"מתן צו הפטר יהווה פגיעה כלכלית משמעותית" כך טען בנק אוצר החייל כנגד בקשת חייב – בחור צעיר שאביו ניצל את מרותו, פתח חשבון על שמו, ויצר חוב בעת שהשתחרר מהצבא – לקבל הפטר ולצאת לדרך חדשה. לקרוא ולא להאמין.
בנק אוצר החייל טען כי מתן צו ההפטר יגרום לו לפגיעה כלכלית משמעותית ולכן התנגד למתן ההפטר: הרשם שדן בתיק דחה הטענה, קבע שהיא תמוהה ולמעלה מכך, והבהיר כי רווחי קבוצת הבינלאומי עליה נמנה בנק אוצר החייל הינם בשיעור של 134 מליון ש"ח ברבעון השני של 2016, ו- 446 מליון ₪ בשנת 2015 כולה והטענות והדבר מעלה תהיות לגבי טענת הבנק, ולכן לא ניתן לקבל את הטענה כי מתקיים הסייג שקיימת פגיעה כלכלית בנושה. כאמור, החייב קיבל הפטר.
בהוצאה לפועל בקריות הוגשה בקשה של חייב לקבל הפטר בהתאם לתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל. החייב הגיש בקשה להפטיר אותו מחובותיו כנגד הפקדה של 6,600 ₪ מעבר לכספים שהופקדו עד כה בתיק (צו החיוב ששולם עמד על 800 ₪ לחודש במשך כל התקופה).
כנגד החייב התנהלו 4 תיקים וסך חובותיו בהם עמד על כ-560,000 ₪.
תיק האיחוד נפתח בשנת 2009. החייב עמד בכל ההתחייבויות שנדרשו, מסר את כל המסמכים, ועמד בתנאי החוק לפתוח לו תיק מסלול הפטר.
3 מתוך 4 הנושים לא הגישו התנגדות.
בנק דיסקונט התייצב לדיון, אך כאמור, לא הגיש כל התנגדות לחוב.
רק בנק אוצר החייל הגיש התנגדות להפטר וטען טענות שונות להתנגדות. מדובר בקרן חוב של 109,763 ₪ משנת 2009 שעם השנים הגיע לכדי 360,000 ₪.
טענה ראשונה, שטען הבנק כי מצבו של הבנק יורע משמעותית באם יינתן צו ההפטר, ויש לקחת בחשבון כי לבנק חייבים נוספים שאם גם אלו יקבלו צו הפטר, הבנק ייפגע. ב"כ הבנק נתבקש על ידי הרשם להבהיר את טענתו התמוהה, ואז הבהיר כי מדובר בבנק קטן, רווחיו אינם גדולים, וכי מתן ההפטר יביא להפסד לבנק!!!!
עוד טען הבנק כי מדובר בחייב צעיר, יליד 1983, שיצר את החובות בחוסר תום לב, שכן אביו של החייב ייצר את החובות, והחייב איפשר לו זאת. עוד טען הבנק כי כוונת המחוקק היתה ליתן הפטר למבוגרים וחולים ולא לאנשים צעירים כמו החייב. עוד טען הזוכה כי לאמו של החייב, עמה הוא מתגורר יש פק"מ בבנק ויש לבדוק למי שייך הכסף. עוד טען הזוכה כי לחייב יש קרן פנסיה המנהלת בכלל פנסיה וגמל, וכי משיקול זה אין לתת לו ההפטר.
החייב השיב לטענות הזוכה והבהיר כי החובות נוצרו לאחר שהשתחרר מצה"ל והפעולות בבנק התבצעו על ידי אביו שהיה בקשר טוב עם פקידי הבנק, והוא כלל לא נהנה מכספי החוב, ועוד הבהרות רלוונטיות לגבי הכספים השייכים לאמו ועוד.
רשם ההוצאה לפועל דחה את התנגדות הבנק.
