פסק דין שיכול לסייע לכל מי שחתם ערבות
הבנק לא הוכיח ששלח מכתבי התראה לאב ובתו שחתמו ערבות בבנק בטרם הגיש תביעה, ובית המשפט דחה את תביעת הבנק כולה. הבת, ערבה רגילה (בת זוג של החייב העיקרי) ואביה ערב יחיד
לפעמים נראה שתחומי המשפט והחוק הינם נושאים אפורים ומשעממים. אבל למעשה, ישנם פסקי דין שבהחלט יכולים לשנות חיים ולהפוך מציאות עגומה להצלחה גדולה. במאמר הזה נבחן סיפור מקרה בו הבנק לא הוכיח ששלח מכתבי התראה לאב ובתו שחתמו ערבות בבנק בטרם הגיש תביעה, ובית המשפט דחה את תביעת הבנק כולה.
מומלץ מאוד לקרוא וללמוד את המקרה הזה לכל מי שחתום ערבות בבנק. זהו פס״ד שיכול לסייע לאלו שחתמו ערבות, והבנק לא שלח אליו מכתבים מתאימים וגילה לו את כל המידע המהותי לערבותו.
סיפור על חותמי ערבות
דנה, אשתו לשעבר של ארז, ואביה, גיל, חתמו ערבות לארז באמצע שנות 2018. כן, כמו סיפורים של רבים אחרים שחתמו ערבות לבני משפחה, חברים או עמיתים לעבודה, דנה חתמה כערבה רגילה, ואביה, גיל הינו ערב יחיד. כידוע, בן זוג לא יכול להיות ערב יחיד או מוגן.
ארז, הבעל לשעבר, ניהל חשבון בבנק דיסקונט בחדרה, ועם פתיחת החשבון, נדרשה דנה לחתום על ערבות מתמדת לכל חוב עתידי שאינו מוגבל בסכום. בעת ההיא, ארז לווה מהבנק 200,000 ש״ח וזאת בנוסף למסגרת בסך 20,000 ש״ח.
באותו היום, חתם גם גיל, אביה של דנה, על מסמך הקרוי ״כתב ערבות לאבטחת חוב ספציפי”, אבל הבנק לא מילא את סעיף החוב הנערב. במקביל לחשבון זה, פתח ארז בנוסף גם חשבון עסקי של חברה בבעלותו ובבלות שותף שלו.
הפקרות על חשבון חותמי הערבות
מיד עם קבלת ההלוואה, הועברו הכספים לחשבונות שונים. בהמשך, ארז ושותפו לחברה הגדילו לעשות ונטלו הלוואה נוספת, ובקושי הפקידו כספים לחשבון החברה. בקיצור, חגיגה של הפקרות.
האבא גיל, התחיל לחשוש בגלל ההתנהלות הבלתי אחראית של ארז ושותפו ובסוף שנת 2018 שלח גיל באמצעות עורך דינו מכתב למנהל סניף חדרה והודיע על ביטול הערבות שלו. בין היתר בשל הטענה כי הבנק חדל לגבות את החזר ההלוואה לה ערב מחשבון החברה.
הטענות של חותמי הערבות
דנה וגיל אביה, הערבים לחוב, טענו כי במעמד החתימה הבנק לא מסר להם את כל המידע הרלוונטי. עוד טענו כי הבנק מסר להם שההלוואה אמורה לשמש מקור להון עצמי כבטוחה לאשראי שיינתן, אבל בפועל הכספים הועברו לצדדים שלישיים ולא נותרו כבטחון בחשבון. מה שהטעה אותם וגרם להם לקבל החלטה שגויה ולחתום על הערבות ועוד טענו דנה ואביה, כי הבנק לא הודיע להם על כוונתו להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי.
בית המשפט לא קיבל את הטענות של הערבים.
