האם גרוש שחייב מזונות לגרושתו וילדיו יכול להגיש בקשה להכריזו פושט רגל, האם הוא יופטר מחובותיו לגרושתו ולילדים? מה יקרה לחובות עבר בזמן ההליך, צו כינוס לפושט רגל, מתי, ועוד בקיצור מה הכללים לחייב שמעוניין להיכנס להליך פשיטת רגל, ואיך יראה ההליך?
לאחרונה, עקב ריבוי הגשת בקשות להכריז פשיטת רגל, מצויים הגרושים במצב מורכב. מחד, חובות המזונות לא נמחקים, מצד שני, גרושת החייב צריכה להגיש בקשה מבית המשפט לקציבת המזונות ופסק הדין שנקבע בבית משפט לענייני משפחה כבר לא תופס במשך ההליך, לעיתים, גרושים חושבים שזה הפתח להתחיל חיים חדשים, כי גרושתם לא מניחה, ועוד ועוד.
יש לציין כבר מראש, שלאחרונה ניתנו כמה פסקי דין, ובמאמר זה ננסה להציג בפניכם את המצב המשפטי, תוך שכל אחד בין אם הוא גרוש שעתיד לפשוט רגל, או גרושה שבעלה לשעבר הגיש בקשה לפשיטת רגל, ידעו מה המצב.
סיפור המקרה הוא כזה: אדם בן 70 הגיש בקשה להכריזו פושט רגל, וגרושתו התנגדה לכך. בני הזוג נישאו בשנת 1970, ולאחר מספר שנים, עזב הבעל את דירת המגורים, וניתק קשר עם אשתו וילדיו. מאז ניהלו בני הזוג הליך גירושין קשה, שבסופו של דבר רק בשנת 2005 הסתיימו בגט.
סיפור זה מפורט בפסק דין ע"א 7092/13, ובפסק דין זה, הגיש החייב בקשה להכריז עליו פושט רגל, בשל חובות של 406,000 ₪, אשר ברובם היו חובות לגרושתו.
לאחר זמן קצר מאז הגשת הבקשה, ניתן כנגדו צו כינוס נכסים.
גרושתו של החייב הגישה בקשה לביטול צו הכינוס וטענה כי פנייתו להליך פשיטת רגל נעשתה בחוסר תום לב על מנת להתחמק מחוב המזונות כלפיה, אשר ממילא אינו בר הפטר.
לפי פקודת פשיטת הרגל, צו הפטר, הפוטר את החייב מכל חובותיו אינו כולל חוב מכוח פסק דין לחובת החייב בתובענת מזונות למעט מקרים חריגים.
הכונס הרשמי הצטרף לעמדת הגרושה, וטען כי אין כל טעם בהליך, שכן ממילא החובות ברובם לגרושת החייב, וממילא הוא לא יופטר מהם, ולכן זה בזבוז זמן. לאחר זמן מה, כשנוספו חובות נוספים של החייב, חלקם של עיריית בת ים ושל אחיו של החייב, חזר בו כונס הנכסים, והסכים שיוכרז פושט רגל.
בית המשפט המחוזי בסופו של דבר קבע בית המשפט כי אין לשלול אפריורית ומראש שליכי פשיטת רגל ממי שיש לו נושה אחד גם אם הוא חייב בעיקר חוב מזונות שאינו בר הפטר. בית המשפט ציטט הלכה שנקבעה לא מזמן, בעניין יוסף מקבילי נ הכנ"ר, לפיה יש לאפשר לפושט רגל להיכנס להליך, במיוחד אם הוא ממלא את תנאי פשיטת הרגל, ובסופו של דבר אישרה להכריז עליו פושט רגל.
גרושת החייב הגישה ערעור לבית המשפט העליון.
להזכיר, כי מדובר במקרה של חובות מזונות לתקופה מהעבר, ואין מדובר בזוג צעיר שהבעל עודנו חייב לשלם מזונות. שני בני הזוג בני 70, והגרושה מסתמכת על כספים אלה למחייתה. מצד שני, הגבר מבוגר, משתכר מעט, ומצבו לא טוב גם כן. למרות האמור, בית המשפט דחה את בקשתו וקיבל את בקשת הגרושה.
בפסק הדין נקבע, בין היתר כך: המחוקק ביקש להבחין בן שני מופעים עיקריים שונים של המזונות בעניינו של החייב המבקש לחסות בצילה של פקודת פשיטת הרגל: 1) חיוב מזונות שהתגבשו בתקופה שלפני צו הכינוס והחייב פיגר בתשלום שלהם. 2) חיוב מזונות לתקופה שלאחר צו הכינוס, להווה ולעתיד.
חוב העבר הינו חוב בר תביעה בפשיטת רגל, אשר נהנה מעדיפות יחסית כלפי נושים אחרים, בדין קדימה.
לעומתו, חוב המזונות להווה ולעתיד אינם בגדר חוב בר תביעה בפשיטת רגל, וממילא אין לצו הכינוס ולצו ההפטר שיינתנו להשפיע על ההליכים שינקטו בגינם. לבית המשפט של פשיטת הרגל הוקנתה סמכות להקציב סכום כסף שימצא לנכון, לאדם שמגיעים לו מהחייב, על פי פסק דין מזונות המהווה קצבה על חשבון חיובי המזונות להווה ולעתיד.
