החשבון סגור והשיקים חזרו? אפשר לבטל את הגבלת החשבון.
הבנק החזיר את השיקים מחמת היות החשבון סגור. ולכן בית המשפט גרע את השיקים וקבע כי במקרה שהחשבון סגור, והשיקים חזרו מהסיבה הזו, השיקים לא יימנו במניין השיקים החוזרים מסיבת אין כיסוי מספיק, והורה לגרוע אותם מן הרשימה ובכך ביטל את הגבלת החשבון.
חברת רם אושר מתכות בע"מ עבדה עם בנק הפועלים. לאחר זמן מסויים, הבנק הודיע לחברה כי הוא סוגר את חשבון הבנק. יחד עם זאת, לחברה היו שיקים בחוץ שנמסרו מזמן, ולא ניתן היה לקבלם חזרה.
צד שלישי שקיבל את השיקים הפקיד אותם בבנק לאחר שהחשבון נסגר.
כאשר הבנק החזיר את השיקים, הוא כתב על כל שיק את סיבת ההחזרה "חשבון נסגר".
משנודע לחברה כי החשבון הוגבל, הגישה ערעור הגבלה ובקשה לגרוע את כל השיקים שהופקדו לאחר סגירת החשבון, שכן במצב זה לא יכולה לעשות דבר.
השופט נקט בגישה יצירתית וקבע כי השיקים הללו אינם שיקים שסורבו. מה הכוונה?
שיק שסורב הוא שיק שהוצג לבנק במועד שנקוב בו או אחריו, והבנק סרב לכבד אותו מחמת שאין יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרוע את השיק מכוח הסכם עם הלקוח. בית המשפט הסביר כי על מנת ששיק ייכנס לרשימת השיקים המוגבלים בהתאם לחוק, עליו להיות כזה שהבנק סרב לפרוע אותו מכיוון שלא היתה יתרה מספקת בחשבון או שלא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם הלקוח.
במקום בו הבנק לא פרע את השיקים משום שהחשבון היה סגור, קבע בית המשפט שהשיקים הללו לא סורבו מחמת שלא היה כיסוי, ולכן הם אינם נכנסים למניין השיקים ללא כיסוי.
סיבת הסירוב לשיקים היא הקובעת אם הם נכנסים לגדר הרשימה.
כלומר, בית המשפט קובע שכדי ששיק ייחשב שיק שסורב (חזר) צריכים להתקיים 2 יסודות. האחד, שהשיק הוצג לפרעון, שתיים שהבנק סרב לכבד את השיק.
מקום בו הבנק לא סרב לכבד, אלא קבע שהחשבון סגור, השיק בכלל לא נדון באם ניתן לכבדו או לא, בשל כך שהחשבון סגור.
זהו פתרון יצירתי של השופטים. כבוד השופט אביים ברקאי קיבל את ההשראה מפסק דין אחר של כבוד השופט אילן רונן, במקרה דומה עש"א 48898-07-15.
גישה זו של השופטים מלמדת על הרגישות בה מטופלים ערעורים של הגבלת חשבון. בית המשפט מכיר בחשיבות הגדולה ומנסה לסייע לעסקים, שנקלעו למצב של הגבלת חשבון, בשל כך שהגבלת החשבון יכולה להרוס את העסק שלהם.
לכן מי שחשבונו מוגבל, ידע שקיימת אופציה להגיש ערעור כנגד ההגבלה, ולהציל את העסק או את העתיד של בעל החשבון.
(פס"ד עש"א 2164-07-17, פורסם בנבו)