בית המשפט המחוזי בת"א ביטל משכון על חנות של התובע בשל הפרת חובת הגילוי של הבנק בעת שהחתימו על כתב הערבות והמשכון, בכפוף לתשלום של כ-1/3 מסכום הערבות בלבד!
חובות הגילוי של בנק לערב שחתם ערבות לאחר, ו/או משכן לו נכס (נחשב גם לערב) הן חובות גילוי מוגברות. אי הקפדה על חובת הגילוי יכול לאפשר מחיקת חובות לבנקים. חוק הערבות קובע מספר הגנות לערב יחיד או ערב מוגן, ובמקרים לא מעטים, אנו עדים להפרות של הבנק כלפי הערבים בניגוד לדין.
פסקי דין רבים קובעם כללים ברורים וקפדניים כלפי חובות הגילוי של הבנקים. בתי המשפט סבורים כי העוצמה הרבה שיש בידי הבנקים שוללת מלקוחותיהם, במקרים רבים, את היכולת להתמודד מולם כשווים מול שווים. בשל יחס הכוחות הבנקים חבים חובות אמון ללקוחותיהם. על הבנק מוטלת החובה לפעול בתום לב, להימנע מהטעיית הלקוח, ולגלות לו כל פרט בעל חשיבות לשירות שהוא נותן וגם למסור ללקוח מידע ביזמת הבנק, אם יש חשש שבלעדיו הוא עלול לטעות. שאחרת, הבנק עלול להיות מחוייב לאפשר לחייב את הליך מחיקת החובות לבנק.
בתי המשפט סבורים כי יש להכיר בחובת גילוי של הבנק במובן הרחב של המילה, קרי, חובת גילוי נתונים הנוגעים לנתונים החיצוניים של החוזה, חובת הדגשה של עניינים מהותיים, חובת מתן הסבר באשר למשמעות המלאה לתוצאות ולהשלכות העסקה וחובת וידוא הבנתם של הנתונים וההסברים שניתנו.
לעיתים מתבקש ערב לחתום על ערבות, מבלי שמגלים לו כי מצב החשבון של החייב העיקרי חמור, או בעייתי, שהחייב בעצם לא עומד בהתחייבויות שלו, לפעמים מסתירים ממנו שחזרו שיקים בחשבון החייב, או אפילו שחשבון לו הוא הולך לערוב מוגבל.
לבנק חובות גילוי רבות, בין היתר, הבנק חייב לגלות לערב על מה הוא חותם, סכום ההלוואה, מה שיעור הריבית בו הוא יחוייב, האם הערבות משמשת לחוב קיים, האם החוב משולם כסדרו אם לאו, האם יש בטוחות נוספות לחוב, האם הערבות היא לחובות חדשים, האם החייב עומד בהתחייבויות שלו כלפי הבנק, וכן כל מידע שרלוונטי לערב, כדי שיחליט האם הוא רוצה לחתום על הערבות על אף המצב.
בנקאי, שחושש שאם יגלה הכל, "ינוס הערב" על נפשו, ואז הבנק ייותר עם החוב ללא בטחונות, עלול לא לקיים את חובות הגילוי שלו כלפי הערב ולאפשר לערב מחיקת חובות לבנק.
כדי למנוע מצב זה הגביר המחוקק ואף בתי המשפט את חובות הגילוי כלפי הערב, שכן הערב יכול על נקלה למצוא עצמו חייב את הכספים, והבנק בעצם חשף אותו לסיכון עצום, תוך שהוא מסתיר ממנו את הבעיה.
פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי כבוד השופטת שושנה אלמגור ב-9.5.12 ת.א. 1811/18 (ת"א) זהר חלילי נ' בנק למסחר בע"מ (בפירוק) הוא דוגמא נוספת לגיבוי שמקבל ערב מבית המשפט כאשר הבנק הפר את חובות הגילוי.
חלילי הגיש תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו המשכון שנרשם על חנותו בסכום של 400,000 ₪ בטל ומבוטל עקב הפרת חובות הגילוי של הבנק וניצול מצבו הנפשי, והטעה אותו כאשר הוחתם על כתב הערבות. הבנק כמובן כפר בטענות כנגדו ואמר שנציג הבנק הסביר לו על מהות ערבותו.
בית המשפט קיבל את טענת התובע וקבע כי הבנק הפר את חובות הגילוי בכך שלא גילה לערב שהחברה לה ערב שהספיקה החברה לצבור בחשבונה. יחד עם זאת, סבר בית המשפט כי לתובע אשם תורם ביצירת המצב וחייב אותו לשלם לבנק 133,000 ₪ לטובת מחיקת המשכון. החלטה זו משמעותית, במיוחד לאור העובדה שמשמעות ביטול הערבות היא ביטול המשכון, שהינה זכות קניינית, שלה מעמד נכבד ומשמעותי בדין.