חתימה על ערבות ומחויבות הבנק כלפי הערבים

זהו מקרה שמוכיח שגם לערבים יש כח רב כנגד הבנקים. מאמר זה חשוב מאוד לכל מי שחתם ערבות לאחר ואיך שהוא העניין הסתבך. כן, מקרים כאלו קורים כל הזמן. החייבים לא מצליחים לשלם מסיבות שונות והבנק מיד מפעיל את כל כוחו ויכולתו בכדי לגבות את החוב מהערבים. ובכן, יש מה לעשות.

ונתחיל מהסוף הטוב לאשה שחתמה ערבות

בפסק דין שניתן בחודש מאי 2022, בית משפט השלום בחיפה, דחה את תביעת בנק מזרחי טפחות בע"מ כנגד אשה שחתמה בעבר ערבות לזוג שרכשו דירה. זאת בטענה שהבנק לא יצא ידי חובתו כלפי הנתבעת, לרבות חובת מסירת פרטים מהותיים וחשובים אודות הערבות עליה היא חותמת והבנק לא עשה דיו בכדי להסביר לחותמת את ההשלכות של חתימה על ערבות זו.

בית המשפט קבע כי לאור הפרת חובת הבנק ליידע ולהיות גלוי עם הערבים שחותמים, ביחס למהות הערבות ולסיכונים הכרוכים בה, באופן יסודי ומהותי, הפרה זו מביאה לבטלות תוקפה של הערבות. ואוו… יש צדק.

חתימת ערבות סטנדרטית שהסתבכה

מדובר בערבה שחתמה ערבות לרכישת דירת מגורים עבור זוג צעיר, בשנת 1994. הבנק העניק לחייבים העיקריים הלוואה בסך 147,000 ₪, ודרש מהם לגייס ולהחתים ארבעה ערבים, ביניהם הנתבעת.

בשנת 2003, הזוג הצעיר הסתבך והגיע למצב כלכלי לא פשוט ובעקבות כך, החל לפגר בתשלומי המשכנתא. הבנק החל בהליכי מימוש של דירת המגורים של החייבים העיקריים, ובשנת 2011, הדירה נמכרה במחיר של 190,000 ₪.

כטבעם של חובות, החוב צמח וגדל

כפי שניתן לראות ולצפות, הליכים שכאלו נמשכים זמן רב. החוב צבר פיגורים בגין הימשכות ההליכים, ומהסכום המקורי של 147,000 ₪, נותר חוב של כ-250,000 ₪.

הבנק תבע מהערבים בתיק לשלם את יתרת החוב

הבנק לא היסס ותבע את הערבה על חלקה בהלוואה (כשליש). מדובר בערבה מוגנת, שכן היא ערבה לדירת מגורים.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, וטענה שהיא לא חייבת לבנק מאומה. הנתבעת  טענה כי במועד החתימה היא לא ידעה כלל עברית, לא הכירה את הלווים, וכי הסכימה לחתום ערבות בשל לחצים של בעלה, ממנו היא התגרשה בהמשך.

עוד טענה הערבה כי הבנק לא הסביר לה דבר וחצי דבר אודות הערבות, משמעות החתימה והשלכותיה המשפטיות, וכי לא קיבלה מסמכים מהבנק. הערבה גם התלוננה כי במשך 24 שנים לא שמעה מהבנק דבר. הבנק תבע אותה בשנת 2018.

הבנק כמובן התנגד לטענות הערבה, טען כי המסמכים היו מתורגמים לרוסית, והכילו הסבר מפורט על ערבותה. הבנק טען כי שלח מכתבים לכתובת שהייתה רשומה בבנק.

לבנק יש חובות כלפי חותמי ערבות

כבוד השופט אמיר סלאמה קבע כי "הבנק חב כלפי הנתבעת, בתור ערבה להלוואה, במספר חובות הכוללות חובת תום לב, חובת זהירות וחובת נאמנות."

המקורות המשפטיים לחובות אלה, נקבעו בחוק הערבות, חוק הבנקאות, (שירות ללקוח) ובין היתר, דברים שנקבעו בפסקי דין של בית המשפט העליון לפיהם "הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן ולא פחות חשוב,

על הבנק לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות

על פי סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), חובות הבנק כלפי הלקוח, ובכלל זב חובת הגילוי הנגזרת מחובת הנאמנות הרחבה, חלות גם לגבי הערבים."

בית המשפט קבע כי "בכדי שהבנק יצא ידי חובותיו כלפי הערב, עליו להראות כי הוא גילה בפני הערב, טרם כריתת  הסכם הערבות, כל פרט בעל חשיבות בנוגע לערבות, וכן כי הוא יידע והסביר לערב הפוטנציאלי את מכלול הסיכונים וההשלכות הכרוכים בחתימה על ערבות.

פרטים אלה צריכים לכלול, בין היתר, את סכום הלוואה, את סכום החזר החודשי, את סכומי הריביות, את המשמעות של פיגורים בתשלום, ואת ההשלכות שעלולות להיות כלפי הערבים להלוואה, גם בהינתן קיום בטוחה בדמות משכנתא על דירה."

לסיכום:

לבנק יש חובות כלפי לקוחותיו וכלפי אלו שחותמים עבורם ערבות. הפרה של כללים אלו על ידי הבנק, יכולה להביא לפטור מלא או חלקי מחובת הערב כלפי הבנק. בית המשפט קבע כי במקרה שלנו הבנק לא יצא ידי חובתו כלפי הנתבעת, והפר את החובות הללו כלפי הערבה ולכן ביטל את הערבות.

סופו של דבר ומכלול השיקולים, הבנק הפסיד בתביעה, ובית המשפט דחה את תביעתו וחייב אותו לפנים משורת הדין רק ב-5000 שח הוצאות הליך.