בהרבה מקרים נדמה לנו שאם תאגיד ענק כמו בנק תובע אותנו, אז.. זהו. אין מה לעשות בנידון. או בלשון העם, הבנק תובע אותנו? "אכלנו אותה וזהו".
הנה סיפור שמוכיח אחרת. בהרבה מקרים יש מה לעשות. ואפילו הרבה.. אז אל תקבלו תביעת בנק כגזירה משמים. אל תוותרו, אל תתייאשו, בקשו עזרה, התייעצו ובהרבה מקרים אתם יכולים להיחלץ מהצרה. ובעיקר לאלו שחתמו ערבות לחבר. והסיפור הבא מוכיח את הנושא.
בית המשפט קבע: אמנם הערבה חתמה על טופס גילוי מידע לערב יחיד/מוגן, אך בנק אוצר החייל לא גילה לערבה מספיק פרטים, ולכן, הערבות בטלה ותביעת הבנק נדחתה.
הבנתם את זה? שוב…
"הערבות בטלה ותביעת הבנק נדחתה".
ובכן, סיפורינו מתחיל…
גב' אבירם חתמה לחברתה הטובה על ערבות להלוואה בסך 30,000 ₪. הבנק החתים את הערבה על טופס גילוי מידע לערב, כנדרש בחוק הערבות, וגברת אבירם הערבה אינה מכחישה זאת.
אלא שבית המשפט בחן את המקרה, וקבע שהבנק לא גילה לערבה פרטים מהותיים רלוונטיים עבורה, שאילו ידעה עליהם ספק אם הייתה חותמת על הערבות.
השופטת קבעה שאין די בציון העובדה שהערבות לחוב קיים שלא נפרע כסדרו כדי לקיים את חובת הגילוי הקבועה בחוק. השופטת קבעה כי אין די בפרטים החסרים והדלים שהבנק מסר לערבה, ובעשותו כן הפר את חובות הגילוי המוטלת עליו מכוח חובת תום הלב ומכוח חוק הבנקאות, בכך שלא מסר לערבה את מצבו של חשבון הלווה כגון, גובה יתרת החוב בחשבון, וכן על כך שנתן הלוואה קודמת לחייבת העיקרית.
השופטת קבעה שהיה לבנק אינטרס מובהק שהחייבת תקבל הלוואה נוספת שתהייה מובטחת בערבותה של הערבה, כדי שההלוואה הבלתי מובטחת שקיבלה תיפרע באמצעות הכספים שיתקבלו מההלוואה המובטחת בערבות.
בנק חכם, אבל השופטת חכמה יותר.
השופטת קבעה כי מטרת חובת הגילוי של הבנק, למסור לערב את הפרטים המהותיים הדרושים לו לצורך הבנת מהות החיוב עליו הערב מתבקש לחתום. עוד קבע בית המשפט כי בכדי שיוכל לקבוע האם הבנק מילא את חובת הגילוי, חייב הבנק ליידע את הערב גם בפרטים הרלוונטיים הידועים לו, ואשר סביר שהערב יביא אותם בחשבון במסגרת החלטתו, אם לחתום על הערבות.
השופטת ציינה כי בין הבנק לערב קיימים פערי מידע משמעותיים, המצדיקים הטלת חובת הגילוי על הבנק כלפי הערב. הערב ניזון מהמידע שנותן לו החייב שהוא מידע בדרך כלל אופטימי, בעוד שלבנק יש נגישות למידע אובייקטיבי של הלקוח.
בית המשפט קבע כי הפרשנות של טופס הגילוי אינה פרשנות טכנית, לשונית. המטרה היא תכליתית להעמיד את הערב על הפרטים שבידיעת הבנק, אשר רלוונטיים לצורך הערכת הסיכון שנטל הערב על עצמו.
השופטת קבעה במפורש ש"אין די בציון העובדה כי מדובר בערבות לחוב קיים שאינו נפרע כסדרו, בטופס הגילוי מידע לערב, אלא יש לפרט גם את העובדות הרלוונטיות הנותנות למידע זה את תוכנו ומבהירות את מידת הסיכון שבערבות, ככל שקיימות עובדות כאלה בידיעת הבנק."
כבוד השופטת גם קבעה שמעבר לחוק הערבות, הבנק הפר גם את חוק הבנקאות, במסגרתו חלה על הבנק חובה לגלות ללקוח את הפרטים הדרושים בכל עניין שהוא מהותי לשירות.
השופטת קבעה שהעובדה שהבנק נתן הלוואה קודמת, הוא מידע מהותי, שכל ערב סביר היה מביא אותו בחשבון בהחלטתו אם לערוב לחייב העיקרי. השופטת קבעה כי סעיף 3 לחוק הבנקאות חל לא רק על ערב יחיד או מוגן, אלא על כל ערב שחותם ערבות.
במקרה זה הבנק טען כי הערבה הייתה חותמת בכל מקרה על הערבות, שכן היא רצתה לעזור לחברה שלה, שחתמה לה בעבר על ערבות לשכירות. בית המשפט דחה את הטענה וטען כי הבנק לא יכול להעלות טענה כזו בזמן שהוא מפר את חובות הגילוי.
בית המשפט גם התייחס לעובדה שהבנק לא ציין פרטים נוספים לגבי ההלוואה בין היתר, מועדי הפירעון, מהי הריבית לאיחור בפירעון, ועוד.
לאור כל האמור, דחה בית המשפט את התביעה של הבנק והפטיר את הערבה מערבותה.
(ת"א (ראשל"צ) 6035/06)
זה סיפור מעודד. כך שאם הסתבכתם עם תביעה בנקאית לערבות שחתמתם, זכרו, יש מה לעשות. לבנק יש מחויבויות כלפי הערב על פי חוק. ובמידה וניתן להוכיח שהבנק לא עמד במחויבויותיו, יש מצב לביטול התביעה על ידי בית המשפט. סיפור זה גם מלמד אותנו שחשוב לבדוק את מצב חשבון הלווה או החייב לפני שחותמים ערבות.