דווקא בימים אלו בהם נראה שיותר ויותר אנשים מסתבכים עם חובות לא להם אך ורק כי הם רצו לעזור לחבר או לבן משפחה וחתמו ערבות, חשוב ואפילו קריטי לדעת את החוקים והאפשרויות. לא כל ערבות שנחתמה במעמד הבנק הינה ערבות תקנית שעומדת בחוקים. ובמקרים שכאלו, ניתן לבטל את הערבים מערבותם. כן, זה אפשרי. אילו אנשים רק היו יודעים… קראו את הסיפור הבא, קבלו השראה ואם אתם מכירים מישהו שהסתבך עם הבנק וחתם ערבות, יש אפשרויות לפתור את הערבים מערבותם. נקודה.
אנא שתפו, תייגו. ישנם מקרים שבהם עזרה לאדם שהסתבך עם תביעות בנק זה פשוט הצלת חיים של ממש. אם כולנו נקרא ונשתף, אפילו אם נעזור לאדם אחד להינצל מצרה שכזו, עשינו מצווה!
לפתור את הערבים מערבותם
בית המשפט קבע: יש לפטור את הערבים מערבותם. בנק מזרחי לא גילה להם את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.
בני זוג נתבקשו לחתום על ערבות לרכישת דירה של חברים. הדירה שועבדה לטובת המשכנתא, בנוסף לערבותם. לימים, הפסיקו החברים לשלם את המשכנתא, הבנק מימש את דירת המגורים, ולאחר מכן תבע את הערבים לתשלום יתרת החוב.
בית המשפט דחה את התביעה של הבנק, וקבע שהבנק הפר את חובותיו, משכך פטורים הערבים מערבותם
לא פעם קורה מקרה שערבים חותמים בתמימות לחברים לרכישת דירה, כאשר הם משוכנעים שהדירה תכסה את החוב. לפתע הם מוצאים עצמם נרדפים על ידי הבנק, ברוב המקרים, לאחר שנים רבות שהחוב תפח, מבלי שגילו להם דבר במשך השנים, ואז הבנק דורש מהם סכומים מטורפים, וזאת לאחר מכירת הדירה.
כך קרה במקרה של בני הזוג ויקטור ואנג'ליקה סרגן. בית המשפט התייחס בחומרה להתנהלות הבנק וקבע שהבנק הפר את חובות תום הלב שלו, חובות הנאמנות והזהירות כלפי הערבים שחתמו לחוב.
השופט קבע כי בחקיקת חוקי הערבות והבנקאות, מנסה המחוקק לקבוע זכויות וחובות, שיהיה בהן לתעל את ההתחייבויות לקיום חובו של אחר, לאפיקים רצויים, חברתית וכלכלית. עוד ציין השופט הנכבד, כי את חובות תום הלב, האמון והזהירות המצופות מבנק יש לפרש בהתאם לעקרונות מתחום המשפט הציבורי, לאור פערי הכוחות בין הצדדים.
השופט ציטט דברים שנאמרו על ידי השופטת נאור, לפיהם הבנק מחוייב לפעול בתום לב, לא להטעות את הלקוח, לגלות לו כל פרט בעל חשיבות ועל הבנק לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות.
השופט קבע כי הבנק לא גילה לערבים את הפרטים המהותיים לערבותם.
כמו כן נקבע כי בעת הליכי המימוש של הדירה לא מסר הבנק כל הודעה לערבים. כתוצאה מכך הנתבעים שערבו לחוב לא ידעו שהחברים שלהם הפסיקו לשלם את המשכנתא וכי הבנק נקט כנגדם בצעד דרסטי של העמדת החוב לפרעון מיידי ומימוש המשכנתא.
הבנק גם לא איפשר לערבים להיכנס לנעלי החייבים, ולשלם את התשלומים, ובכך למנוע את העמדת ההלוואה לפרעון מיידי
השופט קבע גם כשמכרו את הדירה, וקיבלו סך של 251,000 ₪, לא גילו לנתבעים מה היתרה של החוב. הבנק חיכה עוד 4 שנים, ורק אז פנה לערבים, ודרש מהם סכום אסטרונומי.
השופט קבע כי הבנק הפר את חובות הגילוי לאורך כל השנים, והיה עליו לדווח לערבים הנתבעים אודות ההליכים שבכוונתו לנקוט נגד הלווים ולא לחכות משנת 2001 ועד לשנת 2013, ולדרוש מהערבים סכומים מטורפים.
השופט קבע שהנזק שנגרם לערבים, הוא עצם העובדה שהבנק חייב בריבית פיגורים, ולא גילה להם שבכוונתו להעמיד את החוב לפרעון מיידי. בנוסף השופט קבע כי הפרות הבנק החלו מיד עם כריתת ההסכם, ושם הבנק לא גילה לערבים את הסיכונים שהם נוטלים על עצמם.
בכך הפר הבנק את חובות תום הלב הזהירות והנאמנות כלפי הערבים
משכך קבע השופט שהנתבעים הערבים הוכיחו שהבנק לא גילה להם פרטים מהותיים של הבסכם ופטר אותם באופן מלא מערבותם.
כמו כן חייב את הבנק בתשלום של 15,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.
לתשומת לב הקורא: העמדת חוב לפרעון מיידי, משמעו שמבטלים את תנאי ההלוואה והתשלומים שנקבעו על פיה, ודורשים את כל החוב לתשלום מיידי, כאן ועכשיו. במצב דברים זה החוב צובר ריבית פיגורים, והלווה בדרך כלל לא יכול לפרוע את החוב מיידי, ולכן זה ישר הולך להליכים דרסטיים כנגד החייבים והערבים.
אז רגע לפני שאתם רצים לשלם, בדקו
האם הבנק פגע בזכויותיהם, והפר את החובות המוטלות עליו מכוח הדין, ואתם עשויים להיות מופטרים מערבותכם.
פסק דין ת"א 38114-10-13, ניתן במאי 2017, על ידי כבוד השופט אורי גולדקורן.