבית, ובאופן התנהלות היום יומית, של החייב ובני משפחתו, וראוי שהשימוש בסנקציה הזו ייעשה במשורה ולא בנקל ואך ורק במקרים המתאימים ואין להשתמש בכלי זה באופן שרירותי.
עוד קבע בית המשפט כי דרישת תום הלב המוטלת על הרשות המנהלית כרשות ציבורית מחמירה יותר מחובת תום הלב הנדרשת מן הפרט.
בית המשפט סבר, כי במקרה של גרשון, העיריה לא עשתה ולו המאמץ הקטן ביותר לאתר את גרשון ולעדכנו על החוב הנטען.
לא יעלה על הדעת שגוף כמו עיריה, שיש ברשותו את כל הכלים, מבלי להקצות משאבים מיוחדים, ומקושר לרשויות המנהליות, לא יעשה מאמץ הקל שבקלים על מנת לאתר את כתובתו של גרשון ויידע אותו על החוב הנטען.
אמירה חשובה נוספת שקבע בית המשפט היא שככלל שמעקלים חשבונו של אדם, הדבר גורם לפגיעה בשמו הטוב, קל וחומר אם מדובר באישיות ציבורית.
שאלה זו נבחנה בפס"ד כהן נגד גסלר, שם נקבע עקרונית כי הטלת עיקול על חשבונות בנק יכולה להוות פרסום לשון הרע. עצם הצגתו של אדם כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם חובותיו, גם אם מדובר בחוב קטן, יש גדי להשפילו ולפגוע בשמו בעיניו של בנקאי סביר, ללא קשר לגובה העיקול. יתר על כן, פרסום העיקול עלול לפגוע, במקרים מסויימים גם שמשלח היד של מי שהוטל בחשבונו עיקול.
בית המשפט הקטין את הפיצוי ל-8000 ₪ משום שהעיריה פעלה להסרת העיקול מיד כשפנה אליה גרשון, אך בשל הקלות בה נעשה העיקול, יש לחייבה לפצות את גרשון.(ת"ק (י-ם) 6793-03-09, פורסם בנבו).