בפסק הדין קבע בית המשפט במפורש כי קיימת סמכות לבית המשפט לתת צו כינוס גם לאחד שיש לו חוב מזונות.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי שבמסגרת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, כאשר יש מזונות עבר, תיבדקנה הנסיבות שראוי לפיהן לתת צו כינוס והכרזה על חייב כפושט רגל.
במקרה זה בוחנים את תום ליבו של החייב והתנהגותו במהלך יצירת החובות ולאחר מכן, בגדרי הליכי פשיטת הרגל עצמם.
ברור שאין כל הצדקה לתת קרש הצלה לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין לתת שמיטת חובות למי שהפר את חובתו החוקית-חברתית ומוסרית לנהוג ביושר.
עמדת הפסיקה היא שחוב שנוצר עקב אי העברת מזונות קטין, הוא חוב הנגוע מעצם טיבו וטבעו בחוסר תום לב. ממילא מדובר בחוב שכולו בדין קדימה והחייב אינו יכול להיות מופטר ממנו בסופו של ההליך.
בית המשפט לאחרונה שינה את הגישה וקבע כי אין ספק שהעובדה שאדם אינו משלם מזונות ילדיו עשויה להשפיע על תום ליבו בכליכי פשיטת רגל, במיוחד אם לא שוכנע בית המשפט שהיתה מניעה אמיתית לעמוד בתשלום, יחד עם זאת, לא התקבלה הגישה שעצם היותו חייב מזונות שוללת ממנו את האפשרות להגיש בקשה להכריזו פושט רגל.
בית המשפט קבע כי אין לשלול מחייב שחובותיו כוללים חוב מזונות להגיש הבקשה, אך אין בכך כדי לפגוע בשיקול הדעת כאשר יינתן הפטר, האם החובות יכללו בהפטר אם לאו. בית המשפט סבר כי צריך שתהיה בפניו תמונה מלאה על התנהלות החייב, ורק אז יפעיל את שיקול דעתו אם להפטיר את החייב מחובותיו, והאם יכללו בהפטר גם חוב מזונות העבר.
בית המשפט ציין גם כי ייתכנו מקרי שעמידה על זכויות הזוכה (האשה או הילדים במקרה שלנו) תפגע במינימום הקיום האנושי של החייב, אך זוהי סמכות חריגה ואסור שהיא תיצור אווירה של השתמטות מתשלום חוב המזונות. אסור ליצור מצב שחייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות על מנת להגדילו במטרה לזכות לפריסת תשלומים.
בית המשפט גם קבע כי ייתכנו מקרים שבית המשפט יבחן כבר בשלב ההתחלתי את התנהלותו של החייב וכבר מייד לא לקבל את הבקשה להכריזו פושט רגל ולמתן צו כינוס.
בית משפט העליון קבע כי על בית המשפט המחוזי הדן בתיקי פשיטת רגל, כבר בשלב מוקדם של צו הכינוס להחריג מעיכוב ההליכים הגורף את הליכי הגביה הקשורים למזונות, או לשקול את האפשרות לוהציא ממס הנכסים כספים שמהם יוכל זכאי המזונות להיפרע כגון חלק מהמשכורת, או כספים אחרים המגיעים לחייב אך מוחזקים אצל צד שלישי גם במחיר של הקטנת מסת הנכסים שממנה יוכלו נושי החייב הרגילים להיפרע.
בית המשפט גם קבע כי זכאות לקבל מזונות אינה שקולה לעניינם של נושים פיננסיים אלא שמדובר במי שהוא קורבן של כשל מוסרי, ומדובר בחוב אישי בעל מאפיינים מוסריים סוציאליים.
עוד צויין מאידך, כי האינטרס החברתי הוא להגשים את המשפט "להציל אסיר מפני אוסריו" היינו לחלץ את החייב מידי נושיו הרודפים אחריו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
אחת הדוגמאות בהם ניתן הפטר לחייב מזונות, היתה פרשת גמזו. במקרה זה התחשב בית המשפט בגילו המתקדם של החייב, (יליד 1931), מצבו הרפואי הלקוי, מצבו הכלכלי הירוד, הימשכות הליכי פשיטת הרגל למעלה מ-12 שנים, והעובדה שלא הוכח שיש לחייב נכסים נוספים ואין צפי כי יהיה שינוי ביכולתו של החייב לפרוע את החובות.
בפסק דין גמזו, צויין כי יש להבחין גם בין חוב מזונות שוטף כלפי קטינים לבין חוב מזונות עבר. במקרה זה הבת כבר בת 32 שנים ואין מדובר בחוב מזונות לקיום המשפחה אלא חוב כספי שלא שולם.
