האם רשאי המוסד לביטוח לאומי לקזז כספים

קיזוז כספים על-ידי המוסד לביטוח לאומי

האם רשאי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) לקזז כספים המגיעים לחייב מזונות מקצבאות כגון קצבת נכות, אבטלה, זיקנה, אבטחת הכנסה וכד', אם נקבע לו צו חיוב תשלומים במסגרת איחוד תיקים/תיק הוצאה לפועל בודד, והוא עומד בתשלום הצו?

חייבי מזונות בהוצאה לפועל הינם חריג בדיני הוצאה לפועל, ואינני עוסקת בתחום זה. יחד עם זאת, לאור החלטה מעניינת שנתקלתי בה, שניתנה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים,על ידי רשם ההוצאה לפועל הנכבד, קטוביץ שחר, ביום 17.6.12 מצאתי לנכון לפרסם את תוכנה, שכן, היא נראית לי חשובה ביותר לחייבי מזונות המקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

חייב פלוני הגיש בקשה לאיחוד תיקיו בהוצאה לפועל. במסגרת תיקיו, קיים תיק מזונות נפתח שנפתח על ידי המוסד לביטוח לאומי מכוח הוראות חוק המזונות (הבטחת תשלום).

החייב הגיש מסמכים הנחוצים, וביקש כי צו החיוב החודשי שייקבע, יהא בגובה 500 ₪. המוסד לביטוח לאומי הגיש תגובה, והסכים לגובה החיוב המוצע, אך הוסיף כי קיימת למוסד לביטוח לאומי (למל"ל) הזכות לנכות מכל קצבה המשתלמת על ידו".

הרשם הנכבד לא קיבל את הטענה של המוסד לביטוח לאומי. וכך נימק:

בגביית תיקי מזונות בהוצאה לפועל יש 2 תובנות יסוד:

האחת, חוב הנגבה בתיק מזונות מסוג זה, הינו חוב מזונות הנהנה מדין קדימה ואיננו נכלל בתיק איחוד, ככל תיק מזונות.

השניה, חוב הנגבה בתיק מזונות מסוג זה, ניתן לפריסה על דרך של קביעת צו חיוב בתשלומים על ידי רשם ההוצאה לפועל ואף ההגבלות מכח סעיף 66א' לחוק מוטלות על החייב, רק לאחר שלא שילם את צו החיוב בתשלומים או הוכח בדרך אחרת שעסקינן בחייב המשתמט מתשלום חובותיו.

לאור העובדה שקביעת צו החיוב נסמכת על כל הכנסות החייב, וישנם חייבים המתקיימים בעיקר מקיצבאות הניתנות מאת המוסד לביטוח לאומי, דוגמת קצבת נכות, זיקנה, אבטחת הכנסה, אבטלה, ועוד שכל תכליתם היא תכלית סוציאלית. קצבאות אלה מיועדות לאפשר לנהנים מהם תנאים בסיסיים למחיה ולקיום.

על יסוד ההכרה בזכותו וזכאותו זו של החייב, ניתנה ההחלטה לקבוע לחייב צו חיוב תשלומים בסכום של 500 ₪ לפרעון חובו.

הרשם הנכבד סבר כי אם נקבל את טענת המל"ל, הדבר ירוקן מתוכן את החלטתו לקביעת צו החיוב.

הרשם המשיל קביעה זו לנושה בנקאי המנהל תיקי הוצאה לפועל כנגד לקוח כאשר נקבע צו חיוב תשלומים על יסוד הכנסותיו והוצאותיו, ומנגד בוחר הנושה הבנקאי שאיננו כופר בצו, לקזז סכומי כסף מחשבון העו"ש של החייב, באופן המסכל לחייב את האפשרות לשלם את חובו בתשלומים חודשיים.

כאשר נקבע צו חיוב תשלומים והחייב עומד בו, מעוכבים כנגדו ההליכים על מנת לאפשר לחייב לנהל אורח חיים שוטף בלבד, דוגמת עיכוב הליכי עיקול מיטלטלין והוצאתם, עיכוב הליכי עיקול חשבון העו"ש והמשכורת ועוד. כלומר, אם נאפשר למוסד לביטוח לאומי לפעול כנגד החייב, ולקזז כספים שמגיעים לו ועל פיהם נקבע צו החיוב, הדבר יסכל את יכולתו לעמוד בצו, והוא יימצא מפר את הצו, ללא עוול בכפו.

הרשם סביר כי לא ניתן לטעון בכפיפה אחת כי המל"ל מסכים לקביעת צו החיוב שניתן, ומצד שני לדרוש קיזוז של הקצבאות שהיו ביסוד קביעת סכום ההחזר החודשי.

הרשם הנכבד הדגיש כי ככל שהנושה יבחר לקזז סכום כלשהו מהקצבאות, הוא יידרש לבקשת החייב להשבת הכספים המעוכבים, בכדי לאפשר את מחייתו של החייב בתנאי סף ראויים.

אין באמור בכתבה משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת והדברים אינם באים כתחליף לייעוץ משפטי מאת עו"ד מומחה בתחום.