במיוחד דחה הרשם את טענת הבנק כאילו מצבו של הבנק יורע משמעותית באם יינתן הפטר.
הרשם טען כי טענה זו הנטענת על ידי בנק מעוררת תמיהה , אם לא למעלה מכך.
עוד נקבע כי הבנק בחר שלא להביא נתונים לגבי הרעת מצבו, וכנראה שלא בכדי. הרשם קבע עוד כי לא ניתן להתעלם מהפרסומים הרשמיים לגבי מצבו הכלכלי של הבנק שרק מחזקים את התהיות שמעלות הטענות של ב"כ הבנק. הבנק הינו בנק מסחרי שפועל משנת 1946, מהווה חלק מקבוצת הבינלאומי שהציגה רווחים של 446 מליון ₪. רק רווחי בנק אוצר החייל עצמו היו 44.2 מליון ₪ בשנת 2014.
וסופו של דבר לשאלה האם מדובר במקרה בו צו ההפטר יגרור פגיעה כלכלית משמעותית בנושה? "נראה שהתשובה שלילית, בלשון המעטה." כך כתב הרשם הנכבד, עופר שורק.
הרשם גם דחה את הטענה כי יש לראות את הפגיעה באופן רוחבי, שכן נקבעים כללים לגבי צו הפטר שעשויים לקבל כל החייבים לבנק אוצר החייל. טענה זו נדחתה, שכן סעיף 69י4 קובע במפורש כי הנזק לנושה ייבחן לגבי כל חייב בנפרד ולא לגבי כלל החייבים.
לגבי קרן הפנסיה של החייב נקבע כי לא ניתן לעקל את כספי הפנסיה או כספי פיצויי הפיטורים שהפקידה מעסיקתו של החייב. כמו כן נקבע כי משכורת או הכנסה אחרת שהחייב זכאי לה אין לראותה כנכס של החייב, ואין לראות בנכסים שיש לחייב כנכסים בעלי ערך שניתנים לעיקול ולמימוש.
לגבי תום ליבו של החייב, ודרישת הבנק לראות אותו כחסר תום לב שעצם את עיניו לנוכח התנהלותו של אביו ובכך שאיפשר לו לנהל חשבון בנק על שמו, קבע הרשם כי בזמן שנוצרו החובות, החייב היה בחור צעיר ששם את בטחונו ואמונו באביו, ומה יותר טבעי מכך. מדובר בחוב שנוצר לפני 10 שנים, החייב לא יצר חובות חדשים, ועמד בצו התשלומים משנת 2009 ועד היום.
הרשם גם דחה את הטענה כי התיקון מיועד רק למבוגרים וחולים, לטענה זו אין כל בסיס. הרשם גם דחה את הדרישה של הבנק לחקור את מקור הכספים של האם, וקיבל את טענת החייב שאין לו קשר לכספים אלה והם שייכים לכספי הפנסיה של אמו.
סופו של דבר,
הרשם הנכבד דחה את כל טענות הבנק, אחת לאחת, וקיבל את בקשתו של הבחור והפטיר אותו מחובותיו בהתאם לתיקון 47 לחוק ההואצה לפועל כנגד תשלום של 6,600 ₪.
כאן המקום להבהיר, כי זכאות לקבל הפטר בהוצאה לפועל מתייחס לחייבים המוגבלים לפחות ב- 4 שנים שקדמו לבקשה, החייבים עומדים בצו התשלומים באופן סדיר (אם יש פשלות פה ושם, ניתן לבחון האם ניתן לרפא את הפשלות) לפחות 3 שנים רצופות, סך גובה חובותיהם במועד הגשת הבקשה אינו עולה על 800,000 ₪ במצטבר, ולא יותר מסכום של 400,000 ₪ לתיק. החייב לא הגיש בקשה להכריזו פושט רגל, לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול , מכירה או מימוש.
אז אם אתם עונים על הכללים, זה הזמן לחלץ עצמכם מעול החובות ולהגיש בקשה בהתאם.