בית המשפט אמר גם שלעיתים חלוף הזמן עשוי להקהות את עוקצו של חוסר תום הלב ביצירת החובות ולעיתים יהא בו לרפא את הפגם שנוצר בהתנהלות החייב. בית המשפט נימק זאת, כי אין לראות באותה מידה אדם שיצר חובות לפני שנים רבות, ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים תוך מימוש נכסיו אל חייב שיצר חובות רבם תוך תקופה קצרה, ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות מבלי שניהלו נגדו כלל הליכי הוצל"פ. צויין כי אף אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר תקופה מסויימת, ולא ייתכן שלא יאפשרו זאת לחייב מזונות.
בפסק דין גמזו נכתב במפורש כי ההפטר האמור הינו חריג שכן הכלל הוא שהפטר בפשיטת רגל אינו כולל הפטר מחיובי מזונות וכי על פי רוב, טענות של החייב בעניין חוב המזונות לרבות טענות בדבר מצב כלכלי ובריאותי המקשה עליו לפרוע את החוב, מקומן יהא בהליך ההוצאה לפועל.
במקרה של פסק דין ד.מ. נ י.מ. (ע"א 7092/13) נקבע כי אי ההגינות וחוסר המוסריות בהן התנהל החייב, בין היתר, נטישת בית המגורים, הפקרת ילדיו הזכאים למזונות למחסור ממשי, תוך ניתוק הקשר עמם, והתחמקות מהם לאורך השנים, קל וחומר כשמדובר בקטינים, נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור ולכן ללא הסבר מניח את הדעת, עלולה התנהגותו זו לעלות כדי חוסר תום לב קיצוני שמצדיקה דחיית בקשתו כבר מלכתחילה, ולא לאפשר לתת לו צו כינוס נכסים ואף לא להכריזו פושט רגל.
בית המשפט קבע גם כי יש לבחון את אופן והיקף פירעון של חוב המזונות בעבר ולבדוק האם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב, או חלקו ביוזמתו, האם פנה לבית המשפט לענייני משפחה לשנות את גובה המזונות, האם מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בהליכי ההוצאה לפועל בטרם פנה להליכי פשיטת הרגל, גובה חובות המזונות לעומת החובות האחרים, חלוף הזמן מאז יצירת החובות, כושר הפירעון של החייב, מצבו הבריאותי האישי, כיצד החייב סייע בהתנהלותו לכך שלא ניתן יהיה לנקוט נכדו בהליכי גביה אפקטיביים, בכמה נטל נשא בתשלום המזונות, האם עדיין מוטלת על החייב חובת תשלום המזונות, או אז, יש להחמיר עימו, לעומת זאת, ככל שחולף הזמן, החוב הופך יותר ויותר להיות חוב כספי רגיל, האם התנהלותו של החייב גרמה לכך שבני משפחתו, זכאי המזונות, נקלעו בעצמם, בשל התנהלותו, לחובות לשם סיפוק צרכיהם והאם חובות אלה עדיין מעיקים עליהם במועד הגשת הבקשה. שאם זה כך, נחלשת במידה רבה ההצדקה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו בשעה שבני משפחתו אשר נעזבו על ידו בעודו חב מזונותיהם, נושאים עמם צלקות העבר ומנסים לפרוק מעליהם את משא חוב המזונות. במקרה זה נסוג האינטרס השיקומי של החייב מפני האינטרס החברתי בשיקומם של בני משפחתו.
בנוסף, יש לקחת בחשבון את הנהלותו של החייב בהליך עצמו, האם המשיך ביצירת חובות באופן בלתי אחראי, הבריח נכסים, לא שיתף פעולה עם הכונס הרשמי, מסר נתונים כוזבים, לא התייצב לחקירה אליה זומן, וסרב למסור מסמכים ומידע, לא שילם את התשלומים החודשיים, וכו'.
בסופו של דבר במקרה שלנו, בית המשפט קיבל את הערעור של אשת החייב, וסבר כי יש לבטל את הכרזתו של החייב כפושט רגל, ולהפנות אותו חזרה להוצאה לפועל, שיהיה תועלת בהמשך קיומם כנגד החייב. יחד עם זאת ציין כי לא יהא בכך למנוע מרשם ההוצאה לפועל לפרוס את חוב העבר.
עד כאן נימוקי פסק הדין על ידי כבוד השופט מלצר.
כבוד השופט סולברג העיר 2 הערות, האחת: אותה כינה 'הערת אזהרה' כללית: כי ישנם במקומותינו חייבים אשר מנסים לנצל חוב מזונות כדי להבריח נכסים לבנות-זוגם, לעיתים גם באופן פיקטיבי, מן הראוי לשים לב, לשקול אם תביעת המזונות היא כּנה, ולהתחשב בדבר הזה.
והערה נוספת פרטנית, שיעשה טוב רשם ההוצאה לפועל ובמסגרת שיקוליו לפריסת החוב, יתחשב במצבו האישי של החייב ובכך שבמשך השנים נגבו כספים על ידי האשה, וכן בגילו המתקדם.
לסיכום: הליך פשיטת רגל לחייבי מזונות ולנושי מזונות אינו פשוט, ויש לקרוא את כתבה זו מספר פעמים כדי להבין את המשמעויות הנגזרות בהליך. במידת הצורך, לקבל ייעוץ בטרם החלטה, על מנת להימנע ממצבים קשים עוד יותר. בהצלחה.