יחד עם זאת, בית המשפט התייחס לחובת היידוע (חובת הגילוי) של הבנק למי שחתם ערבות על חיובו של אחר. בית המשפט קבע כי חובת הגילוי של הבנק הינה נגזרת של חובות מיוחדות המוטלות על הבנק, בהיותו גוף מעין ציבורי, ואשר שלוש העיקריות שבהן היא חובת תום הלב, חובת הזהירות וחובת הנאמנות.
הפרת חובת הנאמנות והזהירות עלולה להצביע על חוסר תום לב ולפטור הערב מערבותו, באופן מלא או חלקי.
חובת תום הלב, וחובת האמון והזהירות המצופות מבנק, אינן עילות חיצוניות בלבד לחוק הערבות, ויש לפרש את חוק הערבות עצמו בהתאם לעקרונות אלה ולעקרונות כלליים נוספים מתחום המשפט הציבורי.
חובות הבנק כלפי ערב
בית המשפט קבע גם כי חוק הבנקאות שירות ללקוח תשמ״א, מהווה מקור נורמטיבי נוסף לחובות הבנק כלפי ערב. עוד קבע בית המשפט בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כי החובות המוטלות על הבנק מכוח חוק הבנקאות, רחבות יותר מאשר אלה הקבועות בחוק החוזים.
וכך קבע בית המשפט כי סעיף 3 לחוק הבנקאות קובע כי לא נדרשת הטעיה בפועל, אלא שקיים איסור לעשיית דבר על יד הבנק העלול להטעות את הלקוח בכל עניין מהותי. על הבנק לפעול בתום לב ולא להטעות את מקבל השירות והערב ובכך לאפשר להם לקבל החלטות ובחירות הנכונות להם.
הבנק לא עמד בחובת הגילוי
על הבנק לגלות למי שרוצה לחתום ערבות, כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן בכדי לאפשר לחותמי הערבות לקבל החלטות נכונות עבורם, וכן לפרט את כל הסיכונים הכרוכים בשירות זה.
במקרה שלנו, עצם זה שהבנק לא יידע את דנה ואביה ולא רשם בטפסים את גובה החוב, זהו נתון מהותי לערבות, שהיה על הבנק חובה לגלות לחותמי הערבות כי סביר להניח שאילו הערבים היו נחשפים לנתונים האלו הם לא היו ממהרים לחתום.
במקרה זה קבע השופט כי הבנק לא עמד בחובות הגילוי.
יתר על כן, הבנק לא הודיע למי שחתם ערבות כי יש פיגורים בהחזרים, ואף לא איפשר להם לשלם בעצמם את הפיגורים שנוצרו, בהתאם לחובות הבנק על פי חוק הבנקאות.
הבנק טען שהוא שלח מכתבים, אך דנה וגיל אביה הכחישו בתוקף. הבנק לא זימן את השליח כדי לאמת את דבריהם.
לסיכום:
סיום הסיפור הוא בקביעה החשובה של בית המשפט כי משלא הוכח שלפני הגשת התביעה קיבלו דנה וגיל מכתבי התראה בנוגע ליתרת הפיגורים, משמעות הדבר כי הבנק לא עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו על פי חוק. בית המשפט קבע כי התוצאה המשפטית של אי קייום חובת הגילוי והיידוע הינה בטלות הערבויות, ולפיכך דחה את תביעת הבנק נגד דנה, ערבה רגילה, ואביה, ערב יחיד.
יתר על כן, בית המשפט חייב את הבנק לשלם את הוצאות המשפט על סך 15,600 ש״ח.
זהו סיפור שכדאי לדעת ובשורה חשובה למי שחתם ערבות לבנק, והבנק לא טורח ליידע אותו על הפיגורים, על הזכות לפרוע הפיגורים ולהיכנס לנעלי החייב ועוד. כי אי עמידה בחובת הגילוי של הבנק בהחלט יכולה להוביל לביטול הערבות או חלקה.
פס״ד שלום חיפה, ת״א 57168-08-19, על ידי כבוד השופט אורי גולדקורן.
מקווה שהסיפור הזה יעזור למישהו
ולשאלות והבהרות, חייגו, ונשמח לסייע ולבחון את המקרה שלכם.