ביטול עיקול מטלטלין לאחר נטילתם

בוטל עיקול מיטלטלין לאחר נטילתם, והם הושבו לאשת החייב בשל פגמים שהיו בהליך,

ביטול עיקול מטלטלין אפשרי בהחלט. וגם נקבע כי פלאפון סמארטפון, טלפון נייד, טאבלט, מחשב נייד, דינו כדין מחשב לעניין עיקול והגנת פרטיות החייב ולכן כדי לעקלו יש לאפשר לבעליו לגבות ולמחוק כל מידע אישי המצוי בו, ואסור ליטול אותו במעמד העיקול ללא התראה בת 10 ימים. אי מתן זכויות אלו לחייב, יכול לאפשר ביטול העיקול.

רשם ההוצאה לפועל בחדרה, אפשר את הליך ביטול עיקול והורה להשיב לאשת החייב שעון שקיבלה במתנה ליום ההולדת 40 וכן הורה להשיב לה את הפלאפון שנלקחו ממנה בעת ביצוע הוצאת מיטלטלין מהבית, וקבע כי נפלו פגמים בהליך. הרשם חייב את הזוכה בהוצאות.

לצערינו, לא אחת נתקלים חייבים או בני משפחתם בסיטואציה קשה, עת שומעים נקישה בדלת ומולם מופיעים מוציאים לפועל שנוקטים בגישה אגרסיבית ומודיעים להם כי באים לקחת להם את החפצים בבית. המוציא לפועל הוא ברוב המקרים קבלן גביה פרטי המועסק על ידי הזוכה. זוהי אחת הסיטואציות הקשות ביותר שילדי החייב או בני זוגם יכולים לחוות.

בינואר 2017 ניתנה החלטה מאוד חשובה בעיני במסגרתה מנה הרשם איתי כרמי את המחדלים בהם נקט המוציא לפועל מטעם הזוכה, פגמים שמתקיימים כמעט בכל הליך של הוצאת מיטלטלין –שגרמו לו להורות לשחרר את החפצים לאשת החייב, ולא לאפשר לזוכה להיפרע מהם.

הסיפור העצוב שקרה, לפלונית, שיום אחד הגיעו מוציאים לפועל, ובצורה אגרסיבית החלו לקחת חפצים מהבית. אשת החייב היתה עם בנה בן ה-14, דבר שלא הפריע למוציא לפועל לנהוג בברוטליות ולהתעלם מנוכחות הקטין. אשת החייב ובנה היו אחוזים פאניקה מהסיטואציה והתחננו שלא יקחו מהם את הטלויזיה, ולאחר דין ודברים, נטל המוציא לפועל שעון אישי יוקרתי שקיבלה אשת החייב ליומולדתה ה-40 וכן את האייפון 6 שבבעלותה.

לאור העובדה שהזוכה שלח שוטר עם המוציא לפועל, סברה אשת החייב כי מדובר בהליך חוקי. לאחר הדרמה הקשה שהיתה בביתה, שב הבעל, החייב, והתייעץ עם עורך דין, שאמר לו כי ההליך אינו חוקי.

אשת החייב הגישה בעקבות זאת בקשה ל ביטול עיקול ולהשיב לה את הציוד האישי. התקיים דיון, נחקרה אשת החייב והמוציא לפועל. סופו של דבר, העדיף הרשם את גירסתה של אשת החייב, והעביר ביקורת על התנהלות המוציא לפועל ואף קבע נורמות התנהגות של המוציאים לפועל.

ראשית, הזכיר הרשם כי בכל הליך בהוצאה לפועל יש מידרג, מהקל אל הכבד, וכן אין מדובר בהליכי ענישה או גמול בעד חוב של החייב.
במיוחד, קבע הרשם, יש לנקוט משנה זהירות במקרים בו מוצאים עצמם צדדים שלישיים (בן זוג של החייב, ילדיו, הוריו איתם מתגורר ועוד) מעורבים בהליך שאינו קשור אליהם, והם מוצאים עצמם נאלצים לשלם מחיר רגשי, והם לעיתים קטינים, רק מעצם היותם גרים תחת אותה קורת גג.

במקרים אלה, קבע הרשם, יש לגלות רגישות גבוהה ויותר מכך, לעמוד בצורה דווקנית ואדוקה בהוראות החוק, תקנות ההוצאה לפועל והנוהלים. שאחרת יתאפשר ביטול עיקול.

