מהי נקודת התורפה שהבנקים לא רוצים שתגלו עליה?

כחלק מעיסוקי המקצועי כעורכת דין לענייני בנקים, אני נוהגת לפרסם סיפורים ופרשניות לגבי החלטות בית המשפט במקרים של תביעות בנק כנגד לקוחותיו. אני מקפידה להתמיד ולספר על מקרים מעוררי השראה שמוכיחים שוב ושוב שהבנקים אינם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ובמקרים מסוימים להרוס חיים לאנשים תמימים.

אני חושבת שדוגמאות וסיפורים אלו ממחישים לא אחת שהמציאות היא שהבנקים מחויבים על פי חוק להתנהלות מאוד מסודרת ומסוימת. ובמקרים רבים בהם הנתבע לא מוותר ולא מקבל את תביעת הבנק כגזרה משמיים, אלא פונה לייעוץ מקצועי ומנהל מאבק משפטי, קוראים דברים מדהימים. מקרים בהם בית המשפט מבטל ערבויות, משכונים או חתימות.

נקודת התורפה של הבנק

תבינו, במדינת ישראל יש חוקים. הבנקים לא יכולים לעשות ככל העולה על רוחם עם הלקוח. ישנו חוק חשוב מאוד שמחייב את הבנק בחובת הגילוי. זאת אומרת שכאשר הערב מגיע לחתום ערבות עבור מישהו או ממשכן נכס לצורך קבלת הלוואה למישהו אחר וכן הלאה, על הבנק מוטלת חובת הגילוי שאומרת שעל הבנק להסביר ולספק לחותם את כל המידע הנחוץ לו בכדי לקבל החלטה אחראית ונכונה עבורו.

ובמקרים בהם ניתן להוכיח שהבנק לא עמד במחויבותו זו, יש סיכוי סביר שיהיה אפשר לבטל את המשכון או הערבות או החתימה.

הנה עוד סיפור על הפרת חובת הגילוי על ידי הבנק

בית המשפט ביטל משכון על בית מגורים של אישה, בשל כך שבנק דיסקונט הפר חובות הגילוי כלפיה

סיפור עם סוף טוב…

גברת רות בן אבי הם בעלים של בית ביישוב לפיד. רות, ילדיה ובעלה מתגוררים בבית. בשנת 2009 חתמה רות ובעלה על שטר משכון עד לגובה של 1,600,000 ₪, שלפיו משכנו בני הזוג את דירת מגוריהם לטובת הבנק, כבטוחה לכיסוי חובם של החייב ושל חברה בשם פי. אס. איי. סי. בע”מ, שהחייב היה בעל מניות ומנהל בה. כספי ההלוואה לחשבון.

לימים, בעלה של רות לא עמד בתנאי החזר ההלוואה וכל חובותיו הועמדו לפירעון מידי. בעלה של רות, נכנס להליך פשיטת רגל, והבנק הודיע לרותי על כוונתו לממש את המשכון ולפנות אותם מהבית.
רותי נחרדה והחליטה להילחם על ביתה.
רותי טענה כי בתמימותה נפלה קורבן לפעולת תרמית מצד בעלה אשר בעורמתו החתימה על מסמך שעניינו משכנתא להבטחת החזר הלוואה לרכישת דירה, כאשר דירת המגורים משמשת כבטוחה זמנית עד לרכישת הדירה הנוספת והעברת המשכון.
רותי טענה גם  שנציגי הבנק לא גילו לה כי יכול שההלוואה תשמש לכל מטרה שהיא, כולל סיכונה של המבקשת לסילוקה מדירת מגוריה.

רשלנות ובחוסר אחריות כלפי הערב

עוד טענה רותי, כי הבנק נהג ברשלנות ובחוסר אחריות כלפיה, כשמשכן את הנכס כבטוחה להלוואה קודמת שנטלה החברה של בעלה  בסכום זהה, ולמעשה הבנק סידר אותה כשפעל להקטנת החוב של החברה לבנק, על אף שהציג לה יחד עם בעלה מצג שלפיו משכון הנכס נעשה כבטוחה לרכישת דירה נוספת.
רותי התעקשה שהיא הסכימה לחתום על המשכנתא רק לאחר שבעלה הסביר לה כי בכוונתו לרכוש דירה נוספת, והמשכון על דירת המגורים שלה, ש הוא לפרק זמן קצר, לצורך קבלת מימון ביניים עד אשר ייגרר המשכון לדירה הנרכשת.

השופט קיבל את טענותיה של רותי וביטל את המשכנתא

השופט קבע שנכון שחזקה שאדם שחותם על מסמך, מהווה אישור לכך שהוא הבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו. חזקה זו מתעצמת, שעה שהמדובר במסמכים מהותיים כגון שטרי שיעבוד ומשכנתא. השופט קבע, כי על מי שרוצה לסתור חזקה זו מוטל עליו להוכיח ולשכנע במסמכים ופרטים שאכן לא הבין על מה חת.
אלא שבמקרה זה קבע השופט שיש לבדוק נתון נוסף, והוא חובות האמון והגילוי המוטלות על הבנק.

כאן השופט קבע כי מי שממשכן נכס לחיוב של מישהו אחר, הוא בעצם מי שערב לאותו חוב.
ולכן, החובות החלות על הבנק כלפי החייב חלות במלואן גם כלפי הערב, הן מחוק המשכון והן מחוק הערבות
השופט קבע כי בין ההצדקות המרכזיות להטלת חובות שונים על הבנק ביחסיו עם הלקוח, ניתן למנות את פערי הכוחות והידע בין הבנק כמוסד מקצועי לבין מקבלי השירות, וכן האמון שרוחש הציבור לבנק, שנתפס בעיניו כגוף "מעין ציבורי".

במקרה של ערב או ממשכן, ניתן למצוא הצדקה נוספת וייחודית, שעניינה בצורך למנוע מצב שבו אדם ייטול על עצמו התחייבות לטובת אחר, כשלמעשה הוא אינו מבין את טיבה ומהותה. ההנחה היא שחוזי הערבות הם אחידים ולמתקשרים בהם אין יכולת ממשית לבחון ולהבין את התניות הרבות הכלולות במסגרתם. לפיכך, הדרך המתאימה להגן על אדם אשר כורת חוזה ערבות עם הבנק הינה להטיל על הבנק את החובה לפעול, לגלות, ולהתערב במידת הצורך, לפני שהוא חותם על הערבות, בכדי להבטיח שהוא מבין על מה הוא חותם.
השופט סבר כי במקרה הזה הבנק לא הוכיח שהסביר לרותי את כל הפרטים שהיה עליו לגלות לה וגרם לה לחשוב שהיא חותמת באופן זמני על משכנתא לרכישת דירה, והערבות שלה תישאר עד שהדירה תירכש, ואז יעבירו את המשכנתא לדירה החדשה. בפועל, הבנק החתים אותה על משכנתא לכל החובות של החברה בלי שגילה לה שהיא עשה כן, והטעה אותה.

לכן, השופט הורה על מחיקת המשכנתא של רותי, ושחרר אותה מערבותה לחוב של החברה ובעלה. כמו כן הורה להפסיק את הליכי המימוש כנגדה וחייב את הבנק ב-15,000 ש”ח שכר טרחת עורך דין.

בית משפט מחוזי בירושלים, הפ (י-ם) 16086-03-14  רות בן-אבי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