פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בחודש מרץ 2019, קבע כי ניתן לאפשר לחייב בפשיטת רגל לצאת מן הארץ, גם אם נסיעתו אינה הכרחית, לצורכי עבודה או בריאות, או צרכים הומניים, משפחתיים או עסקיים שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל, והינה לצורך חופשה.
מדובר בחייבת בשם לימור, שחפצה נפשה לנסוע לאומן באוקראינה על מנת לעלות ולהתפלל בקברו של רבי נחמן מברסלב.
החייבת הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, קיבלה את אישורו העקרוני של המנהל המיוחד, הציבה ערבויות כנדרש, וציפתה לקבל את ברכת בית המשפט המחוזי בחיפה.
אלא שהשופט שדן בבקשה סבר כי יש לדחותה, שכן "ברירת המחדל בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בהליך פשיטת רגל הינה עיכוב יציאתו מן הארץ, אשר יעמוד בתוקפו עד סוף ההליך. חריגה מכלל זה תיעשה על בסיס נימוקים משכנעים (למשך, שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), המצדיקים כי באיזון בין זכותו של החייב לבין זכויות הנושים, תגבר זכותו של החייב. השופט במחוזי סבר כי בנסיבות העניין, תכלית הנסיעה – נסיעה לאומן – אינה בבחינת הכרח המצדיק לגופו להיעתרות לבקשה" וכאמור, דחה את הבקשה.
החייבת הגישה ערעור לבית המשפט העליון, בפני כבוד השופט סולברג.
כבוד השופט סולברג קיבל את הערעור, וקבע כי יש לדחות את קביעת בית המשפט המחוזי כי על הנסיעה להיות הכרחית.
בית המשפט העליון קבע כי בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות המצדיקות זאת, גם בקשה לנסיעה שאינה הכרחית עשויה להתקבל.
עוד קבע כבוד השופט סולברג, כי כאשר קיימת הסכמת הנאמן, תכלת הנסיעה, שאינה לצורך חופשת פאר, משך הנסיעה הקצר, עלות הנסיעה הזולה יחסית, הצגת ערבויות ותצהירים כנדרש, והעדר טענות לפגמים שנפלו בהתנהלות המבקשת במסגרת הליך פשיטת הרגל, יש לקבל את בקשת החייבת. עוד קבע כבוד השופט, כי בנסיבות מתאימות, גם בקשה לנסיעה שאינה "הכרחית" עשויה להתקבל.
לאור האמור, בית המשפט העליון איפשר יציאתה של החייבת לאומן.
רע"א 2176/19, לימור מזל ועקנין נ כונס הנכסים הרשמי