על פי הדין, נושה שמגיש בקשה לעקל מיטלטלין, בדרך כלל, צריך להגיע לבית החייב ולמסור לו את מסמך העיקול, וזאת על מנת לאפשר לו לנקוט בהליכים מתאימים לפני שבאים להוציא דברים מהבית (הרישום של הדברים בפעם הראשונה נקרא "עיקול מיטלטלין" ואילו לקיחת הדברים מהבית פיזית ולא על ידי רישום, נקראת "הוצאת מיטלטלין").

כשאדם מקבל עיקול ברישום בפעם הראשונה, הוא יכול להגיש בקשה לחקירת יכולת, או להציע תשלום כל שהו על המיטלטלין (אני מציעה לעשות מיד חקירת יכולת).
פגם ראשון שמצא בהליך שעיקול המיטלטלין על ידי הרישום, נעשה בהדבקה, ולא ברור אם בכלל הגיעו לידי החייב. כלומר הליך הרישום של המיטלטלין לא נעשה, והמסמך הודבק על הדלת. ברגע שההליך הראשון לא נמסר לחייב או למישהו מבני משפחתו כשהיו נוכחים, אלא באמצעות הדבקה על הדלת או השארה בתיבת הדואר,  – לא התקיימה ההפרדה והמידרג בהליך ולכן ניתן לראות את ההגעה להוציא את המיטלטלין כאילו הגיעו בפעם הראשונה, ולכן

חובת הזהירות של המעקל צריכה להיות גדולה יותר.

זהו מסר חשוב מאוד מאוד.
הרשם קבע כי במקרה כזה, בעל התפקיד צריך לזכור שלא בוצעה הפרדה מלאה בין ההליכים, ולכן אף אם ההליך חוקי, יש לבצע את ההליך בדיוק רב.

הרשם גם הדגיש את חוסר האיזון הקיים בין הצדדים. החייב ואשתו חשים חוסר שליטה וחוסר ביטחון בביתם מבצרם, ואילו בעל התפקיד שלט בהליך וחש נוח ובטוח לברר אילו נכסים מותר להוציא ואילו לא.
הרשם הנכבד הסכיר את סעיף 23 לחוק ההוצאה לפועל הקובע כי אם יש לבעל התפקיד ספק סביר בדבר הבעלות של המיטלטלין, לא יוציא אותם כל עוד לא הורה הרשם אחרת. כלומר, כאשר המוציא לפועל הגיע לבית, היה ברור כי הפלאפון הוא של האישה, וכן השעון שהיה לה ביד. הרשם קבע כי אשת החייב פעלה תחת אילוץ ןבכורח. הרשם גם קיבל את הגירסה שהאמא חששה לשלומו של בנה וכל שרצתה רק שהמוציאים לפועל יסתלקו מביתה על מנת להגן על בנה הקטין.

הרשם קבע כי דין פלאפון חכם כדין מחשב, ולכן יש לבצע רישום קודם לנטילתו, ואם לא נרשם העיקול, יש לאפשר לחייב למחוק את החומרים הקיימים בו על מנת להגן על החייב.
הרשם גם קבע שהדבקת הודעת העיקול ב-10 בבוקר, כשברור כשאין איש בבית מהווה בעיה. אמנם מבחינת המצב המשפטי היום אין מניעה לפעול כך, אך הרשם קבע כי נדרשת זהירות גבוהה יותר בעת ההוצאה.
הרשם גם ראה בחוסר האונים שהמעקל יצר אצל הקטין ואמו, ובחוסר ההתחשבות של המוציא לפועל בסיטואציה הקשה שנקלעו אליה בני המשפחה, אף היא מטילה פגם בהליך, במיוחד שבעל התפקיד רואה כי הקטין נלחץ מעצם המעמד ומציע את חפציו.

עוד פגם שראה הרשם בניהול ההליך הוא שהמוציא לפועל לא איפשר לאשת החייב למחוק את החומרים בפלאפון, וזהו פגם של ממש.

