תחום התמחות, חיווי אשראי
חיווי אשראי הינו המלצה של לשכת האשראי אם להעניק ללקוח הלוואה או לסרב לבקשתו
מה זה חיווי אשראי ואיך משפרים חיווי אשראי שלילי?
בשנת 2020 נכנס לתוקפו חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016 בו ריכז בנק ישראל נתונים אודות התנהלות פיננסית של כל האזרחים.
זהו חוק שבא לברך ויצא מקלל. מטרתו היתה טובה, אבל יישומו גרם לכך שאנשים שקודם הצליחו לקבל אשראים מבנקים, הפכו למסורבי אשראי בשל עודף מידע וחדירה לנתונים שקודם לכן היו נחלתו של הפרט.
בנק ישראל פרסם את זכויותיו של כל אדם ואדם.
זכויות חשובות הן לקבל בחינם את המידע של האדם עצמו. האדם יכול להודיע שאינו מעוניין למסור את הפרטים שלו, אך במצב זה הוא גם לא יוכל לקבל אשראי או יקבל אשראי יקר, בשל כך שלא צברו אודותיו מידעים רלוונטיים.
אחד הנושאים לגביהם מועבר מידע כאשר אדם לא עומד בפירעון תשלומים שלו.
- נתון מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מה שבעבר היה מכונה פשיטת רגל) – בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב.
- נתון מלשכות ההוצאה לפועל, קיומו של תיק הוצאה לפועל, שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,000 שקלים חדשים או קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר בסכום מצטבר העולה על 4,000 שקלים חדשים, לפי תנאי ההעברה וסוג התיק, הקבועים בפרט 2 לתוספת הראשונה, וכן נתון בעניין בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים;
- נתון מבנק ישראל לגבי הגבלות חשבון.
- נתון בדבר חוב של לקוח אצל תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיס חיוב או מקור מידע – כשסכום החוב מעל 10,000 שקלים חדשים, ונפתחו בשלו הליכים בבית משפט.
- קיומו של נתון מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר בנוגע להתראות בשל סירוב שיקים לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי, ובלבד שטרם חלפה שנה ממועד משלוח ההתראה.
נתוני האשראי שאותם רשאית למסור לשכת האשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, לפי בקשת נותן האשראי, הם כלהלן:
- הימצאותו של הלקוח במרשם חייבים משתמטים לפי פרק ו2 לחוק ההוצאה לפועל;
- הימצאותו של הלקוח במרשם חייבים מוגבלים באמצעים לפי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל;
- האם הלקוח הוא לקוח מוגבל או מוגבל חמור וכן האם ניתן צו מניעה לתחילת ההגבלה לפי חוק שיקים ללא כיסוי;
- נתונים בדבר הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי –
(א) מתן צו לפתיחת הליכים;
(ב) מתן צו לשיקום כלכלי;
(ג) ביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 108, 183, 200 או 286 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; - קבלת הפטר לפי סעיף 167 או אישור על הפטר לפי סעיף 174 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
- ביטול הפטר לפי סעיף 176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
(ו) אישור הסדר חוב;
(ז) השלמת הסדר חוב.
הלקוח רשאי לבקש ממאגר בנק ישראל שנתוני אשראי לגביו לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לנותן אשראי מסוים, לסוג מסוים של נותני אשראי או לכלל נותני האשראי.
יש הגבלה על תקופות של החזקת נתוני אשראי.
לשכת האשראי לא תחזיק בנתוני אשראי שקיבלה לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי יותר מ-30 ימים; ואולם אם השירות המתבסס על נתוני אשראי הוא שירות ייעוץ ללקוח, לפי סעיף 13(2) לחוק, תהיה לשכת אשראי רשאית להחזיק בנתוני האשראי לתקופה ארוכה יותר אם ניתנה לכך הסכמה מפורשת של הלקוח, ובלבד שלא תעלה על תקופה של שבע שנים.
כמו כן ניתן לתקן מרשמים שגויים על ידי פניה לערכאות המתאימות, בנק ישראל, או בית המשפט לצורך תיקון מרשם שאינו נכון, או נתון לפרשנויות. נניח שהבנק החזיר שיק שלא כדין מסיבת אין כיסוי מתאים, ומידע זה מסב נזק חמור לאדם, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לתקן את המרשם.