זוהי שאלה חשובה לאלו שנמצאים בהליכי חדלות פרעון. לעיתים הם מקבלים סיוע ממשפחה או גורם חיצוני שמעוניין לעזור להם במצב ולשלם עבורם חלק מהחוב. ואז, נשאלת השאלה. האם ניתן להקדים את תשלומי ההפטר בהליך חדלות פרעון? אנשים רבים חשים שגזרת בית המשפט זה סוף פסוק ואין מה לעשות יותר. הסיפור הבא מלמד אותנו שאפשר ובפרט במקרה של חדלות פרעון ניתן להקדים את תשלומי ההפטר ובלבד שמקור הכספים יהיה ממקור חיצוני לחייב.
בית המשפט דחה את בקשת החייב
אדם ביקש להקדים את תשלומי תכנית הפרעון שלו בהליך חדלות פרעון ולהקדים את ההפטר החלוט שלו. התוצאה המפתיעה היתה שבית משפט השלום דחה את בקשתו. החייב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שהפך את ההחלטה וקבע שניתן להקדים את התשלום לתועלת הנושים והחייב, ובתנאי שמקור הכסף שמגיע לפרעון הינו חיצוני, בית המשפט המחוזי הסביר את החלטתו בכך שהתועלת שצומחת מהקדמת התשלומים גדולה הן לחייב, והן לנושיו, שזוכים לראות את הכסף מוקדם יותר.
זוהי דוגמא לכך שגם כשבית משפט השלום קבע החלטה עדיין יש מה לעשות. בסיפור הזה בית משפט השלום בתל אביב סרב לאפשר לחייב בהליך חדלות פרעון להקדים תשלומים בתכנית הפרעון של הליך חדלות פרעון, ולהקדים את הפטרו החלוט. (חדל"פ) ובית משפט מחוזי הפך את ההחלטה, והבהיר כי אבן היסוד של שינוי צו לשיקום כלכלי על דרך של הקדמת תשלומים וקיצור משך התקופה הוא היות המקור לפירעון חיצוני. שיקולים נוספים שראוי לשקול הם אפשרות השיקום של החייב, והתועלת שתצמח לכל הצדדים מהפעולה.
הנה סיפור נוסף שממחיש לנו את העניין
מר רוקח נכנס להליך חדלות פרעון עקב חובות בסכום של 692,827 ש״ח. לאחר שבחנו את התיק שלו, קבע בית המשפט תכנית פרעון חוב בסך 126,000 ש״ח בתשלומים שווים.
מר רוקח שילם את תשלומיו החודשיים במשך מספר חודשים ובמקביל הצליח לשכנע את בני משפחתו לסייע לו ולגייס עבורו את יתרת הכספים במזומן, ובכך להקדים את הליך ההפטר שלו, ולפתוח בדרך חדשה.
על פי הוראות חוק חדלות פרעון, היה על מר רוקח להגיש בקשה, וכך עשה. לבקשתו הנושים לא התנגדו, ואף הנאמן והממונה לחדלות פרעון לא התנגד ולמרות כל זאת, כבוד השופט אילן רונן דחה את הבקשה, שכן על פי סעיף 170 לחוק חדלות פירעון, הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שאם לא נתגלו נסיבות חדשות המצדיקות את קיצור התקופה, לא ניתן לאפשר הקדמת הפרעון משום מראית פני הצדק ונוכח הזמן הקצר שעבר מאז אישור התכנית ועד בקשת החייב להקדים את תשלומי ההפטר, וכן סבר השופט, כי מראית פני הצדק אינה נוחה עם הקדמת התשלום ולכן דחה את הבקשה.
קביעת בית המשפט אינה סוף פסוק
החייב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (רחד״פ 61837-03-23), שהפך את קביעת השופט וקיבל את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי על פי דברי ההסבר לחוק, הסיבה כי לא איפשרו באופן גורף להקדים תשלומים היא מהחשש שהחייב מסתיר נכסים, ומיד לאחר קבלת תכנית הפרעון, הוא שולף אותם לתשלום ולקדים ההפטר החלוט. ולא כך המקרה שלנו. כאשר ברור כי המקור לתשלום הינו חיצוני לחייב, כלומר בני משפחתו הסכימו לסייע, והחייב שכנע את בית המשפט כי המקור הוא כספים חיצוניים ואינם נכסיו.
לכן, יש לאפשר לחייב להקדים את התשלומים, ולקבל הפטר מייד. בית המשפט המחוזי קבע כי הטעם העיקרי המובא בדברי ההסבר, אינו מתמקד בנושא נסיבות חדשות ככל שהתהוו, אלא בחשש שהמקור לכספים המשמשים לתשלום אינו מגיע מגורם חיצוני, צד ג', אלא בנכסים שהסתיר החייב והוא חושף אותם כעת.
כבוד השופטת הוסיפה וקבעה כך: ״אני סבורה כי יציאה ממצב של חדלות פירעון היא הליך מורכב. יש לתת את הדעת על אפשרויות השיקום של היחיד ועל מכלול הנסיבות.״
לאור האמור, קבע בית המשפט את הכלל לקיצור תקופת התשלומים המצויה במנעד שיקול דעתו של בית המשפט.
״ראשית, על בית המשפט להעניק לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. דבר זה נעשה בענייננו והנושים הביעו הסכמה לקיצור התקופה. זאת ועוד, גם הנאמן כאמור הסכים למבוקש.
שנית, בנסיבות המקרה (שלנו) דומה כי קיצור תקופת התשלומים תביא תועלת לכלל הנוגעים בדבר – לנושים שיקבלו את כספם מוקדם יותר, ליחיד שיקדים לפתוח בדרך חדשה ויוכל לנצל את ההזדמנויות שניקרו בדרכו עתה, ולמערכת החברתית כולה שכן היחיד יוכל לחזור ולהשתלב כגורם יצרני בחברה.
שלישית ועיקר, מקובל עלי כי הפרמטר העיקרי הוא כי המקור להקדמת התשלומים יהא חיצוני ולא מנכסי החייב.״
לסיכום קבעה כבוד השופטת נועה גרוסמן, כי ״לאחר שהובהר כי המקור לביצוע התשלומים הוא חמיו של המבקש דהיינו צד ג', הרי לגבי דידי סרה בכך המכשלה העיקרית וניתן להפעיל את הוראות סעיף 170 (ד) לחוק ולהורות על קיצור התקופה.״
לסיכום:
יש פה גם למידת לקח שקביעת בית המשפט אינה סופית ותמיד יש מה לעשות וגם בשורה טובה מאד לחייבים המצויים בחדלות פרעון, שכן נוסח החוק במידה מסויימת עלול היה לחסום את האפשרות לשיקום מוקדם, והפרשנות הראויה שניתנה על סמך דברי ההסבר לחוק, תקל על החייבים שמעוניינים לשקם את מצבם ולהתחיל בחיים כלכליים חדשים.
מקווה שסיפור זה יסייע