לקראת סופה של החלטה ראה הרשם הנכבד צורך לייחד כמה מילים, החורגות מתחומי המקרה שלפניי, ביחס להליכי עיקול והוצאת מיטלטלין.
"כבר נכתב כי "עיקול מיטלטלין הוא אמצעי גבייה מרכזי במערכת ההוצאה לפועל בישראל, ונעשה בו שימוש נרחב על ידי הנושים ובאי כוחם, על אף העלויות הגבוהות שבהן הוא כרוך. מדובר בהליך גבוה הטומן בחובו פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות אדם, באשר הוא כרוך בכניסה כפויה לחצרים ובתפיסה בכוח של מיטלטלין והוצאתם למכירה. לפיכך נקבעו בדין תנאים והגנות שנועדו להבטיח כי צדדים שלישיים תמימים לא ייפגעו בשגגה מעיקול מיטלטלין ברם ניתוח נתונים… מצביע על כך שההגנות שבדין אינן מספיקות, וכי פגיעה בצדים שלישיים במהלך עיקול מיטלטלין הפכה חזון נפרץ" (אסף דרעי, "בנים אכלו בסר ושיני אבות תקהינה? זכות הקניין של צדדים שלישיים בהליכי עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל", המשפט יז(1) תשע"ג, 335). במאמר זה מציע הכותב, בין היתר, להפוך את הליך עיקול המיטלטלין מכלל לחריג. לאפשר עיקול מיטלטלין בהחלטה מנומקת, למשל במקרה בו הוכיח הנושה שהחייב מחזיק בחפצים שיניבו תשואה נאה לתיק ההוצאה לפועל. איני שותף לגישה זו. עיקול מיטלטלין הוא הליך חשוב וחיוני, אך אל לאפשר לו לזלוג מתכלית של גבייה לתכלית של הפעלת מנוף לחץ על החייב בדמות גרירת צדדים שלישיים להליך. במאמר מוצעים אף שינויים מינוריים יותר, שאותם כדאי לבחון באשר ייתכן ויש בהם להבטיח את טוהר ההליך, כך למשל לאסור הוצאת מיטלטלין המצויים בבעלות או בהחזקה עיקרית של צדדים שלישיים או לאפשר לצדדים שלישיים לשנות את כתובת החייב בתיק ההוצאה לפועל.

הרשם הוסיף ואמר:
"כשלעצמי סברתי כי אם יימנע הליך הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין (שכן הגם שיש בכך כדי להפוך קטינים כמגן מפני הליך הוצאה, הנזק הנפשי העלול להיגרם לקטין במעמד הוצאת מיטלטלין מביתו גדול לאין שיעור מהתועלת שבביצוע ההליך); אם יידרשו עורכי הדין להיות מעורבים באופן צמוד יותר בהליך ולפקח על ביצועו; אם יחוייבו בעלי תפקיד להותיר ברירה בידי החייב לגבי המיטלטלין שיעוקלו, ודאי בידי צדדים שלישיים; לתעד באופן מלא ומדוייק כל אירוע חריג ולהחתים צד שלישי המעורב בהליך במקרה המתאים; פנייה מרובה יותר בבקשה למתן הוראות למנהלי הלשכות ובמידת הצורך לרשם ההוצאה לפועל; מתן וקידום אפשרות לגבות כסף חלף הוצאת המעוקלים; העדפה של עיקול ברישום בלבד על פני הוצאה, במקרה בו לא בוצע עיקול ברישום באופן מלא (אלא באמצעות הדבקה) כדי להזהיר ולהותיר זמן סביר לסלק את החוב ; הקפדה על הוראות החוק, הדין והנוהל, ביחס לספק בדבר בעלות בנכסים והימנעות מפגיעה בפרטיות הנלווית לעיקול טלפונים חכמים ודומיהם, כי אז יוכל הליך זה להמשיך ולהתקיים תוך שמירה על איזון בין תכליותיו השונות של החוק.

והוסיף ואמר:
"אם ידעו בעלי התפקיד ובאי כוח הזוכים שפעולת העיקול וההוצאה נבחנת ואין בה, בפעולה רגישה זו, מקום לטעויות; אם ידעו כי טעויות עלולות לגרור אחריהן ביטול ההליך וחיוב בהוצאות, כי אז ייתכן ויצטמצמו המקרים כגון דא. "

סופו של דבר, הורה הרשם על השבת החפצים לאשה, וחייב את הזוכה בהוצאות ההליך.
נקווה שהמסר יופנם אצל הזוכים והאנשים הפועלים בשמם, לגביית החובות.