אין לתאר את החופש הרגשי אותו חווים לקוחות שלי כאשר הם מגיעים להסדר מול הבנק, ומתחילים חיים חדשים.

לעיתים אנשים לא מבינים את הנזקים שהמצב הזה גורם להם. להיות בעל חוב זה לרדת מתחת לרדאר, לחיות בבושה ובפחד כל יום, להרגיש חצי בן אדם. להתבייש, להרגיש אשם.

יש לקוחות שהגיעו אלי לאחר עשרות (!!) שנים של תחושות קשות. התחילו את החוב בגיל 20 ומשכו אותו עד לגיל 50 או 60. שנים שבהם חששו לפרוח, חששו לצאת מן הארץ, כל מכתב הקפיץ להם את הלב, חיו בפחד מנושיהם.
בלי להרגיש, הם התכווצו והתכווצו, ופחדו לשווא.

כל מצב מאפשר פתרונות, ויש להתמודד עם הפחד ולעמוד מולו. לא להדחיק.

מבחינתי כל אדם כזה שאני משחררת לחיים נורמליים, אני חווה כאילו הוצאתי אותו מהכלא, לא מבעייה כלכלית.

לוקח אמנם זמן להתגבר על התחושות הקשות שנוצרו לאורך זמן, אך לאחר כמה חודשים האדם מתחיל להרגיש את החופש הרגשי שלו, ולצאת לחיים טובים יותר.